במשך שנים התאפיין ניהול משק המים בצורה בזבזנית בשיטה של "הליכה על הסף" תוך סיכון המשאב. בשנים האחרונות, עם הקמת מתקני ההתפלה, אמנם איום המחסור במים הוסר, אך אין לשכוח - התפלה היא תהליך הצורך אנרגייה רבה ולכן יש להמשיך לנקוט במדיניות של חסכון במים, שיקום האקוויפרים ושיקום הבארות, ניצול מיטבי של הקולחים ומניעת הזרמתם לנחלים. הדברים אמורים במיוחד על רקע הבצורת של חורף 2024 -2025 במהלכה ירדה בממוצע פחות מ-50% מהכמות השנתית ברוב אזורי הארץ, ובעיקר בצפונה

משק המים (במיליארד מ"ק בממוצע) נתוני רשות המים 2023

6.13

כמות הגשם בשנה ממוצעת

5

מתאדים ושבים לאטמוספירה

1.2 – 1.8

מגיעים למאגרי המים ולכינרת

0.2

לים התיכון ולים המלח

השימוש במים

קידוחים

927

מים עיליים

395

המוביל הארצי

218

קולחים

557

התפלה

533

צריכת מים כוללת שנת 2023 - 2,413 מלמ"ק (ב-2010 1,919)

בית, תעשייה וציבורי

1,108 (45.9%)

חקלאות

1,262 (52.3%)

820 מיליון מ"ק קולחים

טבע

43 (1.8%)

שכנים

212,397

מצב מאגרי המים

מי התהום

מפלס מי התהום מושפע ישירות מפעילות המשתמשים ומכמות המשקעים בעקבות ירידה בשאיבה והשימוש הגובר במים מותפלים ניכרת עלייה במפלס מי התהום של אקוויפר החוף. במפלס של אקוויפר ההר לא ניכרת מגמה עקיבה לאורך השנים.

כינרת

מפלס הכנרת בנובמבר 2023 היה 211.54 מטרים מתחת לפני הים – ירידה של 1.19 מטרים לעומת נובמבר 2022 (210.35 מטרים מתחת לפני הים). בשנים 2014–2018 ירד מפלס הכנרת, בעיקר עקב מיעוט משקעים. לעומת זאת, בשנים 2019–2020 נצפתה עלייה ניכרת במפלס בעקבות ריבוי המשקעים, והפחתת כמות המים הנשאבים מהאגם. בעקבות הבצורת הקשה בחורף 2024 – 2025 צפויה ירידה במפלס האגם.

תחזית השירות ההדרולוגי

על-פי תחזית השירות ההדרולוגי (ד"ר עמיר גבעתי) כמות המשקעים צפויה לפחות ב-3%-8% בשנים הקרובות ביחס לתקופה שבין 1979-2005, כאשר עיקר הפחיתה צפויה באגנים הצפוניים ובהר. נפחי המילוי החוזר באגנים הצפוניים תפחת בטווח של 11%-19%. המודלים מצביעים גם על שינוי ביחס גשם/העשרה/מילוי חוזר. מכאן, ששינוי של 5% בכמויות המשקעים השנתית יגרום לשינוי גדול הרבה יותר בנפחי המילוי החוזר. כלומר – גידול בגירעון. לעומת הפחיתה בגשם, כמות האוכלוסיה צפויה להמשיך ולגדול בשיעור של 1.8% בשנה ואף למעלה מכך.

בעבודה "השפעות שינויי האקלים על מקורות במים בישראל, שפורסמה במגזין "מים והשקיה" באפריל 2022, כותב גבעתי שהמילוי החוזר בין 1993 – 2020 היה 1,198 מלמ"ק בשנה וכי ב-2020 – 2050 המילוי החוזר צפוי להיות 1,014 מלמ"ק בשנה, תוך שונות בין אגנית ברורה. באגן החוף ובגליל המערבי צפויה יציבות בנפחי המילוי החוזר, באגן ירקון תנינים צפויה ירידה מתונה ואילו באגן ההיקוות של הכינרת צפויה ירידה חדה בנפחים.

עוד מצאה העבודה פחיתה צפויה של כחמישה אחוזים בכמויות המשקעים בשקלול הארצי בתקופה של 2020 – 2050 ביחס לתקופה של 1933 – 2020, תוך פחיתה משמעותית יותר באגנים – כינרת וההר. התגובה ההדרולוגית לשינוי האקלים לא צפויה להיות לינארית וצפויה לגרור פחיתה של כ-15% בנפחי המילוי החוזר במערכת הארצית, כאשר באגן הכינרת צפויה פחיתה של כ-20% בנפחי המילוי החוזר על 2050.

ועדות חקירה ודוחות מבקר מדינה

במהלך השנים כתבו מבקרי המדינה שלושה דוחות חמורים והוקמו שתי ועדות חקירה ממלכתיות. במקום נציבות הוקמה רשות, הוקמו מתקני התפלה, אך המחסור נשאר

דו"ח מבקר המדינה 1987 – המבקר התריע על מצבו של משק המים – הדלדלות כמות המים במאגרים, ירידה באיכות המים ועל מערכת ניהול לקויה. מסקנת הדו"ח: "מן הראוי כי שר החקלאות ונציבות המים יפעלו ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של משק המים, תוך עירנות למתהווה וראית הנולד. כן דרושה פעולה תכליתית לתיקון נזקי העבר. ככל שיוקדם בנקיטת הצעדים – כן ייטב".

דו"ח מבקר המדינה 1990 – כתוצאה משאיבת היתר ירדו המפלסים במאגרים, הדלדלו לגמרי רזרבות המים וחלה ירידה חמורה באיכות המים".

דו"ח ועדת החקירה (ועדת ביין) 2010 – "ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו באופן מתמשך בניהול משאבי המים, לא נערכו לביצוע פתרונות בדמות התפלה וחיסכון ויצרו מחסור חמור וכן איום ממשי על איכות המים ועל האפשרות לעשות בהם שימוש". הוועדה המליצה על האצת ההתפלה ועל הקמת מועצה ציבורית למים.

דו"ח הוועדה לביקורת המדינה 2010 – ממשלות ישראל השתמטו מעיסוק יסודי ורציני בבעיות המים ומגיבוש מדיניות מים לאומית; אין בעל בית אחד למשק המים; עתודות המים של ישראל באקוויפר החוף, ההר והכינרת ירדו אל מתחת לקווים האדומים, ניהול בלתי אחראי הביא לשאיבת יתר; מי התהום מזדהמים; אין מדיניות ברורה בתחום החקלאות, השימוש במים מושבים ממליח את מי התהום ועוד.

המלצות "צלול"

תכנון תוכניות אב

לבסס את תוכנית האב למשק המים על תחזית מחמירה של שינוי אקלים קיצוני של הוועדה הבין ממשלתית של האו"ם – IPCC כאשר על ההיערכות להיות על-פי תרחיש RCP 8.5, שהוא תרחיש מחמיר של שינוי האקלים. יש לתכנן את התוכנית תוך התחשבות בצרכי כלל המגזרים (חקלאות, טבע ומגזר עירוני) והצורך לספק מים למדינות שכנות.
יש לתכנן תוכנית אב לחקלאות הלוקחת בחשבון את שינוי האקלים ואת המחסור במים.
יש לתכננן תוכנית לשימור האקוויפרים כנכס אסטרטגי וכבלם זעזועים של משק המים.

טיפול במשק הקולחים

יש להעלות את איכות הקולחים לרמה שלישונית הכתובה בתקנות ואף למעלה מכך לרמה של IDPR Indirect Potable Reuse, המאפשרת שימוש ללא הגבלה (כולל שימוש ביתי).
יש להקים בדחיפות את מאגרי הקולחים החסרים בכל רחבי בארץ ולמנוע בכך הזרמ קולחים לנחלים. כבר כיום מוזרמים לנחלים ולים כ-50 – 90 מיליון מ"ק קולחים בשנה שגורמים לזיהום ונגרעים ממשק המים.

הגדלת ההיצע - נגר עירוני, בארות מזוהמות ועוד

התייחסות אל הנגר כאל משאב מים שאפשר לנצלו (40 מיליון מ"ק בשנה): עידוד החדרת מי נגר ובנייה משמרת מים. טיפול באיכות הנגר (במיוחד הנגר הראשון אחרי הגשם) כדי למנוע את זיהום הנחלים, הים ומי התהום (להרחבה בנושא הנגר).
טיפול בבארות מזוהמות שהוזנחו בשנים האחרונות וניצול מימהן (מ-2000 נסגרו כ-200 קידוחים שסיפקו מי שתייה בעקבות זיהום בחנקות וניטרנט שמקורם בעיקר בחקלאות. על -פי הערכת רשות המים פוטנציאל המים של קידוחים אלה הוא כ-20 מיליון מ"ק.

חיבור אזורים מנותקים

חיבור אזור הכנרת ואזורים נוספים למערכת הארצית וקידום תוכנית לשיקום וניהול בר קיימא, במטרה להבטיח אספקת מים ולשמר את מקורות המים הטבעיים.

מימון משק המים

כיום משק המים פועל כמשק תעריפי סגור. עובדה הגורמת לעיכובים רבים בפיתוחו (על-פי המצב השורר כיום, כל פרויקט בא לידי ביטוי במחיר המים. כחלק מרצון לא להעלות את המחיר, רשות המים נמנעת לא אחת מאישור פרויקטים).
יש לפעול לקביעת אופן מימון משק המים ולפתח גישה חדשה המשלבת בין משק מים תעריפי (סגור) לבין מימון ציבורי יציב הנחוץ להשלמת פרויקטים לאומיים הנדרשים להתמודדות עם שינויי האקלים ועמידה ביעדים ציבוריים, כמו למשל שיפור איכות הקולחים.

שמירה על השטחים הפתוחים

שמירה של שטחים פתוחים מאפשרת חלחול של מי הגשם לאקוויפרים ומונעת את הצורך בהקמת עוד ועוד מתקני התפלה. שטחים פתוחים מיוערים חיוניים להתמודדות עם משבר האקלים מאחר והם קולטים דו תחמוצת פחמן ופולטים חמצן.

טיפול בביקושים (מחיר המים)

הטלת תעריף גבוה בעבור צריכה עודפת. (מעל 5.4 מ"ק לאדם לחודש).
הטלת קנסות בעבור השקיה בזבזנית על הציבור הרחב והרשויות המקומיות.

קמפיין קבוע לחסכון במים

על פי נתוני הלמ"ס בשנים 2001 –2023 עלתה צריכת המים ב-35.3% בעוד שהגידול הדמוגרפי עמד על 49.6% בתקופה זו. כלומר ירידה של כ-11% בצריכת מים למגורים לנפש המוסברת בהגברת המודעות הציבורית לחיסכון במים, העלאת התעריפים, וצמצום פחת מים באמצעות השקעה בתשתיות. אך אין בכך די. במדינה שהאוכלוסיה גדלה בה בקצב מסחרר – 1.8% בשנה והיא מצויה באזור שמושפע במיוחד ממשבר האקלים, אין מנוס מקמפיין קבוע לחסכון במים שישכנע את הציבור והרשויות המקומיות לנהוג בחסכנות במשאב המים ולחסוך בכך הקמה של עוד מתקני התפלה שמבזבזים אנרגייה ותופסים שטחי חוק יקרים.

חדשות

תגובת "צלול" לתקנות שפכי תעשייה: יש להכניס לתקנות את נושא הטיפול במיקרו־מזהמים

13 במאי 2025 אין תגובות

למרות מידע רב שהצטבר בשנים האחרונות בארץ ובעולם בדבר השפעתם המזיקה של שפכי מפעלי תרופות ותעשיות כימיות נוספות על מי השתייה, הקרקע והירקות המושקים בקולחים,