הישג גדול למפרץ אילת ולעמותת "צלול" – הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קיבלה את עמדת "צלול", מדענים וארגוני סביבה נוספים וקבעה שאין להגדיל את כמות החנקות המוזרמות למפרץ אילת. החלטת הוועדה באה לאחר שקיבלה מכתבים מ"צלול" והמדענים המתנגדים בכל תוקף לתוספת החנקות. במכתב לשר החקלאות, אבי דיכטר, מנהל רשות המים, חזי ליפשיץ, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן ואחרים כתבה "צלול" שאין להגדיל את כמות המים המופקים מבארות ולהמתין עם פיתוח האזור עד עד להרחבת המתקן להתפלת מי ים ב-2028. במכתב כתבו: "אנו מבקשים למנוע את הסיכון הרב שבגידול רמת החנקות המוזרמת למפרץ הרגיש שכבר כיום חורגת מהסף העליון של כושר הנשיאה של המפרץ ומעמידה בסיכון רב את המשך קיומה של שונית האלמוגים הנדירה שבמפרץ.
"בקשתנו נובעת מהחשש שהגדלת כמות הקידוחים היבשתיים, וכתוצאה מכך הגדלת כמות החנקות המוזרמת, תפגע פגיעה אנושה בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שעליה מבוססת כלכלת העיר אילת וכלכלת האזור כולו, והיא נכס טבע בעל חשיבות מקומית ועולמית. דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת האחרון מעיד על התאוששות איטית ולא יציבה של שונית האלמוגים, מאז שהוצאו כלובי הדגים ב-2008. אחת לכמה שנים מתרחש ערבוב עמוק של מי המפרץ. כיוון שכך, חומרי הזנה (כמו חנקן), שהוזרמו למפרץ והצטברו בעומק עולים לאזור המואר וגורמים לפריחת אצות חזקה וממושכת הפוגעת באלמוגים מתיישבים ובמושבות אלמוגים צעירות (קטנות)".
הבקשה להגדיל את כמות מי הקידוחים היא תוצאה של השאיפה להרחיב כבר עתה את היקף השטחים החקלאיים המושקים לצורך גידול תמרים וגידולים חקלאיים אחרים.
ועדת מדענים שבדקה את יכולת הנשיאה של המפרץ, קבעה עוד ב-2016 רף הזרמה של 22 טון חנקן בשנה לכלל המזרימים, שהתקבל כמסמך מנחה לוועדה למתן היתרי הזרמה לים. למרות זאת ב-2022 הוזרמו למפרץ 25 טון חנקן (מתוכם 18 טון של מקורות), ב- 2023 גדלה הכמות ל- 26 טון חנקן (מקורות – 21 טון). באם בקשת מקורות תיענה, בין השנים 2024 ל-2028 תזרים מקורות לבדה למי המפרץ 24 טון חנקן בשנה!!! משמעות הדבר הזרמה כוללת של 29 טון חנקן, שעלולה לגרום לפריחת אצות שיסכנו את שונית האלמוגים ומערכות אקולוגיות נוספות התומכות בשונית, כמו למשל עשב ים שצומח בקצה הצפוני של המפרץ, בסמוך לנקודת ההזרמה".
עוד כתבו "צלול" והארגונים: "למרות ההבנה לצורכי החקלאות, אין לנו ברירה אלא למלא את חובתנו להגן על מפרץ אילת הרגיש ולהתנגד מכל וכל לבקשה ולהציע ל"מקורות", משרד החקלאות ויחידות המו"פ, למצוא דרכים לספק מים לחקלאות – בלי להגדיל את כמות החנקן, או לדחות את התוכניות להרחבת החקלאות במספר שנים – עד להרחבת מתקן התפלת מי הים.
דווקא בעידן של משבר אקלים, שגרם להכחדתן של למעלה מ- 50% מהשוניות ברחבי העולם, חלה עלינו החובה לשמור מכל משמר על השונית היקרה של מפרץ אילת, שמדענים מצאו שהיא בעלת יכולת שרידות גבוהה בהשוואה לשוניות אחרות, ולמנוע איומים העלולים לפגוע בה דרמטית – למעננו ולמען הדורות הבאים".