קידוחי גז ונפט

מיליארד שקל בשנה. הנזק שיגרם לים ולחופים בעקבות אסון קידוח (עפ"י מבקר המדינה)

מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית ותכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים במקרה של אסון קידוח. 

דו"ח מבקר המדינה מ-2013 קבע, כי קיימים ליקויים בהערכות המדינה לאירוע של זיהום ים בעקבות גילויי הגז ונפט, אך הם טרם תוקנו עד היום (2018).

משרד האנרגיה מסרב להעביר סמכויות במים הכלכליים למשרד להגנת הסביבה ומסכן בכך את הסביבה הימית.

חוקים אינם מאושרים: חוק התלמ"ת להערכות למקרה אסון, וחוק אזורים ימיים (פרוט בהמשך).

המדינה אינה מחייבת את החברות לרכוש ביטוח למקרה דליפה. מי שישלם בעבור הנזק בעלות של מיליארדים רבים הוא הציבור.

משרד האנרגיה מתעקש להקים אסדות בסמוך לחופים למרות הסיכון הרב לסביבה ולבריאות הציבור. 

מה יכול לקרות?

  • אורכו של החוף הישראלי כ-197 ק"מ והוא כולל אתרי טבע, אתרי היסטוריה וארכאולוגיה, אתרי נופש ופנאי ומתקני תשתית אסטרטגיים (נמלים, תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקנים צבאיים ועוד) הממוקמים בסמיכות רבה זה לזה.
  • אירוע דליפה, באם יקרה, יגרום לנזק אדיר לא רק לסביבה הימית ולכל אשר בה. מבקר המדינה העריך את הנזק ב-200 מיליון שקל לשנה. לדעת "צלול" מדובר בהערכה ממעיטה. 

השבתת מתקני ההתפלה

כבר כיום 70% מצריכהת המים במרכז היא מהתפלה.

השבתת תחנות הכוח לייצור חשמל

תחנות הכוח זקוקות למי ים
לקירור הטורבינות.

השבתת התחבורה הימית

כ-90% מהסחורות מגיעות לישראל דרך הים. זיהום ישבית את פעולתן.

פגיעה בפעילות חיל הים

אוניות חיל הים לא יצליחו לפעול בים מזוהם. עובדה זו פוגעת בבטחון המדינה.

חיסול הדיג והחקלאות הימית

הים מספק חלבונים מהחי. זיהום ים יהרוג את הענף לשנים רבות.

חיסול ענף תיירות החופים

ים מזוהם יבריח מכאן את התיירים ליעדי נופש אחרים ברחבי העולם.

חובה לפצות מדינות שכנות

יחייב פיצוי מדינות שכנות שחופיהן יפגעו מהזיהום הרב שינוע צפונה.

פגיעה בכל אוהבי הים

שחיינים, שייטים, גולשים, צוללנים, סאפיסטים ועוד ועוד, ולא דברנו על הפגיעה בנדל"ן.

חוק אזורים ימיים, מדוע חשוב לאשר אותו? (עם תיקונים)?

חוק אזורים ימיים, שנמצא בדיוני ועדת הכלכלה, נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המדינה במים הכלכלים של ישראל, ששטחם שווה לשטחה של כלל המדינה, בהם נמצאים משאבי הטבע ובהם קידוחי הגז והנפט, לצד סביבה ימית נדירה ויקרת ערך.

הצעת החוק שהגישה הממשלה חלקית, גרועה ושגויה:

  • נעדרת מנגנוני איזון בין הצורך בפיתוח כלכלי לבין ההכרח לשמור על הסביבה.
  • נעדרת מנגנוני שקיפות המאפשרים את מעורבות ושיתוף הציבור בחלוקת זכויות החיפוש וההפקה של הנפט.
  • נעדרת מנגנוני פיקוח של המשרד להגנת הסביבה.
  • נעדרת מנגנון לשימור אתרי הטבע הרגישים.

עמדת-ארגוני-הסביבה מאי 2018

רגעי הכרעה – מכתב ליו"ר הועדה איתן כבל, לקראת הדיון ב- 5 בנובמבר 2018.

מה דורשת "צלול"?

להקים מנגנון מאוזן של ועדה מעין תכנונית לקבלת החלטות תוך שקיפות ציבורית מלאה.

הפרדה מלאה בין תהליך הרישוי של מתקני הגז והנפט, שיבוצע על-ידי משרד האנרגיה, לבין הבקרה הסביבתית שתבוצע על-ידי המשרד להגנת הסביבה.

מעמד שווה זכויות ועצמאי למשרד להגנת הסביבה בעת קבלת קבלת החלטות על אישור קידוח גז ונפט במים הכלכליים, עם זכות וטו במקרה של סיכון חמור לסביבה.

שקיפות מלאה ומתן זכות לציבור להתנגד בעת הליך אישור הקידוחים.

הגדרת ואישור שמורות ימיות להגנה על שטחים רגישים ובעלי יחוד.

מונעים אסון - מתקנים את חוק אזורים ימיים!

מדוע צריך להרחיק את האסדות?

ההפגנה הסביבתית הגדולה יותר שנראתה בארץ
ה
עשרות אלפי מפגינים דורשים להרחיק את האסדה
אמנים, גולשים, מגני ים של "צלול" תושבי מישור החוף ואלפי תל-אביבים קוראים להרחיק את האסדה
הפגנה בכיכר הבימה

מדינת ישראל מתכננת להקים את אסדת הקידוח של ליוויתן 9.6 קמ' מהחוף, בסמוך לחוף דור, שהוא אחד החופים היפים והמבוקשים בארץ. אסדה ראשונה בשורה של אסדות טיפול שיוקמו לאורך חופי הארץ ויסכנו את הים ואת בריאות הציבור.

תושבי האזור, באמצעות ארגון "שומרי הבית", נלחמים להרחקת האסדה, בטענה שהיא תפגע בבריאותם. אליהם הצטרפו ארגוני סביבה נוספים, ובראשם עמותת "צלול", בדרישה להרחיק את האסדה ולנהל את הקידוחים בצורה אחראית ובטוחה, כך שלא יפגעו בסביבה הימית הרגישה.

אסדה קרובה מול אסדה רחוקה

אסדה קרובה

שפך קונדסנסט (תוצר לוואי של הגז) יגרום לאסון סביבתי: פגיעה בהתפלה, בתחנות הכוח, בסחר הימי ובאפשרות ליהנות מים נקי.

אסדה מרוחקת

תצמצם למינימום את הנזק לים ולחופים. המרחק  הרב מהחוף יאפשר לטפל בקונדנסט לפני הגעתו לחופי הארץ.

תפלוט לאוויר חומרים מסוכנים  ותסכן את הציבור לאורך כל מישור החוף. 

תמנע את זיהום האוויר והים ותמנע את סיכון הבריאותי הרב הצפוי מאסדה קרובה.

מונעים אסון - מרחיקים את האסדה!

אני רק שאלה?

מה כל-כך מסוכן בקידוחים?

קידוחי גז ונפט נערכים בעומק הים. אסון קידוח או תקלה יגרמו לפריצת נפט וקונדנסט (מוצר לוואי של תעשיית הגז). משמעות הזיהום הוא פגיעה קשה בסביבה הימית  והרס החי והצומח. הגעת כתם הזיהום לחוף תפגע במתקני ההתפלה (כ-70% מהמים שאנו שותים מותפלים), לפגיעה בחופי הרחצה, בתיירות, בתחנות הכוח, בסחר הימי וביחסים עם מדינות שכנות. באסון מפרץ מקסיקו נוצר כתם הגדול פי כמה משטחה של מדינת ישראל. אסון דומה  פירושו הרסה הסביבה הימית כולה ונזקים סביבתיים וכלכליים אדירים.

 האם גם הגז מסוכן?

כל מאגר גז הוא פוטנציאל להפוך לבאר נפט. בנוסף, במסגרת הפקת הגז נוצר קונדנסט שהוא נפט קל. במאגר לויתן כ-39.4 מיליון חביות  קונדנטס, כ-2,500 חביות ביום (כ-400 מ"ק), כ-1% מכמות הנפט הגולמי המגיעה לישראל. בשלב היצוא הכמות תוכפל ותגיע ל-800 מ"ק ליום. משרד האנרגיה אומר שאין בעיה לטפל בשפך קונדנסט. לדברי מומחה בינלאומי, פרופ' שטיינר, קונדנסט קשה יותר לטיפול אפילו מנפט. כמויות הקונדנסט העצומות שינועו בים באמצעות צינור או אוניות, הם סכנה מוחשית לים התיכון.

האם "צלול" מתנגדת לקידוחים?

"צלול" לא מתנגדת לקידוחי הגז ולא מתנגדת לפיתוח הארץ. היא דורשת לנהל את הקידוחים בצורה אחראית שלא תפגע בבריאות הסביבה הימית היקרה לנו ובבריאותנו,  לקדם אנרגיות מתחדשות במקום אנרגיות מזהמות ולהחזיר את השפיות לכל נושא התכנון בארץ.

האם אסדה קרובה מסוכנות לבריאות?

בזמן תכנון אסדת תמר, 22 קמ' מאשקלון, הבטיחה  נובל אנרגי שתפלוט 38 טון חומרים אורגניים נדיפים לשנה. בפועל הפליטה עומדת על 1,158 טון  (פי- 30). המשרד להגנת הסביבה: הזיהום לא הגיע לחוף.  עדויות  אחרות: הבדיקה לא הייתה יסודית ואין נתונים על סוגו ומסוכנותו. 

מדוע זה משנה מי אחראי על הקידוחים משרד האנרגיה או הגנ"ס?

משרד האנרגיה אחראי על מתן הרשיונות ועידוד החברות לייצר גז. אחת המסקנות בעקבות אסון מפרץ מקסיקו היתה הפרדה בין מעניק הרישיון לבין המפקח. 

מאחר והחוק לא חל על המים הכלכליים. לא מוטב שמשרד האנרגיה יפקח?

בשום פנים ואופן לא. למשרד האנרגיה אין ידע, אין כלים, אין אמצעים ורצון  לפקח על נושאים סביבתיים. זה תפקידו של המשרד להגנת הסביבה. אם החוק לא חל צריך להחילו.

ישראל לא ערוכה להגן על הים?

אין היערכות, אין מספיק ציוד וגם הרשויות המקומיות לחופן ינחת הזיהום, אינן ערוכות ומצוידות לניקוי הנפט מהזפת מחופיהן. עבודה של "צלול" הוכיחה, שיש צורך בפי שלוש ציוד ממה שאושר.

חברות הביטוח לא יכסו על הנזקים?

הממשלה לא חייבה את חברות הקידוח לרכוש ביטוח מקיף כנגד הנזקים. כתוצאה מכך, אם יקרה אסון מי שישא בעלויות, בעלויות של מאות מיליארדים, הכוללים גם פיצוי מדינות שכנות, יהיו אזרחי ישראל. 

הגז נקי והאנרגיות החלופיות יקרות

משרד האנרגיה אינו מעודד מספיק פיתוח אנרגיות חלופיות מסיבות פוליטיות ובשל העדפת האינטרס של טיקוני הגז על חשבון האינטרס של כלל הציבור. בכך הוא מפקיר לא רק את הכלכלה המשועבדת לטייקונים, אלא גם את בריאות הציבור, שכן גם גז הוא  אנרגיה מחצבית מזהמת. 

הקידוחים הם עובדה קיימת ולכן אין מה לעשות 

אסור לציבור לשתוק על הפקרת הים שהוא משאב של כולנו. אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה להעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות פיקוח, לאשר את חוק התלמ"ת המתוקן, לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן ולהרחיק את האסדות. ללא כל אלה אנו תורמים במו ידינו להפקרת הים. 

כמה שאלות על האסדות?

האם יש דבר כזה אסדה סגורה וירוקה?

עד כמה שיודע ל"צלול", אין בעולם אסדות סגורות וירוקות כך שלהבטחה זו אין על מה להתבסס. אסדה בלב ים תרחיק את הזיהום ואת הסיכוי להגעתו לחופים.

אסדה רחוקה תעכב סגירת תחנות הכוח? 

כבר כיום משק האנרגיה בישראל נמצא ביתירות אנרגטית, כך שאין  קשר בין הרחקת האסדה לבין הפסקת השימוש בפחם. את השימוש ניתן להפסיק כבר עתה.

האם לא ניתן לאסוף קונדנסט בקלות יחסית?

לדברי פרופ' ריצ'רד שטיינר, מומחה בעל שם עולמי לקידוחים, בקונדסנט, במקרה אסון באסדה קרובה לחוף הקונדנטס יגיע במהירות לחופים ויחולל נזקים נוראיים לסביבה הימית ולכלכלה הישראלית הנשענת על הים.

   מה מקובל אסדות קרובות לחוף או צפות?

בעולם מקובל להקים אסדות צפות (FPSO) קרוב ככל האפשר לפי הבאר. כך נעשה באוסטרליה, באפריקה ובאיראן, בה נמצא המאגר הגדול בעולם. הטענה לפיה המאגר גדול מדי לאסדה צפה, אינה נכונה. אסדות צפות נבנות גם בסמוך למאגרים גדולים.

משרד התשתיות: לא ניתן להגן על אסדה מרוחקת. 

לא נכון. חיל הים הצטייד במגוון כלים כדי להגן על אסדות הגז. שני מפקדי חיל הים ושר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, הודיעו שבטוח יותר להגן על אסדה בלב ים. אסדה קרוב לחוף תהווה יעד לטרור ולטילים. 

האם אפשר למקם אסדה צפה מעל למאגר גדול?

הטענה אינה נכונה. נובל אנרג'י בעצמה ביקשה בעבר להקים אסדה צפה מעל למאגר ליוויתן, אך בהמשך הדרך שינתה את עמדתה וכיום היא דורשת אסדה קרובה לחוף.

להפריד בין סמכויות משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה 

למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות פיקוח ואכיפה במים הכלכליים. מכאן, שהמשרד המאשר את הקידוחים ומעודד אותם גם מפקח עליהם. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מסוכן לסביבה הימית ולציבור, שכן משרד האנרגיה נוטה לטובת היזמים.

לאשר את חוק התלמ"ת  למוכנות להתמודדות עם אסון שמן בים

 חוק התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) התקבל ב-2008, אך טרם אושר (2018). בינואר 2012 הודיעה המדינה שתקצה כ-22 מיליון שקל להצטיידות. גם אם החוק יאושר, הוא יספק מענה חלקי.

לאשר הדירקטיבה-האירופית  

 הדירקטיבה נכתבה אחרי שורת אסונות קידוח. מטרתה להסדיר את הקידוחים במדינות האיחוד. אימוץ עקרונותיה יספק הגנה לסביבה הימית.

לחייב את חברות הגז לרכוש ביטוח  

יחייב את החברות לדבוק בנהלים מחמירים ויבטיח פיצוי לניזוקים: התפלה, ניקוי הנזק ופיצוי מדינות שכנות. ללא ביטוח העלות תוטל על הציבור.

להקים מועצה ציבורית 

שבה חברים מומחים בלתי תלויים, נציגי ציבור ונציגי מגזרים. המועצה תמומן מכספי מדינה והחברות, תבדוק מסמכים, תחקור ותספק חוות דעת מקצועיות.

לחייב שקיפות מרבית בקבלת החלטות 

 תחום הקידוחים סובל מעמימות וההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים. הדרישה היא לשקיפות מרבית ודיווח על כת תאונה המתרחשת בקידוחים הימיים

לפתח אנרגיות חלופיות במקום  מזהמות 

  גם גז הוא אנרגיה מחצבית. מזהמת. הגיע הזמן לפתח אנרגיה מרוח, שמש וגלי הים.

להרחיק את האסדות אל פי הבאר 

למנוע בכך אסון סביבתי, בריאותי וכלכלי  שישפיע על הים התיכון ועל הציבור לשנים רבות.

חדשות

מכתב "צלול" לשר אלקין בעקבות תרגיל החירום הלאומי: יש לקיים תרגיל נוסף הלוקח בחשבון תרחישים חמורים הרבה יותר

עמותת צלול מבקשת להודות לך ולצוות משרדך על הזמנתה כמשקיפה ב"תרגיל החירום הלאומי", ועל הזמנת ארגוני סביבה נוספים כמתנדבים לטיפול בחופים. הזמנה זו אינה ברורה

המשך קריאה >