במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות, מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות.
לדברי סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, אלון זס"ק, שהציג את התוכנית, היא כוללת את שיפור המצב הסביבתי ברחבי יו"ש, כאשר חלק הכרחי בכך הוא היכולת לבצע פיקוח יעיל ומיפוי של כלל המזהמים, כמו גם עבודת שטח יסודית שתאפשר את הכרת המפגעים ותניח את התשתית לטיפול בהם.
חלק מהדוברים הביעו ספק במימוש החלטת הממשלה וזאת לאור הנתונים לפיהם 75% מהחלטות הממשלה אינן מיושמות.
במהלך הכנס העלו מנכ"ל רט"ג, שאול גולדשטיין והיועץ המשפט של החברה להגנת הטבע, עו"ד טל צפריר, את השאיפה להכריז על שמורת טבע במרחב הירדן, שהוא כיום שטח צבאי סגור. בקשה לה מתנגדים ראשי הרשויות באזור, שחוששים ששמורה תפריע לתוכניות הרחבת החקלאות. יצוין, שבניגוד לנעשה בתחום הקו הירוק, הסמכות להכריז על שמורת טבע מצויה בידי אלוף הפיקוד. למרות זאת שמורות חדשות לא הוכרזו מזה שנים רבות. כנראה, בלחץ הרשויות המקומיות.
נציגת "צלול", דליה טל, אמרה ששמורות הן דבר חיובי, אך אם השמורה מוכרזת באזור מופר הסובל מזיהום, היא אינה מסוגלת להתקיים. בדבריה קראה לעיריית ירושלים ולמדינה למצוא פתרון דחוף לשפכי העיר הזורמים לקדרון ומשמשים להשקיית התמרים ללא טיפול מקדים. מי הקדרון גורמים לזיהום הקרקע ולנזקים קשים לאזור כולו. בנוסף הפנתה אצבע מאשימה לכיוון מחנות צה"ל וההתנחלויות, שממש כמו הישובים הערבים, מזהמים את כל השטח בשפכים ובפסולת. על פי הערכה, הישובים הערבים מזרימים לשטחים הפתוחים כ-50 מיליון מ"ק שפכים בשנה, שברובם מחלחלים למי התהום.
תושב הכפר חוסאן, זיאד סבטין, סיפר על הסבל של תושבי כפרו משפכים שמזרימה בית"ר עילית. מנהל רשות ניקוז ירקון, ד"ר דוד פרגמנט, סיפר על הקושי בהתמודדות עם נחל חוצה גבולות. מנהל מחוז ירושלים, במשרד להגנת הסביבה, שוני גולדברג, סיפר על תוכנית המחוז לשדרוג והקמת תשתיות במזרח העיר הסובלת מהזנחה ארוכת שנים. מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, גלעד אך, סיפר על ענף המחצבות הלא חוקיות (20,000 דונם) המשגשג ביהודה ושומרון, שרוב תוצרתו מיועדת לישראל ולירדן. לדבריו, יש לעצור את התופעה. ד"ר יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון סיפר על מחקרים שערך על תעשיית הפסולת האלקטרונית, שבמרכזה שריפת פסולת המבוצעת על-ידי ילדים, והשלכותיה הסביבתיות והבריאותיות הקשות על תושבי האזור ובעיקר על העלייה בשיעור מחלות הסרטן שהיא גורמת. לדבריו, המחקרים הביאו ליוזמות לניקוי השטח ולמציאת חלופות לשריפה.
למרות ניסיונם של המארגנים להמנע משיח פוליטי, מהקהל נשמעו קריאות בדבר הנזקים שגורמים המתנחלים לסביבה ולאוכלוסיה הפלשתינית.
