בעקבות גשמי הברכה ועליית מפלס הכינרת על רשות לפתוח את סכר דגניה ולהזרים מים לירדן הדרומי, שהוא אחד הנחלים החשובים בעולם שסובל במשך שנים מזיהום והזנחה. ל"צלול" ידוע שישנם לא מעט גורמים, ביניהם ברשות המים, שמתנגדים לפתיחת הסכר בטענה שיש לאגור את כל המים באגם, גם במחיר הצפות, שכן בעבור כל טיפה שתוזרם יהיה צורך לרכוש מים מותפלים – טענה שאין לה הצדקה. להיפך, לפתיחת הסכר והזרמת המים יש יתרונות חשובים שערכם גבוה פי כמה ממחיר המים הנאגרים.
- הזרמת מים לירדן הדרומי תיטיב עם הנחל שבמשך שנים סובל מהזרמת קולחים במליחות גבוהה. ואכן, בתוכנית רשות המים הקמת מתקן התפלה לקולחים אלה שלפי שעה אינה מקודמת. התוצאה קולחים מלוחים הזורמים בנחל. תוספת מים שפירים במליחות פחותה תשפר מאוד את מצבו של הירדן.
- הירדן מנותק מהכינרת שהיא מקור המים שלו. במשך שנים מוזרמים מים מעטים לחלקו הצפוני באמצעות משאבות. חידוש הקשר האקולוגי בין האגם לנחל הוא מהלך חשוב שיש לו תרומה רבה לאקולוגיה של הנחל, למגוון המינים שבו ולבריאותו.
- הזרמה שטפונית של המים, גם אם לתקופה קצרה, תאפשר מהלך המכונה "איתחול" Restart mechanism (מושג שהנחיל חתן פרס ישראל, פרופ' אביטל גזית), שיש לו חשיבות רבה מאוד: חידוש הקישוריות של הנחל לכל אורכו, הרחקת צמחייה שחדרה לערוץ, שיפור איכות המים, גריפת חומרים שהצטברו בקרקעית ומתן אפשרות לנחל ל"היוולד מחדש".
- לפתיחת סכר דגניה צפויה השפעה חיובית ביותר על האגם בכך שהיא תגרום לתחלופת מים – ליציאת מים בעלי מליחות גבוהה ולהפחתת המליחות הגבוהה (300 מג"ל) המאפיינת את מי האגם, ופוסלת את מימיו להשקיית מגוון רחב של גידולים.
עמותת "צלול" מבקשת מרשות המים לבחון את מגוון השיקולים העומדים בפניה ולהימנע מקבלת החלטות הרואות רק את הפן הכלכלי הצר וקצר הטווח.
