פלסטיק ופסולת

למרות שמקורו של הפלסטיק בחומר טבעי, המוצר המוגמר עשוי מחומרים שאינם קיימים בטבע. לכן לפי שעה, אין יצורים המסוגלים לפרקו. מדענים וחברות מסחריות בכל העולם מנסים למצוא אויבים לפלסטיק, ביניהם חיידקים זוללי פלסטיק, אך גם תחליפים ידידותיים כמו יצור פלסטיק מפסולת. עד למציאת אויבים או תחליפים, פסולת הפלסטיק מאיימת על חייהם ובריאותם של יצורים ימיים ושל כולנו, שכן הפלסטיק לא "הולך" לשום מקום. עמידות הפלסטיק היא תכונה חשובה שהופכת אותו לשימושי. כשמייצרים צינורות פלסטיק לתעשיית הבניה למשל, עמידותם היא תכונה מצוינת. אלא שעמידות הפלסטיק הופכת מיתרון לבעיה חמורה בסוף חיי המוצר, ובמיוחד במוצרים "חד פעמיים" המושלכים לפח לאחר מספר קטן של דקות שימוש – זמן ההתכלות של תרכובות הפלסטיק נע בין עשרות שנים במקרה של שקית דקה,  ל "אף פעם לא" – כשמדובר בכוס קלקר.
אם השתמשתם היום בקשית שתייה, גם הנכדים של הנינים שלכם יוכלו להשתמש בה! הפלסטיק מצטבר באדמה, בצידי דרכים, בנהרות ובאוקיינוסים, מזהם את הטבע ומרעיל בעלי חיים ובני אדם.

זיהום נחלים ואוקיינוסים: על פי קרן אלן מק'ארתור, ההערכה היא כי בקצב הנוכחי, עד שנת 2050 יהיה בים יותר פלסטיק מדגים. 8 עד 10 טון פלסטיק מגיעים מדי שנה לים ולאוקיינוסים. כ- 100,000 יונקים ימיים – ביניהם דולפינים, לוויתנים, כלבי ים ואחרים – מתים כתוצאה מחנק מבליעת או הסתבכות בפלסטיק מידי שנה. גם בעלי חיים ביבשה מסתבכים בפלסטיק, נחנקים לאחר שאוכלים ממנו בטעות וסובלים מהזיהום שהוא מייצר.

מיקרופלסטיק: פרופ' ריצ'רד תומפסון מאוניברסיטת פלימות', אנגליה, היה הראשון לגלות ב-2004, שהפלסטיק המושלך לים אינו מתכלה, אלא עובר בלייה שבסופה הוא הופך למיקרופלסטיק, שקוטר גרגירו נע בין עשרות מיקרונים למילימטרים בודדים.
מיקרופלסטיק נמצא בביגוד (כדוגמת פליזים), בצעצועים, בחומרי ניקוי ועוד. מקור נוסף של מיקרופלסטיק הם מוצרי קוסמטיקה – ג'ל רחצה, מוצרי פילינג ומשחות שיניים, אליהם מוחדרים חלקיקי פלסטיק (מיקרובידס) מתוך מטרה להגביר את יעילותם. לדוגמה: משחת שיניים מכילה בין 5,000 ל-95 אלף חלקיקי פלסטיק, ונפח חלקיקי הפלסטיק בג'ל רחצה שווה לנפח המרכיבים האחרים. חלקיקי מיקרופלסטיק אלה אינם נעצרים במסננים, ומגיעים לשפכים העירוניים, למי התהום, לנחלים ולים. שם הם נשארים שני רבות וגורמים לנזקי סביבה ובריאות משמעותיים.

הפלסטיק רעיל: כל שלב בתהליך הייצור והשימוש של הפלסטיק יוצר זיהום מסוכן לבריאותינו. במוצרי הפלסטיק עצמם יש תוספים כימיים שונים כגון פתאלטים, מעכבי בעירה, תוספי צבע ועוד, העלולים לדלוף לסביבה, למזון ולמי השתיה. חלק מהחומרים ידועים או חשודים כמסרטנים ומזיקים לבריאות, יוצרים הפרעות הורמונליות, פוגעים במערכת החיסון, גורמים למומים מולדים, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה בפוריות, הפרעות למערכת הנשימה ועוד. (על פי דו"ח משנת 2019 של Tearfund ו- Fauna & Flora International).
רעלים המצויים בפלסטיק משפיעים באופן שונה על גברים ונשים. זאת כיוון שנשים לרוב חשופות יותר למוצרי פלסטיק ומשום שהגוף הנשי מכיל יותר שומן, אשר אוגר וממיס חומרים כימיים שונים. גוף האישה רגיש במיוחד לרעלנים בשלבי ההתבגרות, ההריון, ההנקה והמחזור החודשי. בזמן ההריון, העובר עלול להיחשף לרעלנים שמקורם בפלסטיק, הגורמים לשיבושים בכל שלבי ההתפתחות העוברית.
פלסטיק בגוף האדם: לפי מחקר של ה- World Wildlife Foundation, כל אחד מאיתנו "אוכל" כ-5 גרמים של פלסטיק בשבוע (שווה ערך למשקל כרטיס אשראי או רב קו)! פיסות מיקרו-פלסטיק נמצא במי שתיה – במיוחד במים מינרלים הנמכרים בבקבוק (בממוצע 325 חלקיקי פלסטיק לליטר), בדגים, בדבש, בבירה ו… בגוף האדם.
 גם אנחנו, כמו בעלי החיים, לא מסוגלים לעכל פלסטיק והוא מצטבר בתוך הגוף. חלקיקי מיקרו-פלסטיק מתפקדים כמו מגנט המושך כימיקלים מזיקים. ב-2009 קבעו חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד, אוסטרליה, כי חלקיקי מיקרו-פלסטיק שטים בים, חודרים לתוך גופם של היצורים, מטפסים בשרשרת המזון, גורמים לנזק רב לחי והצומח הימי ומגיעים לשולחננו.

מה הופך את הפלסטיק למסוכן?

הפלסטיק, שנכנס לשימוש רחב בעולם לפני כ-100 שנה בלבד, עשוי משרשראות ארוכות של פולימרים סינתטיים שמקורם בנפט, המעורבבים עם חומרים נוספים: פתאלטים, ביספנולים ועוד כ-1,000 תוספים שונים שמטרתם להקנות לו את התכונות של שקיפות, גמישות, עמידה בחום, צבעוניות ועוד. בהשפעת השמש, חימום מזון ושחיקה, הפלסטיק מתפורר למיקרו פלסטיק – חלקיקים קטנטנים החודרים לגופינו באמצעות המזון שאנו אוכלים, המשקאות שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. בכל שנה מוכנסים לשוק סוגים חדשים של תוספים, שאיש לא בודק את רעילותם והשפעתם על הבריאות. הדברים אמורים במיוחד בפלסטיק חד פעמי שהיצרנים אפילו לא טורחים לציין ממה הוא מיוצר, ובכך חושפים את הציבור לתחלואה קשה.

נזקים כלכליים כתוצאה מנזקי הפלסטיק

הערכה שהאו"ם ביצע בשנת 2014 מצביעה על נזקים כלכליים משמעותיים הנגרמים כתוצאה מבעיית המיקרופלסטיק בים, בנחלים ובחופים. הנזקים כוללים: פגיעה קשה באלמוגים, מוות של צבים ויונקים ופגיעה קשה במגוון הביולוגי. לצד הנזקים לענפי הדיג, התיירות, הספנות ועוד, הערכת שווי הנזקים מגיעה לכ-13 מיליארד דולר לשנה!

בישראל מיושמת תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה שעלותה 12 מיליון שקל בשנה. כסף שאפשר היה להשקיע במטרות אחרות. האבסורד הוא, שלמרות השקעה אדירה זו, החופים והים עדיין מזוהמים בכמויות עצומות של פלסטיק ומיקרופלסטיק שקשה מאוד לנקותם.