נחלים חוצי גבולות

במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות,  מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ"ל

ירושלים, בית ישראל, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום הנחל. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת לאפיק הנחל וגורמת לזיהום נורא. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח זרימה בנחלמתקן התפיסה בהורקניההגבבה נתפסת ומושלכת לסביבהמפל שפכים בנחל תעודת זהות אורך: 34 קמ' מקור: מזרח ירושלים. שפך: ים המלח, בסמוך לישוב אבנת. שפיעות בעבר: נחל שטפוני. אין מקור מים.שפיעות כיום:  בנחל

דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג'נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת "צלול", העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות