נחלים חוצי גבולות

עמותת "צלול", הפועלת שנים רבות למע נחל אלכסנדר, כתבה מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן, בו היא מבקשת להסדיר את המחלוקת בין משרדו לבין הממשל האזרחי המונעת העברת כספים לצורך איסוף העקר – תוצר הלוואי של תהליך יצור שמן הזית – המוזרם לנחל שכם ולנחל אלכסנדר וגורם לפגיעה קשה בנחל ובחופי תל ברוך ובית ינאי. במכתבה כתבה "צלול":  לעמותת צלול נודע שקיימת מחלוקת בין משרד האוצר לבין המינהל האזרחי בסוגיית מימון איסוף העקר (מוהל זיתים) מבתי הבד בתחום הרשות הפלשתינית, שמטרתו

עמותת צלול דורשת מרשות המים לקיים את התחייבותה לבג"ץ, לממן הקמת מט"ש ביד חנה ולמנוע בכך את המשך זיהומו של נחל אלכסנדר בשפכים, כשמונה מיליון מ"ק בשנה, הגורמים לסבל רב לתושבים, לפגיעה בבריאות, פגיעה קשה בטבע, בחי ובצומח שבו, ולזיהום מתמשך של חופי הרחצה של מכמורת ובית ינאי. לפני קבלת החלטה סופית בנושא זה, מבקשת "צלול" שרשות המים תשתף את משרד ראש הממשלה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד הביטחון, במטרה לוודא שההחלטה המתקבלת היא מיטבית ושאינה מחמיצה הזדמנות לשיתוף פעולה

עמותת צלול מבקשת מרשות המים שלא לכרוך בין הפרויקט להקמת מט"ש יד חנה לבין הרחבת מט"ש תנובות ולמנוע בכך את האסון הסביבתי המרחף מעל לנחל אלכסנדר. לדעת "צלול", כריכת שני הפרויקטים זה בזה תגרום לפגיעה קשה במט"ש תנובות שמייצר כיום קולחים באיכות שלישונית ומצוי בסכנה מיידית, ובאותה עת ספק רב אם תספק פתרון למט"ש יד חנה. כידוע, מט"ש יד חנה הוקם ב-2003, לפני כמעט 20 שנה, כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת וכפתרון זמני לחמש שנים במטרה לקלוט כ-9,500 מ"ק שפכים

במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות,  מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ"ל

ירושלים, בית ישראל, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום הנחל. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת לאפיק הנחל וגורמת לזיהום נורא. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח. בעקבות עתירת צלול והחברה להגנת הטבע לבית המשפט העליון החליטה המדינה לקדם פתרון. העבודות בעיצומן זרימה בנחלמתקן התפיסה בהורקניההגבבה נתפסת ומושלכת לסביבהמפל שפכים בנחל הקודם הבא תעודת זהות אורך: 34

דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג'נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת "צלול", העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות