שיקום צלול של הנגב המערבי ופיתוחו – מה מציעה עמותת "צלול"?

בעקבות האסון שפקד את יישובי העוטף ב-7 באוקטובר 2023, מבצעים מנהל התכנון, מנהלת "תקומה" והקהילות מאמצים לשיקומם. עמותת "צלול" ו"צלול בעסקים" – הזרוע הייעוצית של העמותה, מציעות לבצע משימה חשובה זו על-פי עקרונות הקיימות: חברתית, כללית וסביבתית, תוך הקפדה על הגברת החוסן האקלימי, הקהילתי, והביטחון האישי.

הליווי והסיוע שמציעה "צלול" למגזר הביתי, העסקי והציבורי הם מתחומי התמחותה: צמצום פסולת וטיפול בה, מים, שפכים ונחלים – מיפוי צרכים, ניתוח, תכנון, הנגשה והמלצה על פתרונות ברי קיימא וליווי בשלבי היישום, שיותאמו לכל חברה, עסק ורשות, בהתאם למטרות שיוגדרו.

"צלול בעסקים", שפועלת משנת 2020, היא הזרוע הייעוצית של "צלול" שמלווה עשרות חברות, רשויות ועסקים המבקשים להפחית את השפעתם השלילית על הסביבה, תוך הטמעת תהליכי התייעלות סביבתית וכלכלית. ניסיון זה יועיל רבות לשיקום יישובי העוטף.

הייעוץ והפתרונות מחולקים לארבעה תחומים:

  1. פסולת ופלסטיק – צמצום פסולת, הפרדה במקור, שימוש חוזר, מיחזור והשבת אנרגיה – במגזר הביתי, העסקי, החקלאי וברמה הקהילתית (קיבוץ, מושב ושכונה).
  2. מים, ניקוז ושפכים – התייעלות, קציר גשם ומי נגר, שימוש חוזר נוסף ומניעת זיהום מקורות מים.
  3. ליווי ותמיכה בעסקים קטנים וגדולים – בכל האספקטים של הקיימות וההתייעלות הכלכלית.
  4. מענה בתחום האנרגיה בשילוב עם מומחים נוספים – התייעלות אנרגטית, אנרגיה סולארית, אגירת אנרגיה, וביוגז.

1. פסולת ופלסטיק

צמצום צריכת מוצרים חד פעמיים ואריזות, עידוד שימוש חוזר, הפרדה במקור תוך גיוון שיטות הטיפול לכל סוגי הפסולת בממשקים קהילתיים ועסקיים בסקלות שונות:

  • הקמת תשתיות נגישות להפרדת פסולות במקור – (נייר, זכוכית, אורגני ואריזות) הטמעת אופני פינוי יעילים למתקני מיון, ובהמשך טיפול בפסולות במפעלי מחזור ומתקני קומפוסטציה.
  • הטמעת פתרונות לטיפול מקומי בפסולת אורגנית – ביישובים, בחברות ובאזורי המסחר. מותאמים לגודל ולשיטת הטיפול המתאימה בהתאם לתוצר הרצוי: קומפוסט, גז או כל תוצר אחר בהתאם לצרכים והמגבלות שיועלו.
  • עידוד מיחזור – באמצעות תחרויות ומתן ערכים כלכליים. יישום פתרונות מיחזור העומדים בתקנים למניעת הטעיית הציבור ו"גרין ווש".
  • השבת בקבוקי פיקדון – שיפור הנגישות להשבת הבקבוקים והחזרת הפיקדון.
  • אימוץ מודל Pay As You Throw גביית תשלום עבור השלכת פסולת בהתאם לנפחה או משקלה.
  • גיבוש תקנות עזר מקומיות – לאיסור הכנסת מוצרים חד פעמיים מפלסטיק לפארקים וגנים.
  • הימנעות מהטמנה ושריפה, סגירה ושיקום של אתרי פסולת פיראטיים – מתקני השבת אנרגיה (שריפת פסולת), אך ורק כפתרון עבור פסולת שאי אפשר למחזרה. גיבוש תקנים לניצול מיטבי של הגז במטרה למנוע זיהום אוויר. ההקמה והניהול בשיתוף חברות בינלאומיות ומועצה ציבורית לשקיפות מלאה משלב התכנון, ההקמה וההפעלה.
  • חינוך והסברה – תמיכה בפעילות מתקציב קרן הניקיון ומקורות תקציביים נוספים בעקבות המלחמה.
  • פסולת פלסטיק במגזר החקלאי – תכנון וליווי של מערך איסוף ומיחזור פסולת פלסטיק במגזר החקלאי, למניעת השלכתה לשטחים הפתוחים ולנחלים.
  • פיתוח כלי חישובי מבוסס GIS להערכת כמות הפלסטיק באזור הנבדק והאמצעים העומדים בפני החקלאים לטיפול בה.
  • התאמה לאזור מתוך סל פתרונות תפעוליים על סמך ניסיון בארץ ובעולם, כולל שיטת חישוב עלויות וניתוח עלות-תועלת: כדאיות הקמת תחנות מעבר, כדאיות שימוש משותף בתחנות, הפחתה (שימוש בתחליפים), מחזור, ייעול השינוע לאתרי מחזור והטמנה, מערכי הסברה ועוד.
  • חישוב העלות תועלת הצפויה לחקלאים ולציבור מטיפול בפלסטיק החקלאי במניעת נזקים וזיהום.
  • הצעה למדיניות חדשה בנושא הפלסטיק החקלאי: חלופות משפטיות וחוקיות (כולל סיכויי הישימות) ליצירת שוויון בין פלסטיק חקלאי ופלסטיק ביתי ותעשייתי.

לכלים שיפותחו בנגב מערבי, יהיה ערך כלכלי נוסף: משבר האקלים מחייב ייצור מזון ידידותי יותר לסביבה, ולחלוצים בתחום צמצום מפגעי פלסטיק בחקלאות צפוי יתרון תחרותי שווה כסף בהפצתו לחקלאים נוספים בארץ ובעולם. (ראו הרחבה בהמשך).

2. מים ניקוז ושפכים

בעקבות הקרבות הקשים בישובים ובסביבתם, מערכות המים, הביוב והנגר העירוני נפגעו בצורה קשה ויש צורך להקימם מחדש. "צלול" מציעה את מודל "עיר סופגת" – הכולל פרקטיקות ואמצעים להתמודדות עם נושא הנגר – צמצום כמותו ושיפור איכותו החדרתו, השהייתו ושיפור איכותו במטרה למנוע את נזקיו לנחלים ולים. "צלול" תוכל לתרום רבות מניסיונה בנושא זה:

  • חידוש מערכות המים והביוב לפי התקנות – שיקום או הקמת מערכות חדשות בהתאם לתקנות צנרת תוך הקפדה על איכות התכנון והביצוע, תוך הכנסת סעיפי איכות לחוק חובת המכרזים.
  • מניעת חיבורים צולבים בין מערכות המים והביוב – במטרה למנוע חדירת מי גשם למכונים לטיפול בשפכים וכדי למנוע הצפה וגלישה של ביוב לרחובות, נחלים ולים – בשכונות ותיקות וחדשות.
  • הגדלת היצע הקולחים – הקמת מאגרי קולחים ותשתיות לניוד קולחים – מחסור במאגרים גורם להזרמת הקולחים בחורף לנחלים ותת ניצול של מלאי הקולחים הקיים במדינה. [1]
  • צמצום כמות הנגר העירוני – (עזרה ביישום תנאי תמ"א 34ב') תוך ניתוח תנאי האזור: כמויות ועוצמות הגשם, סוג הקרקע, והתכסית בשטח. הצעת פתרונות תוך השענות על ניסיון שנצבר בארץ ובעולם. השארת שטחי חלחול בגינות פרטיות ותכנון פארקים עירוניים כך שיכולו לקלוט גשם ולעשות שימוש במים לפרק זמן ממושך. גינון קהילתי, עידוד בניית גגות וקירות ירוקים.
  • לשמור על מקורות המים הטבעיים – שיש להם יתרונות בריאותיים, סביבתיים, כלכליים וביטחוניים. (קידוחי מים ימשיכו לעבוד גם אם מתקני ההתפלה ישותקו). לטפל בזיהומים קיימים, למנוע זיהומים חדשים ולשמור על כושר ההפקה ממי התהום.
  • לעודד קידוחים חדשים במקום חדשים שהתיישנו – באמצעות סיוע לתאגידי המים והביוב, ולמגזר הכפרי בתקציבים וכלים אסדרתיים. ניהול נכון של מי התהום (למשל שמירה על מפלסי מי תהום המונעים המלחה).
  • שימוש במים אפורים – שימוש נוסף במי מקלחות במתקני ספורט ומלונות המייצרים כמויות גדולות של מים אפורים שיכולים באמצעים חוקיים[2] ופשוטים יחסית להיות מנוצלים ברמה הקהילתית לגינון ולהדחת אסלות.
  • תכנון גינות וגנים מותאמי אקלים – בהנחה שגינות רבות נהרסו, מומלץ לשקמן באמצעות צמחייה מקומית המותאמת לאזור והשקיה מדייקת כדי לחסוך במשאבים ולצמצם את השפעת משבר האקלים.
  • שיפור איכות הקולחים ברמה מקומית ומותאמת לצורכי החקלאי והקהילה. במידת הצורך העלאת רמת הטיפול לאיכות שלישונית ואף למעלה מכך (רק שיש צורך בכך), באמצעות סגירת מכוני טיהור קטנים ולא יעילים והקמה ושדרוג מט"שים, תוך הקצאת כסף ממשלתי.
  • נחלים ונוף – המלחמה והשימוש בכלי רכב כבדים גרמו לפגיעה קשה בערוצי הנחלים ולשינוי פני הקרקע, עובדה שעלולה להגביר את סחיפתה בחורף וליצור סופות אבק רבות בקיץ.  "צלול" תמליץ על שורה של מהלכים באמצעות גיוס מומחים בתחום זה.

שותפים פוטנציאלים: משרד החקלאות, מנהל התכנון, משרד השיכון, מנהלת תקומה, המשרד להגנ"ס, רשות המים, תאגידי המים והביוב, אגודות המים, קק"ל שמגלה עניין רב בתחום וכן גורמים נוספים עליהם יוסכם אקדמיה, משרדי תכנון ועוד.

הובלת פרויקט עיר סופגת: את הפרויקט יובילו עמותת "צלול" (באמצעות רכז פרויקט ייעודי) ושותפים ביישובים. לפרויקט תמונה ועדת היגוי בה חברים נציגי ממשלה וכן יועצים בהתנדבות ובשכר. את הפרויקט יבצע צוות רב תחומי הכולל מנהל פרויקט שיש לו ידע וניסיון בתחום, מומחי ניקוז, מומחי סביבה, אדריכלי נוף, מתכנני ערים, אנשי אקדמיה מתחום הנגר והתכנון, וכן אנשי קשרי קהילה לצורך גיוס הציבור.

3. ליווי ותמיכה בעסקים גדולים וקטנים

במטרה להובילם להתייעלות וחיסכון בפסולת, באנרגיה ובמים וקבלת חשיפה כעסק בר קיימא (נרחיב מתוך ניסיון "צלול בעסקים" והשפעה מקומית).

4. מענה בתחום האנרגיה בשילוב עם מומחים נוספים

יפורסם במסמך נפרד בעת הצורך.

הרחבה: פתרון לבעיית פסולת פלסטיק במגזר החקלאי - למניעת השלכתה לשטחים הפתוחים ולנחלים 

רקע

המגזר החקלאי צורך כ-35 אלף טון פלסטיק חקלאי בשנה, כ-8% מכלל צריכת הפלסטיק בישראל העומדת על כ- 450 אלף טון בשנה (נתוני המשרד להגנת הסביבה). מתוך כמות זו, כ-3,000 טון ממוחזרים (פחות מ-10% , תואם נתונים עולמיים).[3] כמות דומה, כ-10% מושלכת לשטחים הפתוחים, גורמת למפגעים נופיים, נשטפת עם הגשם לנחלים ולים וגורמת לנזקים לחי ולצומח, או מועלת באש וגורמת לזיהום אויר למור ולמטרדי ריח, ולסכנת שריפות. אריזות של חומרי הדברה וחומרי דשן המושלכות לסביבה גורמות לזיהום קרקע ולזיהום מקורות מים, להרעלת בני-אדם ובעל-חיים ולמפגעים נופים ואסטטיים. אמנם השימוש בפלסטיק בחקלאות מסייע להגדלת התפוקה, לחסכון במים, לחסכון באנרגיה ומסייע להפחית את השימוש בחומרי הדברה, אך תפוצתו הרחבה ואי-הטיפול הנכון הופכים אותו למטרד סביבתי קשה בארץ ובעולם.

לשימוש בפלסטיק במגזר החקלאי שורה של מאפיינים המבדילים אותו מיתר השימושים: השימוש הוא לרוב חד-פעמי, אפשרויות השימוש החוזר מצומצמות וקיימת אי-בהירות בשאלת האחריות לאיסופו (החקלאי, המועצה, הממשלה?):בעוד שבנושא הפסולת הביתית והתעשייתית קיימת אחריות יצרן ואחריות צרכן (חוק האריזות וחוק הפיקדון) הכוללים תמריץ כלכלי וקנסות על אי-עמידה ביעדים, חוקים אלה אינם חלים על הפלסטיק החקלאי. גם המיחזור נתקל בקשיים רבים. אמנם חלק מצנרת הפלסטיק וחלק מיריעות הפלסטיק ממוחזרים, אך מדובר בעיקר באזורים שבהם פסולת פלסטיק רבה. החקלאים מפנים את יריעות הפלסטיק על חשבונם לאתרי ריכוז שבהם דחסנים. החבילות הדחוסות מיוצאות לרוב לחו"ל. למרבה הצער, הטמנה או השלכה לשטחים הפתוחים הן עדיין פרקטיקה מקובלת לטיפול בפסולת הפלסטיק במספר מקומות בארץ.

פתרונות: התאמת חלופות ומענים לשיפור נגישות החקלאים לאתרי האיסוף ומתן כלים חדשים לצמצום השימוש בפלסטיק ולמיחזורו:

ברמת מיקרו

  • ניתוח ענפי החקלאות השונים באזור באמצעות ממ"ג (GIS) ואמצעים טכנולוגיים נוספים במטרה לאמוד את כמות הפלסטיק החקלאי בה נעשה שימוש וניתוח מחזור חייו LIFE CYCLE של הפלסטיק החקלאי במועצה.
  • איתור הכשלים התפעוליים הגורמים להשלכת הפלסטיק: העדר תחנות מעבר, עלויות שינוע (230 שקל לטון באזור הקרוב לתחנת מעבר ו-500 שקל לטון באזור מרוחק), עצימת עין של הרשויות, העדר מנגנוני האכיפה, חוסר מודעות ועוד.

ברמת המאקרו:

  • סקירה וניתוח של החסמים הרגולטוריים המעודדים הטמנה והשלכה לסביבה על-פני איסוף ומיחזור. מתן מענה כלכלי וסטטוטורי לחסמים הנ"ל על סמך ניסיון עולמי
  • סקירה והתאמה של תחליפים לפלסטיק שפותחו בעולם.

תוצרים צפויים

  • כלי חישובי מבוסס GIS(ממ"ג) להערכת כמות הפלסטיק באזור הנבדק והאמצעים העומדים בפני החקלאים לטיפול בו.
  • סל פתרונות תפעוליים מותאמים לאזור הנבדק המבוסס על ניסיון בארץ ובעולם, כולל שיטת חישוב עלויות וניתוח עלות-תועלת: כדאיות הקמת תחנות מעבר, כדאיות שימוש משותף בתחנות, הפחתה (שימוש בתחליפים), מחזור, ייעול השינוע לאתרי מחזור והטמנה, מערכי הסברה ועוד.
  • חישוב העלות תועלת הצפוי לחקלאים ולציבור מטיפול בפלסטיק החקלאי במניעת נזקים וזיהום.
  • הצעה למדיניות חדשה בנושא הפלסטיק החקלאי: חלופות משפטיות וחוקיות (כולל סיכויי הישימות) ליצירת שוויון בין פלסטיק חקלאי ופלסטיק ביתי ותעשייתי.
  • מאחר שעל-פי הנתונים הידועים השימוש בפלסטיק בחקלאות בעולם רק הולך וגובר (סין משתמשת כיום ב-60% מיצור יריעות הפלסטיק העולמי), הכלים שיפותחו לנגב מערבי יהיו בעלי ערך כלכלי נוסף. משבר האקלים מחייב ייצור מזון ידידותי יותר לסביבה. לחלוצים בתחום צמצום מפגעי פלסטיק בחקלאות יהיה יתרון תחרותי בשווקים בינ"ל.

תרומה לחקלאות, לחברה ולשמירת טבע

הכלים שיפותחו יסייעו לחקלאים לצמצם את השלכת פסולת הפלסטיק לסביבה, שיש לה השלכות נופיות, ובריאותיות כבדות (שריפות פלסטיק גורמות לפליטת מזהמים מסרטנים ולמטרדי ריח קשים). סל הפתרונות לחקלאים יכלול תחליפים לצמצום השימוש, לאיסוף ולמחזור ויציע אמצעים לשיפור הנגישות לאתרי האיסוף.

קידום יישום תוכנית רשות המים (משק הקולחים 2050 להגדלת היצע הקולחים) – לביצוע מיידי של תשתית ההולכה לאזור הסובל כבר כיום ממחסור במים, כחלק מהצורך לשקם את החקלאות. הגדלת נפח האיגום שיאפשר קליטת עודפי קולחים ופיתוח מערכות לאספקת הקולחים לישובים

[2] למרות שימוש בטוח במים אפורים נפוץ וחוקי בעשרות מדינות בעולם, בישראל הנושא אינו מוסדר למגזר הביתי, אבל אפשרי חוקית וקיים בעסקים, ויכול להיות אפשרי ללא חשש גם בבתי מגורים כאשר יש חברת אחזקה אחראית.

[3] יש לבדוק את עדכניות נתוני רק