שני אירועים בעלי השפעה חסרת תקדים על עתיד מפרץ אילת מתרחשים במרץ 2024.
- צוות שהקים משרד ראש הממשלה, ברשות עמיר ברקן, בוחן את דרישת חברת "קצא"א" להגדיל את כמות הנפט המשונעת במפרץ אילת.
- ועדת חוץ וביטחון בוחנת את החיסיון חסר ההגיון ממנו נהנית החברה.
במפגש עם ברקן הציגה "צלול" את הסיכונים הרבים שבהגדלת השינוע:
– הסיכון לשונית האלמוגים הנדירה במפרץ אילת ש- 80% מכלכלת העיר נשענת עליה (שישה מיליארד ש"ח בשנה). ועל חשיבותה העולמית בשל עמידותה היחסית להתחממות.
– הסיכון לים התיכון, למתקני התפלה ולמי השתייה שלמעלה מ- 70% מהם מבוססים על מים מותפלים.
– הסיכון לשטחים אקולוגיים רגישים בנגב ובערבה.
– הסיכון לתחנות כוח, נמלים, חופי רחצה ודיג.
– הקרבה הגדולה של מסוף קצא"א לשמורת האלמוגים שעלולה לגרום לפגיעה עצומה בשונית.
– הנפט שמשונע במפרץ אילת מיועד לייצוא בלבד ואינו משרת כלל את משק האנרגיה של ישראל.
"צלול" הדגישה שאם הצוות יחליט שיש מקום להגדיל את שינוע הנפט יהיה עליו להורות למשרד להגנת הסביבה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת". במידה וכך ייעשה זאת תהיה התערבות בוטה בהחלטות הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה שמתנגד נחרצות להרחבת שינוע הנפט. באילת, כאשר על פי החוק המילה האחרונה בנושא היא של הממונה על היתר הרעלים – מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה.
החשש שלנו הוא שבמקרה שסקר הסיכונים יוכיח הסתברות קטנה לתאונה או לאירוע שפך נפט, קשה יהיה לממונה להצדיק את ההגבלה בבית המשפט, במידה והדבר יגיע לערכאות משפטיות. במיוחד אם תהיה החלטת ממשלה הפוכה לעמדתו. הדבר נכון שבעתיים מאחר שבלתי אפשרי לחשב, לדוגמא, הסתברות של פיגוע בטחוני שעלול לגרום לנזק עצום ובלתי הפיך בהיקף של מיליארדי שקלים.
בעניין הארכת החיסיון: לאחר הניסיון האחרון של האוצר והממשלה לבצע מחטף בהארכת החיסיון של החברה בארבע שנים נוספת ולאחר מחאה ציבורית ארוכה ורבת שנים, הגיעה הסוגיה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. לאור המחאה הציבורית, היסטוריית הזיהומים וההרשעות הפליליות של החברה, הודיע יו"ר הועדה ח"כ יולי אדלשטיין שבמידה שמשרד האוצר או גורם ממשלתי אחר לא יבקשו לצמצם את החיסיון עד ה-31 במרץ 2024, הוא ימליץ לוועדה לבטלו.
"צלול" הציגה לייעוץ המשפטי של הוועדה אפשרויות לצמצום החיסיון כך שכל המידע הסביבתי, מצב תחזוקת המתקנים, זהות החומרים המשונעים והיקף שינוע הנפט דרך ישראל ומפרץ אילת יהיו חשופים לציבור.
בנוסף דרשה "צלול", בשם המינהל התקין וכדי שיהיה אפשר לשפוט את התועלות אל מול הסיכונים, הציבור יהיה חייב להיות חשוף למידע על ההכנסות מעסקאות שינוע הנפט וסך הדיווידנדים.