"צלול" ושורה ארוכה של ארגוני סביבה נוספים פנו לוועדת שרים לענייני חקיקה בבקשה לאשר ללא דיחוי את חוק האקלים שמקדם המשרד להגנת הסביבה. לדבריהם, אישור החוק חיוני ודחוף, וצפוי להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מרבית מדינות המערב שהציבו יעדי הפחתת פליטות בהיקף הנדרש על פי דוחות האו"ם והמדענים במטרה להתמודד עם המשבר, והוא צפוי לתרום תרומה מכרעת לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה בישראל.
עוד כתבו שחוק האקלים, שעיקריו ויעדיו נכללו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, מציב יעדים, מייצר מנגנונים, ומטיל חובת הכנת תוכניות למעבר למשק מאופס פליטות בשנת 2050. בנוסף, החוק כולל תכניות להערכות ממשלתית רחבה לשינוי האקלים. אי יישום החוק משמעותו שישראל אינה לוקחת חלק במאמץ העולמי לעצור את משבר האקלים שצפוי לפגוע פגיעה קשה בבריאות הציבור ובחברה הישראלית, ולהיערך אליו.
משבר האקלים משפיע כבר כיום על מרבית מדינות העולם ובא לידי ביטוי באירועי מזג אוויר קיצוניים, הפשרת קרחונים, עליית מפלס מי הים, פגיעה במגוון הביולוגי, פגיעה בחקלאות, וכתוצאה מכך צפוי להגביר את העוני, המחסור במזון, לפגוע בפרנסת מיליוני בני אדם, להגביר אי יציבות פוליטית ועוד. המזרח התיכון חשוף במיוחד למשבר והשפעתו צפויה להיות חזקה במיוחד דווקא באזור שלנו.
הממשלה ה-37 התחייבה בקווי היסוד שלה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית בתוך חצי שנה מהקמתה. אלא שעתה מעלה משרד האנרגייה דרישות שמונעות את אישורו. אין ספק שיש עבודה רבה לקראת יישומו של החוק, אולם כפי שגם קבע מבקר המדינה– מדינת ישראל מפגרת מאוד אחרי מדינות העולם, והגיעה העת להפשיל שרוולים, ולהתחיל לפעול. אנו סמוכים ובטוחים שאם תציבו בפני משרדיכם מטרות שאפתניות – תוכלו לעמוד בהן, ולהוביל את ישראל לחזית העשייה העולמית.
בסוף מכתבם כתבו: "מקווים שאכן תביאו את החוק לאישור בהקדם ותתרמו בכך תרומה חשובה לציבור בארץ ובעולם כולו".
