מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית ותכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים במקרה של אסון קידוח. "צלול" קוראת לממשלה לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן, להעניק סמכויות למשרד להגנת הסביבה, לאמץ את הדירקטיבה האירופית, לאשר את חוק התלמ"ת ולהשקיע באנרגיות חלופיות שיתפסו את מקומם של הגז והנפט. ללא כל אלה אסון סביבתי אדיר הוא שאלה של זמן בלבד
מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית ותכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים במקרה של אסון.
דו"ח מבקר המדינה מ-2013 קבע, כי קיימים ליקויים בהערכות המדינה לאירוע של זיהום ים בעקבות גילויי הגז ונפט, אך הם טרם תוקנו עד היום (2020).
משרד האנרגייה מסרב להעביר סמכויות במים הכלכליים למשרד להגנת הסביבה ומסכן בכך את הסביבה הימית.
חוקים אינם מאושרים: חוק התלמ"ת להערכות למקרה אסון, וחוק אזורים ימיים. לקריאה על חוק אזורים ימיים לחצו כאן.
המדינה אינה מחייבת את החברות לרכוש ביטוח למקרה דליפה. מי שישלם בעבור הנזק של מיליארדים רבים הוא הציבור.
משרד האנרגיה מתעקש להקים אסדות בסמוך לחופים למרות הסיכון הרב לסביבה ולבריאות הציבור.
בניגוד למדינות רבות בעולם, מדינת ישראל אינה משקיעה בניהול ביקושים (הפחתת הצריכה), בעידוד אנרגייה חלופית ובעידוד אמצעים לאגירת אנרגיה. כתוצאה מכך נמשיך לחיות עם אנרגייה מזהמת (גז ונפט) עוד שנים רבות. קראו את דף העמדה של "צלול".
מה יכול לקרות?
אורכו של החוף הישראלי כ-197 ק"מ והוא כולל אתרי טבע, אתרי היסטוריה וארכאולוגיה, אתרי נופש ופנאי ומתקני תשתית אסטרטגיים (נמלים, תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקנים צבאיים ועוד) הממוקמים בסמיכות רבה זה לזה. אירוע דליפה יגרום לנזק אדיר לסביבה הימית, לכלכלה ולציבור. מבקר המדינה העריך את הנזק ב-200 מיליון שקל לשנה.
השבתת מתקני ההתפלה
כ-70% ממי השתייה מקורם בהתפלה
השבתת תחנות הכוח לייצור חשמל
לקרור הטוריבינות צריך מי ים נקיים
השבתת התחבורה הימית
כ-90% מהסחורות מגיעות דרך הים
פגיעה בבטחון
אוניות חיל הים לא יצליחו לפעול בים מזוהם
חיסול הדיג והחקלאות הימית
זיהום ים יהרוג את הענף לשנים רבות
חיסול ענף תיירות החופים
ים מזוהם יבריח את התיירים
חובה לפצות מדינות שכנות
שחופיהן יפגעו מהזיהום הרב
פגיעה בכל אוהבי הים
ועוד לא דברנו על הפגיעה בנדל"ן
מדוע צריך להרחיק את האסדות?
מדינת ישראל הקימה את אסדת הטיפול לוויתן 9.6 קמ' מהחוף, בסמוך לחוף דור, שהוא אחד החופים היפים והמבוקשים בארץ. תושבי האזור, באמצעות ארגון "שומרי הבית", נלחמים להרחקת האסדה ולהסדרת פעילותה, בטענה שהיא תפגע בבריאותם. אליהם חברה עמותת צלול, בדרישה לנהל את הקידוחים בצורה אחראית ובטוחה, כך שלא יפגעו בסביבה הימית הרגישה.
מונעים אסון - מרחיקים את האסדה!
אני רק שאלה?
מה כל-כך מסוכן בקידוחים?
קידוחי גז ונפט נערכים בעומק הים. אסון קידוח או תקלה יגרמו לפריצת נפט וקונדנסט (מוצר לוואי של תעשיית הגז). משמעות הזיהום היא פגיעה קשה בסביבה הימית והרס החי והצומח. הגעת כתם הזיהום לחוף תפגע במתקני ההתפלה (כ-70% מהמים שאנו שותים מותפלים), לפגיעה בחופי הרחצה, בתיירות, בתחנות הכוח, בסחר הימי וביחסים עם מדינות שכנות. באסון מפרץ מקסיקו נוצר כתם הגדול פי כמה משטחה של מדינת ישראל. אסון דומה פירושו הרס הסביבה הימית כולה ונזקים סביבתיים וכלכליים.
האם גם הגז מסוכן?
כל מאגר גז הוא פוטנציאל להפוך לבאר נפט והגז עצמו הוא חומר מזהם. במסגרת הפקת הגז נוצר קונדנסט שהוא נפט קל. במאגר לוויתן כ-39.4 מיליון חביות קונדנטס, כ-2,500 חביות ביום (כ-400 מ"ק), כ-1% מכמות הנפט הגולמי המגיעה לישראל. בשלב היצוא הכמות תוכפל ותגיע ל-800 מ"ק ליום. משרד האנרגייה טוען שאין בעיה לטפל בשפך קונדנסט. לדברי מומחה בינלאומי, פרופ' שטיינר, קונדנסט קשה יותר לטיפול מנפט וכי כמויות הקונדנסט העצומות שינועו בים הם סכנה מוחשית לים התיכון.
האם "צלול" מתנגדת לקידוחים?
"צלול" דורשת לנהל את הקידוחים בצורה אחראית שלא תפגע בבריאות הסביבה הימית ובבריאותנו ובעיקר לקדם אנרגיות מתחדשות במקום אנרגיות מזהמות. היעד שהציבה לעצמה ישראל – 17% אנרגיות מתחדשות עד 2025 הוא מגוחך ויש להגדילו בצורה ניכרת.
האם אסדה קרובה מסוכנות לבריאות?
בזמן תכנון אסדת תמר, 22 קמ' מאשקלון, הבטיחה נובל אנרגי שתפלוט 38 טון חומרים אורגניים נדיפים לשנה. בפועל הפליטה עומדת על 1,158 טון (פי- 30). המשרד להגנת הסביבה טען שהזיהום לא הגיע לחוף. כיום ברור שאין הדבר כך.
מדוע זה משנה מי אחראי על הקידוחים משרד האנרגיה או הגנ"ס?
משרד האנרגיה אחראי על מתן הרשיונות ועידוד החברות לייצר גז. אחת המסקנות בעקבות אסון מפרץ מקסיקו היתה הפרדה בין מעניק הרישיון לבין המפקח.
מאחר והחוק לא חל על המים הכלכליים. לא מוטב שמשרד האנרגייה יפקח?
בשום פנים ואופן לא. למשרד האנרגיה אין ידע, אין כלים, אין אמצעים ורצון לפקח על נושאים סביבתיים. . אם החוק לא חל צריך להחילו.
ישראל אינה ערוכה להגן על הים?
אין היערכות, אין מספיק ציוד וגם הרשויות המקומיות לחופן ינחת הזיהום, אינן ערוכות ומצוידות לניקוי הנפט מהזפת מחופיהן. עבודה של "צלול" הוכיחה, שיש צורך בפי שלוש ציוד ממה שאושר.
חברות הביטוח לא יכסו על הנזקים?
הממשלה לא חייבה את חברות הקידוח לרכוש ביטוח מקיף כנגד הנזקים. כתוצאה מכך, אם יקרה אסון מי שישא בעלויות, בעלויות של מאות מיליארדים, הכוללים גם פיצוי מדינות שכנות, יהיו אזרחי ישראל.
הגז נקי והאנרגיות החלופיות יקרות
משרד האנרגיה אינו מעודד מספיק פיתוח אנרגיות חלופיות מסיבות פוליטיות ובשל העדפת האינטרס של טיקוני הגז על חשבון האינטרס של כלל הציבור. בכך הוא מפקיר לא רק את הכלכלה המשועבדת לטייקונים, אלא גם את בריאות הציבור, שכן גם גז הוא אנרגיה מחצבית מזהמת.
הקידוחים עובדה קיימת
אסור לציבור לשתוק על הפקרת הים שהוא משאב של כולנו. אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה להעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות פיקוח, לאשר את חוק התלמ"ת המתוקן, לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן ולהרחיק את האסדות. ללא כל אלה אנו תורמים במו ידינו להפקרת הים.
כמה שאלות על האסדות?
האם קיימת בעולם אסדה סגורה וירוקה?
עד כמה שיודע ל"צלול", אין בעולם אסדות סגורות וירוקות כך שלהבטחה זו אין בסיס. אסדה בלב ים תרחיק את הזיהום ואת הסיכוי להגעתו לחופים.
אסדה רחוקה תעכב סגירת תחנות כוח?
משק האנרגיה בישראל נמצא ביתירות אנרגטית, כך שאין קשר בין הרחקת האסדה לבין הפסקת השימוש בפחם. את השימוש ניתן להפסיק כבר עתה.
האם אי אפשר לאסוף קונדנסט בקלות יחסית?
לדברי פרופ' ריצ'רד שטיינר, מומחה בעל שם עולמי לקידוחים, במקרה אסון באסדה קרובה לחוף הקונדנטס יגיע במהירות לחופים ויחולל נזקים נוראיים לסביבה הימית ולכלכלה הישראלית הנשענת על הים.
מה מקובל אסדות קרובות לחוף או צפות?
בעולם מקובל להקים אסדות צפות (FPSO) קרוב ככל האפשר לפי הבאר. כך נעשה באוסטרליה, באפריקה ובאיראן, בה נמצא המאגר הגדול בעולם. הטענה לפיה המאגר גדול מדי לאסדה צפה אינה נכונה.
משרד התשתיות: אי אפשר להגן על אסדה מרוחקת
לא נכון. חיל הים הצטייד בכלים כדי להגן על אסדות הגז. שני מפקדי חיל הים ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, הודיעו שבטוח יותר להגן על אסדה בלב ים. אסדה קרובה תהווה יעד לטרור ולטילים.
האם אפשר למקם אסדה צפה מעל למאגר גדול?
הטענה אינה נכונה. נובל אנרג'י בעצמה ביקשה בעבר להקים אסדה צפה מעל למאגר לוויתן, אך בהמשך הדרך שינתה את עמדתה וכיום היא מתפעלת אסדה קרובה לחוף תוך סיכון הציבור והסביבה הימית
עמדת צלול
להפריד בין סמכויות משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה
למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות פיקוח ואכיפה במים הכלכליים. מכאן, שהמשרד המאשר את הקידוחים ומעודד אותם גם מפקח עליהם. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מסוכן לסביבה הימית ולציבור שכן משרד האנרגיה נוטה לטובת היזמים.
לאשר את חוק התלמ"ת למוכנות להתמודדות עם אסון שמן בים
חוק התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) התקבל ב-2008, אך טרם אושר (2021). בינואר 2012 הודיעה המדינה שתקצה כ-22 מיליון שקל להצטיידות. גם אם החוק יאושר הוא יספק מענה חלקי.
לאשר את הדירקטיבה-האירופית
הדירקטיבה נכתבה אחרי שורת אסונות קידוח ובראשם אסון מפרץ מקסיקו. מטרתה להסדיר את הקידוחים במדינות האיחוד. אימוץ עקרונותיה יגן על הסביבה הימית. משרד האנרגייה מתעקש שלא לאמץ את הדירקטיבה ומסכן את הים התיכון.
לחייב את חברות הגז לרכוש ביטוח
רכישת ביטוח תחייב את החברות לדבוק בנהלים מחמירים ותבטיח פיצוי לניזוקים: מתקני התפלה, דייגים, תעשייה, ספנות, רשויות מקומיות,ניקוי הנזק ופיצוי למדינות שכנות. ללא ביטוח העלות במקרה של אסון תוטל על הציבור.
להקים מועצה ציבורית
שבה חברים מומחים בלתי תלויים, נציגי ציבור ונציגי מגזרים. המועצה תמומן מכספי מדינה והחברות, תבדוק מסמכים, תחקור ותספק חוות דעת מקצועיות.
שקיפות מרבית בקבלת החלטות
תחום הקידוחים סובל מעמימות וההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים. הדרישה היא לשקיפות מרבית ולדיווח על כת תאונה המתרחשת בקידוחים הימיים
לפתח אנרגיות חלופיות
גם גז הוא אנרגיה מחצבית מזהמת. הגיע הזמן לפתח אנרגיה מרוח, שמש וגלי הים. קראו את דף העמדה של "צלול"!
האסדות על פי הבאר
רק כך יתן למנוע אסון סביבתי, בריאותי וכלכלי שישפיע על הים התיכון (תירות, התפלה, מסחר, ביטחון ועוד) לשנים רבות
"שברון" רוכשת את "נובל אנרג'י" - "צלול" מתנגדת לעסקה - זה יגמר בשברון לב
תאגיד הנפט והגז העולמי שברון הודיע שבכוונתו לרכוש את חברת נובל אנרג'י שלה קידוחי גז בים התיכון. "צלול" דורשת ממועצת הנפט ומשר האנרגיה, יובל שטייניץ, שלא לאשר את העסקה עד לאישור חוק התלמ"ת, ועד ששברון תודיע שהיא מפסיקה לרדוף ארגוני זכויות אדם ופעילי סביבה שמבקרים אותה על אסונות הקידוח הרבים להם גרמה ברחבי העולם.
כידוע, שברון היא אחת החברות המזמהות בעולם. היא גרמה לזיהומי נפט גדולים באקוודור, בקליפורניה, באוסטרליה ובמדינות אפריקה. אם לא די בכך, היא סירבה לפצות את הניזוקים הרבים ורדפה את עורכי הדין שמחו על כך. פעיל זכויות אדם, עו"ד סטיבן דנציגר, שהגן על שבטים ילידים באקוודור, שוהה חודשים רבים במעצר בית בשל רדיפתה של שברון. "צלול" דורשת את שחרורו של דנציגר.
חדשות
בעקבות דרישת "צלול" "שברון" לא תקים את חממת האקלים של רשות החדשנות
רשות החדשנות לא בחרה בחברת הנפט "שברון" להקים חממה טכנוגלית בתחום האקלים בעקבות התנגדות של "צלול" למהלך. את חממת האקלים תקים חברת "נט-זירו יזמות". התחמומים
אירועי דליפת דלק משמעותיים ברחבי העולם – האסון הבא כבר בפתח
אירועי דליפת נפט מתרחשים בעולם כמעט בכל יום וגורמים לנזקים קשים לחי ולצומח הימי, לכלכלה, לתיירות ולחיי האזרחים. עמותת צלול ריכזה שורה של אירועי דליפה
בעתירה לבג"ץ דורשת "צלול" להתקין תקנות להיטל בעבור פליטת מזהמים לאוויר. היועץ המשפטי של הכנסת: "הוראת המחוקק נותרה כאבן שאין לה הופכין"
"אי אפשר להשלים עם מצב שבו שר משרי הממשלה מפר את הוראת המחוקק במשך שנים רבות ולא מתקין תקנות שהוטלה עליו החובה להתקין". כך השיבה
הערות "צלול" להצעת חוק התלמ"ת
הערות עמותת צלול לתזכיר "חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן התשפ"א-2021 התלמ"ת הוא חוק שמטרתו ליישם את החלטת ממשלה 3542 להערכות
הפגיעה במכל תש"ן – פעמון אזעקה
בעקבות פגיעת טיל במכל דלק של תש"ן באשקלון במהלך השבוע השני של מאי 2021 ודליקה עצומה שהתפתחה במקום, ביקשו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מהציבור
מנכ"לית "צלול" בדיון בוועדת פנים והגנת הסביבה: "משרד האנרגייה הופך את הים התיכון לתחנת דלק"
מתוך מצגת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית "למשרד להגנת הסביבה חסרים מאות תקנים, אין לו כוח וסמכויות זאת בשעה שמשרד האנרגייה הופך את הים לתחנת