קצא"א

חברת קצא"א (עד 2019 חברת קו צינור אילת אשקלון וכיום חברת קו צינור אירופה אסיה – EAPC) אחראית לאחד האסונות הסביבתיים החמורים ביותר שאירעו בארץ. במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט, בשווי כולל של 8-10 מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע באופן קשה בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים הנדירים שבמקום, פגע בדקלים הנדירים ובחי והצומח שבשמורה. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שטענו שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונות מהמשורה כ-55 אלף טון קרקע.

במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ התמקד במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק. על-פי הערכה, עלות הניקוי כ-22 מיליון שקל. כנגד האחראים צפויות תביעות נזקים ותביעות יצוגיות בשווי של מיליונים רבים. הנזק לטבע אינו ניתן למדידהאירו

מי זאת קצא"א?

קצא"א היא חברה ממשלתית, המתנהגת כחברה פרטית. היא הוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית, במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך, העניקה הממשלה לחברה, שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה. כך למשל, החברה, שעוסקת בנפט, כפופה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, היא אינה כפופה לחוק התכנון והבנייה, היא אינה כפופה לדיני המשפט המינהלי, היא פטורה מתשלום מסים ומכסים והיא אינה מחויבת בחוק חובת המכרזים. ראשיה ממונים ללא מכרז, כאשר בדרך כלל זוכים במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.

מעדויות שבידי "צלול" עולה, שהחברה אחראית לאירועי דליפה רבים, שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. כך למשל, עד היום החברה לא שילמה את הוצאות ניקוי אסון הדלק במדבר צין, שפגע פגיעה אנושה בסביבה.

במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד", היו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון.

ב-2019 לאחר סיום הזיכיון של חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ, הפעילות של צינור הנפט ונמלי אשקלון ואילת הועברה לחברת קו צינור אירופה אסיה בע”מ.

באוקטובר 2020 חתמה קצא"א על הסכם עם חברת RED-MED במסגרתו מכליות ענק יובילו נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, שיוזרם בצינור קצא"א לאשקלון, שם יוזרם למכליות שיסיעו אותו לאירופה. עמותת צלול וארגוני סביבה נוספים מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא מסכנת את אלמוגי מפרץ אילת, שהם הצפוניים בעולם.

מה צריך ללמוד מהאסון?

מן הראוי שאסון יעורר שאלות לגבי הערכות המדינה באשר לקידוחי הגז והנפט בים, שגם הם מתנהלים בחוסר שקיפות, ללא מעורבות מספקת של הציבור תוך פיקוח חלקי בלבד של המדינה. לא נותר אלא לדמיין מה יקרה בעת בתאונת קידוח בים, במהלכה יזרמו לים התיכון מיליוני מ"ק נפט שחור ומזוהם.

אם ביבשה ניתן היה לגייס בתוך שעות כלים כבדים שיאספו את הזיהום וישלחו אותו להטמנה, בים המצב שונה לחלוטין. למדינה אין כיום ציוד ואמצעים כדי להילחם בזיהום. כתוצאה מכך ההזיהום יגיע לחופים בתוך שעות ספורות ויגרום להשבתת חופי הרחצה, להשבתת מתקני התשתית ולנזק כבד לכלכלת המדינה. זאת בנוסף לנזק הנוראי לחי ולצומח בים. אסון נפט בים יסבך את המדינה עם שכנותיה, כפי שכמעט קרה עם באסון עברונה.

מתקני קצא"א באילת מסכנים את ים סוף ואת השונית

ב- 2003 השלימה קצא"א את פרויקט ההזרמה ההפוכה שמטרתו לאפשר לחברה להזרים נפט מאשקלון לחופי אילת, מתוך מטרה לעקוף את תעלת סואץ. בעקבות החרם הערבי, מכליות נפט מעטות (כ- 1-4 מכליות בשנה) מגיעות לאילת. למרות כמות מזערית זו, הסיכון לשונית האלומוגים הוא אדיר, שכן דליפה ולו הקטנה ביותר, עלולה לחולל אסון טבע ולהכחיד את השונית הצפונית בעולם. הדברים אמורים על רקע העובדה לפיה המכליות שכן מגיעות לנמל מתאפיינות בנפח רב, מכאן שתאונת מכלית אחת יכולה להיות הרת אסון. זאת בנוסף לפגיעות מצטברות, שעלולות להתרחש מדליפות קטנות. יש לזכור- מסוף קצא"א נמצא בלבו של אזור רגיש מבחינה סביבתית: כ-200 מטר משמורת האלמוגים ובקרבת ריף הדולפינים. פגיעה בשונית משמעותה נזק אדיר לעיר, שעיקר פרנסתה מתיירות.

חוף קצא"א נפתח. "צלול" דרשה הגנה לאלמוגים

עמותת צלול שלחה מכתב בהול לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ולשר האוצר, משה כחלון בדרישה להגן על האלמוגים בחוף קצא"א באילת, שנפתח במאי 2017.

במכתבה לאלקין כתבה "צלול", כי נמל הנפט של קצא"א באילת היה סגור בפני הציבור במשך שנים רבות. כתוצאה מכך התפתח מתחת לנקודת העגינה של האניות ובין עמודי המזח, עולם תת מימי מרהיב ביופיו, שבו שונית אלמוגים ייחודית ונדירה, המאכלסת גם דגים רבים. פתיחת החוף ללא הגנות מתאימות וללא אמצעי זהירות מתאימים יגרמו להרס ולאובדן השונית, כפי שאכן קרה במקומות רבים בעולם.

כדי למנוע את הרס השונית ואת השטח הרדוד, שיש לו חשיבות רבה לקיומה של השונית, מבקשת עמותת צלול לנקוט בשורה של אמצעים פשוטים ליישום ולאכיפה ושיעילותם הוכחה בעולם:

סימון השונית במצופים המחוברים בחבל ואיסור מוחלט להתקרב אליה עד למרחק של כ-1 מ'.
איסור כניסה לים עם סנפירים מתוך מטרה להגן על השטח הרדוד (את הסנפירים ניתן לנעול בשטח העמוק).
איסור הכנסת כסאות למים.
סימון שביל צר ומסומן שדרכו תתאפשר הכניסה לים.
איסור צלילה ושנירקול בקטע הרדוד ובמקומות שבהם ניתן לגעת באלמוגים מתוך כוונה למנוע פגיעה באלמוגים והרחפת חול. מחקרים מוכיחים כי צוללנים הם אחד מגורמי הנזק הגדולים של השוניות בכל העולם.
איסור הכנסה לחוף כלים חד פעמיים וכלים שבירים במטרה למנוע הגעת פסולת למים.
מניעת הגעת שפכי שירותים ומקלחות לחוף. כולל באירועי גשם ושיטפונות.
איסור עישון בחוף עקב הנזק העצום שגורמות הסיגריות ובדלייהן ובעקבות הקושי לאסוף אותן.
איסור הבערת אש, במטרה למנוע הגעת גחלים למי הים.
מניעת דיג בכל אזור החוף.
פעילות הסברה והדרכה במטרה לשתף את הקהל במאמצי השימור.

במכתבה הדגישה "צלול", כי שוניות האלמוגים בכל העולם סובלות מעקה קשה ומהלבנה, בעקבות שינוי האקלים שגורם להחמצת האוקיאנוסים ולעליית טמפרטורת המים, אך גם בעקבות פגיעת צוללנים. "בידנו הזדמנות למנוע את הפגיעה ולשמור על השונית הייחודית שבחוף קצא"א גם לדורות הבאים", כתבה "צלול".

חדשות

"צלול": מסדרון התשתיות של קצא"א סכנת מוות למפרץ אילת

עמותת "צלול" הודיעה שהיא מתנגדת בכול תוקף לתוכנית חברת "קו צינור אילת אשקלון" (קצא"א) להעביר באמצעות הצינור שלה נפט ממפרץ אילת לים התיכון כשהצינור משמש

המשך קריאה >