שינוי החוק מנצל את תקופת הקורונה לעריכת מחטפים, ביניהם אפליית אוכלוסיות רחבות, מבלי מתן אפשרות לערער על החלטת יו"ר הוועדה ולהארכת תוקפו של הותמ"ל
עמותת צלול הגישה התנגדות לשינוי חוק התכנון והבנייה שביקש לאפשר דיונים בזום או בטלפון בהתנגדויות לתוכניות בנייה. תזכיר חוק בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה)(נגיף הקורונה), התש"ף-2020.
במכתב למשרד המשפטים כתבה "צלול", כי היא מתנגדת לחוק המוצע מאחר והוא מנצל את תקופת הקורונה לאישור שורה של נושאים במחטף ובאותה עת מפלה לרעה אוכלוסיות רחבות בציבור הישראלי, ובראשן את מי שאין בידם או שאינם יודעים להשתמש באמצעים דיגיטליים. מכאן, שאישור החוק מבטא שרירות לב וזלזול בקהלים רבים.
במכתבה כתבה "צלול": סעיף 5(ג) של התזכיר מעניק ליו"ר מוסד תכנון שיקול דעת ואפשרות להחליט האם יקבל או ידחה בקשה לדחיית דיון בהתנגדות כאשר המתנגד אינו רוצה או מסוגל להשתמש באמצעים טכנולוגיים (היוועדות חזותית או שיחת טלפון). לדעת "צלול": ליו"ר ניתן שיקול דעת רחב באופן בלתי מידתי לפגוע בזכות הטיעון, וזאת ללא מתן אפשרות לערער על החלטתו. השיקולים שנמנים בסעיף מתעלמים לחלוטין מזכותם של אנשים עם מוגבלויות (ראיה, שמיעה, מוגבלויות נפשיות וכו') שלא יוכלו לעקוב אחר מהלך הדיונים, גם אם הם מיוצגים. שיחות הטלפון המוצעות כחלופה מונעות הצגת טיעונים באמצעות מצגות שהן חיוניות להבהרת ההתנגדות. חמור מכל – למרות הפגיעה הקשה בזכות הטיעון – אין ערכאת ערעור על החלטת היו"ר.
זה המקום לציין, כי העובדה שמוסדות התכנון אינם מקבלים קהל, מקשה מאוד על הציבור לקבל לידיו מסמכים והופכת את ההתנגדות לתוכניות לכמעט בלתי אפשרית.
סעיף 5 של תזכיר החוק נותן בידי שר האוצר להאריך או לקצר את התקופה הקובעת במהלך תקופת תוקפו של החוק המוצע לתקופה של 3 שנים – מדובר במתן סמכות בלתי הגיונית לפרק זמן בלתי סביר, שכן ברור לכל כי תקופת הקורונה לא תמשך שלוש שנים. מתן סמכות זו בידי שר האוצר יוצרת אפליה בלתי סבירה של ציבור שלם למשך זמן ארוך וחסר כל הגיון. לדעת "צלול", יש לבטל סעיף זה ולאפשר שימוש באמצעים חזותיים, בהסכמת מגישי העררים בלבד לתקופה קצרה כלל האפשר. בכל מקרה, כל החלטה מסוג זה יש להביא לאישור ועדת הכנסת ולפרסמה להערות הציבור, מוקדם ככל האפשר בתהליך התכנון, בכדי למנוע עיכובים מיותרים, הנגרמים משיתוף רק בשלבי תכנון שכבר גובשו.
חוק הותמ"ל – תזכיר החוק מנצל את תקופת הקורונה כדי לקדם תוכניות למתחמים גדולים ומשמעותיים למשך שבעה חודשים נוספים. מדובר בשינוי חוק ציני ובמחטף המנצל את תקופת הקורונה כדי להאריך את פעילות הותמ"ל ללא דיון, בתקופה שבה נשללת מציבור רחב האפשרות להתנגד לתוכניות, בשל הסיבות שהוזכרו כאן.