"צלול" לגמליאל: מכירת "נובל" ל"שברון" – הזדמנות להסדרת הרגולציה

בעקבות מכירת חברת נובל אנרג'י לתאגיד שברון (Chevron) מבקשת עמותת צלול מהמשרד להגנת הסביבה לפעול בדחיפות  לזירוז ההיערכות למוכנותו לטיפול באירועי דליפה ושפך בים ולצמצם את פערי הרגולציה החלים על קידוחי הגז והנפט בים ולהתאימם לדירקטיבה האירופית, הנחשבת לסט הנהלים המתקדם בעולם להגנה על הים מפני קידוחי גז ונפט בים. הדירקטיבה האירופית נכתבה על ידי מיטב אנשי המקצוע העולמיים בעקבות אסון מפרץ מקסיקו ומחייבת את כל החברות האירופאיות באשר הן. אסדת כריש-תנין פועלת על פיה, ואילו אסדות לוויתן ותמר פטורות מההקפדה היתרה. חשיבות העניין היא במניעת אסון קידוח שתוצאתו נזקים בעלות מיליארדי שקלים לסביבה הימית, לכלכלה ולציבור.

לדבר "צלול": בעקבות משבר הקורונה הציבור מבין היום יותר מתמיד את המשמעות של מניעת הגישה לים נקי, שהיא חשובה לחוסן הנפשי והבריאותי, שבו תלוי החוסן הלאומי של כולנו.

בנוסף, הים הוא מקור המים הראשי של ישראל, אשר תלויה לחלוטין בהתפלה, הוא מקור הכנסה של מיליארדים כפתח הראשי של ישראל בסחר, כמו גם לאנרגיה, תיירות ועוד אינספור עסקים התלויים בים נקי. קידוחי הגז והנפט אינם מבוטחים בסכומים שימנעו את גלגול העלויות האסטרונומיות אל הציבור במידה וחס וחלילה יתרחש אסון דליפה גדול.

הפערים שיש לצמצם:

אישור חוק התלמ"ת והצטיידות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית – הממשלה אישרה ב-2008 את התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת), שהיא מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים הפועלים בתגובה לאירוע של שפך שמן שעלול לגרום לזיהום  הים. למרות שעברו למעלה מ-12 שנים מאישור התוכנית התקנים ולמרות דו"ח מבקר מדינה חמור בנושא משנת 2013, עד היום רוב הציוד טרם נרכש, חסרים מפקחים מיומנים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, אין מספיק פיקוח על האסדות ולא הוקמו מרכזי חירום בצפון ובדרום המדינה כנדרש. משמעות הדבר היא סיכון הסביבה הימית, הציבור והכלכלה.

בנוסף, התוכנית לא עוגנה בחקיקה שתאפשר גיוס חרום של כלים וכוח אדם והתוכנית הקיימת לא נותנת מענה לתרחישים הגרועים יותר. יש לדרוש ממשרד האוצר תקציב ייעודי להשלמת הפער בציוד ובתקנים.

יש לאשר את חוק אזורים ימיים על פי הנוסח של המשרד להגנת הסביבה – על-פי חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, יש להחיל את חוקי ישראל המבטיחים הגנת הסביבה הימית והחופית גם במים הכלכליים. הדברים אמורים במיוחד לאור החלטת משרד האנרגיה לפתוח את הים לקידוחי אקספלורציה נוספים לחיפוש מרבצי גז ונפט שהוא קידוח מסוכן וסבוך ושפגיעתו בים ובחופים תהיה חמורה עשרות מונים יותר מאשר הגז. בשל סיבה זו יש צורך בחקיקה ראשית, שתאושר מוקדם ככול האפשר ותבטיח הגנה מקסימלית על הים.

הצעת חוק אזורים ימיים תעניק לראשונה סמכויות משמעותיות למשרד להגנת הסביבה במרחב, תכנון מערך תכנוני שקוף ומאוזן בתחומי המים הכלכליים ותבטיח את מעורבות הציבור בניהול המשאבים יקרי הערך המצויים באזור.

  יש לקבוע הפרדת רשויות מלאה– המסקנה הראשונה בעקבות אסון מפרץ מקסיקו הייתה, כי חייבים להפריד בין הגורם שמקדם את התעשייה בים לבין מי ששומר על הים מפניה, מפאת ניגוד העניינים המובהק. למרות זאת, לממונה על הנפט במשרד האנרגיה סמכות בלעדית בכל תחום התכנון של הקידוחים ואסדות במים הכלכליים. למשרד להגנת הסביבה מעמד יועץ בלבד ולמנהל התכנון אין שום מעמד רשמי. יש להסדיר את הנושא ולהעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות במים הכלכליים.

יש לקדם הצעת חוק אחריות לנזקים סביבתיים  – האחריות הביטוחית במקרה של אסון שפך מוגבלת ולא ידועה ותנאי הפוליסות וערכי הכיסוי אינם מפורסמים. בנוסף חסרה חקיקה המגדירה אחריות קפידה לקידוחי גז ונפט בים.  הצעת חוק של "צלול" בנושא זה הונחה בכנסת הקודמת ע"י ח"כ אכרם חסון, ויש להביא לאישורה.

 יש לקבוע  הערכת סיכונים מתכללת משלב התכנון ועד סיום ההפקה – על פי הנהוג כיום הקידוחים מתנהלים באמצעות "צ'ק ליסט" של דרישות רגולטוריות אך אין הערכת סיכונים כוללת  ודרישה לצמצם את הסיכונים הבטחותיים והסביבתיים למינמום האפשרי בטכנלוגיה הישימה הקיימת. מצב  זה מחייב שינוי מידי.

 יש לקבוע נוהל קבוע לבקרה חיצונית  – את הבקרה צריכה לנהל  חברה בינ"ל בלתי תלויה, המתמחה בתחום הבטיחות והגנת הסביבה של קידוחים ואסדות גז ונפט בים, שתמומן על ידי החברות המפיקות ותנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה.

יש להקפיד על שקיפות, זמינות מידע ושיתוף ציבור –בתהליך התכנון במים הכלכליים אין שיתוף ציבור עד לשלב ההתנגדויות והמידע מסופק לציבור רק לאחר הפעלת לחץ ציבורי במסגרת חוק חופש המידע. עובדה זו פוגעת בציבור, מסכנת את הים ומפקירה אותו לאינטרסים של התעשייה בלבד.

בנוסף, במהלך המחלוקת הציבורית הגדולה על מיקום אסדת לוויתן, התחייב משרד האנרגיה שיפרסם כל דליפה קטנה ובינונית של חמש חביות ומעלה של כל חומר שנמצא באסדה, וכן כי יפרסם את ספר הנפט במלואו, אולם דברים אלה לא בוצעו עד היום.

יש לדרוש כי חברי מועצת הנפט יעברו סדנה סביבתית על הגנת הים בקידוחי גז ונפט – מרבית החברים במועצת הנפט אינם מודעים להשלכות הסביבתיות והכלכליות של דליפת נפט או קונדנסט בים, ולמרות הבטחות במשך שנים, עד היום טרם בוצעה סדנה מעין זאת. חברי מועצת הנפט מייעצים לשר האנרגיה ומן הראוי שיבינו את הנושא. בנוסף, יש לדרוש שקיפות ציבורית לגבי הנאמר בדיונים אלה.

יש לדרוש כי המועצה הציבורית למעקב אחר אסדת לוויתן תכונס בתדירות גבוהה, כפי שהובטח בעת הקמתה.

עמותת צלול בטוחה שהשלמת פערים אלה תסייע במניעת אסון הקידוח שבמצב הנוכחי הוא שאלה של זמן בלבד.