בעיתוי מצמרר קיבל הציבור בארץ תזכורת לאי המוכנות לאסון זיהום בים. במלואת שנה לאסון הזפת, ב-2 בפברואר התקבלה אזהרה לכתם שמן עצום בים. עמותת צלול התריעה מיד בפני כלל הגורמים ובהם הציבור הרחב בדרישה להיערך בזמן לטיפול בכתם ואף הזהירה את כל הגורמים מפני חוסר המוכנות של המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות להתמודדות עם אסון זפת נוסף. בתום שעות מורטות עצבים במהלכן הוציא המשרד להגנת הסביבה סיורים במטרה לאתר את מיקום הכתם התברר שמדובר בהתרעת שווא. חשוב להדגיש, גם אם הפעם ההתרעה היתה שגויה, ברור שאסון שמן נוסף כתוצאה מתאונה, חבלה, תקלה באסדת קידוח או במכלית, הוא שאלה של זמן בלבד ועל המדינה להצטייד בציוד ובאמצעים המשוכללים ביותר כדי למנוע אותו או לפחות לצמצמו. יש לצייד ללא דיחוי את המשרד להגנת הסביבה בציוד המתאים ביותר, לנקוט בכל אמצעי האזהרה ולהפסיק לחפש אתרי קידוח נוספים בים.
מכתב "צלול" לוועדת פנים והגנת הסביבה במלאת שנה לאסון הזפת:
עמותת צלול מבקשת מיו"ר ועדת פנים והגנת הסביבה, ווליד טאהא, לקיים דיון במלאת שנה לאסון הזפת ובעקבות המחסור החמור במוכנות לאירועי זיהום ים.
כמעט שנה לאחר אסון זיהום "זפת בסערה" (שהחל ב-17.2.2021), חוזר ועולה חוסר המוכנות של ישראל לאירוע זיהום ים גדול בשמן (דלקים, נפט). בחמש שנים האחרונות התרחשו לפחות 20 ארועי זיהום ים חמורים בעולם משפך או דליפת נפט ודלק חמורים[1]. בישראל שפך שמן בים עלול להשבית מספר מתקני התפלה, מקור המים השפירים העקרי בישראל. הנזקים מהפגיעה בחופים, בתשתיות, בחקלאות[2], בעסקים וברווחת הציבור מאירוע זיהום גדול כתוצאה משפך נפט או דלק מעורכים במליארדי שקלים[3]. למרות הקושי בעצירת הזיהום וטיפול בו לאחר שפך הנפט/דלק לים, אפשר לצמצם את היקף ועוצמת הנזקים באמצעות השקעה באמצעי חישה והתרעה חדשניים, רכישת כלי שייט ואמצעי טיפול מתקדמים ואחזקת צוותים מיומנים בכוננות בתחנות החרום שאמורות לקום לשם כך בחיפה ואשקלון וחידוש הציוד בתחנה באילת.