עמותת צלול, בשיתוף ארגוני סביבה נוספים (מגמה ירוקה, גרינפיס, אקואושן, אט"ד ואחרים), דורשות להפסיק לחמש שנים את החיפושים אחר מאגרי גז ונפט חדשים בים ולבחון מחדש את עצם המשך החיפושים. דרישה זו מבוססת על הערכות מומחים לפיהן באמצעות השקעה נכונה בהתיעלות אנרגטית ופיתוח חדשנות – ב-2030 לא יהיה צורך בשדות גז נוספים לתמר, לוויתן וכריש- תנין, שכן ניתן יהיה להסתמך על דלקים שאינם מחצביים ואינם מזהמים.
יש לציין, כי מדובר במגמה עולמית מתרחבת הכוללת מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות (שמש, רוח, פסולת גלים) ושאיפה להפסקת השימוש באנרגיות מזהמות כדוגמת פחם, נפט וגז.
גז ונפט הם דלקים מחצביים מזהמים הפולטים לאוויר גזי חממה שלהם השפעה דרמטית על כדור הארץ. הם מאיצים את שינוי האקלים, גורמים להחמצת הים ולירידה בריכוז החמצן הפוגעים ומסכנים את והמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בים וביבשה ופוגעים פגיעה ישירה ועקיפה בכלכלה בהיקף של טרליוני דולרים (בצורות, שטפונות, רעב, הגירת אקלים, העלמות שוניות האלמוגים מותם של דובי הקוטב) ועוד.
את ההפחתה בצריכת אנרגיה ממקורות מזהמים ניתן להשיג באמצעות:
התייעלות אנרגטית וניהול ביקושים (הפחתת צריכה)
פיתוח אנרגיות מתחדשות
פיתוח אמצעים לאגירת אנרגיה
גם אם נקבל את טענת משרד האנרגיה לפיה יש לשמור על יתירות אנרגטית שתחייב שדות נוספים, אסדות וצינור נוסף למלבן הדרומי (בין חדרה לנתניה), הרי שלדעת "צלול", ישראל תגיע לאחוזים גבוהים של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, ולכן ניתן יהיה לשמור על מלאי חרום לצריכת השיא במאגרים עד 2050. אפשרי גם בצמצום ייצוא הגז (אך לא בטוח שיש צורך בכך).
באשר לפליטות גז ההמתאן ממערכות הפקה והובלת הגז "צלול" דורשת הערכה מעודכנת של הפליטות .