על רקע ההכרזה על שנת הבצורת, קיצוץ המים לחקלאות והתמעטות המים בנחלים ובטבע, בדקה עמותת "צלול" האם ובאיזה אופן הציבור בארץ מרגיש את המשבר.
בסקר שערכה חברת "גיאוקרטוגרפיה" עולה כי 40% מהציבור טוען שאין משבר מים בארץ ואילו 40% נוספים, טוענים שיש משבר.
תוצאות הסקר, מעידות על כך שרוב הציבור (60%) אינו מעודכן ואינו מיודע ביחס למצבו האמיתי של משק המים ולפיכך גם אינו משוכנע שיש להטיל מס נוסף על צריכה עודפת של מים.
רוב הציבור (88%) נוקט בפעולות מינוריות לחסכון במים, שכנראה הוטמעו בעקבות קמפיינים מהעבר, אך אינו נוקט בצעדים משמעותיים לחסכון במים, כמו קיצור זמן המקלחת (33%) הדחה דו כמותית באסלה (28%) והתקנת חסכמים בברזים (17%).
כ-60% מהציבור סבור שיש משבר מים בטבע- בנחלים ובמעיינות ורק כ- 40% סבורים שיש משבר מים בחקלאות.
הסקר מוכיח שמודעות למשבר מובילה לפעולות לחיסכון מים והפוך.
לפיכך, הסקר מראה שלמעלה מ- 40% מהציבור שאינו נוקט בצעדי חסכון, סבור שאין משבר מים בישראל.
בנוגע לפתרונות הנדרשים- כ- 50% מהציבור סבורים שאגירת מי גשמים עשויה להועיל להתמודדות עם המשבר וכמו כן, שיקום מקורות מים טבעיים ומתן תמריצים לחסכון במים. אולם, רק כ- 6% מהציבור משוכנעים שיש צורך להטיל תשלום גבוה עוד יותר על צריכה עודפת במיוחד.
לדעת "צלול: הסקר, שמגיע יחד עם הכרזת האוצר על שנת בצורת ויחד עם המראות הקשים של התמעטות זרימת המים בטבע ובנחלי הצפון, מראים שחלק עצום מהציבור במדינה אינו מודע למשבר ואינו נוקט בצעדים משמעותיים לחסכון במים. הסקר מוכיח שקמפיינים להעלאת מודעות למשבר ולחסכון במים נדרשים היום, יותר מתמיד.
תוצאות הסקר מקבלות משנה תוקף לאור הכרזת רשות המים שמשק המים של ישראל מעולם לא ניצב במצב כה קשה.
משבר האקלים, ובעקבותיו משבר המים, אינם מבשרים טובות למקורות המים, לנחלים ולחקלאות באזורים המנותקים ממערכת הולכת המים הארצית.
משרדי הממשלה, מועצת רשות המים ורשות המים חייבות להפסיק את הדחיינות בקידום הפרויקטים שיבטיחו מים לחקלאות ולנחלים בצפון הארץ.
לטווח הקצר:
- יש לאזן בין צריכה המים לחקלאות ובין הצרכים של נחלי הצפון במטרה למנוע זיהומים ומחלות שעלולים להחריף, כתוצאה מהיחלשות הזרימה.
- על רשות המים לפתוח בקמפיין לחסכון במים, במיוחד באזור הצפון, במטרה לצמצם את הפגיעה במי התהום.
לטווח הארוך: - חייבים ליישם בדחיפות את החלטת הממשלה מ-2018 שקבעה שיש לחבר את אזור מעלה כינרת למערכת הארצית
ולהקים את מאגרי המים החסרים בעמק החולה.
ולשאר הארץ:
- יש לפעול לניצול מלא של הקולחים לחקלאות: לשדרג מט"שים, להקים מאגרי קולחים נוספים ולנייד את הקולחים לחקלאות באזורי ביקוש בדרום הארץ.
- לקבוע תעריף מים נוסף (שלישי) בעבור צריכה בזבזנית במיוחד.
- לקדם תשתיות ל"מים אפורים" – בעיקר במבנים גדולים ובאזורים שטרם חוברו למערכת הארצית.
רק כך נוכל לדאוג לאספקת מים יציבה, להתמודד כראוי עם משבר המים ולהימנע מהדילמה האכזרית למי מקצצים את המים – לחקלאות או לטבע.