עמותת "צלול" כתבה לוועדה המחוזית תל אביב־יפו שהיא מתנגדת לפרויקט "מובל לים" המתוכנן במסגרת הפרויקט להוספת מסילה רביעית בפרוזדור האיילון (תת"ל 33). לדעת "צלול" על הוועדה להסתפק בפתרונות האיגום המאושרים – מאגר משמר איילון, מאגר מחצבת מודיעים, מאגר פארק אריאל שרון ומאגר מקווה ישראל, ובעת הצורך גם מחצבת נטוף ומאגר משמר איילון , ולא להיגרר אחר תוכנית מגלומנית ומיותרת בעלות התחלתית של 2.5 מיליארד שקל, שהניסיון מלמד שתגדל גם לסכומים גבוהים הרבה יותר.
ואכן, אין מנוס מהמחשבה שמדובר בתוכנית מפלצתית, שבמרכזה צינור ניקוז תת קרקעי בגרוויטציה, בקוטר פנימי של 10 מטר, מפארק אריאל שרון, דרך מקווה ישראל, חולון, מחלף וולפסון, שדרות הבעש"ט שיזרים את המים לים באזור מדרון יפו, תוך פגיעה חמורה בערכי טבע ובבריאות. אמנם תומכי התוכנית מסבירים שהיא נועדה למנוע את הסיכון להצפת נתיבי איילון, השכונות הדרומית של תל אביב־יפו והשכונות הצפוניות של חולון, אך אין שום הוכחה שפתרון המובל הוא הנכון להרגעת חששות אלה. הדברים אמורים במיוחד לאור העובדה שהנתונים מלמדים שהכשרת נפח איגום למי הנגר בפארק אריאל שרון – תמנע את ההצפות בתל אביב וחולון. ואכן, באפריל 2018 החליטה הות"ל לקדם בנפרד תוכנית משלימה – תת"ל 33א' הכוללת את המחצבות, פארק אריאל שרון ומקווה־ישראל – כנראה מתוך תקווה שהצינור לא יקודם, אלא שעיריית תל אביב־יפו דוחפת להקימו מסיבותיה שלה.
התנגדותה של "צלול" לתוכנית נובעת משלל סיבות שעלו במהלך הדיונים בתוכנית, אך משום מה נבלעו בלהט התכנון. המובל, מעבר לעלותו הגבוהה, יוצר בעצם שפך נחל חדש, שיפגע בחוף שבו טבלאות גידוד ייחודיות ונדירות המתאפיינות בחיים ימיים שיש לשמור עליהם מכל משמר. מי הנגר שיזרמו במובל, כאשר יזרמו, יתאפיינו בפסולת, חיידקים, שמנים ומזהמים מסיסי מים. שיגיעו במהירות לים, יזהמו את החוף, יזרמו צפונה עם הזרם, יזהמו את חופי תל אביב, יסכנו את השוהים על חוף הים, ואת הגולשים בחופי תל אביב ובת ים. חמור מכך, התוכנית אינה לוקחת בחשבון את האזהרות לעליית מפלס מי הים.
באשר לחשש מפני הצפות בשטחים בנויים מסביב לתעלת האיילון, איתן אפשר להתמודד באמצעות הקמת קירות מוגבהים שימנעו את גלישת המים, ושיפור תפקודם של הנקזים העירוניים כך שלא יבצעו "זרימה לאחור" של מערכת הניקוז המתחברת לתעלה, עובדה שתחייב את עיריית תל אביב לשדרג את הנקזים שבאחריותה.
עוד כתבה "צלול": "דווקא בעידן של משבר אקלים אין מנוס מללמוד להכיל אירועי גשם גדולים, במקום לחשוב שההנדסה תוכל לנצח את הטבע. במקום להשקיע מיליארדים בפרויקט שנחיצותו מוטלת בספק, טוב יעשו משרד התחבורה ונת"י אם ישקיעו משאבים במיזמים שיפתרו את עומסי התחבורה ולא בתשתיות מיותרות לאירועים שלא בטוח באם יתרחשו. וגם אם פרוזדור האיילון יוצף, וכמוהו גם נתיבי איילון – בהסתברות של 1:100 שנים או אפילו 1:30 שנה, אפשר יהיה להזהיר את הציבור לבחור בדרכים חלופיות, או להישאר לעבוד מהבית. כפי שרבים עושים כבר כיום".