العربية  |  English

Facebook
Twitter
Instagram
Youtube
Envelope
לתרומות

 العربية  |  English

Facebook
Twitter
Instagram
Youtube
Envelope
Donate

 العربية  |  English

Facebook
Twitter
Instagram
Youtube
Envelope
  • Red Sea
    • The Red Sea
    • The coral reefs of the Red Sea: The last frontier
  • Campaigns
    • A City Without Plastics – the first of its kind in the world
    • Stop Plastic Pollution
    • Sea Defenders" Network"
    • Saving the streams from pollution
    • Streams and Water
    • The Mediterranean Sea
    • Extend the law of bags
  • Achievements
    • Stopping sludge Spill To The Sea
    • Closing the Haifa Chemicals Ammonia Reservoir
  • Sea Defenders
    • The Sea Defenders
  • About Us
    • Our Staff
  • Donations
תפריט
  • Red Sea
    • The Red Sea
    • The coral reefs of the Red Sea: The last frontier
  • Campaigns
    • A City Without Plastics – the first of its kind in the world
    • Stop Plastic Pollution
    • Sea Defenders" Network"
    • Saving the streams from pollution
    • Streams and Water
    • The Mediterranean Sea
    • Extend the law of bags
  • Achievements
    • Stopping sludge Spill To The Sea
    • Closing the Haifa Chemicals Ammonia Reservoir
  • Sea Defenders
    • The Sea Defenders
  • About Us
    • Our Staff
  • Donations
logo zalul
logo zalul
  • אודות
    • מי אנחנו?
    • הצוות שלנו
    • הישגים – מרכזיים (ויש עוד רבים)
    • כל הפוסטים האחרונים
    • דפי עמדה
    • מאמרי דעה של "צלול"
    • שיתופי פעולה
    • חזון ויעדים
  • הים התיכון
    • קידוחי הגז והנפט – מתכון לאסון
    • עוצרים את "שברון"
    • זיהום מרשויות וממפעלים
    • חופים
    • נגר עירוני
    • התפלה
      • מחזקים את הגנת הסביבה
    • מפרץ עכו
    • משבר האקלים
    • איים מלאכותיים
    • אנשי הים התיכון
    • דו"חות
  • ים סוף
    • מגנים על השונית
    • הסכם קצא"א ותוכנית הגז יהפכו את אילת ואשקלון לערי נפט וגז
    • עוצרים את חוות הדגים
    • קצא"א
    • לא לאמוניה באילת
    • דו"חות
  • נחלים
    • נחלים הזורמים לים התיכון
    • נחלי הצפון
    • נחלי הדרום
    • נחלי המזרח
    • נחלים חוצי גבולות
    • הרפורמה בענף המדגה
    • שאלת הקולחים
    • משבר המים
    • מכת העקר
    • דו"חות
  • פלסטיק
    • פלסטיק חד פעמי
    • חוק הפקדון
    • חוק השקיות
    • עיר ללא פלסטיק
    • מתנגדים למשרפות פסולת
    • מה אפשר לעשות?
    • דו"חות
  • התנדבות
    • הרשמה
    • פעילות
    • החברים ב"פעילי צלול"
  • צור קשר
  • לתרומות
  • מחזקים את הגנת הסביבה
תפריט
  • אודות
    • מי אנחנו?
    • הצוות שלנו
    • הישגים – מרכזיים (ויש עוד רבים)
    • כל הפוסטים האחרונים
    • דפי עמדה
    • מאמרי דעה של "צלול"
    • שיתופי פעולה
    • חזון ויעדים
  • הים התיכון
    • קידוחי הגז והנפט – מתכון לאסון
    • עוצרים את "שברון"
    • זיהום מרשויות וממפעלים
    • חופים
    • נגר עירוני
    • התפלה
      • מחזקים את הגנת הסביבה
    • מפרץ עכו
    • משבר האקלים
    • איים מלאכותיים
    • אנשי הים התיכון
    • דו"חות
  • ים סוף
    • מגנים על השונית
    • הסכם קצא"א ותוכנית הגז יהפכו את אילת ואשקלון לערי נפט וגז
    • עוצרים את חוות הדגים
    • קצא"א
    • לא לאמוניה באילת
    • דו"חות
  • נחלים
    • נחלים הזורמים לים התיכון
    • נחלי הצפון
    • נחלי הדרום
    • נחלי המזרח
    • נחלים חוצי גבולות
    • הרפורמה בענף המדגה
    • שאלת הקולחים
    • משבר המים
    • מכת העקר
    • דו"חות
  • פלסטיק
    • פלסטיק חד פעמי
    • חוק הפקדון
    • חוק השקיות
    • עיר ללא פלסטיק
    • מתנגדים למשרפות פסולת
    • מה אפשר לעשות?
    • דו"חות
  • התנדבות
    • הרשמה
    • פעילות
    • החברים ב"פעילי צלול"
  • צור קשר
  • לתרומות
  • מחזקים את הגנת הסביבה
ראשי » נחלים » שאלת הקולחים

שאלת הקולחים

אחת הבעיות הסביבתיות הקשות המשפיעות על זיהום הנחלים והים היא עודפי הקולחים המוזרמים לסביבה בשל אי ניצולם המלא לחקלאות. תופעה שתלך ותגבר עם השנים בשל הבינוי המואץ באזור המרכז וצמצום החקלאות. "צלול" קוראת לרשות המים לתכנן תוכנית צופה פני עתיד, שתמנע את ההזרמה והזיהום

מיליון מ"ק קולחים זורמים בשנה לנחלים ולים וגורמים לזיהומם
הקודם
הבא

בכל שנה מטפלים המכונים לטיפול בשפכים (מט"ש) בכ-540 מיליון מ"ק שפכים. כ-88% מהם מושבים לחקלאות ואילו השאר מוזרמים לנחלים ולים. ההשבה מתבצעת באמצעות כ -90 מט"שים גדולים וכ-300 מט"שים קטנים המספקים כ-355 מליון מ"ק קולחים בשנה. כ-35% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ- 20% מסך המים המסופקים לכלל השימושים. 
הקולחים המטופלים מועברים למאגרי קולחים משם הם נשאבים להשקייה חקלאית. כמות זו עתידה לגדול עם השנים בעקבות הגידול באוכלוסיה (כ-2% בשנה), צמצום שטחי החקלאות והעברתם לדרום הארץ המבונה פחות. הקולחים המוזרמים לנחלים ולים, כעודפים של מחסור במאגרים ובעקבות תקלות במערכות הטיפול וההולכה, גורמים לנזק רב לנחלים ולסביבה הימית, פוגעים בחי ובצומח וגורמים לסגירת חופים לרחצה בעקבות זיהום.

בחורף 2019 בעקבות ריבוי הגשם, אך בעיקר בעקבות מחסור במאגרים לאיגום הקולחים, הוזרמו לרוב נחלי הארץ, מנחל בצת בצפון ועד לנחל לכיש בדרום, קולחים, שהגיעו בסופו של דבר לים וגרמו לזיהום ולסגירת חופים לרחצה.

במרץ 2019 הוזרמו קולחים גם לנחלי הצפון וגרמו לזיהום מי הנחלים המגיעים לכינרת.

המחסור במאגרים

בשל מחסור במאגרי קולחים, אך גם בשל רמת טיפול נמוכה מדי, כבר כיום מוזרמים לסביבה כ-40 מיליון מ"ק קולחים. כ- 20 מיליון מ"ק  קולחי השפד"ן, הזורמים לנחל שורק (לאחרונה הכמות צומצמה) בשל מחסור בשטחי חלחול) ועוד כ-20 מיליון מ"ק משאר המאגרים ברחבי הארץ.

הסיבה להיעדר מאגרי קולחים נובעת מהחלטת משרד האוצר לפני כשבע שנים, לתמוך אך ורק במאגרים שיוקמו על-ידי ספקים אזורים. מאחר והתאגדויות אזוריות מוקמות באיטיות רבה, התוצאה היא  אי-הקמת מאגרים חדשים והזרמת עודפי הקולחים לנחלים ולים. קולחים אלה גורמים לפגיעה במגוון הביולוגי, לזיהום הים ולסגירת חופי רחצה.

בחורף 2018 ביקשה רשות המים מהוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל לבחון לאילו נחלים להזרים את הקולחים, כדי שהשפעתם תהיה נמוכה ככל האפשר. לא רק זאת, בתום חורף 2018 ובשל סיבות שונות (ביקושים נמוכים והתאחרות עונת הגשמים), התברר שנוצר עודף של כ-13 מיליון מ"ק קולחים במאגרים וזאת למרות הבצורת הקשה. בשל סיבה זו זרמו במהלך החורף למעלה מ-50 מיליון מ"ק קולחים לנחלים. אמנם כמות זו היא רק חלק קטן מכמות הקולחים המושבים מ"ק, אך מאחר ובנחלי ישראל אין מים, הרי שיש להם השפעה גדולה ומזיקה על איכותם.

על-פי נתוני רשות המים עד 2021 צפויים לקום שורה של מאגרים בנפח כולל של כ-19 מלמ"ק: ביסודות, פלמחים, עין גדי, חולית, נען, אייל, מבואות ירושלים, הבונים ובית ניר. תקציב הסיוע לשנים 2017-2022 עומד על 1.4 מיליארד שקל, שמתאים להשקעות של כ-2.1 מיליארד שקל. עד להקמת מאגרים אלה ההזרמה תמשך.

עודפי השפד"ן זורמים לנחל שורק

אחת ההזרמות הבולטות היא הזרמת עודפי השפד"ן כ-20 מיליון מ"ק בשנה, לנחל שורק. ההזרמה מתבצעת בעקבות העדר שטחי חלחול מספיקים בחולות יבנה והירידה ביעילות  השדות הקיימים.  ב-2016 אישרה רשות המים  פתרון לעודפי השפד"ן – מתקן סינון חול תעשייתי שיטפל בקולחים לרמה שלישונית. אלא שמנהל רשות המים, גיורא שחם, החליט לבטלו בטענה שהפתרון המוצע אינו כלכלי. לפי שעה נבחנות חלופות, בין השאר הטמנת הקולחים בקרקע באמצעות טפטוף, עד למציאת פתרון הקבע, שהוא מתקן תעשייתי שיטפל בקולחים לרמה המיועדת להשקייה לכל הגידולים. יש לציין, כי בראשית 2019 הכמות המוזרמת ירדה בעקבות שיפורים שהצליחה חברת מקורות להכניס בשטחי החלחול. לדעת ""צלול" מדובר בהוכחה לכך שלחץ ציבורי מצליח להקטין את ההזרמות.

בתמונה: זרימת קולחי השפד"ן בנחל שורק

על-פי הערכות, כמות הקולחים רק תגדל עם השנים וזאת בהתאם לגידול בכמות האוכלוסיה ובכמות המים בהם יעשה שימוש. עובדה זו מחייבת לקבל החלטות כבר עתה לגבי עתיד הקולחים והשימוש בהם. לדעת גורמים רבים במשק המים יש לשקול כבר כעת את התפלת הקולחים כדי שניתן יהיה להשתמש בהם לכלל הגידולים או אפילו לעשות בהם שימוש כבמי שתייה – IDPR.

הקולחים במספרים

40 מיליון מ"ק

קולחים וביוב זורמים בכל שנה לנחלים ולים, מזהמים את הסביבה ואובדים למשק המים. כתפוקה של רבע מתקן התפלה.

7 שנים

לא הוקמו בארץ מאגרי קולחים בשל החלטת משרד האוצר ורשות המים לממן רק מאגרים שיוקמו על-ידי ספקים אזוריים.

13 מיליון מ"ק

כמות עודפי הקולחים שנוצרה בין 2017 ל-2018 בעקבות אי ניצול המים. הסיבות לכך טרם ידועות.

???

כמות הקולחים שתיווצר בשל הבינוי הנרחב, צמצום החקלאות ותפיסת השטחים הפתוחים.

הסיבות לגידול בכמות הקולחים

הגידול באוכלוסיה

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2% בממוצע לשנה. צריכת המים והקולחים עולה. הגידול באוכלוסיה גורם לתוספת בנייה התופסת את השטחים הפתוחים.

צמצום החקלאות

בעקבות התפשטות הערים, השטחים החקלאיים במרכז הארץ מצטמצים. עיקר יצור הקולחים הוא במרכז ואילו הדרישה להם היא בדרום הארץ.

עליה בערך הנדל"ן באזור המרכז

מחירה הגבוה של הקרקע הופכת אתהקמת מאגרים למשימה בלתי אפשרית.  הקמת מפעלים תעשיתיים תחסוך כסף רב.

אפשרות לאיסור השקייה בקולחים

מחקרים  מצאו שאריות  תרופות פסיכיאטריות, אנטיביוטיקה והורמונים המעוררים  חשש מפני איסור עתידי בשימוש  להשקייה.

מה צריך לעשות?

  • לסגור את ועדת החריגים  שמאפשרת הקלות למט"שים מתקנות הטיפול השלישוני (נקבעו ב-2011), ולדרוש מכל המט"שים לעמוד בערכי טיפול שלישוני לפחות.
  • על משרדי הממשלה: אוצר, חקלאות, הגנת הסביבה, אנרגיה ורשות המים, להכין תוכנית צופה פני עתיד באשר לכמויות הקולחים הצפויות והשימוש בהם, במטרה למנוע מצב שבו קולחי מרכז הארץ יוזרמו לנחלים ולים. את התוכנית יש לתכנן כבר עתה, שכן כבר כיום זורמים בעונת החורף לנחלים ולים כ-40 מיליון מ"ק קולחים. כמות שרק תלך ותגדל עם השנים.  
  • חשוב לציין, כי הקמת המאגרים תלויה ביכולתם של הישובים להתאגד. דבר שהוא מוטל בספק. לדעת עמוות צלול, באם יוכח ששיטת הספק האזורי אינה עומדת במבחן המציאות, על רשות המים והאוצר למצוא שיטה אחרת לאספקת הקולחים. לא יתכן שהנחלים והים יפלו קורבן לגחמות כלכליות שאינן עומדות במבחן המציאות.

"צלול" בשיתוף רט"ג ארגנה כנס: "מפגש בין הנחלים לים" במטרה להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי ההחלטות והציבור ובמטרה לנסות לפתור את הבעיה שרק תגדל עם השנים.

"צלול" דורשת מרשות המים להקים את המאגרים החסרים ולמצוא פתרון דחוף לקולחי השפד"ן הזורמים לנחל שורק וכן לתכנן תוכנית ארוכת טווח המתמודדת עם שאלת הקולחים, כולל הצורך לטפל בהם לרמת מי שתייה.

"צלול" שלחה מכתב למנהל רשות המים, גיורא שחם, ובו רשימה של הצעות ודרישות למניעת מפגע הקולחים בנחלים.

מצגות שהוצגו בסדנה: 

מצגת אמיר ארז

אילן הלבץ 1אילן הלבץ 2

דנה מילשטיין

רקפת רשות נחל קישון

יאיר סוארי

מצגת ג'ק סילברמן

סדנה רני עמיר

מצגת דני גרינוולד

שימו לב!

פוסטים חדשים
"צלול" לרשות המים: עליך להודיע ל"תדהר" ו"הראל" על חובתן לנקות את מתחם תעשיות אלקטרוכימיות

"צלול" לרשות המים: עליך להודיע ל"תדהר" ו"הראל" על חובתן לנקות את מתחם תעשיות אלקטרוכימיות

"צלול" במכתב לרשויות: הפרידו בין הביוב לתיעול

"צלול" במכתב לרשויות: הפרידו בין הביוב לתיעול

הקולחים זורמים לים – וצריך לשים לזה סוף

הקולחים זורמים לים – וצריך לשים לזה סוף

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
‏צלול | Zalul Environmental Association‏
עקבו אחרינו גם ב- Instagram
View this post on Instagram

באסה שנגמר סופ״ש... שיהיה לכם אחלה שבוע הבא!

A post shared by Zalul (@zalulisrael) on Dec 5, 2015 at 6:30am PST

מלאו פרטים וקבלו ניוזלטר מעניין אחת לחודש

עמותת צלול

עמותת צלול שמה לעצמה למטרה לפעול ללא לאות למען ים נקי וצלול, חופים נקיים, נחלים זורמים, משק מים בריא ותכנון שפוי, לרווחתם ולבריאותם של כלל תושבי ישראל.

אם נתקלתם במפגע או נזק הנגרם לחופים או לנחלים בארץ כתבו לנו שנוכל לטפל בו
  • אבא הילל סילבר 16, רמת גן 52506
  • 03-5762666
  • 03-5762632
  • info@zalul.org.il
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס