"צלול" לעיריית קריית אתא: התנגדותך להעברת תשתיות פוגעת בסביבה, בבריאות ובציבור עצום באזור הצפון

עמותת צלול ועמותת אזרחים למען הסביבה פנו לעיריית קריית אתא בדרישה להסביר לציבור מדוע היא מתנגדת להעביר בשטחה שני קווי תשתית חשובים וקריטיים – קו ביוב (ותחנת שאיבה) להולכת שפכי שפעם ואעבלין למט"ש חיפה, וקו קולחים להעברת קולחי עכו וכרמיאל למאגרי הקישון. העדרם של קווים אלה גורם לנזקים קשים לבריאות, לסביבה, לכלכלה, למי התהום, לחופים, לים התיכון ולציבור רחב בארץ – ביניהם תושבי קריית אתא.

בסוף מכתבן כתבו העמותות שישמחו להזמין את כל המעורבים לשולחן הדיונים כדי לפתור בעיה קשה זו, אך גם שהן מתכוונות לפעול גם בעתיד בכל דרך שעומדת לרשותן כדי למנוע את המשך הזיהום, הפגיעה בטבע ובציבור רחב במדינת ישראל. 

1. ההתנגדות קריית אתא להקמת תחנת שאיבה וקו ביוב שיוליך את שפכי שפרעם ואעבלין למט"ש חיפה:

מטרת הקו הוא למנוע את סכנת הזיהום בשפכים שמרחפת על האזור כולו, ולאפשר הקמת 731 יחידות דיור באעבלין בתוכנית מועדפת לדיור (תמ"ל) 1092,  וכ-4,000 יחידות דיור בשפרעם ואזור תעשייה – אלא שההתנגדות מונעת את חיבור הישובים ומסכנת את הסביבה.

קו הביוב הקיים הוקם בשלהי שנות ה-70', לפני כ-40 שנה, ותוכנן לשרת מספר שכונות בשפרעם. מצבו של הקו, העשוי אסבסט – גרוע ביותר, והוא אינו מסוגל לקלוט את כמויות השפכים הזורמות בו כיום, על אחת כמה וכמה את הכמויות העתידיות הצפויות. התוצאה היא קריסות של מקטעים שלמים של הקו, מפגעים סביבתיים חמורים הנובעים מדליפות ביוב (בין השאר שפכי חזיריות שעברו טיפול ראשוני), לנחל שפרעם ומשם לנחל הקישון, לים ולמי התהום, ועלויות גבוהות למניעת תקלות המוטלות על תאגיד מים וביוב "סובב שפרעם". העובדה שהקו טמון בעומק האדמה, מקשה על טיפול בתקלות הרבות שבו במיוחד בימי החורף. היתר הבנייה לשכונות בשפרעם ועיבלין קובע שתנאי למתן היתר יהיה פתרון ביוב להיקף היחידות הנדרש – היעדר קו הביוב ותחנת השאיבה מונעים את הבנייה.

כדי לפתור את בעית הזיהום, ולאפשר את תוספת הבינוי, תכנן תאגיד "סובב שפרעם" מערכת ביוב חדשה להובלת השפכים לטיפול במכון לטיפול בשפכים (מט"ש) חיפה, שכוללת תחנת שאיבה בצומת נעמה, וקו סניקה באורך של 9.6 ק"מ עד דרום מערב קריית אתא – משם יזרמו השפכים למובל המזרחי ולמט"ש חיפה. לצורך הפרויקט הקציבה רשות המים כ-60 מיליון שקל!!!.

לאחר אישור התוכנית והשגת המימון, החל התאגיד בהקמת הקו, באורך של 6 ק"מ, בעלות של 20 מיליון שקל. אלא שעיריית קריית אתא חזרה בה באופן מפתיע מההסכמות להעברת קו הביוב ולהקמת תחנת השאיבה, והודיעה שהיא מסרבת להוציא היתרים לשארית קו (באורך של כשלושה ק"מ), ולתחנת השאיבה, ודרשה לבטלם – בטענה שהיא מקדמת באזור שבו אמור לעבור קו הסניקה תוכנית  (תמ"ל)  1025, בשטח של 6,371 דונם, הכוללת אזור תעשייה ושכונה חדשה ובה 11 אלף יחידות דיור, בית חולים אזורי, פארק ועוד. עוד טענה העירייה שהקו הוקם ללא היתר בקטעים מסויימים.

בתגובה, הגיש תאגיד סובב שפרעם התנגדות לתמ"ל 1025, בדרישה לעגן את קו הסניקה באופן סטטוטורי בתוכנית, תוך קביעת הוראות שיבטיחו את הקמתו. ועדת המשנה שדנה בהתנגדויות ב-11 בנובמבר 2020 קיבלה את התנגדות התאגיד, וקבעה שאפשר יהיה להוציא לקו היתרי בנייה מכוח התמ"ל: "לעניין התנגדות עיריית קריית אתא, נספח הביוב לתוכנית יתוקן כך שיטמיע את שתי התוויות מאסף הביוב בתחום תמ"ל 1025". אלא שהתמ"ל אינה חלה על שני מקטעים קריטיים. הראשון – מתחנת השאיבה המתוכננת בצומת נעמה, ועד לנקודה בה נכנס הקו לתחום הקו הכחול של תמ"ל 1025. (קו הסניקה שעובר בתמ"ל 1025 אושר). השני – ממחלף קריית אתא לכיוון דרום, עד לנקודת ההתחברות למובל המזרחי שמוביל את שפכי התאגיד למט"ש חיפה. התנגדות עיריית קריית אתא לאשר את המעבר בשטחה ואת התתחברות, מסכלת את מימוש התוכנית שאושרה כחוק,  גורמת לסכנה סביבתית קשה ולחוסר יכולת לאשר את תוכניות הבנייה. בעקבות היעדר פתרון הביוב נאלץ תאגיד "סובב שפרעם" להגיש, בחוסר ברירה, התנגדות ב-22 באוקטובר 2019, לתוכנית מועדפת לדיור באעבלין – תמ"ל 1092 הרחבה דרום מזרחית, בהסכמת הישוב אעבלין, (תיק מספר 10648) בדרישה להסדיר פתרון ביוב רב מערכתי ועל אזורי, שבלעדיו אי אפשר יהיה להוציא אל הפועל אף תוכנית בנייה בישוב על כל המשמעות הכבדה הנובעת מכך.

כידוע לכבוד ראש העיר, במהלך השנים נעשו ניסיונות לפתור את הבעיה, אך כל הפתרונות שנמצאו מחייבים מעבר בקריית אתא. פתרונות אחרים, אינם ישימים, אין בהם הגיון תכנוני, ועלותם רבה למשלם המסים – בין השאר הציע כבוד ראש העיר להעביר את השפכים למט"ש עכו – הצעה שאין בה שום היגיון תכנוני. לאחרונה הגיש התאגיד בקשה לוועדה מקומית קריית אתא לקבלת להיתר לקו הסניקה ולתחנה. הבקשה לתחנה נמצאת בשלב השלמת היועצים לבדיקות תכן מרחביות, והבקשה להיתר לקו הסניקה נמצאת בשלב מידע תכנוני. מהידוע ל"צלול" התהליך מתנהל תוך גרירת רגליים המעידה יותר מכל על כוונות קריית אתא שלא לאשר את התוכניות.

עמותת "צלול" מבקשת שעיריית קריית אתא תסביר לציבור, מדוע היא מתנגדת להעברת קו הביוב, למרות שברור שהיא מסכנת את הסביבה, ומדוע היא מונעת בנייה בישובים שכנים, שתושביהם סובלים ממצוקת דיור קשה.

בתגובה להעברת השטחים ממועצה אזורית זבולון לעיריית קריית אתא אמר כבוד ראש העיר בדצמבר 2011: "תוכניות הפיתוח מבטיחות את עתידם של ילדי קריית אתא והאזור לעשרות השנים הבאות", האם כבוד ראש העיר סבור שלילדי הישובים השכנים אין זכות לעתיד?

2. התנגדות קריית אתא לקו קולחים שיוליך את קולחי עכו וכרמיאל למאגרי הקישון ולהשקיית עמק יזרעאל

הסירוב להעברת הקו גורם לבזבוז של קולחים שהיו יכולים לשמש להשקייה חקלאית, ובהיעדרו הם מוזרמים לנחלים ולים, גורמים לזיהום ולא פעם לסגירת חופי עכו לרחצה, תוך סיכון בריאות הציבור.

רשות המים מבקשת להעביר את עודפי הקולחים שנוצרים בתקופת החורף בגליל המערבי למאגרי הקישון, כדי שישמשו להשקיית עמק יזרעאל, העמקים המזרחיים, הגליל מרכזי ועוד. אלא, שבשל התנגדות עיריית קריית אתא להעברת הצינור בתחומה, הקולחים זורמים לנחל הנעמן ולים, פוגעים בנחל וגורמים לסגירת חופים לרחצה (פרוטוקול הוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה להזרמה לים 21 לדצמבר 2020). 

לדברי המשנה למנהל רשות המים, זאב אחיפז, כפי שהם מופיעים בפרוטוקול זה: "המערכת מתוכננת היטב, אך קריית אתא נוקטת הליכים למנוע את השלמת מערכת ההולכה דרכה. בדומה, היא מונעת מעבר של קו השפכים האזורי. נשמח לסיוע של משרד הבריאות והגנת הסביבה מול קריית אתא שתאפשר העברת התשתית".

פירוט ההזרמות לים שהן תוצאה של התנגדות קריית אתא להעביר את הקולחים (נתוני רשות המים)

נראה, שעיריית קריית אתא היא מתנגדת סידרתית להעברת תשתיות בתחומה, תוך הפגנת חוסר כבוד לתוכניותיהן וצרכיהן של רשויות אחרות ותושביהן. כך למשל, מדו"ח תקופתי של מקורות מ- 2019 עולה שעיריית קריית אתא התנגדה לתת היתר בניה לקו מים במהלך ארבע שנים!!! הקו אושר בסופו של דבר במסגרת תמ"ל 1024 שאיפשר להניח את הקו בתחום התוכנית בפטור מהיתר וללא צורך בקבלת היתר בנייה מקריית אתא.

עמותת צלול ועמותת אזרחים למען הסביבה מבקשות מעיריית קריית אתא לגלות אחריות לאומית וסביבתית – לחזור בה מהתנגדותה להקמת קו הסניקה ותחנת השאיבה, למנוע את זיהום הקרקע ומי התהום, לפתור את מצוקת הבנייה בשפרעם ובאעבלין, ולמנוע את המשך הזרמת הקולחים לים הפוגעת בבריאות תושבי עכו והים התיכון כולו.

בקשה זו מעוגנת בחובתה של הרשות לנהוג בהגינות ובתום לב. כפי שכתבה זה מכבר כבוד השופטת דהיום דפנה ברק-ארז,[1] "חובת ההגינות היא המכנה המשותף הרחב של החובות השונות המוטלות על הרשות המנהלית…. יש לה משמעות וחשיבות גם מן ההיבט של הגבלת שיקול דעתה של הרשות. מבחינה רעיונית, חובת ההגינות קשורה גם בתפישה לפיה הרשות היא נאמן הציבור, וחייבת לנהוג כלפיו בנאמנות".

מחובת ההגינות נגזרת גם חובת רשות מקומית לפעול בסבירות ובתום לב ואוסרת על פעולתה מתוך שרירות.

עמותת צלול ועמותת אזרחים למען הסביבה ישמחו להזמין את כל המעורבים לשולחן הדיונים כדי לפתור בעיה קשה זו, ומתכוונות לפעול גם בעתיד בכל דרך שעומדת לרשותן כדי למנוע את המשך הזיהום, הפגיעה בטבע ובציבור רחב במדינת ישראל.

[1] דפנה ברק ארז, "משפט מנהלי" (2010)i

התמונה: מרכז להב"ה שפרעם מאלבום של תאמר איוב, מתוך אתר פיקיויקי