ארגוני הסביבה ובראשם "צלול" שלחו מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן ולשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בו ביקשו לצרף את חוק התלמ"ת לחוק ההסדרים של 2023 ולאפשר בכך להקצות את המשאבים הנדרשים למניעה וצמצום אירוע נפט ים מטרה למנוע את הפגיעה בטבע, בציבור ובאלפי עסקים הנסמכים על ים צלול לצורך פעילותם.
במכתבם כתבו הארגונים: בחמש שנים האחרונות התרחשו לפחות 20 אירועי זיהום ים חמורים בעולם משפך או דליפת נפט ודלק[1]. בישראל שפך שמן בים עלול להשבית מספר מתקני התפלה, מקור המים השפירים העיקרי בישראל. הנזקים מהפגיעה בים, בחופים, בתשתיות, בדגה ועולם החי בים, בחקלאות[2], בעסקים וברווחת הציבור מאירוע זיהום גדול כתוצאה משפך נפט או דלק הוערכו במליארדי שקלים (בדו"ח עבור משרד האנרגיה)[3]. למרות הקושי בעצירת הזיהום וטיפול בו לאחר שפך הנפט/דלק לים, אפשר לצמצם את היקף ועוצמת הנזקים באמצעות השקעה באמצעי חישה והתרעה חדשניים, רכישת כלי שייט ואמצעי טיפול מתקדמים ואחזקת צוותים מיומנים בכוננות בתחנות החרום שאמורות לקום לשם כך בחיפה ואשקלון וחידוש הציוד בתחנה באילת. ועדין, יותר משנה לאחר אסון זיהום "זפת בסערה" (פברואר, 2021), המלצות ועדת המנכ"לים ומספר החלטות ממשלה בנושא אין את ההערכות הנדרשת (חקיקה, תקציב ותקנים) למניעה וטיפול באסון זיהום ים גדול בשמן (דלקים, נפט).
חוק התלמ"ת – חוק להסדרת התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, אשר מיישמת את החלטת ממשלה 3542 (משנת 2008) להערכות, תגובה מהירה וטיפול יעיל באירועי שפך נפט ודלקים לים. בשתי החלטות ממשלה מהשנים 2014-15 נקבע כי ישנה חשיבות אסטרטגית ליישם את החלטה 3542 ולהשלים את ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה לכך. לאחר אסון זפת סערה בהחלטת ממשלה (מספר 832, מיום 23.02.2021) הוקמה ועדת מנכ"לים לבחינת היערכות לחירום בזיהום ים ובקידום חוק התלמ"ת אשר מתעכב משנת 1998. במאי 2021 פורסמה טיוטה להצעת החוק להערות הציבור. החוק מסדיר גם את הסמכיות לטיפול בזמן אירוע זיהום ים, ואת האמצעים להקמת מערך מתנדבים לטיפול בחופים שייזדהמו. עם זאת, ככל הידוע לנו, עד היום לא הוגשה הצעת חוק חדשה לועדת שרים לחקיקה. על מנת למנוע כל עיכוב נוסף אנו מבקשים שחוק התלמ"ת יצורף ל"חוק ההסדרים" לתקציב 2023. חשוב לציין שממשלת ישראל מחוייבת ליישום התלמ"ת באמנות בני"ל עליה חתמה.
תקציב – ועדת המנכ"לים המליצה בדוח שפורסם בנובמבר 2021 על שדרוג אמצעי ההתמודדות עם תרחישי אסון שפך ימיים וההיערכות למניעתם[4] על מנת להגיע להערכות והכוננות הנדרשת, המלצות הועדה כללו: הקמת מערך מודיעין וההתרעה עצמאי בנוסף לשירות הסוכנות האירופאית, תוספת של 20 תקנים ליחידה למניעת זיהום ים במטה היחידה ובתחנות היעודיות לכך (שטרם הוקמו בנמלי חיפה ואשקלון ובתחנה הקיימת באילת), השלמת רכש של כלי השייט והציוד, השלמת החקיקה ועוד.
התלמ"ת ממומן מקרן יעודית למניעת זיהום ים, אך זו אינה יכולה לכסות את סך ההוצאות הנדרשות להקמת המערך המוכנות והתגובה. הקרן ממונת מהיטלי הזרמה לים, אגרות שמן וקנסות על עבירות זיהום ים, אך בבחינת ההוצאות הקבועות והכנסות הצפויות הקרן נמצאת בגרעון הנובע משימוש בכספי הקרן להוצאות השוטפות של היחידה להגנ"ס הימית, והן בשל ההפחיתה בהכנסות הקרן (היטלי הזרמה לים פחתו בזכות צמצום המבורך של נפחי ההזרמה לים). על תזכיר הצעת חוק התלמ"ת האחרונה (מרץ 2021) על מנת לעמוד ביעדי התלמ"ת יש צורך בהקצאה חד פעמית 98 מליון (64 מיליון ש"ח בתקציב 2023 והיתרה בפריסה ל-5 שנים), והקצבה קבועה של 15 מליון ש"ח לקרן מקופת המדינה, וזו על מנת לכסות הוצאות שוטפות לתחזוקת כלי השיט והציוד ולמשכורות לתקני כח האדם הקבוע ההכרחי למערך התגובה והטיפול.
אחרי אסון זיהום "זפת בסערה", מה עוד צריך לקרות על מנת שהצעת החוק והתקנים, הציוד כלי השיט יושלמו וייתוקצבו. אנו מבקשים להבטיח שבתקציב 2023 לא יפקד מקומה של תוכנית זו. הגברת ההערכות לאירוע זיהום שמן חשובה ודחופה גם לאור תוכניות משרד האנגיה ומנהל התכנון להרחיב את קידוחי הגז והנפט במרחב הימי של ישראל ולהקים אסדות הפקה/טיפול נוספות.
אנו מבקשים מכבוד השרים להתייחס לסיכון בחשיבות עליונה, לצרף את חוק התלמ"ת ל"חוק ההסדרים" בתקציב 2023, במטרה להקצות את כל המשאבים הנדרשים ולקדם את יישום התוכנית בדחיפות, על מנת למנוע את הפגיעה בטבע, באלפי עסקים הנסמכים על ים צלול ונקי לפרנסתם ובבריאות ורווחת הציבור, כתוצאה מ"סגירת הים" או חשיפה אפשרית לזיהום.
[1] אירועים שפך של 100 טון נפט או דלק משנת 2016 ועד 2021, וזה למרות ההפחתה בכמיות אירועי זיהום ים בעשורים האחרונים
[2] מלבד חקלאות ימית, השבתת מתקני התפלה ליותר ממספר שבועות תגרום לקיצוץ מיידי באספקת מים שפירים לחקלאות (תשובת רשות המים, לשאילתה של חבר כנסת מוסי רז, 2021); .
[3] סדן ולוונטל, 2016, שיקולים כלכליים בפיתוח מקורות דלק בים – בהתייחס לאירועי דליפה אקראיים, בתוך סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז בים, www.gov.il עמ' – 169-185. משרד האנרגיה, נובמבר 2016.
