מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית ותכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים במקרה של אסון קידוח. "צלול" קוראת לממשלה לקדם את חוק אזורים ימיים למים הכלכליים של ישראל, שיעניק סמכויות למשרד להגנת הסביבה גם בהליכי התכנון (בדומה לחוק התכנון והבנייה), לאשר את חוק התלמ"ת, ולתגבר את יכולות הפיקוח והאכיפה והמוכנות לטיפול באירועי זיהום ים . במקביל יש להשקיע בצמצום והסטת צריכת האנרגיה באמצעות ניהול ביקושים ולהשקיע באנרגיות חלופיות שיתפסו את מקומם של הפחם, הגז והנפט. ללא כל אלה אסון סביבתי הוא שאלה של זמן בלבד
מה יכול לקרות?
בניגוד למדינות רבות בעולם, מדינת ישראל אינה משקיעה בניהול ביקושים (הפחתת הצריכה), בעידוד אנרגייה חלופית ובעידוד אמצעים לאגירת אנרגיה. כתוצאה מכך נמשיך לחיות עם אנרגייה מזהמת (גז ונפט) עוד שנים רבות. קראו את דף העמדה של "צלול" מ-2019 ומ-2023.
השבתת מתקני ההתפלה
למעלה מ-70% ממי השתייה מקורם בהתפלה
השבתת תחנות הכוח
לקרור הטוריבינות צריך מי ים נקיים
השבתת התחבורה הימית
כ-90% מהסחורות מגיעות דרך הים
פגיעה בבטחון
אוניות חיל הים לא יצליחו לפעול בים מזוהם
חיסול הדיג והחקלאות הימית
זיהום ים יהרוג את הענף לשנים
חיסול ענף תיירות החופים
ים מזוהם יבריח את התיירים
חובה לפצות מדינות שכנות
שחופיהן יפגעו מהזיהום הרב
פגיעה בכל אוהבי הים
ועוד לא דברנו על הפגיעה בנדל"ן
מה מסוכן בקידוחים?
קידוחי גז ונפט נערכים בעומק הים. אסון קידוח או תקלה בהפקה יגרמו לפריצת נפט וקונדנסט (מוצר לוואי של תעשיית הגז). משמעות הזיהום היא פגיעה קשה בסביבה הימית והרס החי והצומח. הגעת כתם הזיהום לחוף תפגע במתקני ההתפלה (כ-70% מהמים שאנו שותים מותפלים), לפגיעה בחופי הרחצה, בתיירות, בתחנות הכוח, בסחר הימי וביחסים עם מדינות שכנות. באסון מפרץ מקסיקו נוצר כתם הגדול פי כמה משטחה של מדינת ישראל. אסון דומה פירושו הרס הסביבה הימית כולה ונזקים סביבתיים וכלכליים.
האם גם הגז מסוכן?
כל מאגר גז הוא פוטנציאל להפוך לבאר נפט והגז עצמו הוא חומר מזהם. במסגרת הפקת הגז נוצר קונדנסט שהוא נפט קל. במאגר לוויתן כ-39.4 מיליון חביות קונדנטס, כ-2,500 חביות ביום (כ-400 מ"ק), כ-1% מכמות הנפט הגולמי המגיעה לישראל. בשלב היצוא הכמות תוכפל ותגיע ל-800 מ"ק ליום. משרד האנרגייה טוען שאין בעיה לטפל בשפך קונדנסט. לדברי מומחה בינלאומי, פרופ' שטיינר, קונדנסט קשה יותר לטיפול מנפט וכי כמויות הקונדנסט העצומות שינועו בים הם סכנה מוחשית לים התיכון.
ישראל אינה ערוכה להגן על הים?
אין היערכות, אין מספיק ציוד וגם הרשויות המקומיות לחופן ינחת הזיהום, אינן ערוכות ומצוידות לניקוי הנפט מהזפת מחופיהן. עבודה של "צלול" הוכיחה, שיש צורך בפי שלוש ציוד ממה שאושר.
חברות הביטוח לא יכסו על הנזקים?
הממשלה לא חייבה את חברות הקידוח לרכוש ביטוח כנגד הנזקים. כתוצאה מכך, אם יקרה אסון מי שישא בעלויות, בעלויות של מאות מיליארדים, הכוללים גם פיצוי מדינות שכנות, יהיו אזרחי ישראל.
הגז נקי והאנרגיות החלופיות יקרות
משרד האנרגיה אינו מעודד פיתוח אנרגיות חלופיות מסיבות פוליטיות ובשל העדפת האינטרס של טיקוני הגז על חשבון האינטרס של הציבור. בכך הוא מפקיר לא רק את הכלכלה אלא גם את בריאות הציבור, שכן גם גז הוא אנרגיה מחצבית מזהמת.
הקידוחים עובדה קיימת
אסור לציבור לשתוק על הפקרת הים שהוא משאב של כולנו. אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה להעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות פיקוח, לאשר את חוק התלמ"ת המתוקן, לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן. ללא אלה אנו תורמים במו ידינו להפקרת הים.
עמדת צלול
להפריד בין סמכויות משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה
למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות פיקוח ואכיפה במים הכלכליים. הוא מאשר את הקידוחים ומעודד אותם גם מפקח עליהם. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מסוכן לסביבה הימית ולציבור שכן משרד האנרגיה נוטה לטובת היזמים.
לאשר את חוק התלמ"ת למוכנות להתמודדות עם אסון שמן בים
חוק התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) התקבל ב-2008, אך טרם אושר (2023). בינואר 2012 הודיעה המדינה שתקצה כ-22 מיליון שקל להצטיידות. גם אם החוק יאושר הוא יספק מענה חלקי.
לאשר את הדירקטיבה האירופית
הדירקטיבה נכתבה אחרי אסונות קידוח ובהם אסון מפרץ מקסיקו, ומטרתה להסדיר את הקידוחים במדינות האיחוד. אימוץ עקרונותיה יגן על הסביבה הימית. משרד האנרגייה מתעקש שלא לאמץ את הדירקטיבה ומסכן את הים התיכון.
לחייב את חברות הגז לרכוש ביטוח
רכישת ביטוח תחייב את החברות לדבוק בנהלים מחמירים ותבטיח פיצוי לניזוקים: מתקני התפלה, דייגים, תעשייה, ספנות, רשויות מקומיות,ניקוי הנזק ופיצוי למדינות שכנות. ללא ביטוח העלות במקרה של אסון תוטל על הציבור.
חדשות
"צלול" למועצת הנפט: אל תקיימו דיון בתוספת קידוחים בימי מלחמה, תוך התעלמות ממשבר האקלים
עמותת צלול דורשת מחברי מועצת הנפט, הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגייה ומנהל תחום רגולציה ויצוא במנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגייה, שלא לדון בהמשך ההליך
דף עמדה: עמותת צלול נגד הרחבת קידוחי הגז ויצוא הגז
לקראת הדיון במועצה הארצית שיתקיים בים ג' 1 באוגוסט 2023 מבקשת עמותת צלול למחוק מתוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 37 ח' את השטחים שלא נוצלו עדיין,
בעקבות דרישת "צלול" "שברון" לא תקים את חממת האקלים של רשות החדשנות
רשות החדשנות לא בחרה בחברת הנפט "שברון" להקים חממה טכנוגלית בתחום האקלים בעקבות התנגדות של "צלול" למהלך. את חממת האקלים תקים חברת "נט-זירו יזמות". התחמומים
אירועי דליפת דלק משמעותיים ברחבי העולם – האסון הבא כבר בפתח
אירועי דליפת נפט מתרחשים בעולם כמעט בכל יום וגורמים לנזקים קשים לחי ולצומח הימי, לכלכלה, לתיירות ולחיי האזרחים. עמותת צלול ריכזה שורה של אירועי דליפה
בעתירה לבג"ץ דורשת "צלול" להתקין תקנות להיטל בעבור פליטת מזהמים לאוויר. היועץ המשפטי של הכנסת: "הוראת המחוקק נותרה כאבן שאין לה הופכין"
"אי אפשר להשלים עם מצב שבו שר משרי הממשלה מפר את הוראת המחוקק במשך שנים רבות ולא מתקין תקנות שהוטלה עליו החובה להתקין". כך השיבה
הערות "צלול" להצעת חוק התלמ"ת
הערות עמותת צלול לתזכיר "חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן התשפ"א-2021 התלמ"ת הוא חוק שמטרתו ליישם את החלטת ממשלה 3542 להערכות