תעודת זהות
סוג הנחל: איתן
מקור: הרי ירושלים. דרומית לרמאללה.
נשפך לים: מצפון לקיבוץ פלמחים.
אורך : 65 קמ'.
יובלים עיקריים: קטלב, רפאים, כסלון, תמנה, עקרון, גמליאל ויבנה.
שפיעות בעבר: 1 מלמ"ק. מי תהום גבוהים.
שפיעות כיום: 0.5 מיליון מ"ק.
גורמי זיהום: מט"ש ירושלים והשפד"ן.
איכות המים: בינונית.
- בעבר זרמו בו מים בכל ימות השנה והוא שימש לקיט, לנופש ולשתייה.
- עם הקמת המדינה נשאבו מי המעיינות ולערוץ הנחל הוזרמו שפכי ירושלים, בית שמש, רחובות, יבנה ונס ציונה.
- עם השנים הוקמו לאורך הנחל מספר מתקנים לטיהור שפכים, אך העדר קיבולת מספיקה והעדר תכנון הלוקח בחשבון גם את צרכי הנחל גורמים להמשך הזרמת השפכים לנחל.
- במשך השנים עברו גדות הנחל תהליכי הרס קשים, שנבעו מעקירת צמחית הגדות שמטרתה הייתה למנוע התפתחות מטרדי יתושים. העדר הצמחייה גרם לסחיפת גדות הנחל בעת שיטפונות, ליצירת משקעי סחף באפיק ולהרס בתי הגידול הטבעיים של הגדות.
- בשנים האחרונות עבר הנחל תהליכי שיקום משמעותיים לשחזור סביבתו האקולוגית הטבעית. שפך הנחל הוכרז כגן לאומי, אך למרות זאת הזיהום לא פסק.
השפד"ן מזהם את הנחל
- לנחל הוזרמו בשנים האחרונות עודפי קולחים מהשפד"ן (12 מיליון מ"ק), קולחים ושפכים ממט"ש שורק (1.2 מיליון מ"ק), קולחים ממט"ש יבנה (0.5 מיליון מ"ק) קולחים ממט"ש אשדוד (0.7 מיליון מ"ק), קולחים ממט"ש אשקלון (0.7 מיליון מ"ק). סה"כ כ-15 מיליון מ"ק קולחים הגורמים לזיהום הנחל, לזיהום הים, בעיקר בחורף, ולסגירת חופים לרחצה.
- הזרמת הקולחים מזהמת את הנחל, את שמורת טבע ואת הים ופוגעת בבריאות הסביבה הימית ובבריאות הגולשים.
- בחורף 2019 ובחורף 2020 כמות הקולחים המוזרמים לנחל פחתה, אך הוא המשיך לסבול מזיהום בעודפי קולחים ממט"ש שורק, מט"ש אשדוד ועוד.
מט"שים המזרימים קולחים לנחל שורק
מדוע זה קורה?
צמצום משטחי ההחדרה של השפד"ן – השפד"ן הוא מתקן הטיפול בשפכים הגדול בארץ, המטפל בשפכי כל גוש דן לרמה שניונית. לאחר מכן הקולחים המטופלים מוחדרים לקרקע, במשטחי חלחול באזור יבנה, לאחר השהייה של מספר חודשים, הקולחים נשאבים מחדש ומוזרמים להשקיית שדות הנגב. (ההחדרה והשאיבה גורמים לכך שהמים מטופלים לרמת טיפול הקרובה למי שתייה).
בשנים האחרונות, בעקבות העלייה בכמות הקולחים ובעקבות הצמצום במשטחי ההחדרה, נוצר עודף של קולחים ברמה שניונית המוזרמים במקום למשטחי החלחול לים. תופעה זו ידועה מזה מספר שנים, אך למרות זאת הנהלת השפד"ן ורשות המים לא דאגו ליצירת חלופות טיפול בדמות הקמת מתקן טיפול לרמה שלישונית, שיטפל בעודפים. התוצאה היא הזרמת הקולחים לנחל שורק ולים. בראשית מרץ 2017, ובעקבות לחץ שהפעילה "צלול", החליטה רשות המים לממן שני מתקנים לטיפול בקולחים, שאושרו על ידי מועצת הרשות. עם כניסתו לתפקידו החליט מנהל הרשות החדש, גיורא שחם, לבטל את הפרויקטים המאושרים ולנסות ולמצוא חלופות אחרות לטיפול: מציאת שטחי טיפול חדשים והקמת מפעל תעשייתי. לטענתו, באזור הדרום אין דרישה לטיפול שלישוני ולכן יש להשקיע בטיפול המאפשר השקייה לכל הגידולים. עד לסוף 2018 הפתרונות החדשים טרם אושרו והזרמת הקולחים לנחל ולים נמשכת.
מאגרי קולחים לא מוקמים
מאז 2102 לא הוקמו ברחבי הארץ מאגרי קולחים חדשים. הסיבה לכך היא רצונם של רשות המים ושל האוצר להקים תאגידי קולחים אזוריים, המאגדים בתוכם מספר יצרניי קולחים וזאת במקום השיטה שהיתה נהוגה בעבר, שבה כל מט"ש וכל ישוב הקים לעצמו מאגר משל עצמו. למרות שאולי מדובר במהלך הגיוני, למרבה הצער, הוא מתנהל בעצלתיים. עד-כה הוקם תאגיד אזורי אחד בשפלת יהודה, ואילו שאר הישובים מתקשים להתאגד. התוצאה היא אי הקמת מאגרים והיעדר כושר איגום לקולחים והזרמתם לנחלים ולים. ההזרמה לא רק שגורמת לזיהום הנחלים והים, היא גורמת לבזבוז אדיר של מים מטופלים שניתן היה להשתמש בהם להשקייה חקלאית.
חשוב לציין, שהזרמת קולחים לים בשל היעדר כושר אגום אופייני כמעט לכל הארץ. במהלך חורף 2016 הוזרמו לים כ-40 מיליון מ"ק קולחים, כתפוקה של מתקן התפלה. קולחים אלה מזהמים את הנחלים, מזהמים את הים ואת חופי הרחצה. (אחת הדוגמאות הבולטות היא נחל הירקון אליו מוזרמים קולחים ברמה נמוכה ממט"ש דרום שרון מזרחי).
מדוע כל הקולחים זורמים לשורק?
ברשות המים וברט"ג התלבטו בסוגיה זו, והחליטו שמוטב "להקריב" נחל אחד מאשר לפגוע בנחלים נוספים באזור.
מה עושה צלול?
- דורשת להקים ללא דיחוי את המתקנים החסרים לטיפול בקולחי השפד"ן, לרמה שלישונית.
- דורשת להשלים את הקמת מאגרי הקולחים החסרים ולמנוע בכך בזבוז מים, סגירת מתקני התפלה, סגירת חופי רחצה וזיהום הים.
