חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים נכנס לתוקף בראשית דצמבר 2021 לאחר מאבק ממושך של ארגוני הסביבה ובראשם "צלול". למרבה הצער החוק נכנס לתוקף מבלי שהמשרד להגנת הסביבה נערך לו בצורה מספקת, אך אסור לשכוח, מדובר בחוק ניקיון שמטרתו למנוע את השלכת הבקבוקים לשטחים הפתוחים ולחופי הרחצה
חוק הפיקדון נחקק כחוק ניקיון שמטרתו למנוע את השלכת הבקבוקים בשטחים הפתוחים ובים. אלא שבלחץ היצרנים והמפלגות הדתיות, הפיקדון הוטל רק על בקבוקים קטנים (בנפח של 1.5 ליטר). התוצאה היתה שבעוד שהבקבוקים הקטנים נעלמו מהשטחים הפתוחים, הבקבוקים הגדולים המשיכו להתגלגל בהם. לצורך איסוף הבקבוקים הגדולים הקימו היצרנים תאגיד עליו הוטל לאסוף את הבקבוקים בצורה וולונטרית באמצעות מיחזוריות. בכל שנה רוכש הציבור 760 מיליון בקבוקי משקה משפחתיים. 280 מיליון מהם הגיעו למיחזוריות ואילו 480 מיליון הושלכולשטחים הפתוחים, גדות הנחלים וחופי הים.
איסוף הבקבוקים מתבצע באמצעות 24 אלף מחזוריות (כלובים) הפזורות ברחבי הארץ. 2% מהבקבוקים נאספים באמצעות הפח הכתום וכמות לא ידועה נאספת בתחנות המעבר. חשוב להדגיש, כי בבקבוק שהגיע לתחנת המעבר, השקיעו הרשויות כסף רב באיסוף ובשינוע, מכספי המסים, (על פי הערכה, כ-60 מיליון שקל בשנה). מכאן, שלא ניתן להגדיר זאת כ"איסוף וולונטרי". (לקריאה נוספת חוות דעת של פרופ' רבינוביץ יוני 2016).
הפעילות להרחבת החוק
ב-2016 ביקש השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להרחיב את החוק גם למכלים הגדולים. שוב בלחץ יצרני המשקאות הוחלט לדחות את ההחלטה, ולקבוע "טייס אוטומטי" לפיו: אם התאגיד לא יצליח להגיע לאיסוף של 47% (נכון ל-2016) הרחבת החוק תאושר אוטומטית, ללא מתן שיקול דעת לשר; איסוף של למעלה מ-55% ויותר יפטור את היצרניות מהחוק; הטווח שבין 47% ל- 55% – לשיקול השר; איסוף הנמוך מהיעדים יגרור הטלת קנסות.
ואכן, בסוף 2016 דיווחו היצרניות כי מכרו 738 מיליון בקבוקים ואילו אל"ה דיווחה כי אספה 445 מיליון בקבוקים (60%) ושכל הבקבוקים מוחזרו. בדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה הוכיחה כי אל"ה אספה 277 מיליון בקבוקים בלבד (44% – בחלקם נאספו מתחנות המעבר) ומחזרה 77 מיליון בקבוקים (10.4% בלבד).
בעקבות סירוב השר לקבל החלטה ולפרסם את הנתונים, פונה עמותת "צלול" לבג"ץ בדרישה לפרסם את הנתונים לידיעת הציבור. בית המשפט קובע שעל המשרד לפרסם את הנתונים עד למאי 2018.
למרות ניסיונות הטעייה בוטים אלה, החליט השר אלקין שלא להחיל את החוק והסתפק בהטלת קנס של 50 מיליון שקל על החברות.
בראשית דצמבר 2017 פרסם עיתון דה מרקר, כי המשרד להגנת הסביבה שלח את נתוני אל"ה לבדיקה של משרד רואה חשבון, שגילה סתירות ואי דיוקים. הנתונים כללו דיווחים כפולים, "ניפוח" של היקפי האיסוף והמיחזור, דיווחים מטעים בנוגע למקורות הבקבוקים; היעדר אסמכתות בדבר יצוא הבקבוקים לחו"ל ומחסור במסמכים המוכיחים שהבקבוקים הועברו למיחזור.
עוד עלה מהדו"ח, כי שיעור האיסוף ב-2016 עמד על 37% ולא 60% כפי שטען התאגיד. המיחזור עומד על 10% בלבד, בעוד שאל"ה דיווחה על 100%.
בדצמבר 2017 הגיש תאגיד "אסופתא" עתירה לבג"ץ להרחיב את החוק, בטענה שאל"ה אינה עומדת ביעדיו. בינואר 2018 הגישו עמותת צלול ואדם טבע ודין (אט"ד) עתירה משותפת הדורשת להרחיב את החוק. במקביל, החתימה "צלול" שורה ארוכה של חברי הכנסת על מכתב לשר להרחבת החוק. בית המשפט דחה את העתירות אך חייב את השר לקבל החלטה עד למאי 2018.
השר אלקין החליט בסופו של דבר שלא להרחיב את החוק, אך הטיל קנסות על אל"ה. בעקבות המחאה הציבורית, שוקל המשרד להגנת הסביבה את המשך דרכו: להעלות את יעד האיסוף ל-90%, כך שיחייב את התאגיד להתאמץ הרבה יותר באיסוף הבקבוקים. או להרחיב את החוק. עמותת צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לבחור בפיקדון.
בדצמבר 2020 הודיעה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, על הרחבת החוק, אלא שדחתה עת כניסתו לתוקף לדצבמר 2021. אלא שבתקופה זו כמעט לא נערכה שום הכנה לכניסת החוק לתוקף.
בדצמבר 2021 נכנס החוק לתוקף למרות שקיימים קשיים רבים לקליטת הבקבוקים ומפעל למיחזור פסולת הפלסטיק טרם הוקם.
עוד מידע
האם החוק ייקר את המשקאות?
הפיקדון אינו היטל, שכן בפני הצרכן פתוחה הדרך לקבל את כספו בחזרה. הטלת הפיקדון גורמת לירידה במחיר המוצר, שכן היצרנים סופגים חלק מגובה הפיקדון, כך שמי שמחזיר את המיכל מרוויח את ההפחתה במחיר. מחקרים מוכיחים גם שפיקדון אינו מפחית את השימוש.
האם משפחות הפשע השתלטו על הענף?
המשרד להגנת הסביבה מנסה לטעון, שאחת הסיבות לאי הרחבת החוק היא השתלטות משפחות פשע על האיסוף. איסוף המכלים הפך למקור פרנסה ללא מעט אנשים המתקשים להתפרנס בדרך אחרת. אם טענת משפחות הפשע נכונה, יש לטפל בה באמצעות המשטרה ולא באמצעות פגיעה בסביבה.
מה קורה בעולם?
ברוב מדינות המערב, בארה"ב ובאוסטרליה, מתקיים חוק פיקדון לצד חוק אריזות. בחלקן הוטל לאחר חוק אריזות (בגרמניה: חוק האריזות משנות ה-90 וחוק הפיקדון מ-2002). במדינות בהן חוק פיקדון, שיעור ההשבה 80%-90%. במדינות שבהן חוק אריזות – 23% בלבד.
מדוע בקבוקים צריכים חוק מיוחד?
בקבוקי משקה הם לא אריזה רגילה. בעוד שרוב הציבור אינו לוקח איתו לים מכלי קטשופ, הוא לוקח איתו בקבוקי משקה. חוק הפקדון הוא לא חוק מיחזור, הוא חוק ניקיון שמטרתו למנוע את זיהום השטחים הפתוחים ולכן יש להרחיבו.
עמדת צלול
- "צלול" שתמכה לאורך כל הדרך בהרחבת החוק, דורשת מהמשרד להגנת הסביבה להגביר את המוכנות לקליטת הבקבוקים ולאפשר בכך לציבור ליישם את החוק.
- במקביל דורשת צלול לעודד יזמים להקים מפעלי מיחזור כדי שבסופו של דבר הבקבקים המוחזרים לא ישלחו להטמנה או שישלחו למדינות אחרות.
חדשות
דף עמדה: לאשר את חוק הפיקדון, עכשיו
אין צורך בשנ ה שלמה כדי להתארגן ליישום החוק. ליצרנים ולתאגיד אל"ה יש מספיק ניסיון מצטבר בטיפול בבקבוקים עמותת צלול מבקשת מוועדת הכלכלה של הכנסת
"צלול" לתאגיד אל"ה: יש להגביר את קצב ריקון מכלי המיחזור
מכלי איסוף הבקבוקים עולים על גדותיהם. "צלול" דורשת מתאגיד אל"ה לרוקן אותם ולאפשר לציבור למחזר, וחוזרת על דרישתה להרחיב את החוק עמותת צלול כתבה מכתב
"צלול" לאלקין: "יש להגביר את היקף המיחזור"
עמותת צלול מבקשת מהשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לנקוט בשורה של אמצעים להגברת היקפי המחזור ולצמצום כמות השימוש בפלסטיק ובעיקר הפלסטיק החד פעמי, דווקא ובמיוחד
מכתב לחברי הכנסת – חוק הפיקדון
לכבוד חבר/ת כנסת הנדון: בקשה מהשר להגנת הסביבה להחיל את חוק הפיקדון על מכלים בנפח ליטר וחצי עמותת צלול מבקשת מכבודך לפעול לשכנועו
שאלות על חוק הפיקדון
מהו חוק הפיקדון? חוק הפיקדון שנחקק ב-1999, מטיל חובת פיקדון של 30 אג' על מכלים בנפח של עד 1.5 ליטר, אך לא על מכלים גדולים