מקורו של הנגר במי הגשם היורדים ואינם מחלחלים לקרקע בשל בנייה הצפופה, תכנון לקוי ואיטום הקרקע. "צלול" מציעה פתרונות איך להפוך את הנגר ממטרד למשאב
הצפות בנהרייה חורף 2020
- בכל חורף זורמים לחופי הרחצה ולים, כ-40 מיליון מ"ק מי נגר עירוני, שמקורם במי גשם, שבשל הבניה הצפופה ואיטום הקרקע, אינם מחלחלים ואובדים למשק המים.
- מי הנגר זורמים לים באמצעות כ-160 נקזים, שאינם עוצרים את הגעת הפסולת לים ולנחלים.
- מי הנגר מכילים דלק ושמנים, אשפה, ביוב, הפרשות בעלי-חיים, חיידקים (תוצאת חיבורים לא חוקיים בין מערכות הביוב למערכות הניקוז) ושפכים המוזרמים מהמכונים לטיהור שפכים ומוגלשים לנחלים ולים.
- הנגר המזוהם פוגע בנחלים ובים, גורם לסגירת חופים ופוגם בהנאת הציבור ובבריאותו. בנוסף, הנגר גורם להצפת בתי-מגורים, בתי-עסק ומכוניות ולנזקים בתשתיות העירוניות. תיקון הנזקים מחייב את הרשויות לרכוש פוליסות ביטוח יקרות, שעלותן מוטלת על הציבור הרחב.
- ממשלות ורשויות בעולם עושות מאמצים לצמצום כמות הנגר ושיפור איכותו באמצעות חקיקה, אכיפה ועידוד אמצעים להגברת החלחול. מחקרים מוכיחים, כי אימוץ אמצעים אלה גורם לחסכון של כ-25% מעלותם של אמצעים קונבנציונליים.
- לאחרונה, ובעקבות דרישת "צלול", החלו מינהל התכנון ורשות המים לטפל בנושא הנגר ביתר רצינות. לצורך כך הם הזמינו שתי עבודות שתפקידן לתת למתכננים כלים לטיפול בנגר: כימות הנגר הנוצר באזורים שונים בארץ (ירון גלר וגלעד ספיר), וגיבוש פתרונות אדריכליים לנושא הנגר (אדריכל ליאור לוינגר). יש לקוות שעבודות אלה לא יצטרפו לשורה של עבודות שכבר נכתבו בנושא והן מעלות אבק על המדפים.
קראו את העבודה של "צלול": דרכים למניעת הגעת הנגר העירוני לנחלים ולים"
העבודה מתארת את תופעת הנגר העירוני ומציעה פתרונות לצמצום כמותו ולשיפור איכותו.
מה צריך לעשות?
להחליט מי אחראי על נושא הנגר ומי מפקח? רשויות, רשויות ניקוז, תאגידים, משרדי ממשלה?
לאכוף חוקים ותקנות המחייבים הפרדה בין ביוב לניקוז (תקנות צנרת באחריות המשרד להגנת הסביבה).
לאכוף את תמ"א 34ב'. אם התמ"א אינה מתאימה, יש לתקנה.
לאסור הזרמת נגר לנחלים ולים, אלא באמצעות היתר הזרמה (בתוך מספר שנים).
לספק למתכננים נתונים מעודכנים בנושא הידרולוגיה, מבנה הקרקע, כמויות הגשם ועוד.
לתמוך בפרויקטים ערוניים לצמצום הנגר והחדרתו: ביופילטרים, גגות ירוקים, גינות ועוד.
רשות המים – לרכוש מהרשויות המקומיות את המים המוחדרים לקרקע.
משרד הבריאות – לאפשר להקים גינות קולטות מים, לנצל מי גגות ועוד.
הממשלה
הרשויות מקומיות
- לתכנן פרויקטים הלוקחים בחשבון את הנגר כמשאב ולא כמטרד ולנצל את המים לצרכי גינון.
- לנתק את מערכות הניקוז ממערכות הביוב.
- לחוקק חוקי עזר לאי-חיבור ולניתוק מרזבים ממערכות הניקוז.
- להציע הקלות ותמריצים לבעלי בתים פרטיים המתקינים מתקנים לצמצום כמות הנגר – החדרה לקרקע, תפיסת מי גגות, גגות ירוקים, גינות מחלחלות ועוד.
- להקים קולטני פסולת על הנקזים שימנעו את הגעתו לים ולנחלים.
- לפזר מאפרות ברחובות הערים כדי למנוע הגעת בדלי סגריות לים.
הציבור הרחב
- לנתק את המרזבים ממערכות הביוב והניקוז העירוניות ולאפשר למים לחלחל לגינה.
- להעדיף לרכוש דירה בבניין או בשכונה שהנגר שלהם מוחדר לקרקע ואינו זורם לרחוב.
- לדרוש מהרשות המקומית להקים ביופילטרים, גינות גשם ולשנות את מבנה הפארקים הציבוריים כך שניתן יהיה להחדיר לתוכם נגר.
פתרונות לנושא הנגר
פועלת בקרב הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור הרחב במטרה להעלות את המודעות לנזקים, אך גם לפוטנציאל של הנגר ודורשת לטפל בו בצורה מיטבית.
מארגנת כנסים ומפגשים, בהם היא מעלה את הנושא למודעות אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות.
פועלת לקידום הצעת חוק המחייב טיפול בנגר.
- במאי 2018 ערכה "צלול" כנס שארח את פרופ' אנה דלטיץ', מומחית לנגר מאוניברסיטת ניו סאות' ווילס באוסטרליה, אליו הוזמנו מתכננים, מהנדסים ואנשי אקדמיה במטרה ללמוד מהניסיון האוסטרלי. (סיכום הכנס להלן)
מצגת הנגר העירוני - המודל האוסטרלי, פרופ' אנה דלטיץ'
חדשות
דף עמדה – דרכים למניעת זיהום הים והנחלים בחורף
בכל חורף זורמים לנחלים, לחופי הרחצה ולים עשרות מיליוני מ"ק מי נגר עירוני שמקורם במי גשם שבשל הבנייה הצפופה ואיטום הקרקע אינם מחלחלים ואובדים למשק המים.
"צלול" לותמ"ל: אסור לסגור את מט"ש הרצלייה לפני הרחבת השפד"ן ומציאת פתרון לנגר העירוני
בתמונה: ביוב מהול בנגר שמקורו ברידינג מגיע להרצלייה עמותת צלול מתנגדת לתוכנית רמ"י להקים שכונה על קרקע מכון הטיהור של הרצלייה, לפני הרחבת השפד"ן, אליו מתוכננים
כתבה ב-Ynet: "מחדל ההצפות, הדבר הזה רק ילך ויחריף". "צלול": "יש הרבה מה לעשות"
הצפות בנהרייה. צילום: צלול תשתיות ישנות שקורסות מדי שנה, מחדלי תכנון ידועים מראש, פיזור האחריות בין שלל רשויות ומשרדי ממשלה ומיליוני קוב של מי גשמים שמתבזבזים
שטפונות – כמה זה עולה לנו?
הצפות בנהרייה בשל עליית מפלס מי נחל הגעתון. לפי ראש העיר, עלות הנזק כ-400 מיליון שקל בכל שנה עם בוא הגשם מוצפים רחובות ושכונות שלמות בכל
פרופ' אנה דלטיץ': "כדי להפוך את הנגר למשאב יש צורך לחנך את הרשויות לטפל בו"
"כדי להפוך את הנגר העירוני ממטרד למשאב יש לחנך את הרשויות ואת התושבים לאמץ טכנולוגיות לטיפול בו", כך אמרה פרופ' אנה דלטיץ', מומחית לנגר מאוניברסיטת ניו
"צלול" לראשי הרשויות: טפלו בנגר העירוני לפני הגשם
עמותת צלול פנתה לראשי רשויות החוף בבקשה לבצע פעולות מנע לפני הגשם במטרה למנוע הצפות ונזקים ובעיקר למנוע הזרמת מי נגר מזוהמים לנחלים ולים. הדברים אמורים
מכתב "צלול" לראשי הרשויות: "טפלו בנגר לפני תחילת הגשמים"
עמותת צלול שלחה מכתב לפורום ראשי רשויות החוף ולשאר ראשי הרשויות בארץ בדרישה לטפל בנושא הנגר העירוני לפני תחילת עונת הגשמים במכתב כתבה "צלול":
מחקר: ביוב מהנקזים העירוניים זורם לחופי הרחצה (9.4.14)
דגומים שערכה עמותת צלול ב-11 נקזים לאורך חופי הארץ (חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב) גילו דליפת ביוב הזורם לחופי הרחצה. ביוב זה הכיל חיידקים מסוכנים ומחוליי
עבודה: ניהול מיטבי של הנגר העירוני ומניעת נזקיו לנחלים ולים
באוקטובר 2014, בעיצומו של חג הסוכות ובעיצומה של עונת הרחצה, ביום בו חופי הים היו מלאים בנופשים, ירד היורה על תל-אביב. בתוך דקות התמלאו חופי הרחצה
מחקר: תרומת הניקוז העירוני לזיהום חופי צפון הארץ
במטרה לבדוק את איכות המים הזורמים לים באמצעות הנקזים העירוניים, דגמה עמותת צלול, בשיתוף חיא"ל ובמימון קרן אסף, שורה של נקזים עירוניים בצפון הארץ. ההמצאים קובצו
המלצת "צלול" לטיפול בנגר העירוני
ממשלה להחליט מי אחראי על נושא הנגר ומי מפקח? רשויות, רשויות ניקוז, תאגידים, משרדי ממשלה? לאכוף חוקים ותקנות המחייבים הפרדה בין ביוב לניקוז (תקנות צנרת) לאכוף
הנגר העירוני – דרכים לצמצוצו ולשיפור איכותו
כמעט בכל חג הסוכות ובעיצומה של עונת הרחצה, ביום בו חופי הים היו מלאים בנופשים, יורד היורה על תל-אביב. בתוך דקות התמלאו חופי הרחצה במי נגר
סקר: נגר עירוני מזהם את חופי הרחצה
במטרה לבדוק את איכות המים הזורמים לים באמצעות הנקזים העירוניים דגמה עמותת צלול, בשיתוף חיא"ל ובמימון קרן אסף, שורה של נקזים עירוניים בצפון הארץ. המצאים קובצו
מקימים רשות ים וחופים
עמותת צלול קוראת לממשלה לפעול להקמת רשות ים משותפת למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולציבור, לניהול ולפיקוח על הים התיכון. העדר ניהול הים משמעותו כשל, שתוצאותיו פגיעה במשאב הים ובחוסנה הכלכלי