בשנים האחרונות אנו עדים לראשיתו של שיפור מסוים במצבם של נחלי הארץ, בעקבות הקמתם של מכונים לטיהור שפכים (מט"ש) בעלות של מיליארדים רבים, אך למרות ההשקעה, רוב הנחלים סובלים מזיהום בעקבות אלפי תקלות במערכות הטיפול וההולכה ובשל מיעוט המים בנחלים. "צלול" דורשת להפסיק את הזיהום באמצעןת השקעה כספית והרחבת האכיפה ולהשיב מים לנחלים
הזיהום נמשך - כ-1,000 תקלות בשנה
- כל נחלי הארץ הזורמים לים התיכון ולים המלח מזוהמים בעקבות מיעוט המים ובעקבות הזרמת ביוב וקולחים בעת תקלה או בשל מחסור במאגרי קולחים.
- על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מתרחשות אלפי תקלות במכוני טיהור, בתחנות שאיבה ובקוי הולכה, שרק חלקן מדווחות. אי-תיקון התקלות וזרימת ביוב וקולחים בנחלים מוריד לטמיון השקעה של מיליארדים.
- אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה קטן. האכיפה נמצאת בידי המשטרה הירוקה והמחוזות, עובדה שמחלישה מאוד את השפעתו.
זיהום מברכות דגים
- לאורך נחלי הארץ ובהם נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל קישון, נחל נעמן, נחל חדרה ונחל תנינים פועלות כ-40 בריכות דגים, המזרימות לנחלים פלט המזוהם בהפרשות דגים, חומרי הזנה ותרופות. פלט זה גורם לזיהום הנחלים ואינו מאפשר את שיקומם.
- עמותת צלול מקדמת מזה קידמה רפורמה בענף לפיה הברכות יוכלו להזרים לנחלים פלט באיכות שנקבעה בתקנות, במשך שלושה חודשים בשנה בלבד. התקנות יאכפו באמצעות רשיונות עסק החל מיוני 2022.
המעיינות תפוסים
- רוב נחלי הארץ סובלים מהזנחה וממיעוט מים, שהם תוצאה של הורדת מפלס מי התהום ותפיסת המעיינות על-ידי חברת מקורות ועל-ידי מפיקים פרטיים. תפיסה זו מתבצעת באמצעות בניית משאבות על פי המעיין, המונעות את נביעת המים וגורמות להתייבשות הנחל.
- הנזק שנגרם לנחלים בעקבות הפסקת הזרמת המים הוא עצום, והוא כולל התייבשות בתי גידול לחים, שהיו חלק מנוף הארץ, הכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים והשתלטות מינים פולשים. מהנתונים עולה, כי למעלה ממחצית סוגי הצמחים ובעלי החיים שהתגוררו בנחלי הארץ נעלמו כתוצאה מהתייבשות הנחלים ובתי הגידול הלחים וכתוצאה מזיהום.
- לאחרונה, בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, אך גם בעקבות הכרה מצד רשות המים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הוחל בתכנון תוכניות להשבת המים לנחלים באמצעות הסרת איחוז המעיינות והמרת המים בקולחים. למרבה הצער, תכנון התוכניות ויישומן מתנהלים לפי-שעה בעצלתיים, ורק מעינות מועטים, אם בכלל, שוחררו, ביניהם מעינות נחל הגעתון, עין יזרעאל, נחל ציפורי ועוד.
- ב-2018 החליטה הממשלה להקציב כ-700 מיליון שקל לשיקום שבעה נחלים ולהשבת מים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהתוכניות ייושמו.
מחסור במאגרים
- מאז 2010 פסקה כמעט לחלוטין בניית מאגרי הקולחים ברחבי הארץ.
- הסיבה לכך היא החלטת האוצר לממן אך ורק מאגרים אזוריים וזאת בניגוד לשנים עברו, שבהן האוצר היה מוכן לממן גם הקמת מאגרים מקומיים.
- התוצאה היא עודפי קולחים, שבתקופת החורף זורמים לנחלים וגורמים לזיהומם. בעקבות הצעת "צלול" הקימו רשות המים והמשרד להגנת הסביבה צוות בינמשרדי, בו שותפים גם חוקרים וארגוני סביבה הדן בעתיד הקולחים.
לכתבה שפורסמה במים והשקייה בנושא עודפי הקולחים.
מי אחראי?
- על הנחלים חלים חוקים שונים (חוק המים, חוק הניקיון, חוק הביוב, חוק הניקוז פקודת העיריות ועוד ועוד).
- סמכויות הניהול מפוזרות בין רשויות שונות: עיריות, מועצות האזוריות, משרדי הממשלה (משרד האנרגיה והמים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ועוד), גופים שלהם צרכים שונים, אינטרסים שונים והשקפת עולם שונה באשר לתפקיד הנחל. עובדה המקשה מאוד על תכנון, על אכיפת החוק ועל שיקום הנחלים.
עמדת "צלול"
להוציא את כל הזיהום מהנחלים
יש להפסיק את הזרמת השפכים והקולחים, למנוע הזרמת פלט בריכות, להגיע להסדר עם הפלשתינים לגבי האחריות לזיהום ולהגביר את האכיפה על המזהמים.
להימנע מהזרמת קולחים לנחלים
יש להזרים לנחלים מי מקור בלבד ישירות מהמעיין ולהימנע מהזרמת קולחים. הדברים אמורים גם באשר לירקון, ששיקומו מבוסס על קולחים מטופלים.
לשחרר את כל המעיינות האחוזים
כיום רוב המעינות תפוסים על-ידי חברת מקורותמפיקים פרטיים. יש לתת לחקלאים את הקולחים ולאפשר למעינות לנבוע באופן טבעי.
להשיב את צורתם המקורית
אין להטמין נחלים, אין לפגוע בשפך, יש לשמור על מעבר חופשי, לשמור על פשטי ההצפה, על רוחב רצועת ההשפעה ועל הגדות.
לאמץ ניהול אגני
יש לראות את הנחל כמכלול: מים, צמחיה, בעלי-חיים, נגר, פשט הצפה, סחף, נפתולים ועוד. ללא קשר לשיוך מוניציפלי של הנחל והחלוקה בין הרשויות השונות.
להקים אתרי מפלט
תפקידם לשמור על החי והצומח בנחלים גם בעיתות מצוקה של זיהום והתייבשות. האתרים יהנו מהגנה מפני זיהומים ומאספקת מים נקיים גם בעת מחסור חמור.
מצגת: מצב הנחלים ומה "צלול" ממליצה לעשות
נושאים נוספים
יום המים הבינלאומי 2022 – מי התהום – הופכים את הבלתי נראה לנראה
יום המים הבינלאומי, שהכריז האו"ם ב-1992, ונחגג כל שנה מאז ב-22 במרץ, הוקדש השנה למי התהום תחת הכותרת "הופכים את הבלתי נראה לנראה". נושא שהוא
כנס בעלי בתי בד: פועלים לרפורמה סביבתית
בחוות חנניה, משרדי ענף הזית, בין כרמיאל לצפת, התקיים ב-21 במרץ 2022 כנס בעלי בתי בד מכל רחבי הארץ אותו ארגן, מנהל ענף הזית במועצת
"צלול" למשרד הבריאות: מינעו את זיהום הלכיש. אפשרו להעביר את קולחי תימורים למאגר קדמה
עמותת צלול, יחד עם ציבור רחב של גולשים ומשתמשי ים, פנתה למשרד הבריאות בבקשה לבצע בדיקה חוזרת של איכות הקולחים שמפיק מט"ש תימורים ושל הקולחים
נחל לכיש: והקולחים שוב זורמים בנחל ומזהמים את החופים
קולחי המועצה האזורית באר טוביה מזהמים שוב את נחל לכיש וגורמים לסגירת חופי הרחצה העירוניים של אשדוד. הסיבה לכך היא עודפי קולחים במאגרי תימורים וחצור
"צלול" לרשות המים: תשטיפי אתר תאנים מאיימים על הכינרת – אך הצו לתיקון מעוות טרם פורסם
עמותת צלול, יחד עם תושבי הגליל המזרחי, שלחו מכתב למנהל רשות המים, גיורא שחם, ובו התריעו על שבעקבות הגשמים האחרונים, ושהצפויים בהמשך החורף, בריכות התשטיפים
דף עמדה: מט"ש בנחל אלכסנדר – עכשיו!
עמותת צלול דורשת מרשות המים לקיים את התחייבותה לבג"ץ, לממן הקמת מט"ש ביד חנה ולמנוע בכך את המשך זיהומו של נחל אלכסנדר בשפכים, כשמונה מיליון
