עמותת צלול דרשתה משר האנרגייה, יובל שטייניץ, תשובות לשורה של שאלות מטרידות בעקבות הקשיים הכלכליים של חברת דלק ונובל אנרגי', הקודחות גז בים בתיכון:
"על רקע צלילת שווי ערך מניות נובל אנרג'י והורדת דירוג האשראי של קבוצת דלק ע"י מידרוג ל- Ca, עד כדי חשש לחדלות פירעון, ולאור החשש מפני השתלטות גורמים לא ידועים (ואף עוינים) על חברות אלה, עמותת צלול מבקשת תשובות לשאלותיה הבאות:
- באיזה אופן ערוכה ממשלת ישראל למניעת השתלטות של ממשלות זרות, חברות ובנקים מבטחים ומממנים העלולים להתברר כעוינים, על נכסים אסטרטגיים של המדינה, ובראשם נכסים של בעלי חזקות כמו שותפות דלק קידוחים וחברת נובל אנרג'י?. האם הממשלה ערוכה לבדוק ו/או בודקת את המועמדים הפוטנציאלים שמעוניינים להשתלט על החברות בעלות החזקות, את הרקע שלהם ובעיקר את האינטרסים שלהם? אם כן, כיצד נעשה הדבר?
- האם הכלים הממשלתיים למניעת מצבים אלה נבחנו משפטית. אם כן, מה הן ההנחיות המשפטיות? באם לא, האם הנושא בטיפול?
- במקרה קיצוני של קריסת חברות זכייניות של תשתית לאומיות, האם למדינה "תוכנית מגירה" לרכישה או הלאמה חלקית או זמנית עד ליציאה למכרז חדש?
לדעת עמותת "צלול", על המדינה להחזיק במידע מלא על מבנה הבעלות של הרוכשים, המלווים ומבטחי ההלוואה של נכסים בעלי חשיבות אסטרטגית כגון קידוחי גז, מתקני התפלה ומפעלים חיוניים אחרים, ולמנוע את רכישתם על-ידי גורמים העלולים להוות סיכון לאינטרסים הלאומיים. עקרון זה צריך להיות מוחל על הסכמי החכרה ועל חוזי BOT.
באשר לסוגיית המצב הפיננסי של חלק או כל השותפים בחזקות תמר ולוויתן, לדעת "צלול", על המדינה לדרוש מהם לעמוד בהתחייבויותיהם ולכסות את חובותיהם ולמנוע "תספורות".
באם אכן ייווצר מצב שבו המדינה תאלץ, בעל כורחה, להיות מעורבת בהיבטים פיננסיים כלשהם ביחס למי מהחברות בשל חדלות פירעון או כל מצב פיננסי אחר שעלול לפגוע בהספקת הגז או כל משאב אחר למדינת ישראל, יש לוודא כי העברת בעלות של הנכסים תתבצע לטובת המדינה. בדרך זו ניתן יהיה להבטיח את נכסי הציבור ולמנוע את הפקרתם".
תשובת הממונה על הנפט: יוסי וירצבורגר היתה שהמדינה עוקבת אחרי האירועים מקרוב.
