עמותת צלול וארגוני סביבה בגליל – עמותת אל אמל, פורום אזרחי יהודי וערבי וקואליציית ארגוני הסביבה, פנו למנהל רשות המים, גיורא שחם, בבקשה להתערב לפתרון בעיית השפכים הגולמיים הזורמים מהישובים מג'ד אל כרום, בענה ודיר אל אסאד, לנחל שגור ומשם לנחל חילזון ולים, תוך גרימת סבל רב לתושבים. פרשה הנמשכת למעלה מ-13 שנים (מ-1995), במהלכן השקיעה המדינה עשרות מיליונים בניסיונות למצוא לה פתרון. עד היום ללא הצלחה.
לדברי הארגונים, זרימת השפכים ברחובות הישובים ומשם לנחל היא תוצאה של בעיות ביוב קשות שנבעו מתקלות חוזרות ונשנות בתחנות השאיבה המזרימות את הביוב למט"ש כרמיאל. לאחר שנות דיונים רבות וממושכות, סבל רב שנגרם לתושבים, ובעקבות הקמת תאגיד המים והביוב "מי גליל", הסכימה המילת"ב ב-2011 להקצות סכום של כ-60 מיליון שקל להקמת קו גרביטציוני המייתר את תחנות השאיבה ומוליך את השפכים ישירות למט"ש.
ואכן, לאחר עבודה מאומצת הקו הושלם, אלא שהבעיה לא נפתרה, וזאת בשל היעדר קווי הולכה וקו מאסף מהישובים לקו הגרביטציוני. כתוצאה מכך הקו, שבתכנונו ובהקמתו הושקעו מאמצים רבים וכסף ציבורי רב, אינו מופעל, מונח כאבן שאין לה הופכין, והביוב ממשיך לזרום כמקודם. מזהם את הסביבה ומסכן את בריאות התושבים.
ב-2016 פנו הישובים ותאגיד מי גליל לרשות המים, בבקשה לסייע במימון הקווים המחברים, בעלות של כ- 20 מיליון שקל. הסיוע אושר, אך למרות זאת הקווים לא הוקמו. אם לא די בכך, לאחרונה הודיעה ועדת השיפוט שהיא מבקשת לדון שוב בתוכנית הסיוע. עובדה הגורמת לעוד גרירת רגליים, להמשך סבל התושבים שברחובם זורם ביוב גולמי, סניטרי ותעשייתי (כולל ביוב של בית מטבחיים), ולהמשך הפגיעה בטבע.
עמותת צלול והתושבים ביקשו מנהל הרשות, למצוא פתרון מידי לסוגיה כואבת זו. לדבריהם, לא יעלה על הדעת שאחרי השקעה של עשרות מיליונים מכספי הציבור, הביוב ימשיך לזרום תוך גרימת סבל רב לתושבים ותוך זיהום נחלי האזור. לדעתם, מדובר בכשל ניהולי וסביבתי שיש להביא לפתרונו המידי.
