נחל אלכסנדר סובל מזרימת שפכים מטול כרם ומשכם
המועצה האזורית עמק חפר הקימה לפני למעלה מ-20 שנה מתקן תפיסה "זמני" לטיפול בשפכי טול כרם ושכם, תוך הבטחה להקים מט"ש גדול, שיצליח להתמודד גם עם עקר (תוצר לוואי של תעשיית השמן) המגיע ב"הפתעה" בכל סתיו. נדמה שאין צורך לומר, שהמט"ש טרם הוקם עד היום, ורק לאחרונה, בעקבות פסיקת בג"ץ, הוא נמצא בראשית תכנון. בינתיים השפכים זורמים לנחל ולים.
הירקון מזוהם משפכי התנחלויות ומשפכי קלקיליה
נחל הירקון סובל מהזרמת שפכים שמגיעים שבתוך הקו הירוק. ביניהם ישובי דרום שרון מזרחי, אך גםמשפכי קלקליה וחבלה, הזורמים לנחל סיר ומשם לירקון.לכן למרות ההשקעה של מיליונים בהקמת מט"ש דרום שרון מזרחי, הנחל ימשיך לסבול מזיהום בשפכים.
נחל קדרון - בירת ישראל מזהמת נחל הזורם בשטח פלשתיני
כרבע משפכי ירושלים, בירת ישראל, כ-11 מיליון מ"ק בשנה, זורמים לנחל קדרון, שהוא אחד מהאתרים ההסטוריים החשובים בעולם. ב-2014, ולאחר שנים רבות של זיהום, אישרה הוועדה המחוזית ירושלים תוכנית מודולרית לטפול בשפכים, שבמרכזה העברתם מערבה לטיפול במט"ש שורק. אלא, שרשות המים החליטה לבטלה מסיבות שונות, בחלקן מוצדקות, תוך הבטחה שבעקבות שיתוף פעולה עם הפלשתינים יושג הסדר לטיפול בקולחים, במסגרתו השפכים יוכנסו לצינור ויועברו להשקיה חקלאית לבקעת הירדן וליריחו. לפי שעה. עמותת צלול והחברה להגנת הטבע הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחזור לתוכנית המקורית בטענה שקלושים הסיכויים לשיתוף פעולה. עובדה שתגרום לכך שהשפכים ימשיכו לזרום בנחל. בעקבות הבטחת המדינה לטפל בנחל, דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע, שבלעדיה הנושא לא היה מקודם.
אלה הן רק שלוש דוגמאות עגומות לאופן שבו חוסר הסכמה בין הצדדים, אך גם סירוב לקבל אחריות מצד המדינה, גורמים לזיהום הסביבה, להרס הטבע, לפגיעה במגוון הביולוגי ולסיכון חמור לבריאות הציבור.
על הממשלה למצוא פתרונות הלוקחים בחשבון את המציאות הפוליטית הסבוכה, שכנראה לא תגיע לפתרון במהרה, להפסיק להסתתר מאחורי תירוצים ולמצוא פתרון באמצעות קליטת השפכים בתוך הקו הירוק וטיפול בהם.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים את העובדה שנחלים אינם מכירים בגבולות, הם זורמים למקום הנמוך ביותר, וכי הזרמת שפכים אליהם פוגעת בטבע, בנוף, במגוון הביולוגי ובאיכות חייהם ובריאותם של כל הצדדים משני עברי הקו הירוק.
חדשות
"צלול" בכנס שמירת סביבה ביו"ש: "שמורה אינה מסוגלת להתקיים באזור מזוהם"
במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות, מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ"ל
נחל קדרון
ירושלים, בית ישראל, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום הנחל. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת לאפיק הנחל וגורמת לזיהום נורא. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח. בעקבות עתירת צלול והחברה להגנת הטבע לבית המשפט העליון החליטה המדינה לקדם פתרון. "צלול" ממשיכה לעקוב אחר ביצועו זרימה בנחלמתקן התפיסה בהורקניההגבבה נתפסת ומושלכת לסביבהמפל שפכים בנחל תעודת זהות אורך:
דו"ח מבקר המדינה 2017 – טיפול המדינה בנחלים חוצי גבולות – כשלון אקולוגי
דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג'נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת "צלול", העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות