עמותת צלול מבקשת מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקיים דיון באי אכיפת תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים התש"ע 2010), שאושרו בוועדה פנים והגנת הסביבה באפריל 2011. למרות שהתקנות קובעות שיש להעלות את איכות הטיפול בשפכים בכל המכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאיכות שלישונית, כדי שלא יפגעו בבריאות ובסביבה, כיום בפועל רק מחצית מהמט"שים מטפלים בקולחים לאיכות זו.
בנוסף, מבקשת "צלול" מהוועדה להעלות לדיון את השאלה האם לא הגיע העת לשנות את התקנות כך שיורו על רמת טיפול גבוהה יותר משלישוני, וזאת על רקע מחקרים המוכיחים המצאותם של מיקרו-מזהמים בקולחים שעלולים לפגוע בבריאות ושאינם מטופלים מסגרת התקנים הקיימים כיום. דיון כזה בוועדה הוא הכרחי על רקע הצורך לשמור על בריאות הציבור, איכות המזון שמושקה בקולחים ואיכות מי התהום.
רקע
ישראל, המשיבה 86% מקולחיה להשקיה חקלאית, נחשבת למובילה עולמית בתחום זה. במקום השני נמצאת ספרד (10%). על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ב-2020 צרכה החקלאות 416.1 מיליון מ"ק מים שפירים ו-570.4 מיליון מ"ק קולחים. על-פי תוכנית האב של רשות המים ב-2030 ייצור הקולחים יעמוד על 685 מיליון מ"ק וב-2050 כ-930 מיליון מ"ק, אם לא למעלה מכך.
עוד ב-2001 הוחלט שהתקן המקובל לטיפול בשפכים והשבתם לחקלאות אינו מחמיר מספיק, ומסכן את הציבור. לצורך שינוי התקן הוקמה ועדה מקצועית – "ועדת ענבר" שדנה בהעלאת האיכות. רק כ-10 שנים אחר כך, ואחרי דיונים רבים, אושרו תקנות בריאות העם (תקנות ענבר), "במטרה להגן על בריאות הציבור, למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין, לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים, להגן על הסביבה, לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי, הקרקע וגידולים חקלאיים, והכל בין השאר באמצעות הטלת חיובים וקביעת הוראות". עוד קבעו התקנות שעל כל המכונים לטיפול בשפכים (מט"שים) הגדולים לטפל בשפכיהם לאיכות שלישונית הקבועה בתקנות לא יאוחר מ- 2015!.
אלא, שלמרות השימוש הנרחב בקולחים, התקנות המפורשות והזמן שחלף, רק 47% מהמט"שים בארץ מטפלים בשפכיהם לאיכות הקבועה בתקנות (שלישונית), כ-38% מטפלים לאיכות מוגבלת (שניונית), ו-15% מטפלים לאיכות נמוכה הכוללת רק סינון ושיקוע. כלומר – 53% מהמט"שים אינם עומדים בתקנות. עוד עולה מהנתונים שרק 30% מהשטחים החקלאיים בארץ מושקים בקולחים העומדים בתקנות, 52% מהשטחים החקלאיים מושקים במים באיכות שניונית ו-17% מהשטחים מושקים במים באיכות בינונית ונמוכה. כלומר כ-60% מהשטחים החקלאיים מושקים בקולחים שאינם עומדים בתקנות. סקר קולחים שערכה נציבות המים עוד ב-1999 מצא שהשקיה בקולחים באיכות נמוכה מזיקה לקרקע, למי התהום ולסביבה. עיקר הפגיעה נובעת מטיפול לקוי בחומר האורגני ומאי הרחקת מזיקים ותרופות שבסופו של דבר עלולים להגיע לשולחננו.
במצגת של רשות המים "תוכנית האב למשק המים מערך ניהול השפכים והקולחים מאת פרופ' (אמריטוס מנחם רבהון וד"ר יוסף דרייזין נכתב:
"איכות הקולחים היא קריטית לשמירת מי התהום, איכות הקרקע ומיגוון הגידולים הפוטנציאלי. יש לה השלכה על האיכות התברואית של הגידולים, כולל פרות וירקות שמושקים בקולחים. בנוסף, איכות הקולחים קריטית לשיקום ושמירת איכות הנחלים ואיכות הסביבה".
הנזקים שגורמים קולחים באיכות נמוכה
1. פגיעה במי התהום – השקיה בקולחים ברמת טיפול נמוכה פוגעת במי התהום וגורמת לפסילת בארות להפקת מים. בשנים האחרונות נסגרו כ-200 בארות מים בעקבות זיהום, שנבע ברובו מחדירת מזהמים שמקורם בהשקיה בקולחים באיכות נמוכה.
2. פגיעה בקרקע – קולחים באיכות נמוכה פוגעים בקרקע בכך שהם מזרימים אליה כלורידים ונתרן ופוגעים בכושרה לאפשר חדירה של אוויר. הפגיעה מתבטאת במחסור בחמצן הפוגע בגידולים רבים. אמנם השימוש במים מותפלים הביא לשיפור ברמת מליחות המים, אך הפגיעה בשאר המרכיבים לא שונתה.
3. פגיעה בבריאות – על-פי התקנות, השקיה בקולחים מחייבת קבלת היתר ממשרד החקלאות שכן השקיה שלא בהתאם להנחיות עלולה לגרום לפגיעה בבריאות הציבור, אלא שלא אחת חקלאים חורגים מהתקנות ומסכנים את בריאות הציבור. שדרוג כלל הקולחים לאיכות הקבועה בתקנות תמנע סיכון זה. כאשר קולחים באיכות נמוכה מוזרמים לסביבה ולנחלים הם משמשים כמפגע מסוכן למי שבא במגע עם המים, וגורמים לסגירת חופים לרחצה.
4. פגיעה בסביבה –כאשר קולחים באיכות נמוכה מוזרמים לנחלים הם גורמים לפגיעה קשה במגוון הביולוגי – ממימקרואורגניזמים ועד לדגים. הזיהום גורם לשגשוג של מינים העמידים לו ולדעיכה של מינים רגישים. עובדה הפוגעת בעמידות הנחל וביכולת ההתאוששות שלו.
5. פגיעה כלכלית – בעונת החורף, כאשר אין השקיה חקלאית, הקולחים נאגרים במאגרי קולחים. כאשר קולחים ברמה שניונית מוזרמים למאגר שבו קולחים ברמה שלישונית הם גורמים לזיהום המים ולהגדרתם כשניונים בלבד, עובדה המגבילה את השימוש בהם, עד לפסילתם. התוצאה היא בזבוז של קולחים, שבטיפול בהם הושקע כסף רב המוזרמים לסביבה במקום לשמש להשקיה. כיום זורמים בנחלי ישראל כ-70 מלמ"ק עודפי קולחים. בחלקם הגדול קולחים שניוניים. כך למשל, משרד הבריאות פסל הזרמת קולחים ממט"ש חצור למאגר קדמה בשל איכותם הנמוכה והקולחים זרמו לנחל לכיש, בשיקומו הושקע כסף רב, וגרמו לסגירת חופים גם אחרי עונת הרחצה. שדרוג מט"ש חצור, או סגירתו, ימנעו בזבוז זה.
6. פגיעה בציבור – קולחים באיכות נמוכה המוזרמים לנחלים ולים גורמים לזיהום נחלים ולסגירת חופי רחצה למשך חודשים ארוכים. בחורף 2021 – 2022 נסגרו חופי תל אביב, בתי ים והרצליה לרחצה למשך 56 ימים בעקבות הזרמת שפכים וקולחים באיכות נמוכה לים. חופי נהרייה ואשדוד נשארו סגורים גם אחרי תחילת עונת הרחצה בעקבות הזרמת עודפי קולחים. שיפור איכות הקולחים יגביר את ניצולם וימנע את הזרמתם לסביבה.
הסיבות לאי שדרוג הקולחים
- חוסר ודאות וחילוקי דעת – על הצורך בשדרוג המט"שים והעלאת איכות הקולחים אין ויכוח. ברשות המים קיימות לא מעט תוכניות לשדרוג מט"שים, אלא שבמקביל קיימים חילוקי דעות רבים בשאלה איזה מט"שים לסגור, לשדרג, לאחד ועוד. משבר הדיור והדחיפות לבנות עוד ועוד יחידות דיור שצריכות פתרון לשפכיהן גורם לכך שהחלטות מתקבלות ומתבטלות, וקבלת החלטות אורכת זמן רב. התוצאה היא דחיינות שמעמיקה את הפגיעה בסביבה, בכלכלה ובבריאות. לדוגמא: קיים צורך דחוף להרחיב את מט"ש תנובות, במועצה האזורית לב השרון כדי שיוכל לתת מענה לתוכניות הבנייה הרבות באזור. ברשות המים החליטו שלא להרחיב את המט"ש, אלא להזרים את הקולחים למט"ש יד חנה שנמצא בהליכי תכנון מזה כ-20 שנה. התוצאה היא סכנה לאי עמידה של מט"ש תנובות בלחץ הקולחים.
- היעדר פיקוח אכיפה – רשות המים והמינהל לפיתוח תשתיות הביוב אינם רואים את עצמם כגוף אוכף, אלא כגוף המסייע במימון מט"שים. רשות המים גם אינה מפקחת על איכות השדרוג והיא אינה מוודאת האם אכן יצא לפועל ובאיזו רמה.
- המשרד להגנת הסביבה – אינו אוכף את ישום התקנות על המט"שים בשל היעדר יכולת אכיפה ובשל העובדה שלאגף מים ונחלים במשרד אין יחידת אכיפה עצמאית והיא תלוי במחוזות המשרד, שאינם רואים עדיפות בטיפול בסוגיה זו. גם המשטרה הירוקה ממעטת לעסוק בנושא זה – אם בכלל.
- ועדת חריגים – התקנות הורו על הקמת ועדת חריגים לעניין תקני איכות מי הקולחים שחברים בה ממונה סביבה, ממונה בריאות ונציג מנהל רשות המים, שבסמכותה לאפשר למט"שים הקלות מהשדרוג לאיכות שלישונית, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. בחלוף 11 שנים במהלכן העניקה הוועדה הקלות לשורה ארוכה של מט"שים, אין מנוס מהמחשבה שעליה להודיע על סיום עבודתה ולא לאפשר למט"שים להמשיך ולחמוק מהשדרוג. (למשל: ב-2019 טיפלה הוועדה ב-25 בקשות להקלה בערכי איכות הקולחים. מרבית הבקשות היו להארכת לוחות הזמנים לשדרוג המט"שים והתאמתם לתקנות).
- חוסר מקצועיות ומחסור בבעלי מקצוע – השוק הפרטי סובל ממחסור בכוח אדם בנושא תכנון והקמת מט"שים. עובדה זו באה לידי ביטוי גם ברשות המים הסובלת ממחסור בכוח אדם מקצועי שיכול לתת מענה להיקף גדול של תוכינות ולליווי פרויקטים להקמת מט"שים איכותיים.
- חוק חובת מכרזים (1992) גורם לא אחת לבחירה במגיש ההצעה הזולה ביותר מבלי לקחת בחשבון בצורה מספיקה סעיפים של איכות ושירות. עובדה שפוגמת באיכות המט"שים ומרתיעה את הרשויות המקומיות והתאגידים מלהכנס להרפתקה זו. היעדר אכיפה ותחושה שהנושא אינו בוער גורמת לדחיית השדרוג.
הצעת "צלול" לתיקון המצב
- תכנון – על רשויות התכנון לתכנן תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) לקולחים הקובעת אילו מט"שים ישודרגו ואילו יבוטלו. תכנון מפת המט"שים חייבת להיות צופה פני עתיד באשר לכמויות השפכים הצפויות, יתירות, (יש לפעול בנחישות להפרדת מערכות הביוב והתיעול בערים, ולמנוע את כניסת מי גשם הגורמת לקריסת המט"שים או להגדיל את יכולת הקליטה של המט"שים), חלוקת הקולחים, יכולת האגירה והשימוש בהם. מפה כזו תאפשר קבלת החלטות מיטבית.
- אכיפה – על משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, עליהם מוטל ליישם את תקנות הקולחים, לנקוט בהליכי אכיפה כנגד מט"שים שאינם עומדים בתקנות ולהעניש את הרשויות או התאגידים העוברים על החוק והחורגים מהתקנות – חשוב לזכור קולחים ברמה נמוכה המוזרמים לסביבה הם מפגע תברואי ובריאותי חמור.
- עדכון הנהלים לסיוע – יש לעדכן את הנהלים להגשת סיוע להקמת מט"שים שהם מורכבים ומסורבלים למגישי הבקשה, ולשופטי התוכניות ברשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
- ועדת חריגים – יש לקבוע תאריך סיום לעבודת ועדת החריגים, ולא לאפשר הקלות בשדרוג מעבר למועד זה. המשך קיומה של הוועדה מאפשר את דחיית מועד השדרוג ללא סוף.
- יש לפעול לשיפור רמת התכנון באמצעות הקמת מרכז ידע מקצועי ולדרוש מרשויות ותאגידים המתכננים להקים מט"ש להתעדכן במיטב הידע בנושא.
- יש לקבל החלטה לפיה הצעות מחיר נמוכות מדי ייפסלו וינתן משקל גבוה יותר לסעיפים של איכות, ניסון ושירות. עובדה זו
שבע שנים חלפו מתאריך היעד שקבעו תקנות הקולחים (ענבר) לשדרוג המט"שים. על הוועדה לדרוש את העמידה בתקנות אלה ואף למעלה מכך, מתוך הבנה ששדרוג הקולחים ישיא רווחים רבים לכלכלה, לסביבה ולחברה.
האם הטיפול השלישוני מספיק או שיש לדרוש טיפול באיכות גבוהה יותר?
תקנות ענבר אין מתייחסות למיקרו מזהמים ולשרידות פתוגנים בקולחים, משום שבעת אישורן לא היה בעולם ובארץ ידע מספיק על השפעתם על הקרקע, המים, הסביבה והגידולים החקלאים. אלא שמאז אישור התקנות, מצטברים בארץ ובעולם ממצאים מדאיגים על ריכוזים משמעותיים של חומרים המשבשים פעילות אנדוקרינית בשפכים ובקולחים ועל שרידות פתוגנים – בקרקע ובעת אכילת התוצרת. לאור העובדה שלמעלה מ-85% מהקולחים משמשים להשקיה, וישראל היא המדינה היחידה בה בעולם העושה שימוש כה נרחב בקולחים, הגיעה העת לבחון לעומק נושא זה ולשקול ברצינות לעדכן את התקנות. על וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להטיל על הממשלה לכנס וועדה, כדוגמת וועדת ענבר, שתבחן אותן מחדש ותעדכן את מסקנותיה.
