אסון הזפת

בפברואר 2021, וכפי שעמותת "צלול" התריעה במשך שנים רבות, נפלטה לחופי הארץ כמות אדירה של זפת שמקורה במכלית ששפכה למי הים דלק שבשל מגע המים הפך לזפת. עיקר הנזק נגרם לחופים הסלעיים במרכז ובצפון הארץ עליהם נדבקת הזפת ופגעה בחי ובצומח החיים בסביבתם, ואכן, לחופי הארץ נפלטו כמויות גדולות של צבי ים, דגים וסרטנים שכוסו בזפת שחורה. כשהתבררו ממדי האסון פשטו על החופים אלפי מתנדבים, ביניהם מתנדבי עמותת "צלול", בתקווה לאסוף ולו חלק קטן מהחומר השחור והצמיג.

אירוע זה הוא אחד האסונות הסביבתיים הקשים ביותר שפקדו את הים התיכון ואת הסביבה בישראל ומן הראוי ללמוד את לקחיו.

עמותת "צלול" מתריעה מזה שנים רבות על חוסר המוכנות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות לטפל באסון זיהום ים בעקבות מחסור בכוח אדם ובמשאבים, שהם תוצאה של אי-אישור התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) שהתקבלה בהחלטת ממשלה עוד ב-2008 אך לא אושר עד עצם היום הזה (2023) בשל התנגדות הרשויות המקומיות, משרד האנרגייה ומשרד האוצר. הצעת החוק כוללת מימון הצטיידות של המשרד להגנת הסביבה בציוד מתאים לצמצום אסון שמן בים וכן ציוד ואימון הרשויות המקומיות למצב שהזיהום ינחת על חופיהן.

כשהתבררו ממדי האסון פשטו על החופים אלפי מתנדבים, ביניהם מתנדבי עמותת "צלול", בתקווה לאסוף ולו חלק קטן מהחומר השחור והצמיג. המתנדבים אמנם אספו כמויות גדולות של זפת, אך כמות גדולה של זפת עדין נותרה על החופים ודבקה בסלעים.

בדו"ח מצב הים "חוק התלמ"ת מדוע חשוב לאשרו ומה צריך לתקן בו", שפרסמה "צלול" עוד ב-2017 קובע במפורש שאי אישור החוק גורם לכך שישראל אינה ערוכה לאסון דליפה ממכלית או לטיפול באסון קידוח בים התיכון", וקראה לאשר את החוק ללא דיחוי. דבר שלא נעשה עד עצם היום הזה למרות הסכנה ההולכת וגדלה בשל קידוחי הגז והנפט ובעקבות תעבורה צפופה של אוניות ומכליות העוברות בים.

בדו"ח נכתב במפורש: "בים התיכון משונעים 30% מכלל הדלקים בעולם, כ-360 מיליון טון בשנה. משייטות בו ספינות סוחר, לאורך החופים פועלים מקשרים ימיים ובעומק הים נערכים קידוחי גז ונפט". על-פי נתוני היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, בין 2001-2011 אירעו מול חופי ישראל כ-45 אירועי זיהום ים, בהיקף של עד עשרות טון דלק לאירוע. בים התיכון כולו התרחשו בין 2014-1997 למעלה מ-800 אירועי זיהום ים מספינות. (נתוני המרכז האזורי ללחימה בזיהום ים במלטה) כל אלה עוד לפני שהחלה פעילות הקידוחים בים התיכון, המבשרת על סכנה יומיומית לסביבה הימית". 

המשרד הגדיר את האסון ברמה של  TIER2B שהוא על-פי התלמ"ת אירוע שהמקור שלו אינו ידוע ולכן את פעולות הניקוי מבצעים בעלי תוכניות חירום המקומיות שנפגעו מהזיהום. המשרד להגנת הסביבה אמנם חזר והדגיש שהוא מנחה את הרשויות כיצד לפעול, אך אין ספק שהשטח התאפיין בבלבול רב.