"צלול" מבקשת לאשר תביעה יצוגית כנגד חברות ההתפלה

"צלול", באמצעות עו"ד חיה ארז, עו"ד חגי קלעי ועו"ד אוהד רוזן הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת ההתפלה בשורק ובפלמחים וכנגד בעליהן חברות IDE, האצ'יסון ודרך הים התפלה.

הבקשה מבוססת על דו"ח מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שבדק את התנהלותה של שורק התפלה וזאת בעקבות ידיעות לפיהן החברות סיפקו מים שבהם אחוזי מלח גבוהים יותר ממה שנקבע במכרז. על-פי הדו"ח, מדי יום, בסמוך לשעת בדיקת המעבדה, שינו עובדי חדרי הבקרה במתקנים את התפעול באופו שהשפיע על רמת המליחות של המים, ויצרו מצג שווא, לפיו המים המסופקים על ידי המתקן עומדים בדרישות ההסכם מול המדינה –   20 מ"ג כלורידים (מלחים) בליטר מים.  בפועל, ברוב שעות היום, איכות המים שסופקה היתה ירודה, ורמת הכלורידים בחלק מהזמן זינקה פי ארבעה ויותר ממה שדווח.

עוד נכתב בעתירה, כי  צרכני המים שילמו על ההתפלה בחשבון המים החודשי שלהם, כאשר בפועל סופקו להם מים באיכות ירודה יותר ולכן על חברות ההתפלה לפצותם.

עוד עולה מהבקשה, כי ממה שמתבר ממסקנות ועדת אדירי, הפרקטיקה נעשתה במכוון, תוך שרשויות המדינה נכשלות בזיהויה.

גובה הנזק

להערכת עמות צלול, הנזק שנגרם מהזרמת מים מותפלים באיכות נמוכה הוא מאות מיליוני שקלים. סכום התביעה עומד על 2.5 מיליון שקל בלבד, אף שבתביעה מצוין כי בשורק נגבו מהצרכנים 12 מיליון שקל מיותרים.

המומחים

את חוות הדעת של "צלול" כתבו שני מומחים:  ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה לשעבר, ופרופ' יורם אבנימלך, שכיהן הוא כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה והיה חבר בועדת החקירה הממלכתית למשק המים (ועדת ביין). המומחים טענו, כי אספקת המים באיכות נמוכה מהאיכות המחויבת על פי הרישיון גרמה לכמה סוגי נזקים למבקשים ולחברי הקבוצה.

"המשיבות התעשרו על חשבון צרכני המים, שכן תעריף המים נקבע על יסוד מכלול עלויות הפקת המים, לרבות המחיר הגבוה יותר ששילמה מקורות למשיבות על מנת שאיכות המים תהיה בהתאם לתנאי הזיכיון. סכום ההתעשרות עומד על לפחות 12 מיליון שקל, ששולמו על ידי ציבור צרכני המים בתעריף החודשי, והציבור זכאי להשבתם.
"בנוסף, הודעות על החריגות בכלורידים ממתקן ההתפלה גרמו בקרב צרכני מי הברז חששות שהביאו אותם לנקוט בצעדי מנע כמו רכישת מים מינרליים.
"בתחום החקלאות, נדרש שימוש מוגבר במים לשטיפת המלחים אל מתחת לבית השורשים של הצמחים, עלות אשר עשויה להיות מגולגלת לצרכן הרוכש את התוצרת החקלאית.
"זאת ועוד, אספקת מים ברמת מליחות זו חיבלה בהשגת היעד של הפחתת מליחות הקרקע ומי התהום, שעמד ביסוד קביעת ערכי המליחות הנמוכים למים המותפלים. לא יכול להיות ספק כי לתרומה של המשיבות להמלחת הקרקע השפעה מזיקה, בשילובם עם גורמים אחרים שממליחים אף הם את הקרקע". עוד קבעה "צלול", שהתנהלותה של שורק גרמה למפגע סביבתי – טענה בלתי שגרתית בתביעות ייצוגיות: "לבית המשפט תפקיד בשמירה על הסביבה ועל המשאבים המצומצמים של טבע ונוף בישראל, ובמסגרת זו תפקידו הוא גם להגן על זכויות הפרט לסביבה ראויה ושמירה על צדק סביבתי".
 
 
לקריאת הבקשה לתביעה