בכל שנה, בעיקר אחרי סערות החורף, מגיעים כ-15 דייגי דגיגוני בורי (קיפון) לשפכי הנחלים כדי לצוד דגיגוני בורי, המועברים לגידול בבריכות דגים.הדייג מתבצע באמצעות רשת ודלי (ראו בתמונה) אליו מוכנסים הדגיגונים. את הרשיונות לדייגים מספק משרד החקלאות בתמורה לתשלום סמלי. הדגיגים מועברים לברכות הדגים שברחבי הארץ, ברובן בקיבוצים. כמות גדולה של הדגיגים מועברים לכינרת ושם הם נידוגים על-ידי הדייגים. על-פי הערכה בכל שנה נתפסים כשמונה מיליון דגיגים המועברים לבתי גידול (במצרים נתפסים כמיליארד דגיגים).
בשנים האחרונות החלה רשות הטבע והגנים לדרוש ממשרד החקלאות שלא להעניק רשיונות תפיסה בשפכי נחלים המוגדרים כגן לאומי או שמורת טבע – בנחל בצת, נחל כזיב, נחל דליה, נחל אלכסנדר ועוד, האסורים ממילא בדיג. איסור התפיסה בנחלים אלה מגביר את הלחץ על נחלים אחרים – קישון, ירקון, לכיש ועוד.
לדעת עמותת צלול, תפיסת דגיגי בורי בשפכי נחלים מזיקה לאוכלוסית הדגים הימית ולאקולוגיה של הנחל, ולכן הגיע הזמן שריבוי דגיגוני הבורי יעבור כולו לשבי. עד-כה הצליחו מכוני המחקר בעתלית, בעין שמר ובאילת לגדל 10% מכמות הדגיגים. אין ספק, שבאמצעות השקעה מתאימה מצד משרד החקלאות, האחראי על נושא הדיג, ניתן יהיה לזרז את התהליך ובכך להפוך את הריבוי לענף כלכלי ליצוא ובעיקר לצמצם את הפגיעה בשפכי הנחלים ובדגה. בפגישה עם שר החקלאות, אורי אריאל, התחייב משרד החקלאות לתמוך במחקר בנושא זה.
בתמונה: דייגי בורי בשפך נחל אלכסנדר, נובמבר 2014