דו"חות תחילת עונת הרחצה 2008 -2022

דו"חות תחילת עונת הרחצה 2008 -2022

2018

במהלך עונת חורף 2017-2018 חופי הרחצה נסגרו למשך 61 יום במצטבר. חלק מהחופים שזוהמו פתוחים רשמית גם בחורף ובחופים האחרים, שאינם פתוחים רשמית, מקיימים אלפי בני אדם פעילות ספורטיבית ענפה, כגון: גלישה, שחיה וחתירה. עם זאת, ישנם חופים רבים שאינם מוכרזים ולכן אינם מדווחים.

במרבית המקרים נסגרו החופים בהוראת משרד הבריאות, אולם קיימים מקרים שבהם מתגלה זיהום בים ולמרות זאת הרשויות לא סגרו  את החופים ולא הזהירו את הציבור. במקרים אחרים דיווחו הרשויות על זיהום באיחור וחשפו את המתרחצים לסכנה בריאותית. סך הכל התקיימו 12 אירועי זיהום חופים וים  מדווחים ומאומתים. מתוכם ארבעה אירועים שגרמו לפרסום אזהרות רחצה ספציפיות למשך 14 ימים במצטבר ו-61 ימיםxחופים*, בהם הרחצה נאסרה בהוראת משרד הבריאות.

 בהשוואה לשנים קודמות, מספר זה נמוך באופן יחסי אך הוא תוצאה בשינוי מדיניות של משרד הבריאות בהכרזה על חופים מזוהמים או אסורים לרחצה בשל סכנת זיהום. השינוי במדיניות נובע מהודעת אזהרה גורפת לרחצה בכל החופים בתחילת החורף כאשר מתקיימים אירועי גשם סוחף בשל חשש מזיהום. בכך נמנעו מהתייחסות ספציפית לחופים מסוימים גם אם יש בחופים אלו יש פעילות נופשים וספורט ימי ערה.

מכאן, שמספר הימים בהם חופים היו מזוהמים ואינם מאושרים לרחצה גדול פי כמה.

הדו"ח מציין מספר אירועים, כגון: זיהום בחוף ניצנים ליד אשקלון שהוכרז כמזוהם במשך שבעה ימים במצטבר בשל גלישת מי קולחים לנחל אבטח וזרימתו לים. גם חופי העיר בת ים היה סגורים במשך 18 ימים במצטבר בשל נגר עירוני והזרמת שפכים מתחנת שאיבת ביוב שפירא וכן חופי נהריה שבהם הייתה גלישת מי ביוב מהמתקן הסמוך לחוף בזמן הגשמים ואשר לא דווח על ידי משרד הבריאות.

 חוף פלמחים פתוח לציבור אך הזיהום עדיין זורם לים. מקור הזיהום הוא השפד"ן, מתקן הטיפול בשפכי גוש דן, שמזרים באישור לנחל ולים 20 מיליון מ"ק מי קולחים ברמה שניונית (מי ביוב שטופלו באופן חלקי).

מדובר בעודפי קולחים שבהעדר שטחי חלחול והחדרה, או מאגרי קולחים, אין אפשרות לאגום אותם כדי שישמשו להשקיה חקלאית. לאחרונה אישרה רשות המים פתרון לטיפול בקולחים ותוספת שטח החדרה, אך יעברו לפחות עוד מספר שנים לפחות עד שמתקנים אלה יתחילו לפעול, ומשמעות הדבר היא המשך זיהום נחל שורק בחורף ואף בקיץ.

ב"צלול" מותחים ביקורת חריפה על הנהלת השפד"ן ורשות המים שלא דאגו מבעוד מועד לפתרונות חלופיים לעודפי הקולחים, ומזרימים אותם לים. "זהו כשל סביבתי וניהולי חמור", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול. "הזרמה של עודפי קולחים לים מסכנת את הציבור ופוגעת בסביבה. על הנהלת השפד"ן ורשות המים לזרז את הקמת הפתרונות לטיפול בקולחי השפד"ן, ואת הקמתם של מאגרי קולחים, כדי למנוע את הפגיעה הקשה בחופים ובציבור. לאחרונה ערכו בשפד"ן אירוע להפסקת הזרמת הבוצה לים התיכון שנובע ממאבק אורך שנים של צלול כנגד השפד"ן. לצד הפסקת הבוצה ממשיך השפד"ן להזרים מים מזוהמים באישור רשות המים אל נחל שורק ומשם לחוף הים".

עוד עולה כי במהלך החורף היו מספר אירועי הגלשת שפכים או קולחים ברמה טיפול חלקית עם או בלי מי נגר, לדוגמא: בנתניה, בנהריה, מסוף רידינג ת"א, נחל השורק, חיפה ועוד. בנוסף לאירועים אלו, לעמותת צלול ידוע על עוד שישה ימים שבהם זרם נגר מזוהם לים – אך החופים לא נסגרו. יצוין כי ההנחיות שיצאו ממשרד הבריאות קובעות כי יש לסגור את חופי הרחצה ארבעה ימים לאחר כל אירוע זרימת זיהום לים – ללא קשר לתוצאות דיגום המים בים.

דיווח באינפו-ספוט

2017

במהלך עונת חורף 2017 נסגרו חופי הרחצה המוכרזים בישראל בשל אזהרת זיהום במשך 310 ימים במצטבר – כך עולה מדו"ח לסיכום עונת חורף 2016-2017 שערכה עמותת צלול. חלק מהחופים שזוהמו פתוחים רשמית גם בחורף (כלומר שיש בהם שירותי הצלה גם בחודשי החורף) ובחופים האחרים, שאינם פתוחים רשמית, מקיימים אלפי בני אדם פעילות ספורטיבית ענפה כגון גלישה, שחיה וחתירה. "מדובר בהיקף זיהום גבוה מאוד המעיד על המשך הזלזול במשאב הימי ובציבור משתמשי הים, ובהמשך תפיסתו של הים כמאגר לקליטת מזהמים מהיבשה", נכתב בדו"ח.

במרבית המקרים נסגרו החופים בהוראת משרד הבריאות, אולם קיימים מקרים שבהם מתגלה זיהום בים ולמרות זאת הרשויות אינן סוגרות את החופים ואינן מזהירות את הציבור. במקרים אחרים דיווחו הרשויות על זיהום באיחור וחשפו את המתרחצים לסכנה בריאותית. כך למשל בחוף פלמחים, הזרמת מזהמים החלה ב-9 לדצמבר אך אזהרת הרחצה פורסמה רק ב-18 לדצמבר; זיהום דליפת נפט בקרית חיים דווחה לציבור על ידי משרד הבריאות באיחור של שלושה ימים. ספירת כל אירועי הזיהום – גם אלה שלא מדווחים לציבור הרחב או מדווחים באיחור – מעלה עוד עשרות ימי סגירות חופים שהיו צריכים להיספר אך לא נספרו.

בין אירועי הזיהום נכללים גם 35 ימים במצטבר בהם היו המים מזוהמים בחופי רחצה שפתוחים במהלך החורף. כך למשל חוף הצוק בתל אביב היה סגור במשך 17 ימים בשל חריגה בתוצאות דיגום המים; חופים בראשון לציון היו סגורים במשך 5 ימים בשל גלישת ביוב, ועוד 8 ימים בעקבות דליפת שמן באזור נמל אשדוד.

הדו"ח המלא:

ונת הרחצה 2017 נפתחה בתחילת חודש אפריל, ולא בסופו, כמקובל עד-כה, בעקבות החלטת משרד הפנים לפתוח את החופים במהלך חופשת הפסח. חשוב לציין, כי למרות פתיחת החופים לרחצה, השפד"ן ממשיך להזרים קולחים (שפכים מטופלים) לנחל שורק ומשם לים בחוף מצפון לקיבוץ פלמחים. הזרמת הקולחים ממשיכה בעקבות צמצום משטחי ההחדרה של השפד"ן ובעקבות היעדר כושר איגום לקולחים.

עמותת "צלול" קוראת להנהלת השפד"ן ולרשות המים לזרז את הקמת הפתרונות לטיפול בקולחי השפד"ן ולמנוע בכך את הפגיעה הקשה בחופים ובציבור וכן לזרז הקמתם של מאגרי קולחים שימנעו את הזרמת הקולחים המטופלים לים.

במהלך עונת החורף, שהסתיימה בימים אלה זוהמו חופי הרחצה המוכרזים, שבהם יש שירותי מציל גם בחורף למשך 35 יום. חופי הרחצה שאין בהם שירותי מציל, אך למרות זאת מתקיימת בהם פעילות ערה, בעיקר של גולשים זוהמו למשך 310 יום (קיימת חפיפה בין חלק מהאירועים ולכן המספר גבוה ממספר הימים בתקופה זו). עוד נמצא, כי קיימים מקרים שבהם מתגלה זיהום ים ו/או חופים מנגר עם שפכים או מקולחים , אך למרות זאת הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות אינם סוגרים את החופים ואינם מזהירים את הציבור.

מקרים מסוג זה אירעו השנה בחופי תל אביב ובחופי חיפה. במקרים אחרים דיווחו הרשויות על זיהום באיחור וחשפו את בריאות המתרחצים לסכנה. ספירת כל אירועי הזיהום – שלא מדווחים לציבור הרחב או מדווחים באיחור, מעלה עשרות ימי סגירת חופים שהיו צריכים להיספר אך לא נספרו. מנגד, משרד הבריאות מתעכב מספר לעיתים שבועות בהסרת אזהרת רחצה גם אם התקלה תוקנה. עם זאת נראה שבחורף 2016-2017 בעיה זו באה לידי ביטוי בצורה פחותה בהשוואה לאשתקד, שבה משרד הבריאות לא הסיר את אזהרת רחצה מחופים באילת במשך חצי שנה, כך שלפחות בהיבט זה, חל שיפור.

סיכום אירועי זיהום חופים בעונת חורף 2016-2017 (אוקטובר 2016 עד אפריל 2017)

במהלך עונת החורף 2016-2017 זוהמו החופים המוכרזים, שבהם שירותי הצלה גם בחורף, למשך 35 יום. החופים הלא מוכרזים, שאמנם אין בהם שירותי הצלה, אך ברבים מהם מתקיימת פעילות ספורטיבית ענפה גם בתקופת החורף, זוהמו במשך יום 310 יום (המספר כולל חפיפה בין אירועים שונים במקביל) אמנם ירידה קטנה לעומת אשתקד, בה שבה נסגרו החופים למשך 330 יום, אך עדין מספר גבוה מאוד המעיד על המשך הזלזול במשאב הימי ובציבור משתמשי הים ובהמשך תפיסתו כמאגר לקליטת מזהמים מהיבשה.

כמות השפכים והקולחים הגדולה ביותר הוזרמה לנחל שורק ומשם לים, על-ידי מתקן השפד"ן המטפל בשפכי גוש דן, וגרמה לסגירת חופים למשך 119 יום. אירועים משמעותיים נוספים היו שתי דליפות נפט ושמן שגרמו לזיהום ים והדגישו את חוסר המוכנות לטיפול באירועי דליפה ימיים.

זיהום חופים מוכרזים הפתוחים גם בחורף 2016-2017

אזורחוףתאריכיםמס' ימיםהסיבה לסגירה
תל אביבגורדון12-16.2.20175נגר מזוהם. החוף נמצא מזוהם אך לא נסגר
תל אביבהצוק22.12.2016 – 8.1.201717חריגה בתוצאות דיגום
הרצליהאכדיה דרוםכנ"ל17*כנ"ל (לא נכלל בספירה)
ראשון לציוןסוכות 1 ו-410-18.1 22-27.3.201713

5 ימים – גלישות ביוב בחוף בת ים ובפלמחים.

8 ימים בשל דליפת שמן מתחנת אשכל .

סה"כ  35 

 

סגירת חופים בשל אזהרת זיהום – כולל חופים מוכרזים שאינם פתוחים בחורף

עירחוףתאריכיםמס' ימיםהסיבה לסגירה
מוא"ז גן רווהפלמחים9.12.2016-6.4.2017119

* הזרמת קולחי שפד"ן ומט"שים נוספים

* דליפת שמן מתחנת כוח

קריית יםזבולון2-6.11.20164הזרמת שפכים
חיפהקריית חיים2-6.11.20164*הזרמת שפכים בקרית ים (לא נכלל בספירה)
הרצליהזבולון7.2.-20.3.201741קריסת מערכת שפכים. הבעיה טופלה בתוך יום. אזהרת הרחצה הוסרה אחרי 40 יום.
הרצליהאכדיה דרום22.12.2016 – 8.1.201717חריגה בתוצאות דיגום; סיבה לא ידועה
תל אביבהצוקכנ"ל17*כנ"ל (לא נכלל בספירה)
בת יםכל החופים21-29.3.20178גלישת שפכים
עכוכל החופים28.3-4.4.20177הזרמת קולחים לנחל הנעמן
חיפהקרית חים30.1.-6.4.201764עבודות לפינוי צינורות נפט ישנים מול חופי קריית חיים; דליפת שמן/נפט ב-30.1.
מו"אז עמק חפרבית ינאי ונעורים27.10-4.12.201637שפכי בתי בד ומשחטות בשכם ובטול כרם
ראשל"צכל החופים10-18.1.2017 22-27.3.2017135 ימים גלישות ביוב, 8 ימים דליפת שמן מתחנת אשכול
סה"כ  310 

האירועים המרכזיים

שפכים וקולחים בחוף פלמחים

חוף פלמחים זוהם במשך 119 יום (8 בדצמבר 2016 – 6 אפריל 2017) בעקבות הזרמת קולחים ושפכים לנחל שורק ומשם לים. מקורות הזיהום הם במתקן השפד"ן (12 מיליון מ"ק), מט"ש שורק (1.2 מיליון מ"ק), מט"ש יבנה (0.5 מיליון מ"ק) מט"ש אשדוד (0.7 מיליון מ"ק), מט"ש אשקלון (0.7 מיליון מ"ק). סה"כ כ-15 מיליון מ"ק קולחים מהולים בביוב שגרמו לזיהום הים.

הזרמת קולחי השפד"ן לים נובעת מצמצום יכולת החלחול של שטחי ההחדרה של השפד"ן (הקולחים מוזרמים על שטחי חולות, נשאבים ונשלחים להשקיה חקלאית) והיעדר מאגרי קולחים שיקלטו את הקולחים המטופלים. חשוב לציין, כי צמצום שטחי ההחדרה ידוע מזה שנים, אך למרות זאת הנהלת השפד"ן ורשות המים לא דאגו לחלופות. התוצאה היא קולחים באיכות שניונית המוזרמים לים וגורמים לזיהום. לאחרונה אישרה רשות המים פתרון לטיפול בקולחים ותוספת שטח החדרה. יעברו לפחות עוד שלוש שנים לפחות עד שמתקנים אלה יתחילו לפעול. משמעות הדבר היא המשך זיהום נחל שורק בחורף ובקיץ.

יתר המט"שים (שורק, יבנה, אשקלון ואשדוד) הזרימו קולחים לים בשל היעדר מתקני איגום מספיקים וזאת למרות העלייה בכמות הקולחים בשל הגידול בכמות האוכלוסייה. הסיבה לאי-הקמת מתקני האיגום נעוצה בהחלטת רשות המים לאשר הקמת מאגרים אזוריים בלבד על-ידי ספקים אזוריים, החלטה המעכבת הקמה של מאגרים חדשים. אין ספק, שמדובר בכשל ניהולי וסביבתי הגורם לבזבוז קולחים הנחוצים להשקיה, לזיהום הים ולסגירת מתקני התפלה.

 דליפה שמן (מזוט) מצינור ימי בתחנת הכוח באשדוד

בראשית ינואר 2017 דלף שמן מצינור ימי של תחנת הכוח באשדוד וגרם לזיהום חופים מאשדוד ועד לבת-ים. בעקבות הזיהום נסגרו לרחצה שבעה חופי רחצה למשך שמונה ימים ושני מתקני התפלה נסגרו למשך יומיים. שאריות הזיהום נדדו עם גלי הים עד צפונית לחוף הרצליה וגרמו לפגיעה בחי והצומח הימי. ניקוי החופים נמשך כשבוע, לאחר שהחל יומיים לאחר תחילתו. עובדה שפגעה באיכות הטיפול. גם הציבור הוזהר יומיים  לאחר תחילת הזיהום. אירוע דליפה זה, שהצליח לגרום לנזק כה רב, צריך לשמש כ"נורת אזהרה" לנזק הצפוי לים במקרה של דליפה בעקבות פיתוח תשתיות גז ונפט בים ומדגיש את הצורך הדחוף באישור התוכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (תלמ"ת) ובצורך להגדיל את תקציבי הפיקוח על המזהמים.

 דליפת נפט בחופי קריית חיים

הדליפה ארעה ב- 30 בינואר 2016, במהלך עבודות לפינוי צינורות נפט ימיים ישנים מול חופי קריית חיים (חיפה). פינוי הדליפה החל אמנם למחרת, אך נשאלת השאלה האם לא ניתן היה למנוע אותה ואת הנזק לסביבה הימית. (דליפה דומה התרחשה גם באוקטובר 2016).

 זיהום עקר בנחל אלכסנדר

כמו בכל שנה בעונת הסתיו, זרמו שפכי בתי בד (עקר) מתחום הרשות הפלשתינית לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר ולים. ההזרמה נמשכה 37 יום וגרמה לנזק עצום לנחל ולים. הזיהום גרם לסגירת חוף גן לאומי בית ינאי וחוף נעורים בעמק חפר. "צלול" דרשה מהמשרד להגנת הסביבה וממתאם הפעולות בשטחים למצוא פתרונות למניעת הזרמת העקר לנחל ולים באמצעות איסופו בבתי הבד ופיזור מבוקר שלו  במטעי/כרמי הזיתים, כפי שמקובל בגבולות הקו הירוק. לאחרונה התבשרנו שמנהל האזרחי גייס תקציב לטובת פרויקט זה לעונת המסיק 2018.

 זיהום חופי תל אביב בנגר עירוני מזוהם

נגר מזוהם זרם לחופי תל-אביב ב-12 בינואר 2017 בעקבות גשם שירד אחרי תקופה ארוכה של עצירת גשמים. הנגר זרם לחופי הרחצה באמצעות הנקזים העירוניים וגרם לזיהום חוף פרישמן, חוף טרומפלדור, חוף גורדון וחוף הדולפינריום. בשל החשש לשלום הציבור ואחרי שמשרד הבריאות לא הורה על סגירת החופים, דגמה עמותת צלול את  מי הים בחוף גורדון שהיה פתוח לרחצה, ומצאה כמות חריגה (מעל התקנות) של חיידקים צואתיים המסוכנים לבריאות. אך למרות זאת משרד הבריאות ועיריית תל אביב לא הזהירו את הציבור מכניסה למים וחשפו אותו בכך לסכנה. ע"פ הערכת פרופ' יונה אמיתי, טוקסקולוג מומחה לבריאות הציבור כמות חיידקים זו מעידה על ערבוב ביוב במי הנגר.

זיהום בנקזים העירוניים בחופי הצפון

עמותת צלול דגמה את מי הנגר בנקזים עירוניים המזרימים נגר עירוני לחופי רחצה בצפון הארץ. הדיגומים נערכו בשלושה סבבי דיגום מספטמבר 2016 ועד פברואר 2017 בחיפה (בין חוף דדו וחוף הסטודנטים), בקריית חיים (חוף נאות), בקריית ים (חוף זבולון) ובחוף עכו. הדגימות העלו קיומם של חיידקים צואתיים בריכוזים גבוהים (בהשוואה לתקני רחצה בים ולתקני הזרמה לנחלים) המעידים על הזרמת שפכים ושאר מזהמים. הממצאים הועברו למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות ולעיריית חיפה, במטרה לברר את מקורות הזיהום ולמנוע את הגעתו לים.

אירועי זיהום שלא דווחו לציבור על-ידי משרד בריאות והעיריות תל אביב

ב-12 לפברואר 2017 זרם נגר מזוהם לחופי תל אביב – חוף גורדון, חוף טרומפלדור וחוף הדולפינריום. דיגום שערכה עמותת צלול בחוף גורדון חשף זיהום בחיידקים שהעלה את החשד שמדובר במי נגר מהולים במי ביוב.  למרות שצלול דיווה לעיריית תל אביב ולמשרד הבריאות על הממצאים (שנבדקו על-ידי מומחה לבריאות הציבור) החופים לא נסגרו לרחצה. בנוסף לאירוע זה, ידוע על עוד ששה ימים שבהם זרם נגר מזוהם, אך החופים לא נסגרו. יצוין, כי ההנחיות שיצאו ממשרד הבריאות קובעות כי יש לסגור את חופי הרחצה ארבעה ימים לאחר כל אירוע זרימת זהום לים, ללא קשר לתוצאות בים.

חיפה והקריות

בשלושה סבבי דיגום של איכות מי הנקזים הזורמים לחופים מחיפה ועד עכו (מספטמבר ועד פברואר) שערכה עמות צלולנמצאו חידקים צואתיים בריכוזים גבוהים (יחסית לתקני רחצה בים ולתקנים להזרמה לנחלים) במספר נקזים ליד חופי רחצה (ראה סעיף קודם). בנוסף בנקזים שבחוף דדו המוכרז (28.10.16) ובטיילת בת גלים (1.4.2017) זרם נגר מעורבב בשפכים. זרימות אלה לא דווחו לציבור באתר המשרד הבריאות ובאתר העירייה.

 עיכוב בדיווחים או אי הסרת אזהרות

קיימים מקרים שבהם משרד הבריאות מדווח לציבור באיחור על זיהומים ובכך חושף אותו לסכנה.. כך למשל, משרד הבריאות אחר לדווח על הזרמת מזהמים לחוף פלמחים. בעוד שההזרמה  החלה ב-9 לדצמבר 2016, אזהרת הרחצה פורסמה רק ב-18 לדצמבר 2016. זיהום דליפה נפט בקרית חיים דווח לציבור ע"י משרד הבריאות באיחור של שלושה ימים.

מנגד קיימים מקרים שבהם משרד הבריאות אינו מסיר אזהרות ומונע בכך מהציבור את הכניסה לים. כך למשל  זיהום בחוף זבולון בהרצליה – חוף מוכרז שאינו פתוח לרחצה בחורף  – שהוכרז כמזוהם במשך 41 ימים במצטבר בשל קריסת מערכת הביוב סמוך לחוף. עם זאת, למרות שהתקלה במקום תוקנה תוך יום, משרד הבריאות התעכב יותר משישה שבועות עד ששיחרר את החוף מהזהרת הזיהום.

2016

שיא חדש של זיהום: חורף 2016 זכה לתואר המפוקפק של החורף המזוהם ביותר מאז החלה עמותת צלול לפרסם את דו"ח פתיחת עונת הרחצה ב-2008.

מהנתונים עולה, כי חופי הרחצה ברחבי הארץ נסגרו  למשך 555 יום. לשם השוואה בחורף 2014-2015 החופים נסגרו החופים למשך 31 ימים בלבד. (בנוסף נסגרו חופי אשקלון לסרוגין בעקבות חשש לזיהום ממט"ש ניצנים).

הסיבה לזיהום החופים היא זרימת ביוב וקולחים לים בעקבות תקלות במערכות השפכים (מט"ש שורק) עבודות על מערכות השפכים שבוצעו בעונת החורף וגרמו להזרמת שפכים לים (שפד"ן), זרימה של נגר מזוהם מרחובות הערים (תל אביב, בת ים, ועוד), אזהרות שפרסם משרד הבריאות לחשש מפני זיהום (חוף מי עמי באשדוד וחופי תל אביב) אך גם כמות גדולה של קולחים ברמת טיהור נמוכה שזרמו לנחלים וגרמו לזיהום הים.

על-פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, במהלך חורף 2016 זרמו לנחלים ולים למעלה מ-30 מיליון מ"ק קולחים מזוהמים בכל רחבי הארץ, כאשר עיקר ההזרמה היתה בנחל שורק ובנחל הירקון. הסיבה להזרמות היא תשתיות ברמה נמוכה (מט"ש דרום השרון) נפח איגום בלתי מספק של מאגרי הקולחים, מחסור במאגרים באזור המרכז, תפיסת שטפונות במאגרי הקולחים שמצמצת את הנפח הפנוי ועוד. הסיבה לאיכות הנמוכה של הקולחים היא רמת טיהור בלתי מספקת בחלק ממכוני טיהור השפכים, שגורמת לנזקים לנחלים ולים.

הזרמת השפכים והקולחים פגעה בסביבה הימית אך גם בכמות גדולה של נופשים, גולשים, תיירים ושחיינים, שנמנעה מהם האפשרות להתרחץ בים בתקופת החורף.

בעמותת צלול חוששים שבשל רמתן הנמוכה של התשתיות, התופעות שראינו בחורף יחזרו על עצמן גם בקיץ. עמותת צלול קוראת למשרד הפנים לחייב את הרשויות להניף דגל ייעודי המזהיר מפני זיהום הים

סיכום חורף 2015-2016 זיהום ים בחופים

עירחוף          תאריכיםסכ"הסיבה
נהריהגלי גליל

·         25-28.9.2015

·         8-10.3.2016

5תקלה בתחנת שאיבה תקלות במערכת ביוב
נהריהסוקולוב

·         25-28.9.2015

·         8-10.3.2016

5תקלה בתחנת שאיבה תקלות במערכת ביוב
נהריהדתי·         8-10.3.20162תקלות במערכת ביוב
קרית יםחוף הצפוני·         12.2-16.2.20164טיפול במערכת ביוב
נתניהסירונית·         2-3.12.20152 

תל אביב

הרצליה

 ובת ים

כל החופים·         29.11-9.12.201510בעקבות עבודות שדרוג יזומות ברידינג
הרצליהכל החופים·         20-23.3.201613תקלה
תל אביבחוף הצוק·         23-25.3.201612 הזרמות קולחים לירקון   ממט"ש דרום השרון
תל אביבתל ברוך

·         23-25.3.2016

·         29.3-25.4.2016

40 הזרמות קולחים לירקון ממט"ש דרום השרון
תל אביבשרתון

·         23-25.3.2016

·         29.3-25.4.2016

40קולחים ממט"ש דרום השרון
תל אביבחוף ירושלים

· 29.11-9.12.2016

· 4-11.2.2016

15דיגום של משרד הבריאות
תל אביבצ'רלס קלור

· 19-22.10.2015

· 8-11.4.2016

17ניקוז
תל אביבאביב19-22.10.201613ניקוז
בת יםהסלע30.11-9.12.201510 
בת יםרביירה1.1-1.5.2016120זיהום מנקז
פלמחיםפלמחים

8.3-30.3.2016

 

21 **עודפי קולחים וזיהום ממט"ש שורק
אשדודמי עמי7.10.2015 עד אפריל 

אזהרת  משרד הבריאות

 

אשדודקשתות11-16.10.20155שפכים
 לידו11-16.10.20155שפכים
ניצניםניצנים8.4-2.5.2016   וממשיך24שפכים מנחל אבטח (מט"ש ניצנים שיך למוא"ז חוף אשקלון)
אילתרויאל30.10.20151נגר מזוהם
אילתמפרץ השמש30.10.20151נגר מזוהם
אילתאום רשרש30.10.2015 – 1.5.20163נגר מזוהם בסמוך לנקודת הזרמת קולחין ממלון מרדיאן.

** משרד הבריאות הסיר אזהרה ב- 20.3  .

תקשורת:

ישראל היום – עומדים לרחוץ בים? זו הסיבה לסגירת החופים.

מאקו: אתר הנופש מספר אחד בישראל הפך למזבלה.

2015

עונת הרחצה 2015 תחל מחר ברחבי הארץ לאחר חורף  רווי בזיהום. במהלך עונת החורף 2014-2015 זרם ביוב לים במשך 31 ימים, בשישה אירועים שונים.

בנוסף, בעקבות תקלה במט"ש אשקלון זרמו לנחל אבטח ולים (לסרוגין) שפכים במשך 49 יום. בשל הזרמה זו לא ניפתח חוף ניצנים לרחצה.

אירועי הזרמה בחורף 2014-2015:

רשותחוףהתחלהסיוםמשך ימים
חיפהדדו25/10/201431/10/20147
השקט 31/10/2014                                       7
כרמל 31/10/20147
ראשון לציוןדרום22/01/201526/01/20155
     
קריית יםקריית ים01/04/201506/04/20155
* בנוסף, כאמור, הזרמת ביוב בהיתר במשך 4 ימים בחיפה לצרוך שדרוג מערכת הביוב העירונית.
חוף אשקלוןחוף ניצנים03/03/2015ההזרמה נמשכתנמשך כבר 49 ימים וטרם הסתיים

בעמותת צלול מותחים ביקורת קשה על עיריית אשקלון והמועצה האזורית חוף אשקלון שפוגעות באיכות החיים של רבבות תושבי האזור, ומזהמות את הים במשך כמעט 50 יום. "לציבור נמאס שהרשויות מנצלות את החורף והגשם באופן קבוע לזיהום הים. הגיע הזמן לעשות לזה סוף ושהאחראים יתנו על כך את הדין", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"ל צלול.

פתיחת עונת קיץ 2015 – אין מספיק חופים מוכרזים

עונת הרחצה תיפתח בא' באייר תשע"ה, 20 באפריל 2015, ותסתיים ב-12 באוקטובר 2015. סה"כ-190 יום.

אורך חופי הים התיכון הוא 196 ק"מ, כאשר 14 ק"מ בלבד מתוכם פתוחים לשימוש הציבור כחופי רחצה מוסדרים. כל שאר החופים תפוסים על ידי מחנות צבא, תשתיות ומתקנים נוספים. לאורך החוף ישנם 93 חופי רחצה, שבהם שירותי מציל (בכנרת 27 חופים, בים המלח 16 חופים ובים סוף ארבעה חופי רחצה). שירותי ההצלה מסתיימים בד"כ בשעה 18.00.

המשמעות היא שגם בעונת רחצה זו יאלץ הציבור להצטופף במספר קטן של חופי רחצה, שמספרם לא גדל בשנים האחרונות, למרות הגידול באוכלוסייה והעלייה בביקוש לבילוי בחוף הים. עובדה זו דוחקת את הציבור לחופים הלא מוכרזים תוך סיכון חיים (בחופים לא מוכרזים אין שירותי הצלה ותדירות ניקיון החוף נמוכה).

לקראת עונת הרחצה 2015 דורשת עמותת צלול ממשרד הפנים:

  • להוסיף ללא דיחוי חופי רחצה מוכרזים שבהם ניתנים שירותי הצלה.
  • להאריך את שעות עבודת המצילים ולהתאימם לשעות האור בקיץ.
  • לייחד דגל נפרד לסגירת חופים בעקבות זיהום בביוב. כיום מניפים המצילים דגל שחור, שאינו מונע גישת ילדים למים הרדודים ואינו מסביר לציבור את הסכנה הבריאותית האורבת במים.

מהרשויות המקומיות:

  • למנוע זרימת ביוב ונגר עירוני לים באמצעות הקמת משאבות קיץ על הנקזים העירוניים שבחופים.
  • לבדוק את ניקיון החול בפתחי הנקזים העירוניים, שמזדהם כתוצאה מדליפות ביוב מהנקזים בקיץ. במקרה של גילוי זיהום בחול, יש לנקותו או לפנותו מהמקום וכן להציב שלטי אזהרה לציבור.
  • להגביר את תדירות ניקיון החופים המוכרזים והלא מוכרזים ואת אכיפת חוקי הניקיון בחופים.
  • להורות לזכיינים המשכירים כסאות ושמשיות להשאיר שטח פנוי בחופים למי שרוצה לשבת על מגבת.

ממשרד הבריאות:

  • לייצר תקן לבדיקת החול בנקזים העירוניים. זאת, לאחר שבעקבות חשיפת "צלול" בקיץ 2014 את ממצאי הזיהום החמורים בחול במוצאי הנקזים, התברר שאין תקן לנושא ולכן לא בודקים את החול בכלל.
  • לחייב את הרשויות לבצע בדיקות לזיהוי מזהמים גם בחופים המשמשים גולשים, כדי לוודא שהם אינם נחשפים לסכנות בריאותיות בעקבות שהייה ממושכת במים.

2014

חופי הרחצה שלאורך מדינת ישראל נסגרו במהלך חורף 2013-2014  פעמיים בלבד. ב-14 במרץ 2014 זרמו שפכים ממט"ש הרצלייה לחופי הרחצה העירוניים וגרמו לסגירת חופי הרחצה. ב-30 באפריל 2014 נסגרו חופי קריית חיים לרחצה בעקבות הזרמת ביוב כתוצאה מעבודות תשתית.

כמות נמוכה זו של סגירת חופים, בהשוואה לשנים הקודמות, נובעת  ממיעוט הגשמים שאפיינו את חורף 2014, שנחשב לשחון במיוחד ולכן מן הראוי ללמוד מניסיון זה לגבי העתיד.

כידוע, הסיבה המרכזית להזרמת שפכים לים בימי החורף, היא תקלות המתרחשות במכונים לטיהור שפכים כתוצאה מעומס המים המגיע אליהם בעקבות היעדר הפרדה בין תשתיות הביוב ותשתיות הניקוז העירוניות. הפרדה בין מערכות הביוב למערכות הניקוז אמנם קבועה בחוק ובתקנות השונות, אך היא אינה נאכפת על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי רשויות המדינה הגורמות בכך לנזק רב לסביבה. כך למשל, בחורף 2012-2013, שהתאפיין במספר אירועי גשם חזקים, אירעו ששה מקרים של זיהום ים שנמשכו 22 יום. במהלך חורף 2012-2011, שגם הוא התאפיין באירועי גשם, נסגרו חופי הרחצה למשך 67 יום. לאור ניסיון חורף 2014 דורשת עמותת צלול מרשות המים ומהמשרד להגנת הסביבה לאכוף את יישום החוק ואת יישום התקנות על הרשויות המקומיות ועל תאגידי המים והביוב ולמנוע בכך את הנזקים הקשים לסביבה החופית והימית.  מילוי הוראות החוק אמנם יחייבו את הרשויות ואת תאגידי המים להוצאות כספיות גדולות, אך ספק כי מדובר בהוצאה הכרחית שתמנע נזקים וזיהום של הים ושל השטחים הפתוחים, הפוגעים בסופו של דבר בכלל הציבור.

עוד דורשת צלול ממשרד הפנים להגדיל את מספרם של חופי הרחצה המוכרזים, שבהם שירותי הצלה, העומדים לרשות הציבור. מהנתוני משרד הפנים עולה, כי מתוך חוף שאורכו 197 קמ', מותרים לרחצה כ-14 קמ', שבהם 93 חופי רחצה בלבד. כמות נמוכה זו גורמת לצפיפות הקשה בחופים ודוחקת את המתרחצים לחופים הבלתי מוכרזים, תוך סיכון חייהם ותוך פגיעה קשה בסביבה, הנובעת מהאשפה הרבה המושלכת על-ידי המבלים בחוף, ואינה נאספת על-ידי הרשויות.

לדברי רכז הים של עמותת "צלול", צפריר גדרון, למרות הגידול הניכר באוכלוסיה, משרד הפנים אינו מאשר חופי רחצה חדשים, ופוגע בכך בציבור ובסביבה. עלות תחזוקת חוף רחצה נעה בין 0.8-1.2 מיליון שקל בשנה,  שהיא כאין וכאפס לעומת הנזק לחיי הציבור ולסביבה שנגרם כתוצאה ממיעוט החופים.

דרישה נוספת היא לערוך בדיקות שגרתיות של חול הים, כדי למנוע מגע עם חיידקים ומתכות כבדות. במהלך אביב 2014 ערכה עמותת צלול בדיקות בחול המצוי בסמוך לפתחי תעלות הניקוז העירוניות שבחופים. הבדיקות העלו מספר גבוה של מזהמים, ביניהם חיידקים גורמי מחלות המסוכנים לבריאות וכן מתכות כבדות. דרישת צלול היא לאסור הזרמת מזהמים לחופים באמצעות תעלות הניקוז ולמנוע בכך סכנה בריאותית לציבור.

2013

 בעונת החורף 2013 אירעו ששה אירועי זיהום, שנמשכו 22 יום,  בעקבותיהם הודיע משרד הבריאות על סגירת חופים למשך 22 יום. במהלך חורף 2012 נסגרו חופי הרחצה למשך 67 ימים, מכאן שאין ספק שקיים שיפור בתחום זה, למרות שיעד חורף ללא סגירות טרם הושג. יש לציין, כי חופי הרחצה בארץ נהנים מביקוש גבוה גם בעונת החורף בעיקר מצד גולשים, קייקיסטים, שייטים, אך גם מצד שחייני חורף שמספרם הולך וגדל עם השנים.

חופי הרצלייה נסגרו לרחצה ב-9 במרץ למשך ששה ימים, בעקבות תקלה במכון טיהור השפכים, שגרמה להזרמת שפכים לים. עיריית הרצלייה מזרימה לים קולחים מטוהרים במשך כל ימות השנה וגורמת בכך לבזבוז גדול של מים. התקלה במט"ש גרמה להזרמת שפכים, בנוסף לקולחים אלה.

חופי חיפה (חוף דדו מרכז וחוף דדו דרום) נסגרו לרחצה ב-13 במרץ  למשך יומיים, בעקבות זרימת שפכים מאזור התעשייה. יש לציין, כי מקור השפכים לא זוהה עד היום והמזרימים לא נענשו, מכאן שהזרמה זו עלולה להתרחש גם בעתיד.

חופי הרצלייה נסגרו שוב  לרחצה ב-19 במרץ, וגרמו לסגירת חוף הצוק של תל-אביב והחוף הנפרד של תל-אביב בעקבות תקלה נוספת במט"ש הרצלייה, שארכה שלושה ימים.

בעקבות הגשמים העזים שירדו במהלך ינואר 2013, המליץ משרד הבריאות לציבור שלא לרחוץ בים במשך תקופה ארוכה באופן יחסי, וזאת בעקבות זיהום שהגיע לים בעקבות הסערה. יחד עם זאת נמנע מלהודיע באופן רשמי על סגירת החופים.

 על-פי הערכה,  בימי הסערה הגיע לים זיהום רב, בין השאר שפכים שזרמו לנחלים ולים בעקבות תקלות במכוני הטיהור ובעקבות גלישת קולחים ממאגרי הקולחים הצמודים למכוני הטיהור.  סיבה נוספת לזיהום הים היתה הגעת תשטיפים עירוניים רבים, שהם תוצאת הפרדה לקויה בין מערכות התיעול לבין מערכת הביוב, הגורמת לחדירת מי גשמים לביוב ולמכוני הטיהור הנאלצים להזרים את העודפים לים.  תשטיפים אלה מכילים חיידקים רבים, שמנים, פיח ושאר מזהמים. על-פי הערכה בכל שנה הולכים לאיבוד בין 150-200 מיליון מ"ק מים בעקבות העדר הפרדה בין מערכות הניקוז העירוניות ומערכות הביוב. יש לציין, כי החוק מחייב הפרדה בין מערכות הביוב למערכות הניקוז. לדעת "צלול", על הרשויות להקפיד הרבה יותר על אכיפת חוקים אלה, שימנעו הזרמת ניקוז לים, שתוצאתה זיהום, אך גם בזבוז מים.

לדברי רכז הים של עמותת "צלול", צפריר גדרון, האיומים על חופי הרחצה הולכים וגדלים ואיתם הסכנה לסגירת חופי הרחצה בקיץ הקרוב. מול חופי אשדוד מבצעת חברת "שמן" קידוחים למציאת נפט. תקלה בקידוח עלולה לגרום לאסון נפט רחב, לסגירתם של כל חופי הארץ לרחצה ולנזק נורא לסביבה הימת, לציבור ולכלכלת המדינה. יש להדגיש, כי המדינה אינה ערוכה לפי שעה להתמודדות עם אסון כזה, עובדה שרק תגביר את חומרתו. לאורך חופי הארץ מקודמות תוכניות בנייה, שתוצאתן גריעת חופים הפתוחים לציבור הרחב והפיכתם לנדל"ן לעשירים בלבד.

על משרדי הממשלה והרשויות המקומיות להגביר את האכיפה על המזהמים, למנוע קידוחי נפט טרם הצטיידות המדינה באמצעים להתמודדות עם אסון נפט ולמנוע את תפיסת משאבי הציבור על ידי יחידים.

 טבלת סגירת החופים בחורף 2013

תאריך

סיבת התקלה

חופים סגורים

משך התקלה בימים

9 במרץ

תקלה במט"ש הרצליה

חופי הרצליה

6

 

13 במרץ

הזרמת שפכים מאזור התעשייה חיפה

דדו דרום

2

 
  

דדו מרכז

2

 

19 במרץ

תקלה במט"ש הרצלייה

אכדיה

3

 
  

צוק מרכז

3

 
  

צוק דרום

3

 
  

נפרד

3

 

סה"כ

  

22


 

2012

במהלך החורף 2012 אירועו לאורך חופי הארץ שבעה אירועי זיהום חמורים, שהובילו לסגירת חופים למשך זמן כולל של 67 יום. (בחורף 2011 התרחשו 6 אירועים ואילו חורף 2010 התרחשו 14 אירועים). ארבעה מתוך אירועי הסגירה היו בחופי בתל אביב ושלושה בחופי הרצלייה. זיהום נוסף נבע מפיצוץ בקו ביוב של המועצה האזורית גדרה והביא לסגירת חוף פלמחים. שלושה מן האירועים נבעו מתקלות או תחזוקה לקויה של מערכות ביוב עירוניות. שני אירועים התרחשו, כנראה, כתוצאה מהרחפת זיהום ששקע בקרקעית הים וצף על המים כתוצאה מסערה. הרחפה זו מחזקת את הטענה לפיה על קרקעית הים מונח זיהום עבר רב, שיש לחזור ולבודקו. בעונת הרחצה 2011 נרשמו 14 אירועי סגירת חופים שנפרשו על פני 75 ימים (פי 2.5 ימים יותר מעונת הרחצה שלפניה – 2010) שיאנית סגירת החופים הייתה העיר תל אביב שחופים שונים בתחומה נסגרו למשך זמן כולל של 41 ימים.

לטענת עמותת "צלול", לציבור המתרחצים בארץ יש זכות מלאה לדעת באילו מים הם מתרחצים והאם מדובר במים בטוחים. יש לציין, שבקרוב יפרסם משרד הבריאות תקנות מי לצלילה, שהוכנו לבקשת חיל הים. תקנות אלה יכילו חובת בדיקות של חומרים שאינם כלולות כיום בבדיקת מי הים לרחצה.

יש לציין, שהתקנות מחייבות את משרד הבריאות לערוך בדיקות מיקרוביולוגיות בלבד, בתדירות של אחת לשבוע. על-פי תוצאות בדיקות אלה ממליץ משרד הבריאות למשרד הפנים על סגירת חופי רחצה. בדיקה כימיות אינן מתבצעות, ולכן למשרד הבריאות אין כל מידע על הימצאותם של מזהמים. ראוי לציין, שבדיקות תוכנית הניטור הלאומית המבוצעות על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, כוללות גם בדיקות כימיות, אך אלה מבוצעות במרחק רב מהחוף בתדירות נמוכה וכן הן אינן מסוגלות לספק תמונה מלאה לגבי איכות המים.

רק לאחרונה, פסל משרד הבריאות את מפרץ חיפה ואת מפרץ עכו כאתר המתאים להקמת מתקן התפלה בטענה שמי המפרץ מזוהמים במתכות כבדות ובחמרים אחרים, החשודים כמסרטנים. חומרים אלה הם תוצאה של הזרמת שפכים תעשייתיים וזיהום אויר שנספג במים במשך שנים רבות. עוד הודה משרד הבריאות, שהבדיקות הנערכות במפרץ אינן מספיקות. לדעת עמותת "צלול",  פסילה זו מוכיחה שיש לתגבר את הבדיקות למען שלומו ובטיחותו של הציבור.

לדברי רכז ים בעמותת "צלול", צפריר גדרון, חופי הים הם ממוקדי התיירות החשובים ביותר במדינת ישראל ולכן יש להתייחס אליהם כאל משאב ראשון במעלה. זיהום מי הים עלולה לגרום לירידה בערכם כמשאב תיירותי, זאת מעבר לסיכון הצפוי לבריאות הציבור. עמותת "צלול" פועלת מזה שנים רבות, במטרה לוודא כי רשויות המדינה והרשויות המקומיות, אשר להן חופי רחצה, יפעלו בכל דרך, אגב השקעת מיטב המשאבים, לשם מניעת זיהום מי הים, לרבות נקיטת אמצעים לשדרוג מערכות הביוב שברשותן.

רשות

ימי סגירה

אחוז מכלל הסגירות

תל אביב

30

45%

הרצלייה

27

40%

גן רווה

10

15%

סה"כ

67

100%

תאריך התחלה

רשות

חוף

כמות ימי סגירה

סיבת הסגירה

8.1.12

תל אביב

מצפון לרידינג

13

החלפת צנרת

 

הרצליה

 

13

החלפת צנרת בת"א

31.1.12

תל אביב

מצפון לרידינג

4

גלישת חירום

 

הרצליה

 

4

גלישת חירום של השפד"ן

3.2.12

הרצליה

 

10

גלישה מגשמים

8.2.12

תל אביב

ירושלים

6

כנראה הרחפה כתוצאה מים סוער

29.3.12

גן רווה

פלמחים

10

ביוב שפרץ מגדרה לנחל שורק

5.4.12

תל אביב

שרתון דרום

7

כנראה הרחפה כתוצאה מעבודות בחוף

סה"כ

 

 

2010

מנתוני הדו"ח עולה כי בחורף 2010 אירעו 12  אירועים בהם נסגרו חופים לרחצה עקב זיהום מי הים, אשר התרכזו בחמש רשויות מקומיות שונות: חיפה, ת"א, עמק חפר, הרצליה ומועצה אזורית תמר.

 מבין הרשויות המוזכרות לעיל, למעלה מ-50% מאירועי הסגירה שאירעו בחורף זה, התרחשו בחיפה ובתל אביב, כאשר בחיפה היו סגורים החופים למשך 25 ימים ובתל אביב למשך 10 ימים.

 עוד עולה מהדו"ח כי ככל הנראה, הסיבה בגינה נסגרו מרבית חופי הרחצה הינה גלישות ביוב בעת גשמים חזקים. אך חרף הטענה כי מדובר בהצפות אותן לא ניתן היה למנוע, חשוב להדגיש כי מערכת ביוב תקינה הינה מערכת הובלה סגורה ומוגנת ועל כן כל ערבוב בין מי גשם למי ביוב  מקורו בהשקעה בלתי מספקת של משאבים מצד הרשות האחראית על תחזוקת מערכות התשתית.

 להלן רשימת אירועי סגירת החופים שהתרחשו במהלך חורף 2010, ע"פ הסדר הכרונולוגי של התרחשותם:

הרשות המקומית

חוף הים שנסגר

תאריך הסגירה

סה"כ ימי סגירה

גורם הזיהום

מועצה אזורית תמר

בקרבת בתי המלון – לוט, קראון פלזה, צל הרים, חוף הוד המדבר ומרדיאן

 26.11.09

2

בעקבות תקלה בתחנת סניקה.

עמק חפר

בית ינאי, מכמורת

 30.11.09

 9

בעקבות שפכים לא מזוהים שהגיעו למתקן לטיהור שפכים יד חנה, כנראה מאזור טול כרם.

תל אביב

מציצים, הצוק, דתיים, גורדון, ירושלים ואביב

 30.12.09

2

גלישת ביוב בעקבות גשמים עזים

חיפה

בת גלים

 04.01.10

 2

בעקבות גלישת ביוב בשל גשמים עזים.

תל אביב

מציצים

 05.03.10

 3

בעקבות גלישת ביוב בשל גשמים עזים.

חיפה

זבולון

 16.03.10

 1

תקלה במערכת הביוב שהתרחשה במהלך הלילה ותוקנה תוך שעות ספורות.

הרצליה

השרון

25.03.10

3

בעקבות תוצאות חריגות בדיקת איכות המים.

חיפה

זבולון

25.03.10

7

בעקבות תוצאות חריגות שהתגלו במים, כפי הנראה בעקבות בעיות ניקוז עקב גשמים.

חיפה

השקט

25.03.10

~ 12

החוף טרם נפתח. נסגר עקב  תוצאות חריגות במים.

תל אביב

הצוק

29.03.10

3

בעקבות גשמים.

חיפה

בת  גלים

06.04.10

~ 3

בעקבות עבודות תחזוקה יזומות בעקבות אירועי הזיהום האחרונים ובאישור המשרד להגנת הסביבה, עת כתיבת הדו"ח החוף עדיין היה סגור לרחצה

תל אביב

הצוק

9.4.10

~2

ממצאי זיהום במי הים. עדיין בחקירה

 

לדברי עזר פישלר, מ"מ מנכ"ל עמותת "צלול": "אנו מרוצים מהירידה במספר הימים בהם נסגרו החופים לרחצה בחורף 2010 לעומת 2009, אולם יש להיזהר משאננות יתר. צוות עמותת "צלול" למוד הניסיון נתקל לא אחת ברשויות מקומיות המעדיפות לחסוך במשאבים בהקשר זה ולהתמקד בתחזוקת שבר, קרי טיפול אך ורק עת נוצרות תקלות ולא בתחזוקת מנע, הכוללת טיפול שוטף ושדרוג מתמשך של המערכות. עמותת "צלול" תמשיך לעקוב מקרוב אחר הנעשה בחופים, בכדי להבטיח כי מגמה זו תשמר ותתחזק."

 במהלך סיור החופים הציגה עמותת "צלול" את פרויקט SAVE THE BEACH , המגיע לראשונה לישראל, איתו מציינת את פתיחת עונת הרחצה. פרויקט זה אשר יושם במדינות שונות ברחבי העולם ביוזמת "קורונה", ייושם לראשונה גם בארץ בשיתוף עמותת "צלול". במהלך הפרויקט יבחר הציבור הרחב בישראל חוף הראוי בעיניו להצלה ולשמירה בשנת 2010, מתוך רשימת חופים אשר עלתה כבר בימים אלו לאוויר באתר ייעודי: www.coronasavethebeach.org.il  . הצלת החוף תבוא לידי ביטוי הן בפן החינוכי והן בניהול הסביבתי של החוף ע"י עמותת "צלול" וחברת "קורונה".

 

2009

בשנים האחרונות היינו עדים לכך, שמשרד הבריאות נאלץ להתריע מפני הסכנה שברחצה, עקב זיהום במספר רב של מקרים בחופי הים התיכון, באילת, בים המלח ואפילו בכנרת. כך, בשנת 2007 עמד סך מספר סגירת חופי הרחצה על 63 חופים. בשנת 2008 נצפתה אמנם ירידה במספר סגירת חופי הרחצה, סה"כ 19 אירועים, אולם משך סגירת החופים התארך במיוחד. כך למשל, חוף הצוק בתל-אביב נסגר לרחצה למשך כ-4 חודשים ברציפות, בגין זרימת ביוב גולמי, אשר, כפי הנראה, הגיע לחופי הים ממכון טיהור השפכים של הרצליה. חופי עכו נסגרו לרחצה למשך תקופה ממושכת, זו השנה השנייה ברציפות, בעקבות הזרמות שפכים ממכון הטיהור של איגוד ערים לביוב כרמיאל לנחל חילזון ולנחל הנעמן.

חופי עכו נפתחו לרחצה בשנת 2008 באיחור של שלושה חודשים מיום פתיחת עונת הרחצה הרשמית. במהלך 2008 דווח על ארבעה אירועים בגינם נסגרו חופי הרחצה בעיר חיפה, עובדה אשר העמידה את חיפה כעיר עם מספר סגירות חופי הרחצה הרב ביותר לשנה זו. מצב חופי הרחצה בישראל חורף-2009: החל משנת 2009 אנו עדים לעליה משמעותית הן מבחינת מספר מקרי סגירת חופי הרחצה עקב זיהום שהתגלה במימי הים, והן מבחינת משך סגירת החופים, כל זאת עוד בטרם פתיחת עונת הרחצה הרשמית. מן הנתונים עולה, כי במהלך חורף 2009 נסגרו לרחצה חופים בחמש רשויות מקומיות למשך תקופה מצטברת של כ – 82 ימים**.

בעקבות קריסת צינור הביוב הראשי של אזור אור-יהודה נאסרו חופי תל אביב-יפו לרחצה לתקופה של 26 ימים במצטבר, בזמן שחופי הרצליה נאסרו למשך 35 ימים במצטבר. **חוף פלמחים וחופי העיר עכו הוגדרו על ידי משרד הבריאות כחופים אסורים לרחצה עם סיומה של עונת הרחצה 2008, הואיל ובחופים אלו קיימת סכנה מפני הזרמת שפכים עירוניים דרך נחלי החוף, שורק וחילזון בהתאמה. אירועי סגירת חופי הרחצה חורף – 2009: זיהום חופי העיר עכו: בחודש מאי 2008, ערב פתיחת עונת הרחצה, שוב התבשרו תושבי עכו והצפון, כי משרד הבריאות המליץ, זו השנה השנייה ברציפות, שלא להתיר את פתיחת חופי הים בעיר עכו לרחצה בשל זיהום חמור שהתגלה במי הים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מקור זיהום חופי עכו נעוץ בשפכי מכון טיהור השפכים של איגוד הערים לביוב כרמיאל. המכון האמור הזרים שפכים לנחל חילזון בניגוד לחוק וללא צו הרשאה, דבר המהווה עבירה על סעיף 20א' לחוק המים, התשי"ט-1959.

פעילות עמותת "צלול" בנושא:

עמותת "צלול" פנתה במכתב לראש העיר כרמיאל ויו"ר המרכז לשלטון המקומי –  עדי אלדר, אשר בידיו השליטה האפקטיבית באיגוד הערים, וכן לסגנו – מר אלכס פלד, המשמש כיו"ר האיגוד – בדרישה שיפעלו להפסקת הזרמות השפכים.

לאחר שלא חלה כל התקדמות בנושא והובן כי  אלדר וסגנו העדיפו, כפי הנראה, להתעלם מפניותיה של עמותת "צלול", הגישה צלול ב- 30.7.08  תלונה במשטרה בגין עבירה על חוק המים, כאשר במקביל פורסמו העובדות החמורות בקרב תושבי העיר כרמיאל. ‏ בתוך זאת, התקיים ביום 6.8.08 דיון בבג"צ (בג"צ 5581/08), אשר בעקבותיו סוכם כי משרד הבריאות יורה על פתיחתם של חופי עכו לרחצה. הסיכום נערך לאור התחייבותם של נציגי האיגוד ועיריית כרמיאל, כי "לא תחול התדרדרות במצב זיהום נחל נעמן וכי לא ישובו גלישות חוזרות של שפכים או קולחים לנחל". אף על פי כן, בחלוף כחודש בלבד מיום הסיכום האמור,

ביום 10.9.08, חידש משרד הבריאות את איסור הרחצה בחופי עכו, עקב הזרמת שפכים באיכות ירודה ממכון טיהור שפכים של איגוד ערים לביוב כרמיאל לנחל חילזון.

ביום 29.7.08 פנתה עמותת "צלול" לשר התשתיות הלאומיות,  בנימין בן אליעזר, וביקשה את התערבותו הדחופה למציאת פתרון הולם לבעיית מט"ש כרמיאל עוד החורף בחורף 2008, על-מנת להבטיח שבעונת הרחצה 2009 חופי עכו יפתחו לרחצה כסדרם. בעקבות זאת, הורה בן אליעזר, באוגוסט 2008 על קידום פתרון ביניים בדמות צינור מעקף, אשר יחבר בין מט"ש איגוד ערים לביוב כרמיאל לבין מט"ש עכו, לקליטת כמות השפכים העודפת. בנייתו של צינור המעקף אמורה הייתה להסתיים עד לחודש דצמבר 2008.

לאחרונה, עודכנה עמותת "צלול", כי הודות למאמציה והלחץ הציבורי שהפעילה בנושא, החליטה רשות מים לעשות שימוש בסמכות המוקנית להם על פי דין ולהוציא "צו לתיקון המעוות", במסגרתו הוחלט על הרחבת מט"ש כרמיאל בעלות של כ – 30 מיליון ₪ כפתרון קבע. ברם, באופן תמוה, ההחלטה על הקמת צינור המעקף כפתרון זמני לא נכללה במסגרת אותו הצו לתיקון המעוות. עמותת "צלול" פנתה לראש רשות המים, מר אורי שני, ביום 2.3.09, והתריעה בפניו, כי אם לא תושלם בניית צינור המעקף, משרד הבריאות לא יחזור בו מהתנגדותו לפתוח את חופי העיר עכו לרחצה בקיץ הקרוב. כמו כן, קיים חשש שכמות נכבדה של מי קולחין ילכו לאיבוד, בשעה שמשק המים בישראל נמצא במשבר עמוק. בהתאם, דרשה עמותת "צלול" כי הפתרון הזמני, בניית צינור המעקף, אשר עלותו, כך מסתבר, מהווה פחות מ-10% מהעלות הכוללת של הרחבת המט"ש – ייכלל אף הוא במסגרת הצו לתיקון המעוות. נכון למועד כתיבת שורות אלה, טרם התקבלה תגובה רשמית מאת ראש רשות המים או מי מטעמו, וזאת על אף שחלפו למעלה מ-45 ימים, בהם הוא נדרש להגיב כדין לפניה. בהמשך נודע כי, המועצה האזורית מטה אשר מתנגדת כל הנראה להעברת הצינור בשטחה, מסיבות שאינן ברורות ונושא זה נמצא כיום בבירור מול ראש המועצה,  יהודה שביט, שטרם הגיב לפנייתנו.

זיהום חופי הרצליה: כמו חופי תל אביב-יפו, גם חופי הרצליה נאסרו לרחצה בעקבות אירוע התקלה במערכת הביוב העירונית של אור יהודה למשך כ-35 יום במצטבר (!) אולם, לצד הבעיה החמורה דלעיל, התגלו בחופי הרצליה בעיות נוספות הנעוצות, כפי הנראה, בתחזוק וטיפול לקוי מצד עיריית הרצליה, כפי שיפורט להלן: א. זיהום חוף הנכים: במהלך סיור שטח שקיימה עמותת "צלול", ביום 13.1.09, התגלתה זרימת מים מנקז עירוני אל חוף הנכים בהרצליה. דגימת איכות מי הנקז חשפה ריכוזים גבוהים של כ- 850,000 קוליפורמים צואתיים. יודגש, כי משרד הבריאות אוסר רחצה בחוף במידה והתגלו בדגימת איכות מי הים יותר מ- 400 קוליפורמים צואתיים. דהיינו, מדובר בחריגה של כ-2000% לעומת תקן הרחצה המותר. בעקבות ממצאים אלה, פנתה עמותת "צלול" לראש העיר הרצליה, הגב' יעל גרמן, וביקשה להפנות את תשומת ליבה למפגע הסביבתי המאיים על איכות מי הים, וחמור מכך – על בריאות הרוחצים. עמותת "צלול" ביקשה לברר מהו מקור השפכים המגיעים לים, ובאילו פעולות בכוונת העירייה לנקוט למניעת המפגע. תגובת העירייה לפניה הייתה לא רצינית ולא עניינית, תוך שהיא מתייחסת לאירוע שהתרחש לפני שלושה חודשים, ולא לגופו של עניין. ביום 22.3.09 דווח, כי נציגי המשרד להגנת הסביבה קיימו סיור ביקורת בחוף הנכים בהרצליה, במהלכו שוב נצפתה זרימת ביוב גולמי בכמויות גדולות מהנקז העירוני לחוף. בעקבות זאת החליט מנהל מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה, מר ברוך ובר, להוציא מכתב התראה חמור כנגד ראש העיר הרצליה. במכתבו, ציין מנהל המחוז, כי אין זו הפעם הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה מתריע מפני מפגע זה וכי עיריית הרצליה אף נקנסה בשל כך. לאור זאת, עולה החשש, לכאורה, כי עיריית הרצליה אחראית לביצוע עבירה בניגוד לחוק המים ולחוק שמירת הניקיון – עבירות, אשר העונש בצידן עלול להגיע עד ל- 350,000 ₪ ועד לשנת מאסר. מנהל המחוז הבהיר, כי המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את ההפרות החוזרות ונישנות, וכי הוא חוזר על דרישתו כי עיריית הרצליה תפעל לאלתר להפסקת הזרמת הביוב העירוני לים. ב. שימוש בבורות ספיגה בשירותים הציבוריים בחופי הרצליה: במהלך שנת 2008 נודע, כי מתקני השירותים הציבוריים, הפזורים לאורך חופי הרצליה, אינם מחוברים למערכת הביוב העירונית, כנדרש על פי דין. במקום זאת, מוחזקים השפכים הסניטאריים המצטברים בבורות ספיגה, שיטה מיושנת, אשר חלפה מן העולם, בשל הפוטנציאל הממשי הטמון בה לזיהום הקרקע ומקורות מים. ע"פ חוק המים, תשי"ט- 1959 ותקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב) –תשנ"ב-1992, שימוש בבורות ספיגה לאחסון וטיפול בשפכים סניטאריים מוגדר כפתרון ברירת מחדל ואסור לשימוש ביישובים בהם קיימת מערכת ביוב מרכזית. יוצא, אפוא, כי הפעלת מתקני שירותים ציבוריים בחופי הרחצה אגב חיבורם לבורות ספיגה מהווה, לכאורה, עבירה על סעיף 20 ב' לחוק המים. עמותת "צלול" פנתה לעירית הרצליה בנושא זה עוד ביום 26.8.08, וביקשה, כי ימצא פתרון לבעיה זו בהקדם. חרף פניה זו, כמו גם בקשות חוזרות ונשנות מצד משרד הבריאות, עד כה טרם עודכנו באם חיבור כל השירותים הציבוריים בחופי הרצליה למערכת הביוב העירונית הושלמה כמתחייב. זיהום חופי תל אביב-יפו: ביום 9.2.09 קרס צינור ההולכה הראשי המוביל את שפכי אזור אור יהודה וקרית אונו ואלפי מטרים מעוקבים של ביוב גולמי זרמו מדי שעה אל נחל איילון, משם אל נחל הירקון ובסופו של דבר נשפכו אל חופי הים של הערים תל אביב והרצליה. כפעולת מנע מיידית, הורה משרד הבריאות לסגור את חופי תל אביב-יפו והרצליה לרחצה, הנחיה אשר התבססה בהמשך על ממצאי מעבדה חמורים במיוחד עת נמצאו במים ריכוזים גבוהים של חיידקי קוליפורמים צואתיים. חרף העובדה שהביוב המשיך לזרום באין מפריע, בחרו הגורמים אשר קיימים בידם הכלים והמשאבים לפתור את הבעיה, בהם איגוד ערים לביוב של גוש דן, להחליף האשמות ולהסיר מעצמם כל אחריות תוך שימוש בכלי התקשורת השונים. כפתרון ארעי, הוחלט על הקמת סכר עפר זמני, אשר יאגום את מי הביוב אשר יישאבו באמצעות איגודן והעברת השפכים למתקני הטיפול של השפד"ן. אולם, מאז הספיק הסכר לקרוס כבר ארבע פעמים תוך זיהום משמעותי של חופי תל אביב והרצליה. פעילות עמותת "צלול" בנושא: ביום 25.2.09 פנתה עמותת "צלול" למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וביקשה כי יורה על פתיחת חקירה מיידית בנושא תוך דרישה כי הדין עם האחראים למחדל ימוצה עד תום במקביל להשקעת מאמצים לשם פתרון הבעיה. כמו כן דרשה העמותה לקבל פרטים אודות הסיבות שגרמו לאירוע והגורמים לעיכוב בפתרונו. בתגובת המשרד להגנת הסביבה נמסר כי הנושא נמצא תחת בדיקה מקיפה ובמידת הצורך גם תיפתח חקירה בנדון. ביום 6.3.09 קיימה עמותת "צלול" הפגנה בחוף פרישמן בתל אביב תחת הכותרת: "שודדים לנו את הים", וזאת כמחאה על מצב חופי הים בישראל. בהפגנה השתתפו למעלה מ-100 פעילים, גולשים ותושבים וכן כיבדו בהשתתפותם חברי הכנסת אופיר פינס-פז וניצן הורוביץ. ביום המים הבינלאומי, שהתקיים ביום 22.3.09, ערכה עמותת "צלול", ביחד עם השדולה החברתית-סביבתית למען איכות הסביבה מטעם כנסת ישראל, סיור חירום בנחל איילון, באזור הסכר, אשר הוקם על מנת לאגום את שפכי העיר אור יהודה וישובי בקעת אונו ולמנוע את הגעתם לנחל הירקון ולחופי הים. בין חברי הכנסת אשר נכחו בסיור החירום ניתן למצוא את: יו"ר השדולה ח"כ דב חנין (חד"ש) וח"כ אופיר פינס-פז (עבודה), וחברי הכנסת אופיר אקוניס (הליכוד), דניאל בן סימון (העבודה), הרב משה גפני (דגל התורה), ניצן הורוביץ (מרצ), אורית זוארץ (קדימה), אברהם מיכאלי (ש"ס) וכרמל שאמה (הליכוד(. בתום הסיור נערך דיון בהשתתפות חברי הכנסת וכל הגורמים האמונים על הטיפול בנושא, במסגרתו נבחנו כל הדרכים והאפשרויות לפתרון הבעיה בהקדם האפשרי. תוצאות התקרית עד כה: • הנחלים איילון והירקון זוהמו קשות במי ביוב גולמיים של העיר אור יהודה והפכו למפגע סביבתי; • חופי הים בתל אביב-יפו נאסרו לרחצה במשך למעלה משלושה שבועות במצטבר! • בריאותם של תושבי המרכז הפכה הפקר בידי ראשי רשויות וגורמי ממשל; • גבר החשש שעונת הרחצה הרשמית בחופי הים בתל אביב-יפו לא תיפתח במועדה; • עשרות ומאות אלפי מטרים מעוקבים של שפכים, האמורים להיות מטופלים לכדי מי השקיה, אבדו בים, תוך שהם מזהמים את הנחלים ואת החופים; • המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה מטעמו ואף זימן לשימוע את ראש העיר אור יהודה וגורמים נוספים החשודים במחדל. • בעקבות הלחץ, שהפעילה עמותת 'צלול' בנושא בשיתוף השדולה החברתית-סביבתית הושלמו העבודות מוקדם מן המתוכנן. זיהום חוף פלמחים: ביום 3.10.08 דווח, כי משרד הבריאות הורה על איסור הרחצה בחוף פלמחים, בעקבות הזרמה מאסיבית של שפכים עירוניים ותעשייתיים באיכות גרועה מאוד ממכון טיהור השפכים של עיריית יבנה. מבירורים שנעשו בנושא, עולה כי מדובר בהזרמה שנעשתה שלא בהיתר או לכל הפחות תוך חריגה מתנאי ההיתר, כפי שניסחה הוועדה למתן צווי הרשאה מטעם רשות המים, דבר המהווה עבירה על סעיף 20ב' לחוק המים. יצוין, כי נחל שורק עבר בשנים האחרונות תהליכי שיקום משמעותיים ביותר, אשר הצליחו לשחזר את סביבתו האקולוגית הטבעית, עד כדי הפיכת שפך הנחל לגן לאומי. המשך הזרמת שפכים שבאחריות עיריית יבנה נותרה אחד הגורמים העיקריים המאיימים על המשך שיקומו של הנחל, זאת לצד סיכון בריאות המתרחצים בחוף פלמחים.

לקראת עונת הרחצה 2009, קיימה עמותת "צלול" מספר סיורי שטח בנחל, ומצאה כי ההזרמות לנחל שורק ממט"ש יבנה ומאזור התעשייה של העיר – נמשכת. בשל כך, פנתה עמותת "צלול" ליו"ר הועדה למתן צווי הרשאה לנחלים מטעם רשות המים,  דוד ירוסלביץ, וביקשה לברר האם הדבר נעשה באישור ו/או בידיעת הוועדה למתן צווי הרשאה, והאם בכוונתה לפעול להפסקת הזרמת השפכים ולמיצוי הדין כנגד האחראים למחדל המתמשך. תגובה רשמית לפניה טרם התקבלה, וזאת על אף שחלפו למעלה מ-45 ימים, בהם הוא נדרש כדין להגיב לפניה.

לאחרונה עודכנה עמותת "צלול", כי בימים אלה ממש, פועלת עיריית יבנה נמרצות להקמת מכון טיהור שפכים עירוני חדש, אשר יוכל להתמודד עם עודף השפכים הבעייתי. אולם, הפעלתו תתאפשר רק בסוף השנה, לכל המוקדם. האזהרה מטעם משרד הבריאות מפני הרחצה בחוף נותרה בעינה, ובשלב זה עדיין לא ברור האם תותר הרחצה בחוף פלמחים בעונת הרחצה 2009.

מנתוני הדו"ח עולה כי בחורף 2010 אירעו 12  אירועים בהם נסגרו חופים לרחצה עקב זיהום מי הים, אשר התרכזו בחמש רשויות מקומיות שונות: חיפה, ת"א, עמק חפר, הרצליה ומועצה אזורית תמר.

 מבין הרשויות המוזכרות לעיל, למעלה מ-50% מאירועי הסגירה שאירעו בחורף זה, התרחשו בחיפה ובתל אביב, כאשר בחיפה היו סגורים החופים למשך 25 ימים ובתל אביב למשך 10 ימים. עוד עולה מהדו"ח כי ככל הנראה, הסיבה בגינה נסגרו מרבית חופי הרחצה הינה גלישות ביוב בעת גשמים חזקים. אך חרף הטענה כי מדובר בהצפות אותן לא ניתן היה למנוע, חשוב להדגיש כי מערכת ביוב תקינה הינה מערכת הובלה סגורה ומוגנת ועל כן כל ערבוב בין מי גשם למי ביוב  מקורו בהשקעה בלתי מספקת של משאבים מצד הרשות האחראית על תחזוקת מערכות התשתית. להלן רשימת אירועי סגירת החופים שהתרחשו במהלך חורף 2010, ע"פ הסדר הכרונולוגי של התרחשותם:
הרשות המקומיתחוף הים שנסגרתאריך הסגירהסה"כ ימי סגירהגורם הזיהום
מועצה אזורית תמרבקרבת בתי המלון – לוט, קראון פלזה, צל הרים, חוף הוד המדבר ומרדיאן 26.11.092בעקבות תקלה בתחנת סניקה.
עמק חפרבית ינאי, מכמורת 30.11.09 9בעקבות שפכים לא מזוהים שהגיעו למתקן לטיהור שפכים יד חנה, כנראה מאזור טול כרם.
תל אביבמציצים, הצוק, דתיים, גורדון, ירושלים ואביב 30.12.092גלישת ביוב בעקבות גשמים עזים
חיפהבת גלים 04.01.10 2בעקבות גלישת ביוב בשל גשמים עזים.
תל אביבמציצים 05.03.10 3בעקבות גלישת ביוב בשל גשמים עזים.
חיפהזבולון 16.03.10 1תקלה במערכת הביוב שהתרחשה במהלך הלילה ותוקנה תוך שעות ספורות.
הרצליההשרון25.03.103בעקבות תוצאות חריגות בדיקת איכות המים.
חיפהזבולון25.03.107בעקבות תוצאות חריגות שהתגלו במים, כפי הנראה בעקבות בעיות ניקוז עקב גשמים.
חיפההשקט25.03.10~ 12החוף טרם נפתח. נסגר עקב  תוצאות חריגות במים.
תל אביבהצוק29.03.103בעקבות גשמים.
חיפהבת  גלים06.04.10~ 3בעקבות עבודות תחזוקה יזומות בעקבות אירועי הזיהום האחרונים ובאישור המשרד להגנת הסביבה, עת כתיבת הדו"ח החוף עדיין היה סגור לרחצה
תל אביבהצוק9.4.10~2ממצאי זיהום במי הים. עדיין בחקירה
 לדברי עזר פישלר, מ"מ מנכ"ל עמותת "צלול": "אנו מרוצים מהירידה במספר הימים בהם נסגרו החופים לרחצה בחורף 2010 לעומת 2009, אולם יש להיזהר משאננות יתר. צוות עמותת "צלול" למוד הניסיון נתקל לא אחת ברשויות מקומיות המעדיפות לחסוך במשאבים בהקשר זה ולהתמקד בתחזוקת שבר, קרי טיפול אך ורק עת נוצרות תקלות ולא בתחזוקת מנע, הכוללת טיפול שוטף ושדרוג מתמשך של המערכות. עמותת "צלול" תמשיך לעקוב מקרוב אחר הנעשה בחופים, בכדי להבטיח כי מגמה זו תשמר ותתחזק." במהלך סיור החופים הציגה עמותת "צלול" את פרויקט SAVE THE BEACH , המגיע לראשונה לישראל, איתו מציינת את פתיחת עונת הרחצה. פרויקט זה אשר יושם במדינות שונות ברחבי העולם ביוזמת "קורונה", ייושם לראשונה גם בארץ בשיתוף עמותת "צלול". במהלך הפרויקט יבחר הציבור הרחב בישראל חוף הראוי בעיניו להצלה ולשמירה בשנת 2010, מתוך רשימת חופים אשר עלתה כבר בימים אלו לאוויר באתר ייעודי: www.coronasavethebeach.org.il  . הצלת החוף תבוא לידי ביטוי הן בפן החינוכי והן בניהול הסביבתי של החוף ע"י עמותת "צלול" וחברת "קורונה".

2008

לרגל פתיחתה הרשמית של עונת הרחצה פנתה עמותת "צלול" ל-9 ראשי ערים ומועצות מקומיות, שבתחום אחריותן חופי רחצה שנסגרו לרחצה בשנה האחרונה עקב זיהום ים במי ביוב. בין הערים אליהן פנתה "צלול" ניתן למצוא את אילת, הרצליה, ת"א, טבריה, חיפה ועוד

במכתבה לראשי הערים והרשויות המקומיות ציינה "צלול" כי סגירת חופי הרחצה, אשר בתחום אחריותן, אשתקד, נגרמה ברוב המקרים כתוצאה מתקלה במערכת הביוב העירונית, אשר הביאה להזרמת מי ביוב ישירות לים.

עוד ציינה "צלול" כי הציבור הרחב הוא הנפגע העיקרי כתוצאה ממחדל זה, הן מבחינת הסכנה הבריאותית והן מבחינת האיסור לרחוץ בחוף ספציפי בחודשי הקיץ.

מכתבי "צלול" נשלחו לראשי הערים של אילת, הרצליה, בת-ים, חיפה, נתניה, ת"א-יפו, טבריה, ולראשי המועצות האזוריות: חוף אשקלון, תמר.

מנתוני עמותת "צלול", המבוססים על מידע ממשרד הבריאות, עולה כי בכל אחד מהיישובים המוזכרים לעיל נסגרו לרחצה לפחות פעם אחת חלק מהחופים בעיר עקב זיהום הים, כאשר ברובם המכריע של המקרים הדבר נגרם עקב מחדלים של הרשות המקומית אשר אינה פועלת בזמן לתיקון תקלות במערכת הביוב, כפי שנדרש.

"צלול" דורשת במכתבה מראשי הרשויות ליידע בדבר האופן שבו ינקטו על מנת להבטיח שהזרמות מי ביוב, כפי שהתרחשו בשנה החולפת, לא יישנו בעונת הרחצה 2008.

לדברי עזר פישלר, סמנכ"ל עמותת "צלול":"מחר נפתחת רישמית עונת הרחצה, והתחושה המאיימת כי חלק מהחופים יהיו פתוחים לפרק זמן שאול, הינה תוצאה של ניסיון עבר מצער במיוחד. אין סיבה שהציבור הישראלי לא יוכל ליהנות מחופי ים נקיים הפתוחים לרחצה לכל אורך עונת הרחצה. אני מקווה כי ראשי הרשוית המקומיות והמועצות האזוריות צריכים הקדימו תרופה למכה וטיפלו במערכת הביוב בעירם בכדי למנוע את סגירת החופים ובוודאי כדי להגן על בריאות תושביהם. כולי תקווה כי השנה לכולנו יהיה קיץ צלול."

פירוט מצב סגירת החופים בשנה החולפת- ע"פ נתוני "צלול" (מבוסס על מידע ממשרד הבריאות):

 

העירייה/המועצהשם ראש העירייה/המועצהשם החוף שנסגר תאריך סגירת החוף
אילתמאיר יצחק הלויחופי אילת30.9.07 חג סוכות
הרצליהיעל גרמןהשרון, חוף הנכים13.7.07; 2.9.07
חיפהיונה יהבבת גלים, הסטודנטים30.9.07, 28.2.08
בת יםשלמה לחיאניטובגו1.11.07
נתניהמרים פייברג-איכרארגמן וסירונית7.8.07;9.3.07
תל-אביב יפורון חולדאיפרישמן, גורדון הצוק13.3.07; 13.12.07
מועצה אזורית חוף אשקלוןיאיר פרגוןניצנים8.4.07
טבריהזוהר עובדגיא, סירונית13.8.07
מועצה אזורית תמרדב ליטבינוףחופי ים המלח17.1.08

 

השארת תגובה