"צלול" מובילה את המאבק בפלסטיק ולניהול פסולת יעיל. יזמה את פרויקט "עיר ללא פלסטיק", קידמה את חוק השקיות וחוק הפיקדון, ופועלת לחקיקה שתאסור את השימוש בפלסטיק חד פעמי ואת הכנסתו לחופי הרחצה. עוסקת בשינוי מדיניות ובהעלאת מודעות הציבור לצורך להפחית את ההשפעות השליליות של זיהום הפסולת ובעיקר המוצרים החד פעמיים על הסביבה, בריאות האדם ובעלי החיים
עוד נושאים
הפלסטיק מוגדר לא אחת כהמצאת המאה. מיליארדי מוצרים עשויים ממנו והוא נמצא בכל מקום – עוטף מזון ואת המוצרים שאנו קונים, נמצא בבגדים שלנו (בדי פליס), בבניינים והוא אפילו מחליף את המתכות במכוניות שלנו.
הפלסטיק הוא שם למשפחה גדולה מאוד של חומרים המיוצרים מתוצרי הלוואי של תעשיית הנפט ויש לו תכונות מעולות: הוא זול, קל לעיצוב, גמיש ועמיד ביותר, ובעיקר בזכותו מיליארדי בני אדם יכולים לרכוש מוצרים רבים המשפרים את החיים בעלות נמוכה שלא היתה אפשרית בעבר. יחד עם זאת, לפלסטיק השפעות שליליות והרסניות על הסביבה ובריאות האדם.
מאז 1950 יוצרו בעולם למעלה מתשעה מיליארד טון של מוצרי פלסטיק – יותר מטון מוצרי פלסטיק לכל אדם החי כיום על פני כדור הארץ!. נתונים המופיעים ב- Plastic Atlas 2019 מצביעים על ייצור עולמי של כ- 400 מיליון טון פלסטיק מידי שנה. התחזית במסמך זה היא שעד 2025, הייצור צפוי לגדול ל- 600 מיליון טון בשנה! יותר ממחצית ממוצרי הפלסטיק בעולם יוצרו רק ב- 15 השנים האחרונות.
75% מכלל מוצרי הפלסטיק שיוצרו נחשבים לפסולת, מרביתם, לאחר שימוש אחד בלבד. מתוכם, רק 9% עברו מיחזור, ו- 12% נשרפו לשם ייצור אנרגיה. רוב רובו של הפלסטיק החד פעמי מושלך לאשפה אנחנו מייצרים כיום כשני מיליארד טון פסולת בשנה ובכלל זה הררי פלסטיק.
נמצא במקומות לא רצויים
הפלסטיק נמצא בכל מקום, בין היתר במקומות מאוד לא רצויים: במי השתייה שלנו, בנחלים ובים, באוויר אותו אנו נושמים, באדמה ממנה גדל המזון שלנו ואפילו בתוך גופנו. ההרגל שלנו להשתמש בחפצים באופן חד פעמי, למרות שחלקם יהיו קיימים לנצח, משכיח מאיתנו את המשאבים הרבים הנדרשים לייצור שלהם. כשהקניה כל כך קלה וזולה, כשהמשלוח מגיע עד הבית וההחזרה בחינם, אנו מתרגלים שהכל נגיש, מיידי, זול ובעיקר – חסר ערך.
התרגלנו להשתמש בחפצים באופן חד פעמי למרות שחלקם יהיו קיימים לנצח.
הפלסטיק מגביר את משבר האקלים
על פי הערכות Non-profit Center for International Environmental Law, בשנת 2019 פלטה תעשיית הפלסטיק לאטמוספירה 850 מיליון טון גזי חממה, הגורמים לשינוי האקלים העולמי. בקצב זה, עד 2050 תעשיית הפלסטיק תפלוט 56 מיליארד טון גזי חממה כ- 14% מפליטות גזי החממה לאטמוספירה. לשם השוואה, כל תעשיית התעופה העולמית היא כ- 2% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. תעשיית הפלסטיק פולטת גזי חממה לכל אורך תהליך הייצור ועד סוף חיי המוצר: מקידוח הנפט והגז, הפקתם, זיקוק החומרים הכימיים, ייצור ועיצוב, צביעה, אריזה ושינוע, ועד לטיפול בכמויות הפסולת האדירות שהפלסטיק מייצר.
תעשיית הפלסטיק התפתחה מתוך תעשיית הנפט שגילתה שניתן להשתמש בתוצרי הלוואי של זיקוק הנפט. הפקת פלסטיק כרוכה בתהליכי תעשייה מזהמת ובזבזנית. בשנים האחרונות מיוצרים גם מוצרים מפלסטיק שמקורו בצמחים, אך גם תהליכים אלה בעלי השלכות שליליות לסביבה: הם מצריכים אנרגיה ומשאבים רבים, פולטים זיהום ודורשים שטחי גידול יקרים, הבאים על חשבון שטחים לגידול מזון או ליערות טבעיים. בנוסף, אין בישראל פתרונות לטיפול (פירוק והתכלות) של פסולת ממוצרים העשויים מפלסטיק שמקורו בצמחים, שכן לצורך כך דרושים מתקני קומפוסט תעשייתיים (שאינם קיימים בארץ ואין תוכנית להקמתם גם בעתיד הנראה לעין).
המצב בעולם
בעוד שבחלק ממדינות וארגונים ברחבי העולם פועלים לצמצום השימוש בפלסטיק, ובעיקר בפלסטיק חד פעמי, באמצעות חקיקה והסברה, במקומות אחרים, מגבירים את הייצור. על-פי הערכות מומחים, יצור הפלסטיק בעולם צפוי להכפיל את עצמו במהלך 20 השנים הקרובות ולשלש את עצמו עד 2050. בצרפת, למשל, נכנס לתוקף בינואר 2023 חוק האוסר על בתי עסק להגיש מזון ושתייה בכלים חד פעמיים ובקנדה אושר חוק שמחייב יצרנים להשתמש בתחליפים לפלסטיק החד פעמי. צעדים אלה נובעים מהבנת ההשלכות הבריאותיות הקשות והעלויות העקיפות הגבוהות שגובה השימוש בפלסטיק חד פעמי על הסביבה ועל מערכות הבריאות.
איך הפלסטיק מגיע לים?
- ציבור המשאיר פסולת על גדות הנחלים והחופים.
- ציבור המשליך פסולת ברחובות הערים, וזו מגיעה עם מי הנגר לנחלים ולים.
- ספנים המשליכים פסולת לים.
- דייגים המאבדים רשתות או משליכים לים ציוד דיג משומש.
- אי הפלסטיק באוקינוס השקט מכיל כרבע מיליון חלקיקי מיקרופלסטיק לקמ"ר.
המצב בישראל
מדינת ישראל, שנחשבת ל"מובילה" עולמית בשימוש בכלים חד פעמיים, עשתה צעד נכון לצמצום השימוש, באמצעות הטלת מס קנייה על כלים חד פעמיים, בתקווה שיגרום לציבור לרכוש פחות כלים. ואכן, ניתוח נתוני חברת "סטורנקסט" מראה ירידה של 39% ברכישת הכלים בהשוואה להשה המקבילה אשתקד. אלא שלמרבה הצער, סוגית הפחתת השימוש הפכה לפוליטית שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות הבריאותיות והכלכליות הרחבות ואת העלות הגדולה של הטיפול בתחלואה שגורם השימוש בפלסטיק חד פעמי. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הורה עם כניסתו לתפקידו בתחילת שנת 2023, לבטל את מס הקנייה, מהלך שביטל את ההישגים שכבר הושגו ואף גרם לעלייה בשימוש. "צלול", כמו ארגונים רבים אחרים, התנגדה למהלך ודרשה מהשר שלא לבטל את המס ולהקצות תקציב למאמצי הסברה ושכנוע בקרב הקהילות השונות במטרה לצמצם את נזקי הפלסטיק החד פעמי.
כל תושב בישראל מייצר בממוצע כשני ק"ג פסולת מידי יום – פי שלושה מאזרח ממוצע באירופה. מתוך כמות זו, הפלסטיק הוא לפחות 20% מהפסולת: אריזות מזון, כוסות וסכו"ם חד פעמיים, שקיות שונות, חיתולים, מגבונים, בדלי סיגריות (פילטר הסיגריה עשוי אף הוא פלסטיק ואינו מתכלה!)
הישראלים הם שיאנים בצריכת כלים חד פעמיים לנפש ורוכשים כ- 13 מיליארד פריטים חד פעמיים, כ-50% מהם כוסות חד פעמיות הנזרקות לפח לאחר מספר דקות של שימוש – כל זה בשנה אחת (נכון ל- 2019).
כ-34 אלף בקבוקי פלסטיק מגיעים לים התיכון בדקה
חלק גדול מהפסולת הזו מגיע אלינו לחופי ישראל, כאשר 90% מהפסולת בחופים הם פלסטיק, ויותר מחצי ממנה היא כלים חד פעמיים. על-פי מחקר שביצעה ד"ר גליה פסטרנק במסגרתו נסקרה הפסולת בחופי הים התיכון נמצא ש-92% מהפסולת בחופים הם פלסטיק. קטגוריות הפסולת המובילות היו אריזות ועטיפות מזון (32%) כלים חד פעמיים וקשיות שתיה (55%), שקיות ניילון (23%) ובדלי סיגריות (שמכילים אף הם פלסטיק).
כ-80% מהפסולת בישראל כיום עדיין מגיע למטמנות, שם היא רחוקה מהעין אבל יוצרת נזקים ותופסת שטחים יקרים שהולכים ונגמרים. בעוד מספר מועט של שנים עלולים פחי האשפה בשכונות המגורים שלנו לעלות על גדותיהם ולהפוך למפגע סביבתי. הסיבה לכך היא שפשוט אין לאן לפנות את האשפה – המטמנות הקיימות יגיעו בקרוב למצב בו הן לא יוכלו לקלוט יותר את כמויות הפסולת הללו.
בשנת 2019 נסגר מפעל מיחזור הפלסטיק המרכזי בישראל (למיחזור פוליאתילן – בקבוקי שתיה גדולים מפלסטיק), ועל כן מרבית פסולת הפלסטיק הנאספת למיחזור מיוצאת למדינות אחרות, שם אין פיקוח אמיתי על גורלה. יחד עם זאת, מרגע אישור הממשלה, בדצמבר 2021, להרחיב את חוק הפיקדון כך שיחול גם על מיכלי המשקה הגדולים (1.5 ליטר) הוקמו מספר מפעלי מיחזור פלסטיק חדשים בנסיון להתגבר ולו במעט על מחסור מקומי במפעלי מיחזור.
כמה פלסטיק אנחנו מביאים לים?
תוצאות מחקר פסולת של "צלול" בחופי הרצלייה (יוני 208). הסקר בחן את אחוז פריטי הפלסטיק מסך הפסולת שנאספת בחוף.
נזקי הפלסטיק והשפעתם על הסביבה, הבריאות, בעלי החיים והאדם
למרות שמקורו של הפלסטיק בחומר טבעי, המוצר המוגמר עשוי מחומרים שאינם קיימים בטבע. לכן לפי שעה, אין יצורים המסוגלים לפרקו. מדענים וחברות מסחריות בכל העולם מנסים למצוא אויבים לפלסטיק, ביניהם חיידקים זוללי פלסטיק, אך גם תחליפים ידידותיים כמו יצור פלסטיק מפסולת. עד למציאת אויבים או תחליפים, פסולת הפלסטיק מאיימת על חייהם ובריאותם של יצורים ימיים ושל כולנו, שכן הפלסטיק לא "הולך" לשום מקום. עמידות הפלסטיק היא תכונה חשובה שהופכת אותו לשימושי. כשמייצרים צינורות פלסטיק לתעשיית הבניה למשל, עמידותם היא תכונה מצוינת. אלא שעמידות הפלסטיק הופכת מיתרון לבעיה חמורה בסוף חיי המוצר, ובמיוחד במוצרים "חד פעמיים" המושלכים לפח לאחר מספר קטן של דקות שימוש – זמן ההתכלות של תרכובות הפלסטיק נע בין עשרות שנים במקרה של שקית דקה, ל "אף פעם לא" – כשמדובר בכוס קלקר.
אם השתמשתם היום בקשית שתייה, גם הנכדים של הנינים שלכם יוכלו להשתמש בה! הפלסטיק מצטבר באדמה, בצידי דרכים, בנהרות ובאוקיינוסים, מזהם את הטבע ומרעיל בעלי חיים ובני אדם.
זיהום נחלים ואוקיינוסים: על פי קרן אלן מק'ארתור, ההערכה היא כי בקצב הנוכחי, עד שנת 2050 יהיה בים יותר פלסטיק מדגים. 8 עד 10 טון פלסטיק מגיעים מדי שנה לים ולאוקיינוסים. כ- 100,000 יונקים ימיים – ביניהם דולפינים, לוויתנים, כלבי ים ואחרים – מתים כתוצאה מחנק מבליעת או הסתבכות בפלסטיק מידי שנה. גם בעלי חיים ביבשה מסתבכים בפלסטיק, נחנקים לאחר שאוכלים ממנו בטעות וסובלים מהזיהום שהוא מייצר.
מיקרופלסטיק: פרופ' ריצ'רד תומפסון מאוניברסיטת פלימות', אנגליה, היה הראשון לגלות ב-2004, שהפלסטיק המושלך לים אינו מתכלה, אלא עובר בלייה שבסופה הוא הופך למיקרופלסטיק, שקוטר גרגירו נע בין עשרות מיקרונים למילימטרים בודדים.
מיקרופלסטיק נמצא בביגוד (כדוגמת פליזים), בצעצועים, בחומרי ניקוי ועוד. מקור נוסף של מיקרופלסטיק הם מוצרי קוסמטיקה – ג'ל רחצה, מוצרי פילינג ומשחות שיניים, אליהם מוחדרים חלקיקי פלסטיק (מיקרובידס) מתוך מטרה להגביר את יעילותם. לדוגמה: משחת שיניים מכילה בין 5,000 ל-95 אלף חלקיקי פלסטיק, ונפח חלקיקי הפלסטיק בג'ל רחצה שווה לנפח המרכיבים האחרים. חלקיקי מיקרופלסטיק אלה אינם נעצרים במסננים, ומגיעים לשפכים העירוניים, למי התהום, לנחלים ולים. שם הם נשארים שני רבות וגורמים לנזקי סביבה ובריאות משמעותיים.
הפלסטיק רעיל: כל שלב בתהליך הייצור והשימוש של הפלסטיק יוצר זיהום מסוכן לבריאותינו. במוצרי הפלסטיק עצמם יש תוספים כימיים שונים כגון פתאלטים, מעכבי בעירה, תוספי צבע ועוד, העלולים לדלוף לסביבה, למזון ולמי השתיה. חלק מהחומרים ידועים או חשודים כמסרטנים ומזיקים לבריאות, יוצרים הפרעות הורמונליות, פוגעים במערכת החיסון, גורמים למומים מולדים, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה בפוריות, הפרעות למערכת הנשימה ועוד. (על פי דו"ח משנת 2019 של Tearfund ו- Fauna & Flora International).
רעלים המצויים בפלסטיק משפיעים באופן שונה על גברים ונשים. זאת כיוון שנשים לרוב חשופות יותר למוצרי פלסטיק ומשום שהגוף הנשי מכיל יותר שומן, אשר אוגר וממיס חומרים כימיים שונים. גוף האישה רגיש במיוחד לרעלנים בשלבי ההתבגרות, ההריון, ההנקה והמחזור החודשי. בזמן ההריון, העובר עלול להיחשף לרעלנים שמקורם בפלסטיק, הגורמים לשיבושים בכל שלבי ההתפתחות העוברית.
פלסטיק בגוף האדם: לפי מחקר של ה- World Wildlife Foundation, כל אחד מאיתנו "אוכל" כ-5 גרמים של פלסטיק בשבוע (שווה ערך למשקל כרטיס אשראי או רב קו)! פיסות מיקרו-פלסטיק נמצא במי שתיה – במיוחד במים מינרלים הנמכרים בבקבוק (בממוצע 325 חלקיקי פלסטיק לליטר), בדגים, בדבש, בבירה ו… בגוף האדם.
גם אנחנו, כמו בעלי החיים, לא מסוגלים לעכל פלסטיק והוא מצטבר בתוך הגוף. חלקיקי מיקרו-פלסטיק מתפקדים כמו מגנט המושך כימיקלים מזיקים. ב-2009 קבעו חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד, אוסטרליה, כי חלקיקי מיקרו-פלסטיק שטים בים, חודרים לתוך גופם של היצורים, מטפסים בשרשרת המזון, גורמים לנזק רב לחי והצומח הימי ומגיעים לשולחננו.
מה הופך את הפלסטיק למסוכן?
הפלסטיק, שנכנס לשימוש רחב בעולם לפני כ-100 שנה בלבד, עשוי משרשראות ארוכות של פולימרים סינתטיים שמקורם בנפט, המעורבבים עם חומרים נוספים: פתאלטים, ביספנולים ועוד כ-1,000 תוספים שונים שמטרתם להקנות לו את התכונות של שקיפות, גמישות, עמידה בחום, צבעוניות ועוד. בהשפעת השמש, חימום מזון ושחיקה, הפלסטיק מתפורר למיקרו פלסטיק – חלקיקים קטנטנים החודרים לגופינו באמצעות המזון שאנו אוכלים, המשקאות שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. בכל שנה מוכנסים לשוק סוגים חדשים של תוספים, שאיש לא בודק את רעילותם והשפעתם על הבריאות. הדברים אמורים במיוחד בפלסטיק חד פעמי שהיצרנים אפילו לא טורחים לציין ממה הוא מיוצר, ובכך חושפים את הציבור לתחלואה קשה.
נזקים כלכליים כתוצאה מנזקי הפלסטיק
הערכה שהאו"ם ביצע בשנת 2014 מצביעה על נזקים כלכליים משמעותיים הנגרמים כתוצאה מבעיית המיקרופלסטיק בים, בנחלים ובחופים. הנזקים כוללים: פגיעה קשה באלמוגים, מוות של צבים ויונקים ופגיעה קשה במגוון הביולוגי. לצד הנזקים לענפי הדיג, התיירות, הספנות ועוד, הערכת שווי הנזקים מגיעה לכ-13 מיליארד דולר לשנה!
בישראל מיושמת תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה שעלותה 12 מיליון שקל בשנה. כסף שאפשר היה להשקיע במטרות אחרות. האבסורד הוא, שלמרות השקעה אדירה זו, החופים והים עדיין מזוהמים בכמויות עצומות של פלסטיק ומיקרופלסטיק שקשה מאוד לנקותם.
הפלסטיק במספרים
400 מיליון טון
משקל הפלסטיק המיוצר מדי שנה בעולם.
370 אלף טון
משקל הפלסטיק המיוצר בשנה בארץ7
1.3 מיליון טון
צריכת
הפלסטיק בישראל
80%
מהפלסטיק הנצרך בארץ אינו מגיע למיחזור ומוטמן
1,000
מספר המינים החיים על פיסת פלסטיק המשייטת בים
40-60 שנה
מספר השנים שיקח לשקית פלסטיק אחת מסוג גופיה להתפרק
5 טריליון
מספר פיסות הפלסטיק המשייטות כבר כיום בימים ובאוקיאנוסים
2473
השנה שבה יתפרק בקבוק PET שהשארנו על החוף ב-2023
מה הסיפור של כלים "מתכלים"?
הכלים המתכלים מוטלים בספק. בשנים האחרונות נכנסו לשוק כלים חד פעמיים העשויים מחומרים אורגניים ומתכלים. המוצרים יקרים, הם אינם מתכלים במטמנות רגילות אלא רק בקומפוסטרים מיוחדים ובפועל יוצרים עומס על מטמנות האשפה.
ומה בנוגע לתקינה?
בישראל קיים תקן 5113 שהוחל בשנת 2002 על מוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון, אך לא התעדכן מאז הוא גם לא נאכף. אמנם מאז 1999 אומצה בארץ תקינה בינלאומית, ומכון התקנים פרסם הנחיה שמפנה לתקנים העדכניים הנהוגים באירופה ובארצות הברית, אך השימוש בתקן הוא על בסיס וולונטרי בלבד. אין מנוס מהמסקנה שהתחום פרוץ לחלוטין ולמרות הסכנה הגדולה בשימוש, אין אכיפה על איכות הפלסטיק המיוצרת או המיובאת, גם כשפלסטיק בא במגע עם מזון, ואין לגביו אזהרות לאופן השימוש.
הצלחות והישגים
חוק השקיות – קידום החוק שמטרתו לגרום לציבור לוותר על שקיות הפלסטיק ולערוך קניות עם סל.
פרויקט "עיר ללא פלסטיק" – יוזמה שהובילה "צלול" בשיתוף עיריית הרצליה ב-2018 שמטרתה להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים בעיר. הפרויקט היה ראשון מסוגו בעולם והתקיימה בעסקים לאורך החופים, במוסדות חינוך (פורמלי ולא פורמלי), בעסקים ברחבי העיר ועוד ושימשה השראה לפעילות ענפה בערים אחרות.
סדנת פתרונות פלסטיק – ב-14 במרץ 2019 ערכה צלול, בשיתוף עיריית הרצליה ובית הספר לסביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב, כנס "פלסטיק הוא לא חד פעמי. סדנת פתרונות הדור הבא". בכנס נטלו חלק נציגי ממשלה, יצרנים, סטרטאפיסטים ובעלי חברות המייצרות תחליפי פלסטיק. מסקנת הכנס היתה שיש למצוא תחליפים לפלסטיק המזהם אך בעיקר לצמצם את השימוש.
פלסטיק במוצרי קוסמטיקה – בעקבות לחץ ציבורי חתם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ב- 2015 על חוק האוסר מכירת מוצרים המכילים מיקרופלסטיק בקוטר של פחות מ-5 מ"מ, שנכנס לתוקף החל מיולי 2017. עוד לפני אישור החוק הודיעו חברות הקוסמטיקה כי מצאו תחליפים טבעיים לכדוריות הפלסטיק – גרעיני פירות, קליפות אגוזים ועוד. "צלול" ביקשה ממשרד המשפטים לחוקק חוק דומה גם אצלנו. עד לחקיקה כזו, בדקו לפני הקנייה האם המוצר מכיל מיקרופלסטיק.
כנס רופאים בכירים נגד ביטול המיסורי על חד פעמי – ההשפעות הבריאותיות הקשות של הפלסטיק החד פעמי ידועות מזה זמן רב, אך לאחרונה הן מקבלות משנה תוקף באמצעות מחקרים רפואיים עדכניים. במהלך כנס רופאים בכירים, חוקרים ואנשי בריאות הציבור שערכה "צלול" בבית החולים איכילוב, בינואר 2023, הסבירו המומחים על נזקי הפלסטיק החד פעמי:
פרופ' (בדימוס) אילנה בלמקר, מאיגוד רופאי בריאות הציבור, אמרה שבעקבות חשיפה לחום, קרינת שמש ומים, התוספים משתחררים לסביבה ומגיעים לגופינו באמצעות מערכת הנשימה ומשם למערכות הלימפה, הדם ושאר חלקי הגוף.
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופסור חגי לוין, פירט כיצד הפלסטיק החד פעמי קשור למומים במערכות הרבייה אצל זכרים, אי פוריות גברית, ירידה באיכות הזרע, סרטן אשכים, מומים מולדים ועוד.
פרופ' קרן תורג'מן, מהמכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, מהפקולטה לרפואה בבית החולים איכילוב, אמרה שהביספנולים שבפלסטיק החד פעמי משפיעים על ירידה בגיל הווסת הראשונה, עלייה במקרי התבגרות מינית מוקדמת, עלייה בהשמנה, פגיעה בתאי לבלב, ירידה בפוריות, עלייה בשכיחות סרטן הערמונית, הפרעות התפתחותיות, בעיות קשב ריכוז וחרדה. הפתאלטים קשורים להשמנה ותנגודת לאינסולין, פגיעה ביצור זקיקים בשחלות, גיל בלות מוקדם, פגיעה באשכים, ברמות הטסטוסטרון פגיעה בבלוטת התריס ועוד.
יוזמות ומדיניות לצמצום פלסטיק במקור: הרחבת חוק השקיות, קידום חוק איסור ייצור, ייבוא ומכירת מוצרים חד פעמיים, קידום פתרונות רב פעמיים.
"צלול בעסקים" – הזרוע הייעוצית שלנו מציעה ליווי לעסקים וחברות המעוניינות להפחית את השפעותיהן השליליות על הסביבה תוך הטמעת תהליכי התייעלות סביבתית וכלכלית. הליווי מותאם באופן אישי לכל חברה\עסק בהתאם למטרות שאנו מגדירים יחד. "צלול בעסקים" פועלת משנת 2020 ועובדת עם עשרות גופים ברחבי הארץ.
עמדת צלול
למרות שנדמה שהפלסטיק המזהם את החופים והנחלים הוא סוג של גזירת גורל, הרי שמתברר שלא מאוחר מדי לקבל אחריות. ניסיון עולמי מלמד, שאם ממשלות, רשויות והציבור מאמינים נושא מסוים חשוב מספיק, הם יפעלו כדי להגשימו. אם כולנו נבין, שהשארת פסולת על החופים מסכנת את בריאותינו ואת בריאות הסביבה הימית, סביר להניח שהתופעה תצטמצם, כפי שקרה עם קטיף פרחי הבר, ניקוי הרחובות מצואת כלבים ואיסוף בקבוקים. כדי שזה יקרה על הממשלה, הרשויות והציבור לעשות כל אחד את המוטל עליו:
הממשלה: להרחיב את חוק השקיות, לחוקק חוק נגד פלסטיק חד-פעמי ולאסור להכניסו לחופי רחצה, פארקים וגנים לאומיים. להוסיף תקני אכיפה.
הרשויות: להתקין תקנות לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי, לאסור את הכנסתו לחופים ולהטיל קנסות על משאירי פסולת ברשות הרבים.
הציבור: לצמצם את השימוש במוצרים חד פעמיים: שקיות פלסטיק, כלי אוכל, קשיות ובקבוקים, כי מחזור, לפי שעה, הוא לא פתרון.
התעשייה: להשקיע במחקר ובפיתוח של תחליפים לפלסטיק המזהם שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר ולהפסיק את השימוש בפלסטיק ממקורות של נפט שאינם ניתנים למיחזור והורסים את כדור הארץ.
לדעת "צלול", כדי למנוע את זיהום הסביבה, את הסכנה לבריאות הציבור והטבע יש לאסור את השימוש בכלים חד פעמיים ובמיוחד לאסור את הכנסתם לחופים ולשטחים הפתוחים שם הם פוגעים בכל שנה במיליוני יצורים חיים ובנו.
ב-2022 אישרה הכנסת להטיל מס על כלים חד פעמיים. צעד קטן וחיובי שיביא אולי לצמצום השימוש. עם כניסתו לתפקידו כשר האוצר, הודיע השר בצלאל סמוטריץ', שיפעל לביטול ההיטל. עמותת צלול יחד עם ארגוני בריאות ציבור ועמותות נוספות דורשות מסמטוריץ' לחזור בו מהודעתו ולמנוע בכך את הפגיעה בחיי הציבור ובסביבה. מספר רשויות: עיריית אילת, עיריית תל אביב, עיריית הרצלייה ומועצה אזורית גליל עליון וגם רשות הטבע והגנים הודיעו שיאסרו הכנסת פלסטיק חד פעמי לחופים ולאתרי הטבע באמצעות חוקי עזר. "צלול" ביקשה ממשרד הפנים שיאשר חוק כלל ארצי שיאסור שימוש בכלים בחופים ובשטחים הפתוחים. לפי שעה (קיץ 2022) הבקשה לא נענתה.
חוק השקיות – "צלול" דורשת להרחיב את החוק ולהחילו על כלל המשק במטרה למנוע חלוקת שקיות בחינם וכדי לשכנע את הציבור ששקיות חד פעמיות הן מוצר מיותר, ויש לעבור לשקיות רב פעמיות.
לינק לדף עמדה של צלול בנושא
חוק הפיקדון – עמותת צלול דורשת לשפר את נגישות הציבור למחזור בקבוקים. חוק הפיקדון אמנם הורחב גם לבקבוקים גדולים, אך הציבור מתקשה להחזיר את הבקבוקים ולקבל תמורתם פיקדון בשל מחסור חמור באמצעי קליטה לבקבוקים ובשל קשיים שמערימים בעלי הרשתות. "צלול" דורשת לשפר משמעותית את הנגישות ואת האכיפה! במקביל דורשת צלול לעודד יזמים להקים מפעלי מיחזור כדי שבסופו של דבר הבקבוקים המוחזרים לא ישלחו להטמנה או שישלחו למדינות אחרות.
"צלול" מתנגדת להסכם פשרה לפיו "סופר פארם" תחלק לציבור 50 אלף בקבוקי משקה בחינם
חוק האריזות – צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה להכניס תיקונים בחוק האריזות כך שמטרותיו יושגו – לקבוע כללים ויעדים, ולבחון ברצינות ובמיידי הכנסת חברות איסוף פסולת נוספות למעמד של "גוף מוכר" הרשאי לאסוף אריזות מהשוק המוסדי והציבור והביתי. ללא בחינה מחודשת של הנושא – אסון אקולוגי הוא שאלה של זמן בלבד.
חקיקת חוק לאיסור שימוש בפלסטיק חד פעמי – מכירה, ייצור וייבוא – קידום בדומה למדינות נוספות בעולם.
מה אפשר לעשות? חלופות ופתרונות לחיים ללא פלסטיק
אומרים "לא לפלסטיק חד פעמי" – צעד אחר צעד
סרבו – השתמשו רק בכלים רב פעמיים. סרבו לשקיות חד פעמיות ובמקום את קחו אתכם סל קניות רב פעמי.
אמרו "לא" לקשיות שתייה – מבקשים מבעלי עסקים, מסעדות ובתי קפה, לא להציע קשיות שתייה באופן אוטומטי, אלא על-פי דרישה. משתמשים בקשיות רב פעמיות (עדיף מזכוכית) או בלית ברירה מחיטה טבעית.
הפחיתו – העדיפו מוצרים שאינם ארוזים בפלסטיק והפחיתו את השימוש במוצרים המותירים אחריהם פסולת פלסטיק.
עשו שימוש חוזר – השתמשו במוצרים שניתן לעשות בהם שימוש רב פעמי – זכוכית, נירוסטה (פלדת אל-חלד), עץ, קרמיקה. כל אלה טובים יותר מפלסטיק.
מחזרו – אם בכל זאת רכשתם מוצר פלסטיק, דאגו להשליכו לפח המתאים. אריזות פסולת פלסטיק לפח הכתום, בקבוקי משקה מפלסטיק ברי פיקדון החזירו לרשתות השיווק וקבלו את הפיקדון בגינם. אך זכרו. מחזור לבדו אינו הפתרון!
קראו את העבודה "דרכים להפחתת פסולת הפלסטיק בנחלים ובים" של עמותת צלול
פוטנציאל החיסכון הכספי מהפסקת השימוש בחד פעמי
מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במשרדי חברות וארגונים
בחינה כלכלית שביצעה "צלול" באזור התעשיה של הרצליה, בחברה המונה כ-1,060 עובדים (טרום ימי הקורונה) – העלתה כי החברה תחזיר את היקף ההשקעה הכרוכה ממהלך של מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים ובמדיחי כלים, כבר בשנה הראשונה.הבחינה התייחסה לרכש מדיחי הכלים ושקלול הוצאות המים והחשמל שנתיים. החישוב הוכיח שקיימת כדאיות כלכלית במעבר לכלים רב פעמיים במשרדי החברה שנבחנה וכי ממוצע החיסכון השנתי עומד על עשרות רבות של אלפי שקלים בשנה. הניתוח אף העלה שגם בחברות קטנות קיימת תועלת ברורה במעבר לשימוש בכלים רב פעמיים. לחברות קטנות של עד 50 עובדים, ייקח שנתיים להחזיר את ההשקעה.
מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במסעדות ועסקים המגישים מזון
בסיוע כלכלני סביבתית פיתחה "צלול" כלי דינאמי לחישוב הכדאיות הכלכלית שתיגזר ממעבר לרב פעמי, מנקודת מבטם העסקית של מסעדות ועסקים קטנים המגישים מזון ברשויות עימן נעבוד במסגרת הפרויקט.
פיתוח הכלי הכלכלי משמש עבורנו כלי עבודה עם מסעדות ועסקים המגישים מזון, באמצעותו ניתן לנתח ולהציג את המשמעות של מעבר משימוש בכלים חד פעמיים לרב פעמיים. הכלי מאפשר לנתח ולהשוות את סך העלויות וההוצאות הנדרשות בעת שימוש בכלים חד פעמיים, לעומת סך העלויות וההוצאות, ישירות ועקיפות, שייגזרו משימוש בכלים רב פעמיים.
מטרת השוואת הנתונים וניתוחם, לגייס עסקים המגישים מזון בכלים חד פעמיים לטובת שינוי הרגלם המזהם והפחתת השפעתם השלילית על הסביבה כתוצאה ממעבר לשימוש בכלים רב פעמיים.
איך זה עובד?
בהדרכת צוות "צלול" העסק מזין את כמויות הכלים החד פעמיים המשמשים אותו בתפעול מערך ההסעדה השוטף בראייה שנתית, כשמנגד מוזנות כמויות הכלים הרב פעמיים שיידרשו לאותו עסק כתוצאה ממעבר לשימוש בכלים רב פעמיים עבור אותו מערך הסעדה. הנתונים שמזין העסק לוקחים בחשבון את סך ההוצאות הנגזרות כתוצאה ממעבר לשימוש בכלים רב פעמיים ובכלל זה: הוצאות חשמל ומים הנגזרות משטיפת כלים במקום, תוספת זמן כ"א כתוצאה מהזנה ופריקת מדיחים וכו', כאשר התוצאה המתקבלת היא טווח הזמן בו תוחזר השקעתו.
על סמך הניסיון שניצבר בפרויקט כלי זה אפשר להוכיח שהחזר ההשקעה כתוצאה מהמעבר משימוש בכלים חד פעמיים לרב פעמיים במסעדות ועסקי מזון מהסוג שתיארנו, עומד על טווח של מספר חודשים עד שנה.
תקשורת
כתבה ב-YNET – "סכנה בצלחת איך אפשר להפסיק לאכול פלסטיק?".
כתב ב"סרוגים" – "השר סמוטריץ", פלסטיק הורג, אל תבטל את המס.
חדשות
בואו להתנגד עם "צלול" להחלטת האוצר לבטל את המס על כלי פלסטיק חד פעמיים
עמותת "צלול" מתנגדת להצעת משרד האוצר לבטל לצמיתות את המיסוי על כלים חד פעמיים ("תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין התשפ"ה-2024") וקוראת גם לכם
מדריך לרשויות המקומיות – איך לאמץ חוק עזר עירוני האוסר הכנסת מוצרים חד פעמיים לחופי הרחצה ומכירתם?
עמותת "צלול" מציעה מדריך לעידוד רשויות מקומיות לאמץ חוק עזר עירוני האוסר על הכנסת מוצרי פלסטיק חד פעמיים לחופי הרחצה העירוניים ועל מכירתם. מטרת החוק
יולי ללא פלסטיק: להעלאת המודעות להימנעות משימוש בפלסטיק חד פעמי
יוזמה עולמית "Plastic Free July" מעלה מודעות לנזקים הסביבתיים והבריאותיים של הפלסטיק החד פעמי ומעודדת מיליונים ברחבי העולם להימנע משימוש בו תוך אימוץ חלופות רב
בעקבות ביטול המס על החד פעמי: גידול של 25% בצריכה שהם שלושה מיליארד פרטי פלסטיק בשנה
ביטול המס על פלסטיק חד פעמי גרם לנזקים כבדים לסביבה ולמשק. על פי נתוני חברת "סטורנקסט", ב-2022 שבה נכנס המיסוי לתוקף, חלה ירידה של 33%
צלול: "יש לפתוח את שוק האריזות לתחרות"
בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל בפסק דינו על המשרד להגנת הסביבה לגבש מסקנות בנושא חוק האריזות עד ליולי 2024. פסק הדין בא בעקבות עתירה של
"צלול" לאולפני הטלוויזיה: "אם חיילים בשטח ויתרו על החד פעמי – כולנו יכולים".
עמותת "צלול", פנתה להנהלות רשתות הטלוויזיה – "כאן", "רשת" ו"קשת" וביקשה מהן להמיר את השימוש בכוסות חד פעמיות באולפנים – בכוסות רב פעמיות. לא רק