מהו משבר האקלים?
בקרב מדענים רבים בעולם קיימת הסכמה לפיה תופעת התחממות כדור־הארץ אותה אנו חווים בעשורים האחרונים, היא לא תופעה טבעית, אלא שהיא תוצאה ישירה של פליטת גזי החממה היוצרים "כיפה" הגורמת לעליית הטמפרטורה. מדידות שנערכו במקומות שונים בעולם מוכיחות שב-120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ-1.2 מעלות צלזיוס, ואם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, היא תעלה בעוד 4-6 מעלות צלסיוס עד לסוף המאה ה-21.
אלא, שמשמעות עליית הטמפרטורה היא לא רק אי נעימות קלה שתחייב להפעיל את המזגן עוד כמה שעות ביממה – משמעותה דרמטית הרבה יותר: הפשרת קרחונים בקטבים, הצפות, החמצת הים, פגיעה בצמחייה ובדגה, סערות עזות וקטלניות ובצורות ממושכות ותדירות הרבה יותר. שורה ארוכה של מדענים קבעו שאם לא נשנה את אופן יצור האנרגייה ואת צריכתה בתוך כ-10 שנים, אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור.
למה גורמת ההתחממות?
משבר האקלים בא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות והוא משפיע אחרת על מדינות העולם. באסיה, באירופה ובארה"ב נמדדו טמפרטורות גבוהות מיוחד שטיפסו אל מעבר ל-50 מעלות צלסיוס. באסיה, בארה"ב ובהודו אירעו שיטפונות חריגים שגבו חיי אדם. תושבי אסיה ואפריקה סובלים מבצורות ממושכות, שגורמות להגירה למדינות אחרות, שאזרחיהן לא תמיד מסבירי פנים לאורחים החדשים. בחלק מהמדינות המשבר גורם לנטישת החקלאות ולהתפתחות ערי ענק אליהן נודדות משפחות החקלאים. בערים אלה אין מספיק תשתיות לקליטת התושבים החדשים. התוצאה היא עלייה באלימות, פשיעה ויצירת מתחים חברתיים ופוליטיים, שהשלכותיהם יהיו איתנו עוד שנים רבות. לדעת חוקרים, הסיבה המרכזית לפריצת מלחמת האזרחים בסוריה, ששינתה ללא הכר את האזור שלנו, היא הבצורת שגרמה להמונים לעזוב את בתיהם, להצטופף בשולי הערים וליצור לחץ אדיר על השלטון.
הפשרת הקרחונים ועליית מפלס מי הים מאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עד לאחרונה האמינו רבים שההנדסה תמצא פתרון לכול צרה וכי חומות וקירות בטון יוכלו לגלי הים. אלא שלאחרונה מחלחלת ההבנה שייתכן מאוד שגם הטכנולוגיה המפותחת ביותר לא תוכל לאיתני הטבע, וכי השינוי צריך להיות עמוק הרבה יותר והוא תלוי במדיניות הכלכלית העולמית – אך גם בנו.
מה אצלנו?
תחזית השירות המטאורולוגי
- הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-4.1 מעלות צלסיוס בין השנים 1950- 2017. שלושים השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו.
- הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בין 2018 ועד סוף 2050 בעוד כ-9.0 מעלות צלסיוס. בתרחיש האופטימי (5.RCP4 (או בכ-2.1 מ"צ בתרחיש הפסימי (5.RCP8).
- מגמה שצפויה להימשך – עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים במקביל לירידה בתדירות הימים והלילות הקרים.
- מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות. בקיץ 2021 עלתה טמפרטורת הים התיכון ל-32 מעלות באזורים מסוימים.
מה המדינה חייבת לעשות?
כדי למנוע את המשך פליטות גזי החממה לאטמוספירה ובראשם הפחמן הדו חמצני, על המדינות, ובהן ישראל, לשנות לחלוטין את תמהיל מקורות האנרגיה שלהן ולעבור משימוש בדלקים מחצביים: סולר, דלק וגז (כן, גם גז טבעי הוא גז מחצבי מזהם) לאנרגייה מתחדשת. כבר כיום עומד בפני מקבלי ההחלטות סל מוצרים מתחום האנרגיות מתחדשות, שמסוגל להחליף את רוב יצור הדלקים המחצביים: אנרגיית שמש, אנרגיית רוח, אנרגייה שאובה, אנרגייה הידרואלקטרית ואפילו אנרגייה מגלי הים. חלק מהאמצעים נמצאים עדין בשלבי בחינה וניסוי, אך אחרים, כגון אנרגיית שמש ורוח, נפוצות מאוד במדינות רבות, שבחלקן יש פחות שמש מאשר אצלנו. ובל נשכח את האמצעי היעיל והפשוט ביותר- התייעלות אנרגטית וניהול ביקושים להפחתת הצריכה.
ואכן, חלק ממדינות האיחוד האירופי קבעו יעד של 0% לפליטות גזי חממה עד 2050. אצלנו היעד שאפתני הרבה פחות ועומד על 10% אנרגייה מתחדשת עד 2020 ו- 17% בלבד, עד 2030. תוספת של 7% בעשור בלבד. יעד נמוך ומגוחך בהשוואה לגודל האסון הממשמש ובא!
אסור לשכוח – אנחנו מדינה ברוכת שמש ואין ספק שאפשר היה להציב יעד שאפתני הרבה יותר, במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות פותחו אמצעים לאגירת אנרגייה, המאפשרים לנצלה גם בימים ובשעות שבהם השמש אינה זורחת. למרבה הצער, אין מנוס מהמחשבה לפיה היעד הצנוע שהציב משרד האנרגייה הוא תופעת לוואי מסוכנת של "שכרון הגז" שפקד את מקבלי ההחלטות בארץ, בעקבות גילוי מאגרי הגז בים התיכון. וכך, בעוד שמדינות רבות באירופה מנסות להיגמל משימוש באנרגייה מזהמת, לחסוך באמצעים ולעבור לאנרגייה נקייה ומתחדשת -אצלנו דבקים בזיהום.
היעד באירופה
היעד בישראל
מה בתחום המים?
המדינה אמנם הקימה מתקני התפלה שמספקים כ-70% מהצריכה הביתית ובכך הקדימה מדינות רבות שאף הן סובלות ממשברי מים, ביניהן דרום אפריקה, אוסטרליה וארה"ב. יחד עם זאת, אסור להזניח את יתר מקורות המים – מי התהום, ההולכים ומזדהמים וחשוב לשמור עליהם מכל משמר, גם למצב שוב מתקני ההתפלה לא יוכלו לעבוד (בעקבות זיהום ים בנפט, למשל). בנוסף, אין לזנוח בשום אופן את החסכון במים ואת ניהול הביקושים, באמצעותם אפשר יהיה למנוע הקמת מתקן התפלה אחד לפחות. מתקן התפלה לא רק תופס שטחי חוף יקרים מפז, הוא גם צרכן אנרגייה עצום שיש לו השפעה על הסביבה, שעוצמתה טרם הובררה.
עצים למען הסביבה
מאז הקמתה נטעה קק"ל כ-240 מיליון עצים בכל רחבי הארץ על-פני 920 אלף דונם. אלא שבשנים האחרונות לא רק ששטחי היער אינם מתרחבים, אלא שכמות עצומה של עצים נכרתת בכל שנה לטובת סלילת כבישים ובניית שכונות מגורים. כריתת עצים פוגעת לא רק בנוף ובקרקע אלא בסביבה ובבריאות של כולנו.
מה תורם לנו עץ אחד?
מפחית את הטמפרטורה ב-4 מעלות
סופג בשנה 20 ק"ג אבק ובולע 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום ועופרת.
בקרבת הבית הוא דומה לקיר אקוסטי הבולם רעשים. תרומה חשובה ביותר בשכונות
מסנן ומטהר 100 אלף מ"'ק אוויר מזוהם. מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני.
כדי לקזז את הזיהום שיצרנו במהלך חיינו
על כל אדם לטעת 200 עצים בימי חייו.
מה אנחנו צריכים לעשות?
אמנם יצור האנרגייה, הרגולציה וההחלטות בתחום בתחום הפליטות, הם באחריות המדינה, אך גם אנו, האזרחים, חייבים לתרום את חלקנו במלחמה בהתחממות. איך עושים זאת? באמצעות כמה מהלכים פשוטים שיתרמו לא רק לסביבה ולאיכות החיים של כולנו, אלא גם לכיס הפרטי.
נוסעים בתחבורה ציבורית
המכונית הפרטית נחשבת לאחד ממזהמי הסביבה הגדולים ביותר. השאירו אותה בבית. סעו בתחבורה ציבורית, רכבו על אופניים או לכו ברגל
אוכלים פחות מזון מהחי
כדי לייצר 1 קג' של בשר יש צורך בכמויות אדירות של אנרגייה ושל מים. צמצמום צריכת הבשר מועילה לסביבה ולבריאות, ומונעת מחלות
לא רוכשים מוצרים מיותרים
אל תקנו מוצרים שאין בהם צורך. היצור שלהם צורך אנרגייה רבה. הפיכתם המהירה לפסולת מזהמת את הסביבה וגורמת לפליטות מיותרות
מצמצמים בטיסות
חברות הלוקוסט מפתות להרבות בנסיעות לחו"ל. אתם לא חייבים להתפתות ולשרוף אנרגייה מיותרת. את הנופש שלכם עשו קרוב לבית וצמצמו בטיסות
מפסיקים להשתמש בחד פעמי
הפלסטיק החד פעמי הוא מאויבי הסביבה הגרועים ביותר. הוא עשוי מנפט לאחר שימוש קצר הוא מושלך לפח או לטבע וגורם לנזקים קשים
ממחזרים, מפחיתים ועושים שימוש חוזר
מאריכים את משך השימוש במוצרים. אם מחליטים לוותר על מוצר, נותנים אותו למישהו אחר וקונים מיד שנייה
עוד נושאים
חדשות
באם תתקבל גירסת האוצר לחוק האקלים – מוטב שלא יבוא להצבעה
הממשלה תצביע בשבוע הבא על הצעת חוק אקלים שאינה עומדת בדרישות הומנימליות ממדינות מפותחות להפחתת פליטות גזי חממה."צלול" מברכת על יוזמה החקיקה ומודים על העבודה
בית המשפט בעקבות עתירת "צלול": יש לתקן את המסמך לתכנון המרחב הימי ולרכז את ההנחיות במסמך נפרד
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הציע לגורמי המדינה ולעותרים להגיע להסכמות מלאות או חלקיות באשר לתוכנית המתאר לתכנון המרחב הימי, נגדה
עמותת צלול ובני נוער בעתירה לביטול מסמך המדיניות למרחב הימי
"צלול" ובני נוער ממחאת האקלים עתרו לבית המשפט במרץ 2021 בדרישה לבטל את מסמך המדיניות למרחב הימי בשל התעלמותו ממשבר האקלים. השופט רם וינוגרד אמר
דו"ח מבקר המדינה: ישראל כושלת בהתמודדות מול משבר האקלים – וזה כולל את כולם
מבקר המדינה בדוח חריף וחמור כנגד כל הגורמים: משרדי הממשלה, צה"ל, רשות החירום הלאומית והאקדמיה – כולם כשלו בהתמודדות עם משבר האקלים. עיקרי הדו"ח: כמצופה,
כתבה בג'רוזלם פוסט: Powering peace in the era of climate crisis
The Abraham Accords must aim to create a positive example of regional cooperation toward the advancement of sustainable prosperity for humanity. By MAYA JACOBS YOSEF
הערות "צלול" לתזכיר חוק האקלים: יש לאפס את הפליטות עד 2050
עמותת צלול בשיתוף ארגונים נוספים פרסמו את הערותיהם לתזכיר חוק האקלים 2021. בין ההערות המרכזיות: יש להפחית את פליטות גזי החממה לפחות ב-50% לעומת רמתן