"צלול" לשטייניץ לרגל הגעת אסדת לוויתן: "יש לאשר באופן מיידי תקנים למפקחים"

עמותת צלול מבקשת משר האנרגיה, יובל שטייניץ, לאשר באופן מיידי ודחוף תקנים לפיקוח על אסדת ליוויתן, שחלקה העליון מגיע בימים אלה לארץ.

במכתבה כתבה "צלול": "בעקבות הגעת חלקה העליון של אסדת לוויתן לארץ, עמותת צלול מבקשת לאשר באופן מידי ודחוף את התקנים הדרושים למשרד להגנת הסביבה לפיקוח 24/7  לעבודות להקמת האסדה, משלב ההרצה ועל תחילת הפקת הגז והקונדנסט.

לדעת העמותה, ליחידה להגנת הסביבה הימית חסרים 22 מפקחים לביצוע המשימות השוטפות בנמלים, בחופים ובמתקנים הימיים. זאת בנוסף להערכות ולכוננות לטיפול במקרה של שפך מספינה, מיכלית או אסדה בים.

עמותת צלול הזכירה לשטייניץ, כי לאחר שורה של בקשות, הובטחו במהלך יולי 2019 שמונה תקנים חדשים לגיוס מיידי, אך הגיוס מתעכב מסיבות שאינן מובנות.  בנוסף, ביקשה "צלול", להקצות משאבים מידיים עבור :

• פעולות שמירה, ניטור והערכות לטיפול במקרה שפך במהלך העבודות, בשמורה הימית והחופית דור, הנמצאת בסמוך לאסדה והרגישה במיוחד לזיהומים.
• תחזוקה של מעט הציוד החרום שכבר קיים.

במכתבה כתבה צלול: "עמותת צלול מבקשת להזכיר, כי מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, ומנכ"ל מהשרד להגנת הסביבה דאז, ישראל דנציגר, התחייבו בפני הציבור שאסדת לוויתן תפוקח לחומרה. התחייבות שהיא חשובה במיוחד בשלבי ההקמה וההרצה, עד לייצוב הפעילות. ללא תוספת תקנים וציוד, התחייבויות אלה הן ריקות מתוכן ומעמידות את קופת המדינה, את הסביבה ואת המשק הלאומי בפני סיכון רב".

עוד כתבה "צלול": "כשותף בכיר בממשלה "צלול" מבקשת, כי תדרוש את אישור חוק ההערכות הלאומית למוכנות ולתגובה לזיהומי ים בשמן (תלמ"ת), שאושר כהחלטת ממשלה עוד ב-1998, ותקדם את רכישת הציוד הנחוץ, שטרם נרכש עד לעצם היום הזה. אי-היערכות כוללת של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות (שאף הן אינן מצוידות), חושפת את קופת המדינה, את הסביבה הימית ואת אזרחי ישראל לסיכון אדיר".

 "צלול" ביקשה עוד, כי שטייניץ יתמוך באימוץ הדירקטיבה האירופית לניהול ולפיקוח על אסדות נפט וגז בים, שנכתבה בעקבות אסון מפרץ מקסיקו ב-2010, שעלות נזקיו למעלה מ-70 מיליארד דולר וצירפה את רשימת דרישותיה (להלן). 

עמותת צלול הדגישה במכתבה, כי עלויות הטיפול בדליפה ובתיקון הנזקים במקרה של אסון, או פגיעה באסדה, יגיעו למיליארדי שקלים[ii]. זאת בשעה, שמשרד האנרגיה אינו חושף את סכומי הביטוח ואת תנאי הפוליסה של בעלי הזיכיונות להפקת הגז, וכלל לא ברור מי ישלם בעבור הנזקים והאם הכסף יבואו מקופת האוצר. "נובל אנרג׳י" נעדרת איתנות פיננסית. בדו״ח החברה למשקיעים (2017) היא מודה שהכיסוי הביטוחי שלה אינו מקיף את כלל הסיכונים מאירוע דליפה בקידוחים שהיא מבצעת. (עמ׳ 50 בקישור[iii]). בשל סיבה זו יש לפקח על פעולותיה בצורה הדוקה.

[ii] שיקולים כלכליים בפיתוח מקורות דלק בים, 2016 – סדן לוונטל בע"מ, עבור משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. בתוך "סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש של נפט ושל גז טבעי בים" – גאופורספקט מעמוד 95

http://archive.energy.gov.il/Subjects/OilSearch/Documents/SEA/SEA16_for_Public_remarks_230616.pdf

הערכת הנזק ההפחתה בתועלות לציבור מאירוע שפך של 21 אלף חביות נפט המגיעות לחוף (הסתברות של  1-100 שנה) היא של 11 מיליארד שקל. גם בדו"ח מבקר המדינה מ- 2013 הערכה נזק מדליפה באסדת תמר הינה של 200 מליון ש"ח לשנה במשך 20 שנה. לעמדתנו ההערכות שמרניות מידי, מכיוון שאינן כוללות את כל המרכיבים של פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. 

[iii] http://investors.nblenergy.com/static-files/eb9dcdba-e068-478e-b767-c33f72a3c89f?fbclid=IwAR32PA7jINgwtR-YuXiHDdbRIomJB6XavcqJfjQV2qDZPJVpC2SORFy77Mw