"צלול" ושורה של ארגוני סביבה ביקשו מהממשלה שלא לאשר את הצעת המחליטים בנושא החקלאות הימית במפרץ אילת בשל הסיכון הגדול לים האדום. במכתבם כתבו הארגונים: "לצערנו הרב, הצעת ההחלטה מסווה בתוכה הצעה להחזרת כלובי דגים למפרץ אילת. סעיף ט' מציע הוספת "שטח ימי למחקר" במפרץ אילת. אנו מתנגדים לסעיף זה באופן גורף. לאחר הזיהום והנזק שגרמו כלובי הדגים לשוניות האלמוגים והתיירות במפרץ אילת, ולאחר מאבק אזרחי ממושך ובתמיכת עיריית אילת, הוחלט להוציא את כלובי הדגים מהים. מאז, השונית משתקמת בקושי רב. אסור להחזיר את כלובי הדגים למפרץ אילת, בשום היקף, גם לא הקטן ביותר. אנו מתנגדים לכך מכל וכל וסבורים שעל הצעת המחליטים להכיל הוראה מפורשת שבאזור אילת אפשר לגדל דגים אך ורק ביבשה.
- יש לשמור על מדיניות של אפס תוספת זיהום למפרץ אילת גם בהקשר לטיפול במי הפלט של בריכות הדגים. ככל הידוע לנו, המצב היום הוא שסך היתרי ההזרמה מישראל למפרץ אילת מגיעים לערך הסף עבור נוטריינטים במפרץ אילת, כפי שקבעה הוועדה המדעית לעניין זה ב- 2016. אסור לעבור ערך סף זה. כל תוספת מעבר לסף זה מהווה סיכון לא מקובל למערכת האקולוגית ולשוניות האלמוגים במפרץ אילת. כל הגדלה של שטחי החקלאות הימית ביבשה חייבת לבוא תוך הגדרה מדויקת כיצד יטופלו מי הפלט, בכדי שלא יוסיפו זיהום כלשהוא למפרץ.
חוות גידול אצות באילת והערבה היכולות לקלוט את עודפי הנוטריינטים ולתרום בספיחת פחמן, במידה ויושם בהם דגש על ניטור ובקרה למניעת זיהום המרחב הימי, יהיו מיזם חיובי של חקלאות ימית.
בסעיף 3א. על הצוות הבינמשרדי להקמת "פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים" לכלול גם נציג רשות הטבע והגנים. טיוטת המלצות הצוות הזה תפורסם להערות הציבור.
בסעיף 4 "עידוד השקעות הון בתעשייה". אנו מבקשים להוסיף קריטריון השפעה על הסביבה לתמיכה בהשקעות הון בתעשייה זו. מיזמים להם השפעה שלילית ניכרת על הסביבה לא יקבלו תמיכה ואילו מיזמים להם טביעת רגל אקולוגית מזערית, יקבלו יתרון על פני אחרים בקבלת כספי המדינה.
- בסעיף 3 ה'- שמירה על "אזור מלחת עברונה", מוצע להוסיף שטחי חקלאות בעברונה. יש להבהיר בכל מקום בו מוזכרת "עברונה", כי מדובר על שטח "עברונה מערב", ולא על שטחי "עברונה מזרח", שאמנם מוגדרים כשטחי חקלאות, אולם מדובר באזור טבעי ערכי ביותר ובהחלטת הממשלה הנוגעת לשיקום עברונה סוכם כי שטח זה ישמר וזאת לאור הזיהום הקשה שפגע בשטחי השמורה.
- בסעיף 5 מוצע לקדם תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית, גם בים התיכון – לדעתנו אין מקום לשרבב את הים התיכון להצעת מחליטים זו, במיוחד כאשר נכתב כי "שחלקים ניכרים מהיישום של תוצאות המחקר והפיתוח שיפותחו באילת ובחבל אילות ייושמו ברחבי ישראל ובים התיכון כמרחב יישומי עיקרי של הענף" – מדובר בשתי מערכות שונות לחלוטין ואי אפשר להשליך מזו לזו.
- ועדה בינמשרדית באחריות מנהל התכנון דנה במיזמי פיתוח בים התיכון, כולל קידום חקלאות ימית בים התיכון. לכן, אין צורך בהחלטת ממשלה הנוגעת לאילת וחבל אילות, להוסיף סעיף זה. בכל מקרה, במידה וסעיף זה ייוותר בהצעה, יש לדרוש נציגות של הרשויות הממשלתיות הבאות בצוות הבינמשרדי. :
- רשות הטבע והגנים
- מנהל התכנון
- המכון לחקר ימים ואגמים
בנוסף, יש להוסיף להצעת המחליטים הוראה שטיוטת התוכנית האסטרטגית תפורסם להערות הציבור .