נחלים חוצי גבולות

  עמותת צלול דורשת מרשות המים לקיים את התחייבותה לבג"ץ, לממן הקמת מט"ש ביד חנה ולמנוע בכך את המשך זיהומו של נחל אלכסנדר בשפכים, כשמונה מיליון מ"ק בשנה, הגורמים לסבל רב לתושבים, לפגיעה בבריאות, פגיעה קשה בטבע, בחי ובצומח שבו, ולזיהום מתמשך של חופי הרחצה של מכמורת ובית ינאי. לפני קבלת החלטה סופית בנושא זה, מבקשת "צלול" שרשות המים תשתף את משרד ראש הממשלה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד הביטחון, במטרה לוודא שההחלטה המתקבלת היא מיטבית ושאינה מחמיצה הזדמנות לשיתוף

עמותת צלול מבקשת מרשות המים שלא לכרוך בין הפרויקט להקמת מט"ש יד חנה לבין הרחבת מט"ש תנובות ולמנוע בכך את האסון הסביבתי המרחף מעל לנחל אלכסנדר. לדעת "צלול", כריכת שני הפרויקטים זה בזה תגרום לפגיעה קשה במט"ש תנובות שמייצר כיום קולחים באיכות שלישונית ומצוי בסכנה מיידית, ובאותה עת ספק רב אם תספק פתרון למט"ש יד חנה. כידוע, מט"ש יד חנה הוקם ב-2003, לפני כמעט 20 שנה, כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת וכפתרון זמני לחמש שנים במטרה לקלוט כ-9,500 מ"ק שפכים

כתבה ב"הארץ" על המאבק להפסקת הזרמת השפכים בנחל קדרון. מפגע השפכים הגדול ביותר בישראל, כך הגדירו אנשי יחידת ניטור נחלים של רשות הטבע והגנים את נחל קדרון, המתחיל בירושלים ומגיע עד ים המלח. חרפה סביבתית זאת נמשכת עשרות שנים, אבל סופה נראה באופק. בחודשים האחרונים החלו חברות המים והביוב של ירושלים (הגיחון ומבט"י) בעבודות להקמת מערכת מתקני סינון וטיהור, שיטפלו בשפכים ויזרימו אותם בסופו של דבר לשימוש חקלאי של פלסטינים ומתנחלים בבקעת הירדן.  סיפור הקדרון יכול לשמש בסיס לקורס מרתק בבתי

טקס הנחת אבן הפינה למט"ש האוג. בתמונה: השרה גילה גמליאל, השר זאב אלקין, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון ויו"ר תאגיד הגיחון, אבי בלשניקוב "הם ישבו לנו על הצוואר ועשו לנו הרבה צרות. הם יצאו נגד הממשלה והרשויות לפי דעתי, ללא "צלול" אולי היינו יושבים פה רק בעוד  כמה שנים. תודה לעמותת צלול בשם הטבע. אני גאה להגיד לכם תודה רבה". כך אמר יו"ר תאגיד הגיחון אבי בלשניקוב בטקס הנחת אבן הפינה להרחבת מט"ש האוג, בנחל אוג, בסמוך לנבי מוסא. המט"ש

במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות,  מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ"ל

ירושלים, בית ישראל, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום הנחל. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת לאפיק הנחל וגורמת לזיהום נורא. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח. בעקבות עתירת צלול והחברה להגנת הטבע לבית המשפט העליון החליטה המדינה לקדם פתרון. העבודות בעיצומן זרימה בנחלמתקן התפיסה בהורקניההגבבה נתפסת ומושלכת לסביבהמפל שפכים בנחל הקודם הבא תעודת זהות אורך: 34

דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג'נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת "צלול", העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות