"צלול" עוקבת אחר המכליות שמגיעות למפרץ אילת כדי לוודא שהכמות המשונעת אינה עולה על זו המותרת בהיתר הרעלים של המשרד להגנת הסביבה – שני מיליון טון בשנה. כל מכלית המגיעה למפרץ היא פוטנציאל אדיר לשפך נפט כתוצאה מתקלה, רשלנות או חבלה. אסון נפט במפרץ משמעותו מות שוניות האלמוגים בישראל, ירדן ומצרים, נזק אדיר לטבע, לתיירות וליחסי ישראל עם שכנותיה
שינוע הנפט מראשית 2023 - שש מכליות, כ- 1.86 מיליון טון בחמישה חודשים. היתר הרעלים מאפשר 2 מיליון טון בלבד!
תאריך עגינה | שם + קישור | יכולת נשיאה בנפח טון | סטטוס עגינה | סטטוס עזיבה | תאריך עזיבה |
29 ינואר 2023 | 309,960 | ריקה | מלאה | 2/1/2023 | |
12 פברואר 2023 | 318,953 | ריקה | מלאה | 2/15/2023 | |
27 פברואר 2023 | 308,206 | ריקה | מלאה | 2.3.2023 | |
5 מרץ 2023 | 299,999 | ריקה | מלאה | 8.3.2023 | |
23 מרץ 2023 | 318,325 | ריקה | מלאה | ||
28 מאי 2023 | Kitsos | 300,000 | |||
סך הכל יכולת נשיאה | 1,860,000 |
| |||
העובדות שחייבים להכיר באשר לשינוע הנפט של קצא"א במפרץ אילת:
- הנפט מיועד לייצוא – במהלך 2022 הגיעו למסוף קצא"א באילת 11 מכליות נפט ריקות עליהן הועמסו מיליוני טונות נפט שהגיעו לאשקלון ממקור בלתי ידוע ושונעו לאסיה. תושבי ישראל לא השתמשו בנפט הזה. עד למאי 2023 הגיעו לנמל קצא"א באילת שש מכליות, שנשאו כ-1.86 מיליון טון בחמישה חודשים, כשהיתר הרעלים מאפשר שני מיליון טון בלבד.
- הצינור ישן ומתפורר – הנפט זורם בצינור ישן שהתגלו בו 28,000 פגמי קורוזיה בדרגות חומרה שונות.
- קצא"א אינה ערוכה לטפל בזיהומים – בדצמבר 2022 זלג לים חומר מזהם ממקור פוסילי. למים הושלכו עשרות ספוגים תעשייתיים ״סופגי שמן״ במטרה ללכוד את החומר המזהם. הטיפול הכושל באירוע מוכיח עד כמה החברה אינה ערוכה ואינה מסוגלת להתמודד עם דליפות.
- החיסיון מונע מידע על הכמות שעוברת בצינור ומוטענת בנמל אילת. קיים חשש שקצא"א תחרוג מהיתר הרעלים – עקב החיסיון חסר כל ההיגיון ממנו נהנית קצא"א, ולאור הגידול הדרמטי במספר מיכליות הנפט הפוקדות את מפרץ אילת, אי אפשר לדעת מהי כמות הנפט המדויקת שעוברת בצינור מאשקלון לאילת וגם מהי כמות הנפט שמועמסת באילת. קיים חשש משמעותי שעל אף מדיניות המשרד להגנת הסביבה של "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", קצא"א תחרוג מהיתר הרעלים.
- הנהנים העיקריים מרווחי קצא"א הם סוחרי דלקים – הסביבה והציבור מפסידים – בעוד שקצא"א הופכת לאיום המרכזי על המפרץ ועל כלכלת העיר אילת, 90% מהפעילות הכלכלית של העיר מבוססת על תיירות ופעילות הקשורה לים. הנהנים העיקריים מרווחי קצא"א הם סוחרי דלקים ומתווכים שגוזרים קופון לכיסם הפרטי. בעוד שאזרחי ישראל לא נהנים מהרווחים.
- תושבי אילת סובלים ממפגעי ריח וזיהום אוויר ממתקני קצא"א – ככל שהיקף הפעילות יגדל – הסכנה לבריאות הציבור תתעצם ותכלול מחלות נשימה, אסטמה, כאבי ראש, בחילות, סחרחורות ואף סרטן.
- אסון דליפת נפט מסכן את מתקני ההתפלה שמספקים חלק ממי השתייה של תושבי אילת.
- במקרה של זיהום משמעותי – כלכלת אילת תקרוס.
