כל מי שחפץ להיאבק ביוקר המחיה ורוצה לתרום לבריאות האדם, החי והסביבה, חייב לדרוש משר האוצרף סמוטריץ', שלא לבטל את המיסוי לפני שהוא מקשיב לחוות דעם המקצועית של משרד הבריאו, המשרד להגנת הסביבה ומומחי בריאות
מחקרים מהשנים האחרונות מגלים שהפלסטיק, ובעיקר הפלסטיק החד פעמי, הם לא רק אויבי הסביבה – אלא בעיקר אויבי הבריאות והחיים של כולנו – תינוקות ילדים ומבוגרים, ושהאמירה "פלסטיק חד פעמי – הורג", היא לא סיסמה של קופירייטרים שנונים שרוצים לשלוח אותנו להדיח כלים, אלא אמת לאמיתה.
הפלסטיק החד פעמי מזהם את הסביבה, פוגע בבעלי החיים, פוגע בים, מעמיס עומס מיותר על מטמנות האשפה, ואיסופו מהשטחים הפתוחים וחופי הרחצה ושליחתו להטמנה מעמיסים עומס רב על קופת הרשויות המקומיות. כל זה ידוע ומוכר, אבל מסתבר שהפלסטיק החד פעמי, בעיקר במפגש שלו עם מזון ושתייה, הוא אחד מאויבי הבריאות הגדולים, עובדה דרמטית שהציבור לא מספיק מודע לה.
בכנס שערכה "צלול", בשיתוף איגוד רופאי בריאות הציבור, הסתדרות הרופאים הווטרינרים, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, וארגוני סביבה ובריאות נוספים, בעקבות כוונת משרד האוצר לבטל את מס הקנייה על הפלסטיק החד פעמי, חשפו רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, חוקרים, רופאי בריאות הציבור ומנהלי בתי חולים את הנזקים הבריאותיים של הפלסטיק כפי שהם עולים ממחקרים שמבוצעים בכל רחבי העולם.
אמנם, ביטול המס נתפס בקרב חלק מהקהלים כצעד שנועד להקל על יוקר המחייה, אלא שבפועל, בדומה למשקאות הממותקים, הוא ימשיך להכביד על הציבור, וגרוע מכך, עלול להגביר את השימוש בכלי הפלסטיק החד פעמיים, המזיקים לבריאות ומייצרים תחלואה עודפת. הקריאה שיצאה מהכנס היתה חד משמעית – חייבים להפסיק את השימוש בפלסטיק חד פעמי למען הסביבה אבל בעיקר למען הבריאות והחיים שלנו ושל ילדינו.
הפלסטיק כידוע עשוי מנפט. כדי לאפשר את תכונותיו, שהפכו אותו למוצר שאנחנו כל כך אוהבים – גמישות, צבע, שקיפות ועוד ועוד, מוסיפים לו כ-1,000 סוגי תוספים – פתטלטים, ביספנולים ואחרים, שהשפעתם על בריאות האדם, החי והסביבה, מזיקה. אם לא די בכך, בכל שנה נכנסים לשוק סוגים חדשים של חומרים שאיש לא בדק את רעילותם. הדברים אמורים במיוחד בפלסטיק חד פעמי שהיצרנים אינם טורחים לציין ממה הוא עשוי. פרופ' (בדימוס) אילנה בלמקר, מאיגוד רופאי בריאות הציבור, אמרה בכנס שבעקבות חשיפה לחום, קרינת שמש ומים, התוספים משתחררים לסביבה ומגיעים לגופינו באמצעות מערכת הנשימה ומשם למערכות הלימפה, הדם ושאר חלקי הגוף.
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופסור חגי לוין, פירט כיצד הפלסטיק החד פעמי קשור למומים במערכות הרבייה אצל זכרים, אי פוריות גברית, ירידה באיכות הזרע, סרטן אשכים, מומים מולדים ועוד.
פרופ' קרן תורג'מן, מהמהכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, מהפקולטה לרפואה בבית החולים איכילוב, אמרה שהביספנולים שבפלסטיק החד פעמי משפיעים על ירידה בגיל הווסת הראשונה, עלייה במקרי התבגרות מינית מוקדמת, עלייה בהשמנה, פגיעה בתאי לבלב, ירידה בפוריות, עלייה בשכיחות סרטן הערמונית, הפרעות התפתחותיות, בעיות קשב ריכוז וחרדה. הפתאלטים קשורים להשמנה ותנגודת לאינסולין, פגיעה ביצור זקיקים בשחלות, גיל בלות מוקדם, פגיעה באשכים, ברמות הטסטוסטרון פגיעה בבלוטת התריס ועוד ועוד.
בישראל סוגיית הפחתת הפלסטיק החד פעמי הפכה, באופן שגוי ולא שייך, לסוגייה פוליטית. חשוב להזכיר, שבכל העולם קיים קונצנזוס מדעי לגבי השלכותיו המזיקות של הפלסטיק החד פעמי על הבריאות והסביבה והחשיבות שבמעבר מכלים חד פעמיים לכלים רב פעמיים. בצרפת נכנס לתוקפו חוק שאוסר על בתי עסק להגיש מזון ושתייה בכלים חד פעמיים. בקנדה אושר חוק שמחייב יצרנים להשתמש בחומרים תחליפיים לפלסטיק החד פעמי. צעדים אלה נובעים מהבנת ההשלכות הבריאותיות הקשות והעלויות העקיפות הרבות שגובה השימוש בפלסטיק חד פעמי על הסביבה ועל מערכות הבריאות. גם מדינת ישראל עשתה צעד נכון לצמצום השימוש, באמצעות הטלת מס קנייה על כלים חד פעמיים בתקווה שהוא יגרום לציבור לרכוש פחות כלים. ואכן, ניתוח נתוני חברת "סטורנקסט" מראה ירידה של 32% ברכישת הכלים בהשוואה לאשתקד.
אין ספק, שהמהלך למיסוי הכלים החד פעמיים פועל בסופו של דבר לטובת הבריאות והחיים של כולנו. יש רק להצר על כך שהוא לא לווה בהסברה מתאימה, ובסיוע נקודתי בהטמעת המעבר לכלים רב פעמיים, בחברה החרדית והערבית, שיכול היה להפחית התנגדות, לתרום לבריאות, למאבק ביוקר המחייה ובניתוק התלות היקרה והמזיקה בכלים חד פעמיים.
כל מי שחפץ להיאבק ביוקר המחיה ורוצה לתרום לבריאות האדם, החי והסביבה חייב לדרוש משר האוצר סמוטריץ', שלא לבטל את המיסוי לפני שהוא מקשיב לחוות דעתם המקצועית של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומומחי בריאות, ביחס למהלך דרמטי זה.