אחת הבעיות הסביבתיות הקשות המשפיעות על זיהום הנחלים והים היא עודפי הקולחים המוזרמים לסביבה בשל אי ניצולם המלא לחקלאות. תופעה שתלך ותגבר עם השנים בשל הבינוי המואץ באזור המרכז וצמצום החקלאות. "צלול" קוראת לרשות המים לתכנן תוכנית צופת פני עתיד, שתמנע את ההזרמה והזיהום וליישמה
בכל שנה מטפלים המכונים לטיפול בשפכים (מט"ש) בכ-603,220 מיליון מ"ק שפכים. כ-88% מהם מושבים לחקלאות ואילו השאר מוזרמים לנחלים ולים. הטיפול באמצעות כ -90 מט"שים גדולים וכ-300 מט"שים קטנים המספקים כ-484 מליון מ"ק קולחים בשנה. כ-35% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ- 20% מסך המים המסופקים לכלל השימושים. ב-2030 צפויה כמות הקולחים לגדול לכ-800 מיליון מ"ק, ב-2040 – 896 מיליון מ"ק וב-2050 לכ-1.1 מיליון מ"ק (נתוני רשות המים).
הקולחים המטופלים מועברים למאגרי קולחים משם הם נשאבים להשקייה חקלאית. כמות זו עתידה לגדול עם השנים בעקבות הגידול באוכלוסיה (כ- 1.8 אחוז בשנה), וצמצום שטחי החקלאות והעברתם לדרום הארץ המבונה פחות. עודפי הקולחים מוזרמים לנחלים ולים, בשל מחסור במאגרים ובעקבות תקלות במערכות הטיפול וההולכה, גורמים לנזק רב לנחלים ולסביבה הימית, פוגעים בחי ובצומח, וגורמים לסגירת חופים לרחצה בעקבות זיהום.
בחורף בעקבות הגשם, אך בעיקר בעקבות מחסור במאגרים לאיגום הקולחים, זורמים קולחים לנחלי הארץ, מנחל בצת בצפון ועד לנחל לכיש בדרום. הקולחים שמגיעים בסופו של דבר לים גורמים לזיהום ולסגירת חופים לרחצה.
המחסור במאגרים
בשל מחסור במאגרי קולחים, אך גם בשל רמת טיפול נמוכה שגורמת למשרד החקלאות לסרב להשתמש בקולחים להשקייה, כבר כיום מוזרמים לסביבה כ-90 מיליון מ"ק קולחים בממוצע – בשנים גשומות הכמות גדולה יותר. כ- 20 מיליון מ"ק קולחי השפד"ן, הזורמים לנחל שורק (לאחרונה הכמות צומצמה) בשל מחסור בשטחי חלחול) ועוד כ-20 מיליון מ"ק משאר המאגרים ברחבי הארץ.
הסיבה להיעדר מאגרי קולחים נובעת מהחלטת משרד האוצר לפני כשבע שנים, לתמוך אך ורק במאגרים שיוקמו על-ידי ספקים אזורים. מאחר והתאגדויות אזוריות מוקמות באיטיות רבה, התוצאה היא עיכוב בהקמת מאגרים חדשים והזרמת עודפי הקולחים לנחלים ולים.
במרץ 2023 פרסמה רשות המים עבודה "משק הקולחים 2050 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות". מסקנת העבודה היתה שעל המדינה להשקיע חמישה מיליארד שקל:
1. בהשלמת מערכות הולכה בין מרחביות שיאפשרו ניוד עודפי הקולחים מהאזורים האורבניים בהם מצאי הקולחים הולך וגדל ופוטנציאל הניצול החקלאי הולך וקטן לאזורי פריפרייה בהם פוטניאל הניצול הוא אין סופי.
2. הקמת איגום עונתי חורפי בהיקף מספק – גם כאן, זמינות הקרקע להקמת מאגרים באזורי המרכז כמעט ואינה קיימת בעוד שבאזורי פריפרייה קיימת זמינות מקרקעין למטרה זו.
אחת ההזרמות הבולטות היא הזרמת עודפי השפד"ן כ-20 מיליון מ"ק בשנה, לנחל שורק. ההזרמה מתבצעת בעקבות העדר שטחי חלחול מספיקים בחולות יבנה והירידה ביעילות השדות הקיימים. ב-2016 אישרה רשות המים פתרון לעודפי השפד"ן – מתקן סינון חול תעשייתי שיטפל בקולחים לרמה שלישונית. אלא שמנהל רשות המים לשעבר, גיורא שחם, החליט לבטלו בטענה שהפתרון המוצע אינו כלכלי. לפי שעה נבחנות חלופות, בין השאר הטמנת הקולחים בקרקע באמצעות טפטוף, עד למציאת פתרון הקבע, שהוא מתקן תעשייתי שיטפל בקולחים לרמה המיועדת להשקייה לכל הגידולים. יש לציין, כי בראשית 2019 הכמות המוזרמת ירדה בעקבות שיפורים שהצליחה חברת מקורות להכניס בשטחי החלחול. לדעת ""צלול" מדובר בהוכחה לכך שלחץ ציבורי מצליח להקטין את ההזרמות. ב-2023 טרם נמצא פתרון לקולחים אלה.
בתמונה: זרימת קולחי השפד"ן בנחל שורק
מה צריך לעשות?
- לסגור את ועדת החריגים שמאפשרת הקלות למט"שים מתקנות הטיפול השלישוני (נקבעו ב-2011), ולדרוש מכל המט"שים לעמוד בערכי טיפול שלישוני לפחות.
- על משרדי הממשלה: אוצר, חקלאות, הגנת הסביבה, אנרגיה ורשות המים, להכין תוכנית צופה פני עתיד באשר לכמויות הקולחים הצפויות והשימוש בהם, במטרה למנוע מצב שבו קולחי מרכז הארץ יוזרמו לנחלים ולים. את התוכנית יש לתכנן כבר עתה, שכן כבר כיום זורמים בעונת החורף לנחלים ולים כ-40 מיליון מ"ק קולחים. כמות שרק תלך ותגדל עם השנים.
- חשוב לציין, כי הקמת המאגרים תלויה ביכולתם של הישובים להתאגד. דבר שהוא מוטל בספק. לדעת עמוות צלול, באם יוכח ששיטת הספק האזורי אינה עומדת במבחן המציאות, על רשות המים והאוצר למצוא שיטה אחרת לאספקת הקולחים. לא יתכן שהנחלים והים יפלו קורבן לגחמות כלכליות שאינן עומדות במבחן המציאות.
מה עושה צלול?
"צלול" בשיתוף רט"ג ארגנה כנס: "מפגש בין הנחלים לים" במטרה להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי ההחלטות והציבור ובמטרה לנסות לפתור את הבעיה שרק תגדל עם השנים.
"צלול" דורשת מרשות המים להקים את המאגרים החסרים ולמצוא פתרון דחוף לקולחי השפד"ן הזורמים לנחל שורק וכן לתכנן תוכנית ארוכת טווח המתמודדת עם שאלת הקולחים, כולל הצורך לטפל בהם לרמת מי שתייה.
"צלול" שלחה מכתב למנהל רשות המים, גיורא שחם, ובו רשימה של הצעות ודרישות למניעת מפגע הקולחים בנחלים.
