הארכת החיסיון לקצא"א לארבע שנים נוספות – ניסיון למחטף בחסות המלחמה

התייחסות עמותת צלול להארכת צו החיסיון של חברת קו צינור אירופה אסיה  (קצא"א החדשה)

הארכת החיסיון הוא מהלך שגוי ומיותר שרק ינציח את המשך ההתנהלות הלא תקינה של החברה, שהביקורת עליה כיום היא רופפת במקרה הטוב. כמו כן הסודיות תנציח את תקלות האחזקה והתפעול של קצא"א אשר גורמות לזיהום והמפגעים ותוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. לעומת זאת, ביטול החסיון יאפשר לכלל משרדי הממשלה ולציבור הרחב לבקר את פעילות החברה לחייב אותה לנהוג על פי סטנדרטים מקובלים, שרק ייטיבו עמה ועם הציבור.

חברת קצא"א מתפעלת שני נמלים באילת ובאשקלון השוכנים באזורים רגישים – מסוף קצא"א באילת – עיר הנשענת ותלויה בתיירות ים וחופים, ונמל קצא"א באשקלון שוכן לחוף הים התיכון, בסמוך למתקני התפלה, שמספקים מים לכל תושבי מדינת ישראל. בנוסף מתפעלת החברה מספר צינורות דלק לאורכה ולרוחבה של המדינה וביניהם צינור יבשתי באורך 254 ק"מ, שמחבר בין שני הנמלים ועובר בהרי אילת והנגב. מצבו של הצינור בכי רע, ולפי דוחות מומחים הוא סובל מפגמי איכול לכל אורכו. שני קווים נוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, גם בקווים אלו היו דליפות. נפח האחסון של החברה הוא של 3.7 מיליון מ"ק של מוצרי דלק ונפט.  

בעבר פעלה קצא"א בשיתוף עם גורמים זרים, דבר שהצדיק מתן חיסיון לפעולותיה. עם זאת, כיום קצא"א היא חברה ממשלתית ופעילותה אינה נוגעת עוד לנושאים סודיים, מתחזוקה ועד לתנאי העסקה. אין ספק שחברה בסדר גודל כזה, שמתקניה שוכנים באזורים כה רגישים סביבתית, נופית, כלכלית ובריאותית, מן הראוי שתהיה שקופה לעין הציבור והרגולטורים השונים.

להלן הנימוקים בפירוט:

1. עם הקמתה הייתה קצא"א חברה המשותפת לישראל ולאיראן, כפי שפורסם בהרחבה הן בתקשורת הישראלית[1] והן בתקשורת הזרה, ולכן פעלה תחת חיסיון. קצא"א החדשה הוקמה כחברה ממשלתית לכל דבר, שאינה קשורה לאיראן ולכן אין שום סיבה לחסיון זה, ואין בהסרתו שום חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
2. מ-2021 ועד אוקטובר 2023 כל מכליות הנפט הגיעו לאילת ריקות ויצאו מלאות, כלומר, בשגרה קצא"א משתמשת בנמל שלה באילת לשינוע נפט דרך ישראל ולא לצורכי הדלק של ישראל. כמויות שינוע הנפט דרך מסוף קצא"א במפרץ אילת זינקו בשנים האחרונות פי חמישה[2].
3. מכאן, שלמען רווח צנוע בלבד למדינה (אם בכלל) מסכנת החברה את חופי ישראל, מתקני ההתפלה ושכיות החמדה והטבע מכתש רמון, הערבה, מפרץ אילת וים סוף.
4. אומנם, בעקבות אסון עברונה ולאחר עתירה שהוגשה כנגד החיסיון, הוא הוסר חלקית תוך קביעה של בג״ץ ש״מה שלא היה שקוף – צריך להיות שקוף״. עם זאת, מרבית פעילות החברה נותרה חסויה.[3]
5. מדובר במצב שאין לו אח ורע בישראל. אין אף חברה ממשלתית שהיא בעלת חיסיון דומה, כולל חברת חשמל, תשתיות אנרגיה, נתג"ז, ומקורות, למרות שכולן חברות ממשלתיות בעלות תשתית רגישה מבחינה ביטחונית.
6. גם ללא החיסיון המיוחד, חוק חופש המידע מאפשר למדינת ישראל להקפיד על כך שמשיקולי ביטחון או שמירה על יחסי החוץ, מידע רגיש על החברה לא יפורסם לציבור, אך כל שאר פעילותה של קצא"א – היקפי שינוע נפט וחומרים מסוכנים אחרים, מספר העובדים, שכר מנהלים, התקשרויות והוצאות ליח"צ ולובינג, בקרת איכות, נהלים למניעת תאונות ודליפות, נידוף, תרחישי תגובה למקרה תקלות בסביבה עירונית ועוד – חובה שיהיו גלויים לעין הציבור.
7. בעניין זה חשוב לציין, כי צו החיסיון אמנם צומצם חלקית, וכביכול מאפשר פרסום מידע אודות התנהלותה הסביבתית של קצא"א, אולם מדובר אך רק בעניינים בהם המידע עוסק באופן בלבדי בנושאים אלה. בפועל, היות ומידע כאמור לרוב אינו עוסק באופן בלבדי בהיבט זה או אחר, הרי שמשמעות הדבר היא כי מדובר בחיסיון כמעט מוחלט, גם בהיבט הסביבתי, אשר מגביל מאד את הדיון הציבורי בעניין פעילותה השנויה במחלוקת של קצא"א.
8. קצא"א אחראית לאסונות סביבתיים מהחמורים ביותר שידעה הארץ: אסון נחל צין ואסון עברונה, במסגרתו הזרימה לסביבה כחמישה מיליון ליטר נפט גולמי וגרמה לנזקים של עשרות מיליוני שקלים. באוגוסט 2021 גרמה החברה לדליפה בסמוך למושב משען שגרמה לפינוי של 5,000 טון קרקע מזוהמת. במשך העשור האחרון אירעו יותר מ-20 אירועי זיהום לים, לאוויר, ולקרקע, כתוצאה מפעילותה. ככלל, הצינור של קצא"א שהנו בן עשרות שנים, עובר בשטחים רגישים ושמורים שהם אוצרות טבע של מדינת ישראל, נכסים השייכים לציבור ותורמים לכלכלת המדינה. למרות זאת, קצא"א אינה מיידעת את הציבור לגבי עבודות תחזוקה המתקיימות בשטחים רגישים אלו והציבור יודע עליהן רק במקרה של תקלות המסבות נזקים עצומים שלמדינת ישראל לוקח שנים רבות וכסף רב לשקם. יידוע הציבור על העבודות, יגרום בהכרח למשנה זהירות ועשוי למנוע תקלות שהנזק שלהן לטבע הישראלי הוא עצום.
9. השיקול הכלכלי אינו ידוע לציבור: אילת היא בירת הנופש של ישראל שרוב תושביה מתפרנסים מתיירות. העיר מושכת אליה מיליוני תיירים ישראלי וזרים. ההכנסות מתיירות בעיר עומדות על כ-7.5 מיליארד ₪. בשנה. בתקופת הקורונה אחוז המובטלים בעיר עמד על 77% (נתונים עיריית אילת). אסון זיהום נפט בחופי אילת ושוניות האלמוגים יפגע קשה בתיירות למשך שנים. ירידה של 40% בתיירות תגרום להפסד הכנסה של 2.4 מליארד ₪ בשנה[4]. הגדלת היקף שינוע הנפט מאשקלון לאילת (יודגש שהוא אינו לצורכי האנרגיה של ישראל), עלול לסכן את התיירות והכלכלה של העיר ויגרום לאובדן הכנסה לאלפי משפחות בעיר. בשל סיבות אלה חשוב שהיקף הרווח או ההפסד הכספי הכולל (המאזן) של החברה יהיה גלוי לציבור כמקובל בכל חברה ממשלתית.
10. מנכ״ל החברה הצהיר בדיון בכנסת ב-2022, שאין לחברה כל צורך בחסיון, אלא שהוא נקבע ע״פ החוק. בדיון נוסף בכנסת כך טען אריאל אבלין, סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר: " שאלת החיסיון, היא לא שאלה שמונחת לפתחה של רשות החברות הממשלתיות. עמדתנו ועמדת החברה, היא שהחיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה, החיסיון הזה, הוא לא טוב לחברה…" מכאן, שגם קצא"א עצמה וגם רשות החברות הממשלתיות אינן סבורות כי יש צורך בהארכת החיסיון.

לסיכום: לאור כל אלה, כל המידע שקשור להגנת הסביבה והציבור מסיכוני החברה חייב להיות פתוח לעיני הציבור, לרבות היקף שינוע הנפט בקו אילת והחריגות ממנו. הסתרת פעילותה של חברת נפט ממשלתית האחראית לעשרות מקרים של מפגעים סביבתיים, תקלות עבודה ובעיות נוספות, תחת אצטלה של "שיקולים ביטחוניים" שכבר אינם בתוקף, היא פרקטיקה שאינה ראויה למדינה מתוקנת .

אנו פונים אליכם בבקשה עצרו את החיסיון המיוחד של קצא"א החדשה, לטובת הכלכלה, הסביבה ובריאות הציבור בישראל. למען הסר ספק, נציין שאין לנו התנגדות להמשך הסודיות על חברת קצא"א הישנה.

במידה ולא יוסר החיסיון המיוחד לקצא"א החדשה אנו מציעים לצמצמו באמצעות הסעיפים הבאים:

• על אף האמור בסעיף קטן 1(א) לצו, מידע המצוי בתחום סמכויות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים לאיכות הסביבה וכל רשות ציבורית אחרת המוסמכת לבצע פיקוח ואכיפה סביבתיים, לא ייחשב כעניין סודי ביחס לאותה רשות.
• בסעיף 1 (ב) לצו ימחקו המילים "באופן בלבדי"
• סעיף קטן 1(ב)(1). ישונה לנוסח הבא: "איכות הסביבה, לרבות מידע בעל השלכות על איכות הסביבה, ובכלל זה הכמות השנתית של כלל החומרים המופיעים בהיתרי הרעלים[5] של הגורם המפעיל הראשון[6] ושונעו בפועל דרך מתקניו, וחומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא"א;
• סעיף קטן 1(ב)(5). ישונה ל: "אמצעי בטיחות, כולל תוכניות חירום להתמודדות עם פגיעות או תקלות שיכולות להיות להן השפעה על תושבים המתגוררים בסמוך ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון;"
• לסעיף 1(ב) יוספו תת סעיפים הבאים (כלומר הפריטים הבאים יותרו לפרסום):

  – חברי הדירקטוריון ונושאי משרה של הגורם המפעיל הראשון.

  – עלויות שכרי המנהלים בקצא"א ובגורם המפעיל הראשון ומספר הרכבים בחברות אלו.

  – הסכמים וחוזים חתומים של הגורם המפעיל הראשון עם כל גורם ציבורי בישראל לרבות רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות לרבות חברות בת.

 – פעילויות בעלות השפעות נופיות, השפעות על החי והצומח, ותוכניות אחזקה, לרבות אחזקה מונעת.

–  ענינים הנוגעים לפרסום, יחסי ציבור ולובינג.

– מועדי ופירוט הפגישות של מנהלי החברה ואורגניה עם גורמים פוליטיים וממשלתיים.

– פוליסות הביטוח (תנאים וסכומים) של מתקני גורם מפעיל ראשון ושתא"א[7]

• בסעיף 1.(ג). יתווספו המילים: "…השר.ה להגנת הסביבה או מי מטעמו"
• בסעיף קטן 1.(ד)(1) יתווספו המילים: "…הנמצאים בשימוש, או … "
• בסעיף 1(ד) יתוספו תתי סעיפים הבאים (כלומר אלו יותרו לפרסום):

– היקף השינוע השנתי בפועל (במשקל ובמספר מיכליות שפקדו את המסופים הימיים) של חומרים הנמצאים בהיתרי הרעלים גורם מפעיל ראשון ושתא"א;

– כל מידע הנוגע לבדיקות שבוצעו והפרות או חריגות לכאורה מתקנות המים

– כל מידע הקשור לכוונת החברה לקלוט נפט בנמל אילת מעבר ל-2 מיליון טון בשנה.

• סעיף (3) יכתב: "תוקפו של צו זה עד  15 לפברואר 2025"

[1] https://www.themarker.com/news/2015-01-16/ty-article/0000017f-f092-d223-a97f-fddf4e060000

[2] https://www.haaretz.co.il/nature/2023-07-03/ty-article-magazine/.premium/00000189-1638-dae1-afa9-1ebd41be0000

[3] בג״ץ 8867/14 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ׳ ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2014)

[4]  https://www.themarker.com/markets/2023-10-19/ty-article/.premium/0000018b-43bd-d242-abef-53bf80ed0000

[5]  בכל אחד מהתרי הרעלים של המסופים וחוות המכלים של קצא"א באילת ואשקלון, או כל מתקן אחר של הגורם  המפעיל הראשון שהוצא לו היתר רעלים.

[6] קצא"א החדשה (קו צינור אירופה אסיה) בלשון החוק

[7] חברת שירותי תשתיות אילת-אשקלון בע"מ (שתא"א) – אחראית על הפעילות החוץ הזכיינית של קבוצת קצא"א.