מבקר המדינה: מכרז האמוניה, כשלון ידוע מראש

למרות שהמשרד להגנת הסביבה ידע שהמכרז להקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רתם נועד לכשלון, הוא המשיך בתהליך. הדבר גרם להמשך סיכון חיי הציבור ולבזבוז משאבים ציבוריים ופרטיים.

כך קבע דו"ח מבקר המדינה, שפורסם ביוני 2019 בנושא המכרז שפרסם המשרד להגנת הסביבה להקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רתם. המפעל נועד להחליף את מכל האמוניה שפעל במפרץ חיפה במשך כ-30 שנה וסיכון את חייהם של מאות אלפים בעיר חיפה ובכל אזור הצפון.

מהדו"ח עולה, כי הממשלה החליטה ב-2013 לקדם במהירות האפשרית, הקמת מפעל לייצור אמוניה באזור התעשייה מישור רותם, באמצעות מכרז להחכרת קרקע. ההחלטה באה בעקבות מחאה ציבורית נרחבת, בראשה עמדה "צלול", ובעקבות הבנה שמערך יבוא האמוניה (כולל מכלית המגיעה לנמל אחת לחודש, מכל אמוניה בנפח של 12 אלף טון ומערכת צינורות העוברת מהנמל למפעל), מהווה סכנה בטחונית ובטיחותית קשה לתושבי חיפה וצפון הארץ.

בנובמבר 2016 ולאחר דחייה משמעותית בלוח הזמנים התברר שתבת המכרזים נותרה ריקה ואף חברה לא הגישה הצעה. הכשלון בא למרות שינוי משמעותי במהות המכרז, לאחר מתן התחייבות להשתתפות כספית של המדינה, שלא נכללה בהחלטתה הראשונה והשקעה של מאמצים ומשאבי מדינה רבים וניכרים. בעקבות הכשלון המכרז בוטל.

לדעת המבקר, הסיבה המרכזית לכשלון המכרז היתה עבודת מטה והכנה לקויים שביצעו הגורמים הממשלתיים ובראשם המשרד להגנת הסביבה כבר בשלב בדיקת החלופות למכל. עובדה זו פגעה ביכולת לקבל החלטות מיטביות וליישמן.

עוד קבע המבקר, המשרד להגנת הסביבה לא הביא בפני הממשלה את השינויים המהותיים שנעשו במתווה המכרז, את עלותו ואת השינויים בלוחות הזמנים. לא רק זאת, המשרד להגנת הסביבה לא גיבש מבעוד מועד חלופות למקרה שהמכרז ייכשל ותופסק פעילותו של המכל, ועשה זאת רק בסמוך למועד הסופי של קבלת ההצעות, כאשר כבר היה חשש כבד כי המכרז יכשל. זאת למרות שכשלונו של המכרז היה ברור כבר בשלב מוקדם וה"הכתובת הייתה על הקיר".

לדברי המבקר: "הם לא הביאו מידע משמעותי זה מיד לפני הממשלה, אלא ניסו להתגבר על קשיים משמעותיים ללא תוכנית פעולה מסודרת שאושרה מראש, ולא מנעו את כישלון המכרז".

לדעת המבקר: "מן הראוי שחובת ביצוע ניהול סיכונים ביישום פרויקטים ממשלתיים, מתוכנית ניהול הסיכונים ושלב ביצועם ואישורם, יעוגנו בהוראות ממשלתיות".

המבקר אינו חוסך ביקורת גם מהממשלה. לדבריו, למרות שהממשלה דרשה בהחלטתה מאוקטובר 2013 לקבל דיווחים חצי-שנתיים על התקדמות הפרויקט, הדבר לא נעשה עד נובמבר 2016, מועד כישלון המכרז. הממשלה מצידה לא פעלה בכל השנים האמורות לקבלת דיווחים שיכלו לאפשר לה להיות מודעת מבעוד מועד למצב את קידום הפרויקט לאפשרות הריאלית של כישלון המכרז ולנקוט את הפעולות הדרושות כדי לקדם פתרונות לבעיות הביטחוניות, הסביבתיות, המשקיות והכלכליות הנובעות מכך.

ביקורת חריגה מתח המבקר על הנהלת המשרד להגנת הסביבה וקבע שלא סייעה לו במהלך הביקורת. לדעת המבקר: "על המשרד להג"ס להבהיר בהקדם לכל עובדי המשרד את חובתם בעניין על פי חוק מבקר המדינה".

תגובת עמותת צלול לדו"ח המבקר

דו"ח מבקר המדינה על מכל האמוניה במפרץ חיפה הוכיח את מה שעמותת צלול טענה במהלך כל שנות המאבק לסגירתו: משרדי הממשלה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, היו עסוקים בהגנה על תעשיית הדשנים, בבעלות חיפה כימיקלים וכי"ל דשנים, במקום לדאוג לשלום ולביטחון הציבור. המשרד להגנ"ס בזבז זמן יקר ואת משאביו המצומצמים מאוד בפרסום ובניהול כושל של מכרז במקום להביא לסגירתו המהירה של המכל.

לאשכול תעשיות, עליו הוטל לפרסם את המכרז ולנהלו, לא היה שום ניסיון רלוונטי להקמת מפעל לייצור אמוניה ולכן כל המהלך היומרני נועד לכישלון מראש.

גרוע מכך, משרד ראש הממשלה הפעיל לחצים בלתי סבירים על המשרד להגנ"ס להקל על חיפה כימקלים, ולקבל פתרונות שאינם מיטביים לבטחון ושלום הציבור.

האחראים לכשל הם השרים המתחלפים במשרד להגנת הסביבה, המנכ"לים, אך גם הצוות המקצועי הבכיר של המשרד, שבמקום לבלום את המהלך, עודד אותו בהתלהבות, הכל לטובת התעשייה ועל חשבון חיי הציבור.

דו"ח מבקר המדינה על הכשלים החמורים בחיפה הוא המשך ישיר לדו"ח האחרון של המבקר על הכשלים החמורים בפיקוח על התעשייה.

הלקח שיש ללמוד מפרשה זו הוא, שעל המשרד להגנת הסביבה ובעיקר על אשכול תעשיות, לשנות ללא דיחוי את יחסם לתעשייה המזהמת והמסוכנת בכל רחבי הארץ, לפעול בתקיפות כנגד המזהמים ובשום אופן לא להיגרר לעיסוק בתחומים שהוא אינו מבין בהם ושנועדו לשרת מטרות זרות.