שאלת הקולחים

בשל מחסור במאגרי קולחים, אך גם בשל רמת טיפול נמוכה מדי, כבר כיום מוזרמים לסביבה כ-40 מיליון מ"ק קולחים. כ- 20 מיליון מ"ק  קולחי השפד"ן, הזורמים לנחל שורק (לאחרונה הכמות צומצמה) בשל מחסור בשטחי חלחול) ועוד כ-20 מיליון מ"ק משאר המאגרים ברחבי הארץ.

הסיבה להיעדר מאגרי קולחים נובעת מהחלטת משרד האוצר לפני כשבע שנים, לתמוך אך ורק במאגרים שיוקמו על-ידי ספקים אזורים. מאחר והתאגדויות אזוריות מוקמות באיטיות רבה, התוצאה היא  אי-הקמת מאגרים חדשים והזרמת עודפי הקולחים לנחלים ולים. קולחים אלה גורמים לפגיעה במגוון הביולוגי, לזיהום הים ולסגירת חופי רחצה.

בחורף 2018 ביקשה רשות המים מהוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל לבחון לאילו נחלים להזרים את הקולחים, כדי שהשפעתם תהיה נמוכה ככל האפשר. לא רק זאת, בתום חורף 2018 ובשל סיבות שונות (ביקושים נמוכים והתאחרות עונת הגשמים), התברר שנוצר עודף של כ-13 מיליון מ"ק קולחים במאגרים וזאת למרות הבצורת הקשה. בשל סיבה זו זרמו במהלך החורף למעלה מ-50 מיליון מ"ק קולחים לנחלים. אמנם כמות זו היא רק חלק קטן מכמות הקולחים המושבים מ"ק, אך מאחר ובנחלי ישראל אין מים, הרי שיש להם השפעה גדולה ומזיקה על איכותם.

על-פי נתוני רשות המים עד 2021 צפויים לקום שורה של מאגרים בנפח כולל של כ-19 מלמ"ק: ביסודות, פלמחים, עין גדי, חולית, נען, אייל, מבואות ירושלים, הבונים ובית ניר. תקציב הסיוע לשנים 2017-2022 עומד על 1.4 מיליארד שקל, שמתאים להשקעות של כ-2.1 מיליארד שקל. עד להקמת מאגרים אלה ההזרמה תמשך.