תוכנית משק הקולחים 2025 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות
עמותת צלול מברכת את רשות המים על המאמצים שהיא מקדישה לעריכת תוכנית למשק הקולחים והנגשתה לציבור, ובמיוחד באשר לאמירתה המפורשת לפיה מקומם של עודפי הקולחים אינו בנחלים, וכי הם נועדו להשקייה חקלאית בלבד.
להלן מספר הערות לתוכנית:
- איכות הקולחים
התוכנית יוצאת מתוך הנחה שעד 2027 כל הקולחים יטופלו לרמת איכות המאפשרת השקייה חקלאית ללא מגבלות (1.4 הנחות יסוד), וכי רק באזורים המנותקים שלא מחוברים לאזורים אחרים , יתכן ויאושרו מפעלי קולחים באיכות שניונית.
תקנות "ענבר" שאושרו ב-2010 קבעו שעד 2015 כל הקולחים יטופלו לרמת טיפול שלישונית. שמונה שנים אחר כך (2023) רק כ-60% מהקולחים מטופלים לרמה הקבועה בתקנות, התוצאה היא פגיעה בסביבה, בקרקע ובמי התהום. נשאלת השאלה האם אפשר יהיה "להדביק" את הפער או שגם כאן הוא ישאר כמשאלת לב בלבד?
כשל האכיפה: לדעת "צלול", הסיבה המרכזית לאי שידרוג המט"שים ולאיכותם הנמוכה והלא אחידה של הקולחים הקולחים, היא היעדר כמעט מוחלט של אכיפה מצד רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, על בעלי המט"שים. תורמת לכשל זה ועדת החריגים, בראשות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, שמאפשרת את דחיית השדרוג מבלי להפעיל סנקציות על בעלי המט"שים הדחיינים. כדי לפתור בעיה קשה זו על המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות להחליט על סגירת ועדת החריגים במועד מוסכם שלאחריו תאשר רק בקשות חריגות ויוצאות דופן. במקביל, על רשות המים והמשרד להגנת הסביבה לפתוח במהלכי אכיפה כנגד מט"שים סרבנים, שכן ללא תגבור מאמצי האכיפה אין סיכוי שבתוך שלוש שנים וחצי רוב המט"שים יגיעו לרמת טיפול שלישונית. וללא שיפור האיכות, כל מודל ניוד קולחים, שהוא המסקנה המרכזית של עבודה זו, קורס כמעט לחלוטין. כדי לאפשר בכל זאת את קיום המודל יש לשפר את האיכות, ולא פחות חשוב, להביא את כל המט"שים לאיכות קולחים אחידה שתאפשר את הניוד.
איכות הקולחים העתידית (עמ' 80) – בתוכנית נכתב: "נראה כי הטיפול הנוסף שעשוי להידרש בעתיד הינו 'טיפול רבעוני' שיכלול הרחקת וירוסים, הורמונים, שאריות תרופות וכדומה". לדעת עמותת צלול, העתיד כבר כאן!!! ועל מדינת ישראל, שהיא מובילה עולמית בשימוש בקולחים, לעבור כבר עתה לטיפול ממברנלי ולהפיק קולחים בעכירות 0.2 NTU. הדברים אמורים במיוחד לאור מחקרים שפורסמו במהלך השנים האחרונות שגילו שאריות של תרופות, הורמונים וחידקים אמידים במי הקולחים המיועדים להשקייה. עובדה המחייבת התמודדות כבר עתה. חשוב לציין. איכות נמוכה של קולחים מזיקה לא רק לנחלים, אלא גם לגידולים החקלאיים, לקרקע ולמי התהום. ברחבי הארץ נסגרו במהלך השנים כ-200 בארות מים, בין השאר בעקבות זיהום בקולחים. מכאן, ששיפור איכות הקולחים היא הכרח, וטובה שעה אחת קודם.
איכות המט"שים במהלך הכנס נשמעו טענות בדבר איכותם הירודה של המט"שים, התכנון הלקוי שקודם להקמתם, הטכנולוגיה המיושנת בה הם נבנים והתחזוקה הירודה. כל אלה פוגעים באיכות הקולחים ומקשים על השימוש בהם. ל"צלול" ידוע שרשות המים מתכננת תוכנית אב למט"שים ל-2060, שכוללת ביטול מט"שים ישנים והרחבה של מט"שים חדשים. טוב תעשה רשות המים אם תקבע כללים לתכנון מט"שים, פרמטרים למכרזי מט"שים וכללים לתחזוקתם.
- ניוד הקולחים
"צלול" מסכימה עם מסקנת העבודה שכדי למנוע הזרמת עודפי קולחים לנחלים יש צורך בהקמת מערכת שתנייד אותם מאזור לאזור, וכי זו הפתרון המועדף על פני כל יתר הפתרונות שהוצגו. אלא שבפני הניוד עומדים מספר מכשולים:
איכות הקולחים – כפי שצוין בסעיף 1 איכות לא אחידה של קולחים מונעת את ניודם ממאגר למאגר, שכן העברת קולחים ברמה שניונית למאגר שלישוני פוסלת את הקולחים לשימוש לרוב הגידולים וגורמת להזרמת הקולחים לסביבה – ראו מקרה מט"ש תימורים שמימיו נפסלים פעם אחר פעם להשקייה כי קיבל קולחים באיכות נמוכה. הדברים נכונים שבעתיים באם השאיפה היא ליצור קישוריות בין שורה ארוכה של מאגרים.
איכות המאגרים – חלק מאמגרי הקולחים לא נוקו במשך שנים. התוצאה היא כמויות גדולות של בוצה ששקעה בהם, שגורמת לירידה באיכות המים הנאגרים. כדי לאפשר ניוד יעיל קיימת חובה לשדרג לא רק את המט"שים – אלא גם את מאגרי הקולחים, ולהפוך את כולם לכאלה שמסוגלים לקלוט קולחים באיכות שלישונית ואף למעלה מכך. לולא מהלך כזה תוכנית הניוד צפויה לכשלון.
כשלים סטטוטוריים – העברת קולחים מאזור לאזור מחייבת הקמת צנרת, שגם היא נתקלת לא אחת בקשיים. כך למשל, עיריית קריית אתא מתנגדת להעברה בשטחה של צינור עודפים ממט"ש עכו, כרמיאל ונהרייה למאגרי הקישון. התוצאה היא הזרמת קולחים לנחלים ולים, בזבוז חמור של מים וסגירת חופים לרחצה. ללא מציאת דרכים לכפות על ראשי ערים סרבניים לאפשר מעבר תשתיות – באמצעות תביעות משפטיות או סנקציות כלכליות, אי אפשר יהיה לבצע פרויקטים לניוד קולחים וכל התוכנית תרד לטמיון.
- שפכים מתחום יהודה ושומרון
מהמסמך עולה שרשות המים מודעת לכשל של זרימת שפכים משטחי יהודה ושומרון לנחלים ולמי התהום וכי היא "פועלת עם האוצר, מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי להסדרת הזרימות העיקריות, הכוונתן למתקני טיפול בשפכים וניצול הקולחים להשקיה". אלא שהמציאות בשטח שונה לחלוטין. פרסום המכרז להקמת מט"ש ביד חנה לטיפול בשפכי שכם וטול כרם מתעכב מזה 21 שנה (!), וזאת למרות פסיקת בג"ץ שהטיל על המדינה לממן את המט"ש (המדינה גובה מהפלשתינים כסף בתמורה לטיפול שכמעט ולא מבוצע). פרויקט הקדרון יצא לדרך רק בעקבות עתירה לבג"ץ שחייב את המדינה ללוחות זמנים להתחלת הפרויקט.
רוב ההתנחלויות אינן מחוברות למערכות לטיפול בשפכים: שפכי קדומים והבסיס הצבאי הסמוך זורמים לנחל תאנים ומחלחלים לאקוויפר ההר, הישובים ברקן, ברוכים ועלי זהב מזרימים שפכים גולמיים המגיעים לירקון. אריאל מחוברת למט"ש קטן הפועל בטכנולוגיה מיושנת שאינו תואם את גודל הישוב והשפכים גולשים לנחל רבה, שהוא אחד מיובלי הירקון. רוב מחנות צה"ל אף הם אינם מחוברים למערכות לטיפול בשפכים. התוצאה היא זיהום סביבתי חמור, זיהום מי תהום ואובדן מים שאפשר היה לעשות בהם שימוש. על רשות המים מוטלת החובה לפתור בעיה קשה זו ולא להמשיך לגרור רגליים או התעלם ממנה – כפי שהדבר קורה כיום.
- היטל הזרמה לנחלים
המסמך אינו מתייחס לכך, אך אין ספק שהטלת היטל הזרמה לנחלים, כמו זה שמוטל על מזרמי שפכים וקולחים לים, יעודד בעלי מט"שים לשדרג את איכות הקולחים, ולמצוא פתרונות שאינם הזרמה לנחל.
- עידוד חיסכון במים
הגידול בכמות הקולחים הוא פועל יוצא של הגידול בשימוש במים. אמנם ברור שבמדינה שבה גידול האוכלוסייה עומד על 1.8% בשנה, עולים צריכת המים וייצור הקולחים, אך למרות זאת אסור לרשות המים להזניח את נושא החסכון במים שהוא מתבקש במדינה יבשה שמתפילה את עצמה לדעת.
- מימון התוכנית
אין ספק שאי אפשר לממן תוכנית כה גדולה, שלהערכת רשות המים עלותה 4 -5 מיליארד שקל, מכספי ה"אמבטיה" של משק המים, וכי יש צורך בכספי מדינה כדי להגשימה. לצורך כך על רשות המים לגייס את כל בעלי העניין – משרדי ממשלה רלוונטיים – חקלאות, תשתיות, תיירות והגנת הסביבה, רשויות מקומיות, חברה אזרחית והציבור הרחב כדי לדרוש מהמדינה להשקיע משאבים בפתרון בעיה קשה זו שיש לה השלכות סביבתיות, חקלאיות, בריאותיות, תירותיות (עונת הרחצה מתחילה והחופים סגורים בעקבות הזרמת קולחים) וכלכליות. אין ספק שארגוני הסביבה יהיו מוכנים להירתם לכך.
- עלות הקולחים
כדי למנוע את עודפי הקולחים יש לשמור על ביקוש גבוה מצד החקלאים. לצורך כך יש לשמור על מחיר הקולחים ולא להעלותו. את עלות שדרוג הקולחים יש להטיל על משקי הבית והתעשייה במסגרת עקרון "המזהם משלם". על המדינה לקחת על עצמה את מימון הפרויקטים הגדולים של תשתיות ארציות לניוד הקולחים. באשר הטיפול השוטף יש להטיל את רובו על יצרני השפכים – הציבור הרחב.
- הקמת מנהלת – מהעבודה עולה שכדי להגשים את רעיון אפס הזרמת קולחים לנחלים וניודם, יש לנקוט במגוון רחב של פעולות בתחום ההנדסי, סטטוטורי, מיסוי, ארנונה, כלכלה ועוד ועוד. לצורך כך יש לשקול להקים מנהלת שתיקח על עצמה ללמוד את המורכבות של הנושאים השונים ותסייע בתחום הסרת החסמים הרגולטוריים, המיסויים והמימוניים.מברכת