כמו בכל שנה עם בוא הסתיו, ועם תחילת עונת מסיק הזיתים, מגיע מתחום הרשות הפלשתינית לנחל אלכסנדר זרם עכור של עקר (תוצר לוואי של תעשיית השמן). העקר עשוי מחומרים חומציים הגורמים לזיהום הנחל ולפגיעה קשה בחי ובצומח שבו. (עקר זורם גם בנחלים נוספים בצפון הארץ, בעיקר מבתי בד קטנים, אך בכמויות קטנות יותר).
רשות ניקוז שרון והמועצה האזורית עמק חפר, שבתחומה זורם הנחל, נלחמת בתופעה בכל שנה, באמצעות סכירת הנחל והפניית השפכים שבהם העקר למאגר העוגן, שם הם ממתינים לשיטפון באמצעותו העקר מוזרם לנחל ומשם לים. מיהול העקר במי השיטפון ממתן במעט את החומציות ומקל על הפגיעה.
יש לציין כי הזית הוא ענף סירוגי המתאפיין בשנה של יבול גבוה ושנה של יבול נמוך. בשנים שהיבול גבוה הפגיעה קשה יותר.
המועצה האזורית עמק חפר, בשיתוף הממשל האזרחי ביהודה ושומרון, יצרו קשר עם מספר בעלי בד גדולים ושילמו להם כדי שיאספו את העקר ולא יזרימו אותו לנחל. אלא שההסכם נחתם עם כ-10 בעלי בתי בד, מתוך למעלה מ-30 הפועלים באזור. לכן מדובר בצמצום ההזרמה ולא במניעתה המוחלטת.
לא רק זאת. הקיבולת של מאגר העוגן נמוכה, והיא מספיקה ל-12 ימי אגירה בלבד. מאחר והגשם מתאחר השנה, לא נותר אלא להזרים את העקר לנחל.
לדעת עמותת צלול, הגיע העת למצוא פתרון מוצלח יותר שימנע את התופעה החוזרת על עצמה בכל שנה. כיום מקובל לאסוף את העקר ולפזר אותו במטעי הזיתים ובשבילים, אך אין ספק שמדובר בפתרון שאינו מושלם.
המועצה האזורית עמק חפר מתכננת הקמת מט"ש חדש ביד חנה, אלא שהתכנון נמשך שנים ארוכות. גם לאחר הקמת המט"ש לא ניתן יהיה לטפל בעקר שחומציותו גבוהה מאוד ולכן אין מנוס ממיסוד פעילות האוספת את העקר במקור. כלומר, בבית הבד עצמו.
בתמונה: עקר זורם בנחל אלכסנדר (צילום: יובל ארבל)