נגר עירוני ושטפונות | צלול – עמותה להגנת הים החופים והנחלים

טיפול לקוי בנגר העירוני גורם להצפות ולזיהום הנחלים והים. שינוי האקלים, איטום הקרקע, חיבורים צולבים בין מערכות הביוב והנגר בשכונות הוותיקות ובניית עוד ועוד שכונות מגורים על חשבון השטחים הפתוחים מעצימים את התופעה. "צלול" מציעה דרכים לצמצום כמות הנגר ושיפור איכותו

חוף תל אביב לאחר הגשם הראשון

כך נראה הים של תל אביב לאחר הגשם הראשון. מים שחורים מאבק, שמנים ודלקים שהצטברו ברחובות במהלך הקיץ

נקזים בתל אביב

לאורך חופי הארץ כ-160 נקזים, הבנויים ללא תכנון וללא יכולת לקלוט את הפסולת שמגיעה עם השטפון

נקז מזוהם בתיפה

נגר מזהם את חוף הדולפינריום

הצפת כבישים

מראה שכיח בכל יום גשם שנגרם עקב תכנון לקוי של הכבישים, העדר יכולת חלחול וגם נקזים ושוחות שלא נוקו לפני החורף וגורמים להצפת הרחוב.

שטפונות בנהרייה

העירייה הקימה שכונה וקניון על ערוץ הגעתון וזו התוצאה

לחץ כאן

שקופית קודמת

שקופית הבאה

מיליון מ"ק. כמות הנגר האובד מדי שנה למשק המים

בכל חורף זורמים לחופי הרחצה ולים עשרות מיליוני מ"ק מי נגר עירוני שמקורם במי גשם, שבשל הבנייה הצפופה ואיטום הקרקע אינם מחלחלים ואובדים למשק המים.
מי הנגר זורמים לים באמצעות כ-160 נקזים שעל החופים שאינם עוצרים את הגעת הפסולת לים ולנחלים.
מי הנגר מכילים דלק ושמנים, אשפה, ביוב, הפרשות בעלי-חיים, חיידקים (תוצאת חיבורים לא חוקיים בין מערכות הביוב למערכות הניקוז) ושפכים המוזרמים מהמכונים לטיהור שפכים ומוגלשים לנחלים ולים.
הנגר המזוהם פוגע בנחלים ובים, גורם לסגירת חופים ופוגם בהנאת הציבור ובבריאותו. בנוסף, הנגר גורם להצפת בתי-מגורים, בתי-עסק ומכוניות ולנזקים בתשתיות העירוניות. תיקון הנזקים מחייב את הרשויות לרכוש פוליסות ביטוח יקרות, שעלותן מוטלת על הציבור הרחב.
ממשלות ורשויות בעולם עושות מאמצים לצמצם את כמות הנגר ולשפר את איכותו באמצעות חקיקה, אכיפה ועידוד אמצעים להגברת החלחול. מחקרים מוכיחים, כי אימוץ אמצעים אלה גורם לחסכון של כ-25% מעלותם של אמצעים קונבנציונליים. למרות מאמצים אלה חוו מדינות מערב אירופה שטפונות קשים בקיץ 2021 שהוכיחו שיש להגביר את המאמצים והאמצעים לטיפול בנגר.
בעקבות דרישת "צלול", החלו מינהל התכנון ורשות המים לטפל בנושא הנגר ביתר רצינות. לצורך כך הם הזמינו שתי עבודות שתפקידן לתת למתכננים כלים לטיפול בנגר: כימות הנגר הנוצר באזורים שונים בארץ (ירון גלר וגלעד ספיר), וגיבוש פתרונות אדריכליים לנושא הנגר (אדריכל ליאור לוינגר). יש לקוות שעבודות אלה לא יצטרפו לשורה של עבודות שכבר נכתבו בנושא והן מעלות אבק על המדפים.
בדצמבר 2020 הודיע מינהל התכנון כי יחייב קבלנים לטפל בנגר. דרישה שגרמה להתנגדות מצד קבלנים רבים שטוענים שחובת הטיפול בנגר תגרום לעליית מחירי הדירות. לדעת "צלול" מדובר באמירה מצערת שכן טיפול בנגר יביא לתועלת רבה לדיירי הבניין ולעיר כולה ויחסוך מכולם הוצאות מיותרות הנובעות מהצפות, שטפונות, פגיעה ברכוש פרטי וציבורי ואובדן שעות עבודה כתוצאה מפקקים וחסימות כבישים.
דו"ח מבקר המדינה מ-2021 התריע על היעדר טיפול בנושא הנגר מצד משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז והנחלים והתריע שבעקבות משבר האקלים התופעה רק תלך ותתעצם, כפי שראינו בהולנד ובלגיה.

קראו את העבודה של "צלול": דרכים למניעת הגעת הנגר העירוני לנחלים ולים"

העבודה מתארת את תופעת הנגר העירוני ומציעה פתרונות לצמצום כמותו ולשיפור איכותו.

מה צריך לעשות?

להחליט מי אחראי על נושא הנגר ומי מפקח? רשויות, רשויות ניקוז, תאגידים, משרדי ממשלה?
לאכוף חוקים ותקנות המחייבים הפרדה בין ביוב לניקוז (תקנות צנרת באחריות המשרד להגנת הסביבה).
לאכוף את תמ"א 34ב'. אם התמ"א אינה מתאימה, יש לתקנה.
לאסור הזרמת נגר לנחלים ולים, אלא באמצעות היתר הזרמה (בתוך מספר שנים).
לספק למתכננים נתונים מעודכנים בנושא הידרולוגיה, מבנה הקרקע, כמויות הגשם ועוד.
לתמוך בפרויקטים ערוניים לצמצום הנגר והחדרתו: ביופילטרים, גגות ירוקים, גינות ועוד.
משרד הבריאות – לאפשר להקים גינות קולטות מים, לנצל מי גגות ועוד.

הממשלה

הרשויות מקומיות

לתכנן פרויקטים הלוקחים בחשבון את הנגר כמשאב ולא כמטרד ולנצל את המים לצרכי גינון.
לנתק את מערכות הניקוז ממערכות הביוב.
לחוקק חוקי עזר לאי-חיבור ולניתוק מרזבים ממערכות הניקוז.
להציע הקלות ותמריצים לבעלי בתים פרטיים המתקינים מתקנים לצמצום כמות הנגר – החדרה לקרקע, תפיסת מי גגות, גגות ירוקים, גינות מחלחלות ועוד.
להקים קולטני פסולת על הנקזים שימנעו את הגעתו לים ולנחלים.
לפזר מאפרות ברחובות הערים כדי למנוע הגעת בדלי סגריות לים.

הציבור הרחב

לנתק את המרזבים ממערכות הביוב והניקוז העירוניות ולאפשר למים לחלחל לגינה.
להעדיף לרכוש דירה בבניין או בשכונה שהנגר שלהם מוחדר לקרקע ואינו זורם לרחוב.
לדרוש מהרשות המקומית להקים ביופילטרים, גינות גשם ולשנות את מבנה הפארקים הציבוריים כך שאפשר יהיה להחדיר לתוכם נגר.

פתרונות לנושא הנגר

מה עושה "צלול"?

פועלת בקרב הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור הרחב במטרה להעלות את המודעות לנזקים, אך גם לפוטנציאל של הנגר ודורשת לטפל בו בצורה מיטבית.
דוגמת את הנקזים העירוניים במטרה להוכיח חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב – בדרישה לנתקן.
מארגנת כנסים ומפגשים, בהם היא מעלה את הנושא למודעות אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות.
פועלת לקידום הצעת חוק המחייב טיפול בנגר.
במאי 2018 ערכה "צלול" כנס שארח את פרופ' אנה דלטיץ', מומחית לנגר מאוניברסיטת ניו סאות' ווילס באוסטרליה, אליו הוזמנו מתכננים, מהנדסים ואנשי אקדמיה במטרה ללמוד מהניסיון האוסטרלי. (סיכום הכנס להלן).

ביופילטר בכפר סבא

מטפל בנגר ומחדיר את המים לקרקע

מדרכה מחלחלת מים

מבנה המדריכה משהה את הזרימה ומאפשר את החלחול

גינת גשם

קולטת את המים, מאפשרת את חלחולם ומשמשת כשטח פתוח לטובת החי והצומח

קירות ירוקים

קולטים את מי הגשם בחורף ומים אפורים בקיץ

ביופילטר בבת-ים

מטםל במי הנגר לפני הגעתם לים ומחדיר אותם לקרקע (תכנון וביצוע ד"ר ירון זינגר).

שקופית קודמת

שקופית הבאה

חדשות

"גשם ראשון" – הצעדים למניעת זיהום ונזקים לנחלים ולים

"גשם ראשון" או ליתר דיוק "נגר ראשון" הוא אחד מגורמי הזיהום השכיחים של רחובות הערים, הנחלים והים. הוא מכיל את זוהמת הרחוב ותעלות הניקוז, ולעיתים קרובות