עמותת "צלול" בשיתוף "חיים וסביבה" ועיריית הרצלייה, קיימה יום עיון ליחידות סביבתיות – "חשיבה מחוץ לפח" שמטרתו למצוא דרכים לצמצום הפסולת ופתרונות יצירתיים שאינם הטמנה. ביום העיון שהוא חלק מפרויקט "צלול ברשויות", השתתפו כ-70 איש ואישה והוא כלל הרצאות של מומחים מתחומים שונים, הצגת פרויקטים סביבתיים שנחלו הצלחה ובסיום נערך רב שיח.
מנהלת תחום פלסטיק ופסולת בעמותת "צלול", לימור גורליק, הציגה נתונים מדאיגים על השימוש המופרז בפסלטיק, ובעיקר פלסטיק חד פעמי, שמייצר נזקים קשים לסביבה ולבריאות.
פרופסור שני ברט מהטכניון אמרה שהתעשיות בכלל, ותעשיית הפלסטיק בפרט, צריכות לפתח שיטות יצור, מחזור ושימוש נכונות כדי למנוע את הנזקים הגדולים שלהן לטבע ולבריאות. בין השאר הראתה כיצד במעבדה שלה היא מגדלת בטון מבקטריות שיחליף את החומרים בהם אנו משתמשים כיום ושגורמים לנזקים סביבתיים קשים.
פרופסור אורנה בראון-אפל, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה אמרה שהפלסטיק מגיע לכל חלקי הגוף וגורם לפגיעה בריאותית קשה. עוד אמרה, שכדי לחולל שינוי, יש צורך בסביבה תומכת, להקל את הציבור שרוצה למחזר, לחזק פעילות קהילתית ולגרום לאנשים לרצות בשינוי.
איש השיווק, אבי זיתן סיפר על מאמציהן של חברות להשתלב בדרישה העולמית להפחתת טביעת כף הרגל הפחמנית ולצמצם את הזיהום. עוד סיפר על דור ה-z שאמנם צורך מותגים אך הוא בעל מודעות סביבתית רבה לכל מה שמתרחש סביבו.
חלקו השני של היום הוקדש לסיפורי הצלחה של קמפיינים סביבתיים. יעלה אבנון מעיריית הרצלייה הציגה את פרויקט "עיר ללא פלסטיק" המשותף ל"צלול" ולעירייה במסגרתו נעשה ניסיון לצמצם את השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר שלמה – במשרדי העירייה, בתי תושבים, המגזר העסקי, מערכת החינוך ובתי קפה ומסעדות בחופי הים וברחבי העיר. הקמפיין כלל מדידה והערכה של סוגי הפלסטיק שמביא איתו הציבור לחופים (במקום הראשון כוסות פלסטיק חד פעמיות) ולאחר מכן פעילות בכל רחבי העיר לצמצום השימוש. כך למשל, עסקים שצמצמו את השימוש קיבלו תו מיוחד בזהב ובכסף על כך שהתחייבו לעמידה בצמצום באמצעות קריטריונים שנקבעו. מתנדבים סיירו בעונת הרחצה לאורך החופים והסבירו למתרחצים על נזקי הפלסטיק ועוד.
מנהלת מחלקת קימות בעיריית אשדוד, ימית הוניקמן פרץ, סיפרה על פרויקט "החוף שלי רב פעמי" והביאה את לקחיו. לדבריה, בחופי אשדוד 64% מהפסולת היא פלסטיק חד פעמי מתוכה 44% הם מכלי משקה גדולים. נתון מדהים נוסף שהציגה היה ש-26% ממסת הפסולת הוא חול שנארז בשקיות כדי שלא יעופו. הקמפיין לווה בשלטי חוצות, מדיה חברתית, מקומונים, רדיו ובשיאו של המהלך – חקיקת חוק עזר שאוסר על הכנסת פלסטיק חד פעמי לחופים.
ממונה תחום צמצום צריכה ופסולת בעיריית תל אביב יפו, סיוון רובין, הציגה את קמפיין "לא צריכה" שמתקיים זו השנה השלישית ומטרתו להציע אלטרנטיבה מקיימת לגל המבצעים שמציעות החנויות בחודשים נובמבר ודצמבר – לקנות בגדים משומשים, להחליף, לתקן, להאריך את חיי המוצרים, להתחדש ממה שיש, להוזיל עלויות ובעיקר לא לקנות מוצרים מיותרים.
"צלול" הציגה קמפיין שנמצא בשלבי תכנון ושיצא לאור בשבועות הקרובים, הקורא לציבור, ובעיקר להורים לילדים צעירים בשלב הגמילה מחיתולים, להשליך את המגבונים לפח ולא לשירותים ולמנוע בכך את הנזקים הקשים למערכות הביוב. הקמפיין יכלול הסברה בעיקר למשפחות צעירות במגזר החרדי והערבי שהן המשתמשות המרכזיות במגבונים. הנתונים שהוצגו מבוססים על העבודה "מגבונים לחים במערכת הביוב בישראל – ניתוח הנדסי, כמותי, התנהגותי וכלכלי לאפשרויות לצמצום הבעיה" מאת הכלכלן הסביבתי, גדי רוזנטל, דנה גבאי וניב סוטובסקי, עבור המשרד להגנת הסביבה, אגף מים ונחלים, מ-2010. הנתונים עודכנו לימינו אלה.
חלקו השלישי של יום העיון הוקדש לרב שיח ולשמיעת רעיונות מהקהל שבאולם:
איש עסקים לשעבר וכיום דוקטורנט בתחום הפסולת, יאיר שגיא, סיפר על ניסוי שערך בעיר שדרות במהלכו ארגן תחרות בין השכונות על מי משליך יותר אריזות לפח הכתום. המשתתפים בתחרות גם תוגמלו בסכום פעוט על כל השלכה של אריזה, כשהדיווח היה עצמי. לדבריו, הניסוי – ראשון מסוגו בעולם, נחל הצלחה גדולה כשהמשתתפים דיווחו על הנאה ממנו. "אנשים רוצים לקבל הערכה ותרומה על המאמץ שהשקיעו", אמר.
דבורה מקרני שומרון אמרה שהגיע הזמן שהרשויות יגבירו את הפיקוח ויקנסו אנשים שמשליכים פסולת לא לפח הנכון.
נציגות תאגיד תמיר, אמרו שהציבור הישראלי עדיין לא הפנים מה מותר להשליך לפח הכתום ומה לא. לדבריהן, אנשים משליכים צעצועי ילדים ומוצרים נוספים למרות שהם אינם אריזות.
אילן ממחלקת הקיימות ברמת גן אמר שהפתרונות לטיפול בפסולת חייבים להיות מורכבים ולא להסתמך על פתרון אחד.
מנהלת השיווק של חברת "פריסייקל" בע"מ, מרב ניר, סיפרה על פיתוח רובוט פח חכם שיודע לזהות, לטפל, למיין ולאחסן זרמים שונים של פסולת ולהפוך אותם לחומר גלים איכותי. הרובוט מנטר בזמן אמת, מדווח על מצבו ונותן מידע על הכמויות שנאספו וסטטיסטיקות סביבתיות כמו למשל כמויות הפלסטיק שנאספו והפחמן הדו חמצני שנחסך. החברה התחילה לשווק את המוצר באמצע 2024 ומגדילה את הפריסה
סיגל מבית שמש אמרה שיש לשפר את הנגישות לפחים הכתומים.
ריקה מנתניה סיפרה איך שלחה לדיירי הבית המשותף שבו היא גרה תמונות של מגבונים שהוצאו ממערכת הביוב וההשפעה שהייתה להן על הדיירים שהפסיקו להשליך אותם לאסלה. עוד אמרה שיש לחזור על קמפיין כזה בכל כמה שנים.
סמנכ"ל "צלול", ד"ר יובל ארבל, אמר שחסרים נתונים אמפיריים לגבי שיעור ההצלחה של כל אחד מהאמצעים שננקטו כדי לצמצם את השימוש וכי כדי להצליח בנושא זה יש לשלב בין רגולציה, הסברה וחינוך.
מנכ"ל איגוד ערים יהודה לשעבר, ניצן לוי, אמר שיש לתכנן תוכנית לאומית להפחתת פסולת, כפי שנעשה באירופה וכי יש לשלב בין כלים כלכליים, ציבוריים, הסברה יחסי ציבור וחקיקה.
