למרות השקעה של מיליארדים בהקמתם של מכונים לטיפול בשפכים (מט"ש), רוב הנחלים סובלים מזיהום בעקבות הזרמת קולחים בחורף, אלפי תקלות במערכות הטיפול וההולכה ובשל מיעוט המים בנחלים. "צלול" דורשת להפסיק את הזיהום ולהשיב מים לנחלים
הזיהום נמשך - כ-1,000 תקלות בשנה
- רוב נחלי הארץ הזורמים לים התיכון, לכינרת ולים המלח (חוץ מנחל כזיב בצפון) מזוהמים בעקבות הזרמת ביוב וקולחים בעת תקלה או בשל מחסור במאגרי קולחים – בעיקר בעונת החורף והאביב.על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מתרחשות אלפי תקלות במכוני טיהור, בתחנות שאיבה ובקוי הולכה, שרק חלקן מדווחות. אי-תיקון התקלות וזרימת ביוב וקולחים בנחלים מוריד לטמיון השקעה של מיליארדים בשיקום גדות הנחלים.
- אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה קטן. האכיפה נמצאת בידי המשטרה הירוקה והמחוזות, עובדה שמחלישה מאוד את יכולת האגף לאכוף את החוק על המזהמים.
איכות הקולחים משפיעה על הנחלים
למרות שהתקנות קובעות שעל כל הקולחים להגיע לאיכות שלישונית ב-2015 – רק מחצית מהקולחים הם באיכות זו ואילו השאר באיכות נמוכה יותר – שניונית ואף למטה מכך. כשהקולחים מוזרמים לנחלים בחורף (ראו בהמשך), או בשעת תקלה, הם פוגעים בנחל, בחי, בצומח ובמגוון הביולוגי. "צלול" דורשת לשפר את איכות כלל הקולחים לרמה שלישונית ואף למעלה מכך, להפנותם להשקיה חקלאית ולא להזרימם לנחלים.
הקולחים זורמים בעקבות מחסור במאגרים
- הגידול באוכלוסיה (1.8% בשנה) והמחסור בנפח איגום במאגרי הקולחים גורם לעודפים המוזרמים לנחלים בכל חורף.
- בעקבות דרישת "צלול" ויתר ארגוני הסביבה הוקם צוות שדן בעתיד הקולחים לאור העלייה בכמותם. רשות המים פרסמה תוכנית "משק המים 2050 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות". על פי התוכנית על המדינה להשקיע חמישה מיליארד שקל בהקמת מאגרים, שיפור איכות הקולחים ושיפור הקישוריות בין המאגרים. "צלול" תומכת בדרישה".
לכתבה שפורסמה במים והשקייה בנושא עודפי הקולחים.
המעיינות והנביעות תפוסים
- רוב נחלי הארץ סובלים מהזנחה וממיעוט מים, שהם תוצאה של הורדת מפלס מי התהום ותפיסת מעיינות. בחלק מהמקרים באמצעות בניית משאבות על פי המעיין, המונעות את נביעת המים וגורמות להתייבשות הנחל.
- הנזק שנגרם לנחלים בעקבות הפסקת הזרמת המים הוא עצום, והוא כולל התייבשות בתי גידול לחים, שהיו חלק מנוף הארץ, הכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים והשתלטות מינים פולשים. מהנתונים עולה שלמעלה ממחצית סוגי הצמחים ובעלי החיים שהתגוררו בנחלי הארץ נעלמו כתוצאה מהתייבשות הנחלים ובתי הגידול הלחים וכתוצאה מזיהום.
- לאחרונה, בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, אך גם בעקבות הכרה מצד רשות המים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הוחל בתכנון תוכניות להשבת המים לנחלים באמצעות הסרת איחוז המעיינות והמרת המים בקולחים. למרבה הצער, תכנון התוכניות ויישומן מתנהלים בעצלתיים, ורק מעינות מועטים שוחררו, ביניהם מעינות כזיב, מעינות הגעתון, עין יזרעאל, נחל ציפורי ועוד.
- ב-2018 החליטה הממשלה להקציב כ-700 מיליון שקל לשיקום שבעה נחלים ולהשבת מים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהתוכניות ייושמו.
מי אחראי?
- על הנחלים חלים חוקים שונים (חוק המים, חוק הניקיון, חוק הביוב, חוק הניקוז פקודת העיריות ועוד ועוד).
- סמכויות הניהול מפוזרות בין רשויות שונות: עיריות, מועצות האזוריות, משרדי הממשלה (משרד האנרגיה והמים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ועוד), גופים שלהם צרכים שונים, אינטרסים שונים והשקפת עולם שונה באשר לתפקיד הנחל. עובדה המקשה מאוד על תכנון, על אכיפת החוק ועל שיקום הנחלים.
"צלול" מציעה: להקים יחידה ארצית להגנת המים והנחלים
לדעת "צלול" יש להקים יחידה ארצית להגנת המים והנחלים, כדוגמת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שתרכז בידיה את כל האמצעים להגנה על המים והנחלים.
עמדת "צלול"
להוציא את כל הזיהום מהנחלים
להפסיק הזרמת שפכים וקולחים, למנוע הזרמת פלט בריכות, להגיע להסדר עם הפלשתינים לגבי האחריות לזיהום ולהגביר את האכיפה על המזהמים.
להימנע מהזרמת קולחים לנחלים
להזרים לנחלים מי מקור בלבד ישירות מהמעיין ולהימנע מהזרמת קולחים. הדברים אמורים גם באשר לירקון, ששיקומו מבוסס על קולחים מטופלים.
לשחרר את כל המעיינות האחוזים
כיום מקורות ומפיקים פרטיים תופסים את רוב המעינות. יש לשפר את הספקת הקולחים לחקלאים ולאפשר למעינות לנבוע באופן טבעי.
להשיב את צורתם המקורית
אין להטמין נחלים, אין לפגוע בשפך, יש לשמור על מעבר חופשי, לשמור על פשטי ההצפה, על רוחב רצועת ההשפעה ועל הגדות.
לאמץ ניהול אגני
יש לראות את הנחל כמכלול: מים, צמחיה, בעלי-חיים, נגר, פשט הצפה, סחף, נפתולים ועוד. ללא קשר לשיוך מוניציפלי של הנחל והחלוקה בין הרשויות השונות.
להקים יחידה ארצית
שתרכז בידיה את כל הסמכויות לפיקוח ואכיפה על מזהמי הנחלים. היחידה תנהל את הוועדה למתן צווי הרשאה ותגבה היטל הזרמה לנחלים.
מצגת: מצב הנחלים ומה "צלול" ממליצה לעשות
נושאים נוספים
חדשות
נחלי הצפון מחכים לחיבור למערכת הארצית
אמנם מועצת רשות המים (בראשה עומד מנהל רשות המים וחברים בה נציגי ממשלה ממשרדים שונים) החליטה בשבוע שעבר (ה') שורה של החלטות שמטרתן לנסות לשפר
"צלול" מציעה: צרפו את קלנסווה לתאגיד מים
עמותת "צלול" ביקשה מרשות המים ומהממונה על התאגידים ברשות המים לפעול לכך שעיריית קלנסווה תקים תאגיד מים וביוב עירוני או שתצטרף לתאגיד לקיים – כפי
"צלול" למנהל רשות המים: "חייבים להציל את נחלי הצפון"
בעקבות החורף השחון (2024 -2025) החליטה רשות המים להקטין את הספיקה בנחלים ולהעביר כמות גדולה של מים להשקיה חקלאית. בתגובה כתבה "צלול" מכתב למנהל רשות
דף עמדה: חזון לירקון – שוחים בנחל ב-2035(?)
בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הנחל, ביוני 2011, חולמים רבים על ירקון נקי שאולי אפילו אפשר יהיה לרחוץ
"צלול" לרשות המים: אביב 2025 – שפכים וקולחים זורמים בנחלי הארץ
עמותת "צלול" כתבה מכתב למנהל רשות המים ובו התריעה על כך שבאביב 2025 – בעיצומו של משבר חמור במשק המים שהוא תוצאה של חורף שחון
"צלול" לרשות המים והאוצר: קדמו הקמת מתקן התפלה למוביל המלוח
עמותת "צלול" מבקשת מרשות המים ומשרד האוצר לזרז את אישור התוכנית להקמת מתקן להתפלת מי המוביל המלוח (ממ"מ), בנפח של כ-16 מיליון מ"ק בשנה, שמוזרמים
