נחלים

בשנים האחרונות אנו עדים לראשיתו של שיפור במצבם של נחלי הארץ בעקבות הקמתם של מכונים לטיהור שפכים (מט"ש) בעלות של מיליארדים רבים. למרות ההשקעה הכספית רוב הנחלים סובלים מזיהום בעקבות תקלות במערכות הטיפול וההולכה ובשל מיעוט המים בנחלים. "צלול" דורשת להפסיק את הזיהום ולהשיב מים לנחלים

נחל קישון

הקרקעית נוקתה, אך לנחל מוזרמים עדין קולחים מהתעשייה הפטרוכימית הפועלת לאורכו

הירדן הדרומי

במקום שפכים זורמים בו עדין קולחים. הגיע הזמן להשיב לנחל מים טבעיים

נחל הירקון

זורמים בו קולחים מכל ישובי האזור. הגיע הזמן להשיב לו מי מקור נקיים

נחל חרוד

פלט ברכות הדגים מונע את שיקומו

כל נחלי הארץ הזורמים לים התיכון ולים המלח מזוהמים בעקבות מיעוט המים ובעקבות הזרמת ביוב וקולחים בעת תקלה או בשל מחסור במאגרי קולחים.
בנחל אלכסנדר זורמים שפכים מזוהמים מתחום הרשות הפלשתינית, בעיקר מהערים שכם וטול כרם.
בירקון זורמים קולחים ממועצה אזורית דרום השרון, רמת השרון, כפר סבא והוד השרון.
בנחל שורק זורמים קולחי שפד"ן ומזרימים נוספים.
עיריית ירושלים מזרימה שפכים לנחל הקדרון, המגיעים עד לים המלח, ומזהמים שטחים נרחבים ובהם אתרים היסטוריים ואתרי מורשת.
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל יום בשנה מתרחשות מספר תקלות (כ-1,000 בשנה) במכוני טיהור, בתחנות שאיבה ובקוי הולכה, שרק חלקן מדווחות. אי-תיקון התקלות וזרימת ביוב וקולחים בנחלים מוריד לטמיון השקעה של מיליארדים.

זיהום מברכות דגים

לאורך נחלי הארץ ובהם נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל קישון, נחל נעמן, נחל חדרה ונחל תנינים פועלות כ-40 בריכות דגים, המזרימות לנחלים פלט המזוהם בהפרשות דגים, חומרי הזנה ותרופות. פלט זה גורם לזיהום הנחלים ואינו מאפשר את שיקומם.
עמותת צלול מקדמת מזה כשמונה שנים רפורמה בענף, שתאפשר להזרים לנחלים פלט במשך שלושה חודשים בשנה בלבד, וגם אז ברמת טיהור המתאימה להזרמה לנחל (בהתאם לתקנות ענבר). עלות הרפורמה, כ-110 מיליון שקל לכלל הבריכות.
משרד האוצר הודיע שיסכים להשתתף ב-70% מעלות הרפורמה, אך היא אינה מיושמת, בין השאר, בשל אי אישור התקנות להזרמת הפלט על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה ואי דרישת המשרד להגנת הסביבה לאשרן והשאלה הכלכלית הגדולה המרחפת מעל לענף, שנמצא על סף הרווחיות. יחד עם זאת חשוב לציין, שבעלי המדגים מודעים לפוטנציאל של הרפורמה ונערכים לאמץ את עקרונותיה.

המעיינות תפוסים

רוב נחלי הארץ סובלים מהזנחה וממיעוט מים, שהם תוצאה של הורדת מפלס מי התהום ותפיסת המעיינות על-ידי חברת מקורות ועל-ידי מפיקים פרטיים. תפיסה זו מתבצעת באמצעות בניית משאבות על פי המעיין, המונעות את נביעת המים וגורמות להתייבשות הנחל.
הנזק שנגרם לנחלים בעקבות הפסקת הזרמת המים הוא עצום, והוא כולל התייבשות בתי גידול לחים, שהיו חלק מנוף הארץ, הכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים והשתלטות מינים פולשים. מהנתונים עולה, כי למעלה ממחצית סוגי הצמחים ובעלי החיים שהתגוררו בנחלי הארץ נעלמו כתוצאה מהתייבשות הנחלים ובתי הגידול הלחים וכתוצאה מזיהום.
לאחרונה, בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, אך גם בעקבות הכרה מצד רשות המים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הוחל בתכנון תוכניות להשבת המים לנחלים באמצעות הסרת איחוז המעיינות והמרת המים בקולחים. למרבה הצער, תכנון התוכניות ויישומן מתנהלים לפי-שעה בעצלתיים, ורק מעינות מועטים, אם בכלל, שוחררו, ביניהם מעינות נחל הגעתון, עין יזרעאל, נחל ציפורי ועוד.
ב-2018 החליטה הממשלה להקציב כ-700 מיליון שקל לשיקום שבעה נחלים ולהשבת מים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהתוכניות ייושמו.

מחסור במאגרים

מאז 2010 פסקה כמעט לחלוטין בניית מאגרי הקולחים ברחבי הארץ.
הסיבה לכך היא החלטת האוצר לממן אך ורק מאגרים אזוריים וזאת בניגוד לשנים עברו, שבהן האוצר היה מוכן לממן גם הקמת מאגרים מקומיים.
התוצאה היא עודפי קולחים, שבתקופת החורף זורמים לנחלים וגורמים לזיהומם. הדברים אמורים במיוחד בנחל שורק אליו מוזרמים קולחים ממט"ש שורק, מט"ש בית שמש וכן קולחי השפד"ן, נחל גזר ונחל האיילון אליהם מוזרמים קולחים ממט"ש איילון, הזורמים לירקון ולים.

לכתבה שפורסמה במים והשקייה בנושא עודפי הקולחים.

מי אחראי?

על הנחלים חלים חוקים שונים (חוק המים, חוק הניקיון, חוק הביוב, חוק הניקוז פקודת העיריות ועוד ועוד).
סמכויות הניהול מפוזרות בין רשויות שונות: עיריות, מועצות האזוריות, משרדי הממשלה (משרד האנרגיה והמים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ועוד), גופים שלהם צרכים שונים, אינטרסים שונים והשקפת עולם שונה באשר לתפקיד הנחל. עובדה המקשה מאוד על תכנון, על אכיפת החוק ועל שיקום הנחלים.

עמדת "צלול"

להוציא את כל הזיהום מהנחלים

יש להפסיק את הזרמת השפכים והקולחים, למנוע הזרמת פלט בריכות, להגיע להסדר עם הפלשתינים לגבי האחריות לזיהום ולהגביר את האכיפה על המזהמים.

להימנע מהזרמת קולחים לנחלים

יש להזרים לנחלים מי מקור בלבד ישירות מהמעיין ולהימנע מהזרמת קולחים. הדברים אמורים גם באשר לירקון, ששיקומו מבוסס על קולחים מטופלים.

לשחרר את כל המעיינות האחוזים

כיום רוב המעינות תפוסים על-ידי חברת מקורותמפיקים פרטיים. יש לתת לחקלאים את הקולחים ולאפשר למעינות לנבוע באופן טבעי.

להשיב את צורתם המקורית

אין להטמין נחלים, אין לפגוע בשפך, יש לשמור על מעבר חופשי, לשמור על פשטי ההצפה, על רוחב רצועת ההשפעה ועל הגדות.

לאמץ ניהול אגני

יש לראות את הנחל כמכלול: מים, צמחיה, בעלי-חיים, נגר, פשט הצפה, סחף, נפתולים ועוד. ללא קשר לשיוך מוניציפלי של הנחל והחלוקה בין הרשויות השונות.

להקים אתרי מפלט

תפקידם לשמור על החי והצומח בנחלים גם בעיתות מצוקה של זיהום והתייבשות. האתרים יהנו מהגנה מפני זיהומים ומאספקת מים נקיים גם בעת מחסור חמור.

מצגת: מצב הנחלים ומה "צלול" ממליצה לעשות

כתבה במגזין "מים והשקייה" על מצבם העגום של נחלי הארץ. עד להקמת המדינה, זרמו בנחלי הארץ מים נקיים. שאיבה מאסיבית מהמעיינות והזרמת ביוב לאפיקים היבשים, הפכו את הנחלים למובלי שפכים מסריחים ומזוהמים. בעקבות לחץ ציבורי התקבלו מספר החלטות ממשלה להחזרת המים לטבע, אך אלו לא מומשו במלואן וחלק ניכר מהנחלים עדיין סובל מזיהום שפכים המסכל את מאמצי שיקומם ופוגע ברווחת הציבור