נחל חדרה

במשך שנים רבות זרמו לנחל שפכי בקה-אל גרביה ג'ת ושפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון.  בסוף 2009 הכריזה "צלול" על  קמפיין להצלת הנחל, במסגרתו דרשה מהרשויות להקים מכונים לטיהור שפכים, מתוך מטרה להפסיק את הזיהום הקשה. כחלק מהפעילות החתימה "צלול" את תושבי האזור על עצומות הקוראות לנקות את הנחלים, עליהן חתמו למעלה מ-10,000 איש. בנוסף  ערכה צלול דוחות דיגום, שמטרתם להוכיח את מצבו הקשה של הנחל ואת הצורך הדחוף בשיקומו. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה דאז, חיים אביטן, בו ראתה "צלול" את אחד האחראים למצב הנחל,  כנגדהמשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון,  שלא העביר כספים להקמת מט"ש עירון כפי שהתחייב (משרד השיכון התחייב להעביר את חלקם של הישובים קציר וחריש להשלמת המט"ש).

בתום קמפיין שערך מספר חודשים, הכספים הועברו, לא לפני ש"צלול" איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. לאחר איום זה ולאחר שפנתה למנהל מחוז חיפה של משרד הפנים, יוסף מישלב, בדרישה שלמנוע את הקמת העיר עד לבניית המט"ש,  הודיע משרד השיכון כי יעביר את הכסף  בעבור הקמת המט"ש.  מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011.

נכון לסוף 2018 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא מפעל נייר חדרה, המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית, לא תמיד ברמה טובה. הנהלת המפעל אמנם חוזרת ומבטיחה לועדה למתן צווי הרשאה כי ההזרמה תפסק, אך ההבטחה אינה מקוימת.

בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו. עמותת צלול פנתה למשרד להגנת הסביבה, בבקשה לפעול כנגד המזהמים. לאחר פעולות אלה מצב המים בנחל השתפר, אך אין ספק  ששפכי מפעל מטוהרים ככל שיהיו, אינם מתאימים להזרמה לנחל. בשל סיבה זו דורשת צלול מהמפעל להתחיל בפעולות למיחזור המים, שימנעו את המשך ההזמה לנחל.

בקיץ 2012 החלה רשות ניקוז שרון בעבודות לשיקום גדות הנחל, בסמוך לאזור התעשייה של העיר. העבודות כוללות הקמת נפתול, שיחזיר לנחל את צורתו המקורית. כיום מצבו של הנחל טוב בהרבה ממצבו לפני מספר שנים, אך עדין חסרים בו מים ותקלות גורמות להזרמת שפכים וקולחים, זאת בנוסף לקולחי מפעל נייר חדרה שעדין זורמים בנחל.