צילום: מירי גטניו, דוברת המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי איכילוב
בתגובה לכוונת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לבטל את מס הקנייה על מוצרים חד פעמיים ערכו "צלול" בשיתוף האגודה לבריאות הציבור, אדם טבע ודין, הסתדרות הרופאים ואוניברסיטאות, כנס הסברה – "נזקי הפלסטיק לבריאות האדם, החי והסביבה" – דיון מומחים פתוח לציבור ולתקשורת, במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, איכילוב.
במהלך הדיון הדגישו משתתפיו את הסכנה הברורה שבפלסטיק, ובעיקר הפלסטיק החד פעמי על הבריאות והסביבה – נזקים, הורמונליים, התפתחותיים ונזקים למערכות השונות של הגוף. כל המשתתפים קראו לשר סמוטריץ' שלא לבטל את מס הקנייה ולהמשיך במאבק לצמצום השימוש, כפי שעושות מדינות רבות בעולם.
לימור גורליק, רכזת תחום פלסטיק ופסולת, עמותת צלול, אמרה שתעשיית הפלסטיק מגבירה את משבר האקלים משלב היצור ועד סוף חיי המוצר. חלקיקי הפלסטיק מחלחלים למי התהום, מזהמים את מקורות המים, הנחלים והים כ-7% מכמות פסולת הפלסטיק העולמית נמצאת בים התיכון שהוא כ-1% מכלל הימים בעולם. 75 מיליון טון פלסטיק חד פעמי משייטים באוקיינוסים ובימים וכי מיליוני בעלים חיים מתים בכל שנה מהסתבכות בפלסטיק, בליעה וחנק.
סיון בן אברהם שולמן, מבית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטת בן גוריון והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אמרה ש-90% מפסולת הפלסטיק שנאספה בחופי ברזיל היתה קשורה בתעשיית המזון, כאשר הפריטים הנפוצים ביותר הם כוסות פלסטיק, אריזות, ממתקים ומכסים של בקבוקי שתייה קלה. עוד אמרה שאריזות מזון מכילות תוספים כימיים כמו ביספנולים, פטאלטים שיש להם השפעות בריאותיות רבות וקשות וכי יתכן שקיים קשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד של אמהות לשיבושים אנדוקריניים בקרב ילדים.
פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אפידמיולוג, האוניברסיטה העברית ו"הדסה". פירט את נזקי הפלסטיק החד פעמי: אי פוריות גברית, איכות הזרע, סרטן אשכים, מומים מולדים בזכרים. עוד אמר כי פתאלטים (הופכים פלסטיק לרך וגמיש) הנמצאים בשימוש נרחב, גורמים למומים במערכות הרבייה אצל זכרים, בין השאר באורך ורוחב הפין. צריכת משקאות מסוכרים קשורה בספירות זרע נמוכות ובהפרעה הורמונלית.
פרופסור דרור מנדל, מנהל בית חולים לילדים דנה, מנהל מחלקת פגים וילודים, מרכז רפואי תל אביב, אמר שכמות הפלסטיק בגופם של ילדים צריכה להדאיג מאוד וכי שאריות פלסטיק נמצאו בדם ובשתן של 2,500 ילדים שנבדקו בין השנים 2014 – 2017. שאריות נמצאו גם בשליות ובחלבן של אמהות. המלצתו היא להיניק כמה שיותר ולהסתמך כמה שפחות על בקבוקים, להמשיך ולבצע מחקרים, להגביר מודעות וחינוך ולדאוג למניעה ראשונית שהיא תמיד המהלך היעיל ביותר.
עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת וקיימות ב"אדם טבע ודין", תיאר את הירידה המשמעותית בצריכת הפלסטיק בעקבות שורה של מהלכים שנקטו ממשלות העבר – הטלת חוק הפיקדון ואישור הטלת מס קנייה על חד פעמי. לדבריו, בזכות המס חסכו הרשויות המקומיות מעל ל-77 מיליון שקל בשנה, אחוז הכלים החד פעמיים בפסולת ירד מ-27% בסתיו 2012 – 2018 ל- 22% בסתיו 2022. אחוז הבקבוקים בחופים מכלל הפסולת ירד ב-90% בעקבות אישור חוק הפיקדון.
פרופ' (בדימוס) אילנה בלמקר, איגוד רופאי בריאות הציבור, הסתדרות רפואית, סיפרה על ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לפלסטיק. לדברי החשיפה מתחלקת לשניים: חשיפה לכ- 1,000 תוספי פלסטיק וחשיפה למיקרו פלסטיק. בין תוספי הפלסטיק ציינה, מונעי חימצון, פגמנטים, חומרי סיכה, מייצבי קרינה אולטרה סגול, מייצבי חום ועוד, כאשר רובם לא עברו בדיקה באשר להשפעתם על בריאות האדם, החי או הסביבה. עוד אמרה, שיש אלפי סוגי פלסטיק ותוספי פלסטיק חדשים שנכנסים לשימוש בכל שנה ברחבי העולם ללא בדיקה מוקדמת של רעילותם. באשר לפלסטיק החד פעמי, מרכיביו אינם מסומנים, כולל התוספים שלו.
באשר למיקרו פלסטיק אמרה, שהתוספים משתחררים לסביבה, בעיקר בתנאים של חשיפה לחום, קרינת שמש ומגע עם מים. בנוסף, מזהמים נדבקים למיקרו פלסטיק. באשר לדרכו של הפלסטיק בגוף אחלקיקים גדולים יצאו מהחלק העליון של מערכת הנשימה, בעוד שחלקיקים קטנים, יכולים להגיע לשקיות האוויר, ומשם למערכות הלימפה והדם ולשאר חלקי הגוף.
לסיכום אמרה: "אנחנו חייבים לעצור זיהום פלסטיק ושימוש בתוספי פלסטיק הפוגעים בבריאותינו".
פרופ' קרן תורג'מן, מהמהכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפאוה על שם סאקלר, הצביעה על הקשר בין תחלואה ושינויים הורמונוליים בעקבות השימוש הגובר בפלסטיק לסוגיו השונים. הביספנולים משפיעים בין השאר על ירידה בגיל הווסת הראשונה, עלייה במקרי התבגרות מינית מוקדמת, עלייה בהשמנה, פגיעה בתאי לבלב, ירידה בפוריות, ירידה באיכות הזרע, עלייה בשכיחות סרטן הערמונית, הפרעות התפתחותיות, בעיות קשב ריכוז וחרדה. לדבריה, רוב העדויות מצביעות על כך שהביספנולים משפיעים בצורה דומה. הפתאלטים קשורים להשמנה ותנגודת לאינסולין, פגיעה ביצור זקיקים בשלחות, מנפוזה מוקדמת, פגיעה באשכים וברמות טסטוסטרון , סיכון יתר לסרטן אשכים, פגיעה בתיירואיד ועוד. הפתרון, לדבריה, הוא הפחתה ברמה הרגולטורית.
ד"ר אופיר לבון, יו״ר החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה. מנהל היחידה פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית, מרכז רפואי כרמל, דיבר על עקרונות וגורמים משפיעים על חשיפה טוקסית והרעלות. לדבריו החשיפה למיקרו-פלסטיק ולננו- פלסטיק עצומה בשל נוכחותם במזון, מי השתייה, באוויר, במשטחים, במוצרי ספיגה ועוד. ספיגת הפלסטיק מתרחשת אצל עוברים, משלב ההריון ובמהלך כל החיים. פיזור הפלסטיק הוא בכל הגוף והוא גורם להרעלה, תגובה דלקתית, פגיעה מטבולית, עומס חימצוני ומוות תאי. בדבריו הציע, לערוך ניהול סיכונים, ניטור ומיפוי, למנוע ולצמצם נזקים באמצעות הפחתת שימוש, אימוץ חלופות, רגולציה, אכיפה, חינוך והסברה. ובעיקר, לעשות שימוש מושכל מבוסס נתונים ומדע.
שמונה נימוקים מדוע צריך להתנגד לחוק לביטול מס הקנייה על פלסטיק חד פעמי
הפלסטיק החד פעמי הוא מאויבי הסביבה והבריאות הקשים ביותר. הטלת מס קנייה ב-2022 הצליחה לצמצם את הצריכה ואת זיהום השטחים הפתוחים. עתה רוצה השר סמוטריץ' לבטל את המס, ללא היגיון והצדקה, ללא שום נימוק שיסביר את המהלך, וכחלק משיקולים פוליטיים צרים. כנסו ללינק וכתבו מה אתם חושבים על המהלך:
- טיוטת החוק המוצע לביטול המס אינה כוללת שום סעיף שמתייחס לנימוקים שהיו להטלתו, והיא מנוגדת לחלוטין לחוות דעת מקצועיות, בריאותיות וסביבתיות שעומדו בבסיסו. הטיוטה גם מנוגדת לכללים לפיהם על החלטת ממשלה להיות מנומקת ומבוססת על נתונים עובדתיים מלאים. הצעת החוק אינה מנומקת והסיבה לכך ברורה – אין בה שום היגיון.
- הפלסטיק הוא חומר סינטטי שמקורו בנפט, שבתהליך ייצורו נעשה שימוש בתוספים כימיים בעלי השפעה קשה על בריאות האדם. חימום פלסטיק גורם לזליגת התוספים למזון לשתייה ולגוף האדם.
- הפלסטיק מתפרק למיקרו-פלסטיק שנכנס לרקמות הגוף לחלב אמהות, לשליות של נשים הרות, וגורם לנזקים בריאותיים קשים, הוא סופח אליו חיידקים ומתכות כבדות הנספגים בו. המדאיגים ביותר הם החומרים שמצטברים בשרשרת המזון המוכרים כמשבשי פעילות של בלוטות, פוגעים בפוריות ואף מסרטנים.
- המיקרו-פלסטיק שאוכלים הדגים, מגיע בסוף למזוננו. מיליוני מינים נדבקים מדי שנה לפיסות הפלסטיק הנעות בים וגורמים לפגיעה אנושה למגוון הביולוגי.
- מיליוני בעלי חיים מתים בכל שנה כתוצאה מבליעה, חנק והסתבכות.
- בזכות המס הצליחה ישראל לצמצם באופן משמעותי את צריכת הפלסטיק. ניתוח נתונים של חברת StorNext מוכיחים ירידה של כ-32% ברכישת כלים חד פעמיים ברשתות השיווק בחודשים אוקטובר 2021- ספטמבר 2022 לעומת אותם חודשים אשתקד.
- סקר שביצעו עמותות "צלול" ו"אדם טבע ודין" בשיתוף ד"ר גליה פסטרנק, מגלה ירידה של 18% בכמות פסולת הפלסטיק בחופים, תוצאה ישירה של הטלת המס.
- ביטול המס אינו מיטיב עם הציבור, אלא עושה את ההפך הגמור. הוא יגרום למחלות, תמותה עודפת, זיהום ופגיעה חסרת תקדים בחיים שלנו ושל בעלי החיים.
מכתב הרופאים לסמוטריץ'
