נחל הירקון

תעודת זהות

מקור: מעינות ראש העין.

נשפך לים: רידינג תל אביב.

אורך: 28 קמ'.

אגן ניקוז: חלק מהרי יהודה ושומרון מהר גריזים בצפון ועד למעלה החמישה.

יובלים: איילון, שילה, קנה ורבה.

שפיעות בעבר: 220 מיליון מ"ק בשנה. בעיקר ממעיינות ראש העין. רוב המים הועברו לפרויקט ירקון נגב.

מקורות הזיהום: מט"ש דרום השרון  קלקיליה וישובים נוספים מעבר לקו הירוק.


הנחל הגדול ביותר של מרכז הארץ. מנקז חלק מהרי יהודה ושומרון מהר גריזים בצפון ועד לקיבוץ מעלה החמישה בדרום. 

עד להקמת המדינה שפע הנחל מים, כאשר מעינות ראש העין לבדם הניבו כ-220 מיליון מ"ק מים בשנה. באמצע שנות ה-50', בעיצומה של תנופת ההתיישבות בנגב, החליטה הממשלה ללכוד את מעינות ראש העין, כחלק מפרויקט ירקון נגב ולשלוח את המים להשקיית השדות החקלאיים של הנגב. עד מהרה חרב אפיק הנחל והחי והצומח בו הושמדו. בשנות ה-70'-80' הפך הירקון למובל ביוב אליו הוזרמו חומרים רעילים, פסולת בניין, עצמות בעלי חיים ושלדי מכוניות. היו מי שהאמינו שיש לזנוח את הנחל ולהפכו לתעלת שפכים.

 

אסון המכביה

ב- 1997 התרחש אסון המכבייה. מעל לנחל הקימו המארגנים גשר זמני, שיאפשר את מעבר המשלחות לאצטדיון המכבייה. הגשר קרס ולמי הנחל המזוהמים, שרוססו בחומר הדברה נגד יתושים, נפלו 373 ספורטאי המשלחת האוסטרלית. ארבעה מחברי המשלחת קיפחו את חייהם, 69 ספורטאים נוספים נפצעו. כשנה לאחר האסון הוקמה רשות נחל, שכללה ראשי רשויות, אנשי סביבה ואנשי מדע, שהתחייבו להפסיק בהדרגה את הזיהום, לנקות ולשקם חלקים ממנו ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו.

ב-2003 החליטה הממשלה על שיקום הנחל. ההחלטה כללה ניקוי, שיקום והזרמת מים לנחל, בעלות כוללת של 85 מיליון שקל, במימון משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וקק"ל. על מקורות הוטל להשיב מים לנחל באיכות ועדת ענבר. רוב ההחלטות טרם יושמו. ב-10 בנובמבר 2008 פרצה שריפה במפעל סנו ולנחל זרמה כמות גדולה של קצף שגרמה לזיהום קשה ולמותם של אלפי דגים. חברת מקורות אמנם הזרימה לנחל מים כדי לדלל את הזיהום, אך הפגיעה נותרה גדולה.

כיום, חלקו העליון של הנחל משוקם וזורמים בו מים נקיים, שנתפסים לחקלאות. בחלקו המרכזי של הנחל, מנחל קנה ועד לשבע טחנות, זורמים קולחי כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון, ברמת טיהור טובה, לאחר שעברו בווט-לנד וכן עודפים ממט"ש דרום שרון מזרחי.

במהלך 2023 הודיעה רשות המים שבכוונתה לסגור את מט"ש כפר סבא הוד השרון, להקים מט"ש חדש ולהעביר את כל המים להשקייה חקלאית. משמעות הדבר היא הפסקת הזרמת קולחים לירקון – צעד חשוב לשיקומו המלא של הנחל.

 

פעילות צלול

29.8.13 – בתגובה  לבקשת רשות המים לקבל את עמדת הציבור בדבר כללי המים – הקצאת מים לחקלאות ולטבע לשנים 2014-2016 דרשה צלול להגדיל את כמות המים השפירים המוזרמת כיום לנחל, כחלק מהקצאת מים לטבע שאישרה הממשלה.

27.2.14 – עמותת צלול דרשה מהשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, לפעול בדחיפות למניעת המשך זיהום נחל קנה ונחל הירקון על ידי מט"ש דרום השרון. במכתב לפרץ טענה "צלול", כי הגיע העת לנקוט בצעדי אכיפה כנגד ראשי הרשויות באזור, שאינם ממלאים אחר חובתם לטיהור שפכיהם. לדברי "צלול": מט"ש דרום השרון תוכנן כדי  לקלוט שפכים בנפח של כ-6,000 מ"ק ביום. בפועל מטפל המט"ש בשפכים בנפח של 15,000 מ"ק ביום (כמעט פי שלושה). בשל העומס הרב, רמת הטיהור של השפכים נמוכה מאוד. בשל היעדר כושר איגום שפכים אלה זורמים בנחל קנה, הסמוך לבתי תושבים ומגיעים לנחל הירקון וגורמים לזיהומו. זיהום זה מוריד לטמיון מיליונים רבים שהושקעו עד היום בשיקום הנחל.  נושא הקמת מט"ש חדש נמצא על הפרק למעלה מ-7 שנים (!) במהלכן משרדי הממשלה התנערו מתפקידם כמעט לחלוטין, ואפשרו את המשך זיהום הסביבה והנחלים תוך גרימת סבל רב לתושבים. לא רק זאת. משרדי הממשלה, ובהם המשרד להגנת הסביבה, נמנעו מצעדי אכיפה חוקיים, להם הם מחויבים על-פי החוק, ואפשרו לראשי הרשויות באזור להמשיך ולהזרים שפכים תוך זיהום הסביבה. עמותת צלול ערה לעובדה, שחלק מהרשויות בהן מטפל המט"ש הן רשויות חלשות, ובהן טירה וטייבה, יחד עם זאת אין לשאת מצב שבו נחלי האזור ממשיכים לסבול מזיהום בעוד שהמדינה אינה עושה כמעט דבר כדי לפתור בעיה קשה זו ולמנוע את המשך השחתת הטבע, הנוף, הנחלים ומאגרי המים של המדינה".

28.6.18 – מגני הים של עמותת צלול הפגינו נגד המשך זיהום נחל הירקון בשפכים המגיעים מתחום המועצה האזורית דרום השרון והישובים מעבר לקו הירוק. המפגינים הזהירו את השיטים בנחל לבל ישוטו בו בשל הזיהום הרב. חשוב לציין, כי השיט בנחל אסור אך למרות זאת איש אינו אוסר אותו. התוצאה היא סיכון חיי הציבור. לצפייה בסרטון המחאה של מגני הים

17.7.16 דגים מתים שוב צפו בירקון, הפעם בעקבות עבודות שמבצעת חברת נת"ע בנחל האילון, הזורם לירקון. (במסגרת העבודות להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, חסמה חברת נת"ע את נחל האילון בקטע שליד גשר ההלכה. למרות שהחברה קיבלה הוראות מרשות הניקוז להעביר את הדגים מצד אחד של החסימה לצדה השני, היא, כנראה, לא עשתה זאת. כתוצאה מכך הדגים שנלכדו במעלה הנחל  מתו ממחסור בחמצן ובשל הטמפרטורה הגבוהה של המים. עמותת צלול דרשה מהמשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה דחופה של האירוע שהביא למותם של הדגים, להעניש את האחראים וכדי למנוע את המקרה הבא.

21.8.16  "צלול" כתבה מכתב ליו"ר הוועדה למתן צווי הרשאה ברשות המים, דני גרינוולד, ובו התריעה על אי הקמת מאגרים שתגרום להמשך הזרמת הקולחים לנחל גם לאחר הקמת המט"ש.

10.5.17 בעקבות המשך זיהום הנחל ולאחר שהתברר, שכפי הנראה, איגוד ערים דרום שרון מזרחי מזרים לנחל שפכים ולא רק קולחים, הגישה עמותת צלול תלונה במשטרת כפר סבא כנגד ההזרמה וזיהום הנחל והסביבה כולה. בנוסף, שלחה "צלול" מכתב ליו"ר הוועדה למתן צווי הראשה להזרמה לנחל, דני גרינוולד, בבקשה לבטל את צו ההרשאה, בטענה שהוא הושג בטענות שווא והמועצה אינו עומדת בו. במקביל, הגישה היועצת המשפטית של עמותת צלול, עו"ד חיה ארז, לבית המשפט תובענה ייצוגית  בשמם של שני תושבים הסובלים מזיהום הנחל. בתובענה דורשים התובעים פיצוי בעקבות שנים של סבל מהזיהום ומהריחות הרעלים העולים מהנחל.

22.6.17  לאחר לחץ רב שהפעילה עמותת צלול על רשות המים, המשרד להגנת הסביבה והמועצה האזורית דרום השרון, נמצא, כפי כנראה, הפתרון לזיהום הירקון מהשפכים הרבים שמזרימה אליו המועצה האזורית דרום השרון.

 

עמדת צלול

  • יש להשלים את הקמת מט"ש דרום שרון מזרחי.
  • להקים מאגרי קולחים שיקלטו את המים.
  • להפסיק את הזרמת הקולחים, גם אם הם ברמת טיהור גבוהה, ולהשיב לנחל מים נקיים שנגזלו ממנו.
  • רק הזרמת מים נקיים תאפשר להשיב לנחל את תפקידו כאתר נופש ופנאי.

לכתבה – "אלה 56 קמ' פוטנציאלים של אושר", עיתון הארץ.

הכתבה שואלת האם קיים סיכוי לשחייה בירקון? לדעת "צלול", יש לשקם את הנחל באמצעות מי מקור ולהפנות את הקולחים להשקיה חקלאית.

"אקולוגים, ארגון "צלול" והמשרד להגנת הסביבה עומדים על כך שנחל משקמים במים נקיים. הם חושבים שצריך לעשות "המרה": אם השפכים המטוהרים האלה כה משובחים, שישתמשו בהם להשקיה, ולנחל ישחררו מי מקור בכמות גדולה".