יום עיון: "חשיבה מחוץ לפח" – כיצד מגייסים תושבים ובעלי עסקים לצמצם פסולת חד פעמית ברשויות מקומיות?

חלקו השלישי של יום העיון הוקדש לרב שיח ולשמיעת רעיונות מהקהל שבאולם: 

איש עסקים לשעבר וכיום דוקטורנט בתחום הפסולת, יאיר צדיק, סיפר על ניסוי שערך בעיר שדרות במהלכו ארגן תחרות בין השכונות על מי משליך יותר אריזות לפח הכתום. המשתתפים בתחרות גם תוגמלו בסכום פעוט על כל השלכה של אריזה, כשהדיווח היה עצמי. לדבריו, הניסוי – ראשון מסוגו בעולם, נחל הצלחה גדולה כשהמשתתפים דיווחו על הנאה ממנו. "אנשים רוצים לקבל הערכה ותרומה על המאמץ שהשקיעו", אמר.

דבורה מקרני שומרון אמרה שהגיע הזמן שהרשויות יגבירו את הפיקוח ויקנסו אנשים שמשליכים פסולת לא לפח הנכון.

נציגות תאגיד תמיר, אמרו שהציבור הישראלי עדיין לא הפנים מה מותר להשליך לפח הכתום ומה לא. לדבריהן, אנשים משליכים צעצועי ילדים ומוצרים נוספים למרות שהם אינם אריזות.

אילן ממחלקת הקיימות ברמת גן אמר שהפתרונות לטיפול בפסולת חייבים להיות מורכבים ולא להסתמך על פתרון אחד.

מנהלת השיווק של חברת "פריסייקל" בע"מ, מרב ניר, סיפרה על פיתוח רובוט פח חכם שיודע לזהות, לטפל, למיין ולאחסן זרמים שונים של פסולת ולהפוך אותם לחומר גלים איכותי. הרובוט מנטר בזמן אמת, מדווח על מצבו ונותן מידע על הכמויות שנאספו וסטטיסטיקות סביבתיות כמו למשל כמויות הפלסטיק שנאספו והפחמן הדו חמצני שנחסך. החברה התחילה לשווק את המוצר באמצע 2024 ומגדילה את הפריסה

סיגל מבית שמש אמרה שיש לשפר את הנגישות לפחים הכתומים.

ריקה מנתניה סיפרה איך שלחה לדיירי הבית המשותף שבו היא גרה תמונות של מגבונים שהוצאו ממערכת הביוב וההשפעה שהייתה להן על הדיירים שהפסיקו להשליך אותם לאסלה. עוד אמרה שיש לחזור על קמפיין כזה בכל כמה שנים.

סמנכ"ל "צלול", ד"ר יובל ארבל, אמר שחסרים נתונים אמפיריים לגבי שיעור ההצלחה של כל אחד מהאמצעים שננקטו כדי לצמצם את השימוש וכי כדי להצליח בנושא זה יש לשלב בין רגולציה, הסברה וחינוך.

מנכ"ל איגוד ערים יהודה לשעבר, ניצן לוי, אמר שיש לתכנן תוכנית לאומית להפחתת פסולת, כפי שנעשה באירופה וכי יש לשלב בין כלים כלכליים, ציבוריים, הסברה יחסי ציבור וחקיקה.