תשובת עמותת צלול למשרד להגנת הסביבה לקריאתו להציע פתרונות לטיפול בפסולת על מנת למצוא חלופות לשריפתה בכך למנוע זיהום אוויר מיותר ולהבטיח שימוש מקסימלי בחומרי הגלם שבפחי האשפה.
"צלול" סבורה כי היעד הממשלתי להיות צמצום כמות הפסולת (לנפש) שנשלחת להטמנה, לקדם פתרונות מיחזור ולעודד סטארט אפים המציעים פתרונות ושירותים שיאפשרו את הפחתת הזיהום, כאינטרס עליון.
לדעת "צלול" על ישראל לשאוף לבנות באופן קולקטיבי שלושה חוסנים חדשים, תוך מאמץ ליצירת כלכלה מעגלית, אשר תייצר עולם פיננסי שלם חדש והזדמנויות תעסוקתיות, לצד החשיבות האקלימית-אקולוגית:
- עמידות בפני משבר האקלים – יכולת התמודדות עם האיומים הקיומיים של משברי האקלים והזיהום.
- חוסן משאבים להבטחת אספקה בטוחה ומאובטחת של משאבים וחומרי גלם קריטיים.
- חוסן כלכלי להבטחת כלכלה ישראלית תחרותית גם בעתיד, על ידי קידום סטארט אפים ישראלים ליצירת פתרונות ושירותים שיאפשרו התגברות על מגבלות הפחמן והמשאבים.
קיימות חשיבות ותועלת גדולות בקידום פתרונות כגון אלה המצוינים מטה, הן לחיזוק מגזרים מוחלשים ופריפריה (גיאוגרפית וכלכלית) ע"י צמצום שריפת הפסולת ואתרי הטמנה (פיראטיים/לא מוסדרים) לרבות צמצום הזיהום בקרבתם, והן כדי ליצור מקורות פרנסה חדשים.
הדרישה העולמית לפתרונות לניהול פסולת ומיחזור צפויה לגדול עם השנים ומייצרת פוטנציאל פיננסי ותעסוקתי של מיליארדי שקלים, אשר יצור ביקוש לעובדים בעלי כישורים במדע, הנדסה, אוטומציה ויכולות נלוות. על הממשלה לתמוך בשינויים בתעשייה ובמיומנות כוח האדם כדי ליצור הזדמנויות כלכליות חדשות עבור חברות מקומיות, ומשרות חדשות. על ידי השקעה בחדשנות בתחומי הטיפול בפסולת, ישראל יכולה להפוך למובילה בפתרונות עירוניים לערים בנות-קיימא, בדומה לאופן שבו המדינה סללה את הדרך לטכנולוגיות לטיפול במים. כיום, המשרד להגנת הסביבה פועל לעידוד חדשנות ישראלית אולם אינו פועל להבטיח כי המצאות שמפותחות בכספי ציבור ישראלי גם יאומצו כמדיניות בישראל, לטובת תושבי ישראל. את זה יש לשנות, בכל התחומים ולא רק בתחום הטיפול באשפה.
עמותת צלול מתכבדת להגיש רשימת הצעות במענה ל'קול קורא' של המשרד להגנת הסביבה לבחינת תהליך הטיפול בפסולת, תוך התמקדות בפסולת עירונית מוצקה (MSW), כולל פתרונות והצעות מדיניות.
אנו מבינים מהפנייה שפרסמתם, כי עקרונות הבסיס לגיבוש אסטרטגיית הטיפול ב- MSW הינם כמפורט:
- מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקה האירופית (רגולציה, יעדים, הגדרות, רישיונות, סטנדרטים וכו').
- הטמעת היררכיית הטיפול בפסולת, בדגש על מניעה במקור ומחזור, תוך השבת אנרגיה והטמנה של שארית הפסולת.
- חינוך ורתימת הציבור למניעה במקור, שימוש חוזר, הפרדה ומחזור.
- יצירת ודאות ארוכת טווח למשק ולציבור על ידי חקיקת פסולת מתקדמת המסדירה את הזרמים השונים.
- יישום עקרון המזהם משלם בשוק הפסולת ובכלל זה אחריות יצרן מורחבת והיטל הטמנה המפנים את מלוא העלויות הישירות והעקיפות.
- קידום כלכלה מעגלית ומשק פסולת דל בפליטות גזי חממה.
- הטיפול בפסולת יעשה סמוך למקום היווצרותה ככל הניתן (Proximity).
- שימוש בשילוב של פתרונות, אימוץ פתרונות וטכנולוגיות מהארץ ומהעולם.
- שיפור מערכות המידע וניהול הידע שיאפשרו מעקב, בקרה וניהול שוטף.
בורות ציבורית בנושא פסולת, מיחזור וחומרים
חשוב מאוד להקדיש משאבים גדולים להסברה נרחבת על הסיבות והמשמעות של מיחזור ופסולת, ולא להסתפק רק בהנחיות שימוש בשקיות רב פעמיות במקום פלסטיק, או אילו אריזות לזרוק לפח הכתום. ככל שהציבור יגויס תוך הבנת המשמעות והלוגיקה, כך יהיה קל יותר לרתום לפעולה אפקטיבית, לייצר מוטיבציה ופתרונות משותפים לשיפור הדרך בה ממחזרים בבית. יש ליזום קמפיין לאומי לעידוד המודעות והדאגה הציבורית לסביבה, שאשפה היא חלק משמעותי בה. הדבר כולל עידוד הציבור לצרוך פחות ולשמור יותר עם דגש על הצעות לצמצום בזבוז מזון וגמילה מההתמכרות לחד פעמי, לצד המסרים המוכרים יותר נגד השלכת פסולת בטבע, השפעה על בעלי חיים, והרתעה מקנסות וענישה. בנוסף, יש להשקיע רבות בהסברה לציבור על מה מותר ומה אסור לזרוק לכל אחד מסוגי הפחים. אנשים מכניסים דברים שלא ניתן למחזר או שמזהמים את חומרי המיחזור במזון ובנוזלים. חשוב לייחד מסרים ודוברים לקהילות השונות באוכלוסייה. |
הפחתה במקור של כלים חד פעמיים
קידום פתרונות של כלים רב פעמיים במקום חד פעמיים ('צלול' כבר מקדמת פיילוטים עם פתרונות אלה בעסקים ורשויות מקומיות בארץ): *מיסוד מודלים של החזרה ו/ או מילוי מכלים וכלים במסעדות, בתי קפה וחנויות מזון, תמורת תמריצים: – מילוי בנקודת המכירה (Refill on the go) – צרכן רוכש מוצר, משתמש בו, מנקה את האריזה, וממלא אותה חזרה בתחנות מילוי. למשל, צרכן מביא כוס קפה רב פעמית מהבית למילוי בבית בקפה ובתמורה זוכה להנחה. – החזרה בחוץ (Return on the go) – מתן ערך כלכלי לאריזה – כדוגמת מודל כוסות קפה רב פעמיות עם פיקדוןRecup" גרמניה" – צרכן רוכש מוצר, משתמש בו, מוסר אותו בתחנת איסוף, בית העסק או קבלן ייעודי מנקה, מחטא, וממלא אותו שוב למכירה לצרכן. גם כאן הצרכן זוכה להנחה. – החזרה מהבית (Return from home) – מודל Loop: צרכן רוכש מוצר, משתמש בו, מוסר לאיסוף מביתו, בית העסק או קבלן ייעודי מנקה את המוצר, ממלא אותו ומוסר אותו שוב ללקוח. (כדוגמת בלוני גז). *מיזם Take a way רב פעמי – שירות Take a way המספק למסעדות כלים רב פעמיים לשירות, והכלים נאספים לשטיפה מרכזית לאחר שימוש הלקוחות. המסעדות משלמות עבור השירות, שמחליף רכש של כלים חד פעמיים הנזרקים מידי יום לאשפה. במקביל גיבוש תוכנית לפריסה ארצית. שימוש בגסטרונומים (מגשי שינוע רב פעמיים מנירוסטה) עבור הזנה במערכת החינוך, המסופקת לצהרונים ע"י ספקים מורשים של משרד החינוך. *סיוע להמצאות ישראליות שפועלות בחו"ל להיקלט בארץ ע"י הסרת חסמים בירוקרטיים ועידוד הקמת מפעלים ומכירות בארץ, לקידום פתרונות תחליפיים לפלסטיק כגון: – Wipe Flash – מגבונים נשטפים מתכלים – סטראט אפ המפתח מגבונים מבד ומחומרים שמקורם בצומח. החיידקים והבקטריות שבמערכת הביוב אוכלים את התאית והופכים את המגבונים לדשן. מדובר במגבונים "נשטפים" שאינם מזיקים לסביבה ואין בהם רכיבי פלסטיק בכלל. הסטראט אפ מצוי בשלב טרום POC וחובת ההתכנות וההוכחה עדיין קיימת. Solutum – – סטארט אפ שמייצר פלסטיק שמתמוסס במים, מצוי בשלבי פיתוח. TIPA – – סטראט אפ שמייצר פלסטיק כחומר גלם מתכלה, אשר כיום בעיקר מייצא לחו"ל (בעיקר מכיוון שההתכלות מתבססת על מתקנים אליהם יגיעו האריזות המתכלות שיופרדו וייאספו, על מנת שיוכלו לעבור תהליך התכלות מבוקר). * אימוץ יוזמות כגון: Plastic Free Aisle – מיזם מבריטניה הפועל בסופרמרקטים, דוגמת Thornton's Budgens, אשר נמנע ככל האפשר משימוש באריזות, עטיפות וכלי אצירה העשויים מפלסטיק חד פעמי. |
קידום יצור בר קיימא
שינוי האקלים, אילוצי המשאבים ודרישות הצרכנים הגוברות לקיימות, מייצרים תמריץ לחברות לפתח יכולות חדשות לייצר יותר עם פחות. על הממשלה להאיץ תהליך זה ולעודד תכנון מוצרים בצורה יעילה יותר ולעצב מחדש תהליכי ייצור, באמצעות מחקר ופיתוח, בשותפות הדוקה עם התעשייה, האקדמיה והמגזר השלישי.
פתרונות וצרכים לסגירת פערים בתשיות איסוף וטיפול בפסולת
*יישום שיטת איסוףDoor to Door לפי זרמים ייעודיים בימים מוגדרים מראש: פלסטיק, אורגני (בשקיות מתכלות), נייר, זכוכית ו-Unsorted. ככל שתופרד כמות גדולה יותר של אשפה בצורה קפדנית במקור, כך אפשר יהיה להשתמש בחומרי הגלם לשימושים נוספים. *הרחבת מיזמי איסוף פסולת מופרדת – כדוגמת מיזם "ירוק חברתי" המספק פחים להפרדת פסולת, כולל שירות איסוף של הפריטים המופרדים – מיזם חברתי המעסיק אנשים עם מוגבלויות. * הרחבת פריסת פחים לאיסוף אריזות, פסולת אלקטרונית, זכוכית ופסולת אורגנית בכל הארץ. ישנה חשיבות גדולה לזמינות גבוהה של פחים נפרדים גם ביציאה מאתרי טבע. * טוחני שיירי מזון בכיורי מטבח – העברת הפסולת האורגנית מהמגזר הביתי לטיפול במט"שים. יש לתמוך בניסוי המתוכנן בעיריית כפר סבא ולעקוב אחר ההשפעה במט"שים. במידת הצורך להתאים את המט"שים לתוספת בעומס האורגני. * עידוד הקמת מערכת פניאומטית לאיסוף פסולת בשכונות למגורים בשכונות חדשות בבנייה רוויה: מדובר בטכנולוגיה לפינוי פסולת ביתית בצנרת תת קרקעית, שמחברת בין הבניינים ומשנעת את הפסולת בוואקום ישירות למרכז פינוי ראשי הממוקם מחוץ לשכונה, ויכולה להפריד פסולת יבשה ורטובה. כל זאת, ללא משאיות אשפה וללא מטרדי ריח ורעש. אמנם עלויות ההקמה הן גבוהות, אולם המערכת מאפשרת חסכון לטווח ארוך בכוח אדם ואנרגיה ומשפרת את איכות ובריאות החיים בשכונה. * עידוד הקמת מפעלי מיחזור ואתרי טיפול בפסולת בניין, מתכות ואלקטרוניקה. תמיכה בהסרת חסמים בירוקרטיים, סבסוד וסיוע ממשלתי, איתור אתרים מתאימים. |
פתרונות לשילוב טכנולוגיות מתקדמות
* מיקסום הפרדת חומרים במתקני מיון כפי שקיים בעולם – מכונות הפרדה לפי צבעים, ולפי סוגי חומרים: מגנטים לתפיסת מתכות, שימוש בזרם אוויר שמעיף ואוסף שקיות ופלסטיק שהנו חומר קל מזרם אשפה ועוד. |
פתרונות לטיפול בפסולת אורגנית
*הרחבת יישומים מוצלחים של איסוף פסולת אורגנית למתקני קומפוסט אורגני אזוריים, למשל כמו אלה הקיימים במועצות האזוריות עמק חפר ומגידו. UBQ – – משתמשים בכל פסולת מוצקה עירונית (RMSW) המיועדת להטמנה: פסולת מזון, קרטון מלוכלך, נייר ופלסטיק מעורב ומייצרים ממנה חומר חדש הדומה לפלסטיק הנקרא Q שהוא ידידותי לסביבה וניתן למחזור 5 פעמים, לעומת פעם אחת של פלסטיק ממנו ניתן לייצר מגוון רחב של מוצרים נדרשים. TripleW– – משתמשים בפסולת מזון אורגנית לייצור חומצה לקטית טהורה מסוג "פולימר", שהיא אבן בניין של חומצה פולילקטית (PLA Bioplastic). הפטנט של החברה מאפשר לבצע מחזור כימי של PLA, כלומר להחזירו שוב לתהליך מה שמפחית עוד יותר בזבוז של חומר. * חלוקת קומפוסטרים שכונתיים בערים, כחלק ממהלך כולל לעידוד והרחבת גינות קהילתיות וחקלאות עירונית, כחלק ממאמץ לסייע באספקת מזון טרי וחיזוק הקשר והאחריות של אנשים למזון. הקומפוסטרים יסייעו בהורדת כמויות הפסולת האורגנית ויהיו חלק משלים למיזם חברתי-כלכלי-סביבתי של החקלאות העירונית. * הקמת קומפוסטרים תעשייתיים אזוריים שיתנו מענה לאריזות וכלים חד פעמיים מתכלים ביולוגית בבעלות רשויות מקומיות וחברות מרובות עובדים. |
עידוד שיתופי פעולה של כלל בעלי העניין לקידום פתרונות לתאגוד אזורי ויצירת משק פסולת סגור
*הרשויות כOwner על סוגיית איכות הטיפול בפסולת. על הרשות להיות בעלת האחריות הבלעדית על סוגיית איכות הטיפול הפסולת, כדי לאפשר שינוי אמיתי. *אימוץ אופן הטיפול בפסולת הקיים במדינות רבות בעולם, כמו זה הקיים באזור הצפוני של איטליה (שם הגיעו למצב של 85% מחזור ללא שריפה). באזור זה ייסדו חברה ציבורית בבעלות 49 רשויות מקומיות (Treviso Contarina) האחראית על כל שרשרת הטיפול בפסולת, מקצה לקצה, תוך שימוש במודל Pay As You Throw. *פיתוח מנגנון מעקב ובקרה שיוודא שכל הפסולת (שאינה אורגנית) שנשלחת לקומפוסטציה, אכן עוברת קומפוסטציה, כלומר שפסולת זו מופרדת מפסולת אורגנית ומטופלת בנפרד ממנה, שכן לסוגי הפסולות הללו זמני התכלות שונים. פסולת שאינה אורגנית דורשת טיפול ייעודי וזמן ההתכלות שלה ארוך בהרבה משל פסולת אורגנית. *קידום נותני שירותים בתחומי האשפה החד פעמית המתכלה, שמציעים פתרונות של כלים חד פעמיים מתכלים ומספקים גם פינוי הפסולת לאתר קומפוסט תעשייתי. נדרש לייצר עבור פתרון זה מודל כלכלי, כולל בסבסוד ממשלתי אם יידרש, בדגש על כדאיות הפינוי. דוגמא לחברה אחת שכבר נותנת שירותים ראשוניים מסוג זה היא: Save it. *אימוץ גישת הכלכלה המעגלית דורש צעדים בכל שרשרת הערך, החל מייצור וצריכה וכלה בפסולת וניהול משאבים. לשם כך יש לעבוד מול התעשיינים לעידוד תכנון טוב יותר של מוצרים ולהפחתת כמות וסוגי המשאבים המשמשים לייצור. במקביל, יש לפעול להסברה בתחום שינוי בהרגלי הצריכה באופן המעודד העדפת מוצרים מתוקנים במקום מוחלפים למוצרים חדשים. *חיוב כל רשות מקומית לשאת בנטל של אירוח מתקן לטיפול פסולת מסוג כלשהו (אם בעצמה או כחלק מאשכול רשויות או איגוד ערים אזורי לאיכות סביבה). כך ימנעו מאבקי NIMBY בין אזורים ויצומצמו מרחקי שינוע ארוכים. אנו ממליצים על מתן תמריצים ותחרות במתן הצעות כדי ליצור מצב שגם למתקנים פחות אטרקטיביים יהיה ביקוש ע"י הרשויות. הרעיון הוא להתגבר על הבעייתיות במצב הנוכחי בו רשויות לא רוצות להקים אפילו את המתקנים שאין בהם השלכה סביבתית משמעותית. |
קידום אמצעים ליצירת כלכליות ותחרותיות בשוק הפסולת בישראל
*הקמת "בנק פלסטיק" בישראל, על פי מודל https://plasticbank.com/ (בימים אלה "צלול" פועלת להקמת מיזם מעין זה בישראל בשיתוף עם שורת עסקים). מיזם המעניק ערך פיננסי לאשפת הפלסטיק, מעין "ביטקויין לעניים", כדי למנוע ממנו להגיע להטמנה, לשטחים הפתוחים ולים. על פי המודל, אנשים יוכלו לרכוש מזון ומוצרים עם אשפת פלסטיק, לצד הלוואות שהם יכולים להחזיר באמצעות פלסטיק. *ייבוא טכנולוגיות מתקדמות להפרדה מקסימאלית במקור של חומרים. *תמיכה ועידוד סטראט אפים ישראליים המייצרים מיחזור אמיתי לפסולת פלסטיק ומייצרים מוצרים נדרשים במקום סוגי המוצרים הנחותים הנפוצים כיום, כדוגמת: Clariter* – המתמחה במחזור כימי של פסולת פלסטיק. באמצעות טכנולוגיה ייחודית, פסולת הפלסטיק מומרת לכימיקלים איכותיים: שמנים, ממיסים, ושעוות, שנמכרים לשימוש התעשייה וליצירת מאות מוצרי קצה דוגמת צבעים, חומרי ניקוי ועוד. טכנולוגיה מעין זאת, מאפשרת הזדמנות משמעותית, כלכלית ובת קיימא לטיפול וסיום חיי פסולת הפלסטיק ויצירת חומרי גלם איכותיים לשימוש התעשייה. * קידום מיזמים המתבססים על טכנולוגיית תרמו-כימיות כגון פירוליזה או גזיפיקציה אשר מפרקות פלסטיק משומש ולא ממוין, ויכולות להוות פתרון חשוב לפלסטיק מחקלאות ולצמיגים. התוצר הוא דלק שיכול לשמש לחשמל לצריכה עצמית במפעל עתיר אנרגיה שעוסק למשל במחזור פלסטיק, או ליצירת סינגז (Syngas )/דיזל לתחבורה. במיזמים אלו יש להקפיד מאוד על טכנולוגיות מיטביות לפליטות, ועל מפעיל בעל ניסיון בתחום. |
המלצות מדיניות לרישוי, פיקוח ואכיפה
*חוק לאיסור שימוש בפלסטיק חד פעמי – אימוץ הדירקטיבה האירופאית לפלסטיק חד פעמי או אימוץ הצעת החוק לאיסור שימוש בפלסטיק חד פעמי שכתבו ח"כ מיקי חיימוביץ' ואדם טבע ודין כחוק ממשלתי. החוק יכלול גם איסור מכירה והפצה של מוצרים שמייצרים גירוי קצר מועד המשאיר אחריו אשפה (דוגמת: ביצי "הפתעה" משוקולד כמו קינדר ומתנות לילדים במסעדות מזון מהיר כמו מקדונלדס).
*הרחבת חוק הפקדון והחלתו גם על מכלי משקה של 1.5 ליטר.
*הרחבת חוק השקיות לכל בתי העסק בארץ ולא רק על הרשתות הגדולות.
* קידום חוק קיימות משאבים, להטלת דרישות רגולטוריות במעלה זרם הפסולת –מעטפת חוקית לאחריות כוללת לזרמי הפסולת השונים – אלקטרונית, פסולת פלסטיק מחקלאות, אריזות ותקנות הפרדה וטיפול חובה בפסולת מזון, המטילה אחריות מורחבת על החברות המייצרות. החוק יקצה, בין השאר, תקציבים למפקחים שיוודאו הפרדה נאותה של אשפה ויתנו קנסות למי שמערבב בין סוגי הפסולת והפחים.
* מתן קנסות מחמירים על השלכת אשפה במרחב הציבורי. יצירת הרתעה על ידי פרסום נרחב של הקנסות והענישה כלפי מזהמי סביבה (נכון אגב לא רק למשליכי פסולת, גם לתעשייה מזהמת. כל מזהם צריך לשלם).
* אימוץ מודל PAYT (Pay As You Throw) בו הטיפול בפסולת משולם ע"י מס עירוני ייעודי (כמו ארנונה ותשלום על מים). לרבות שיטות שקילת פסולת והצמדת ערך לפלסטיק.
*חיוב ספקי מזון לשנע מזון רק בגסטרונומים במקום בכלי פלסטיק חד פעמיים שגם מזיקים לבריאות וגם מייצרים עומס רב על הפסולת.
*סבסוד צולב – היטל על מחיר הכלים החד פעמיים, שיממן סבסוד מחירי החלופות לפלסטיק חד פעמי. הורדת מיסוי של כלים מתכלים והעלאת מחיר חד"פ פלסטיק.
*החלת תקינה ישראלית (או אימוץ תקינה אירופית) ביחס למוצרים תחליפיים לפלסטיק חד פעמי – למשל: מוצר מתכלה ביתי – באיזה תקן הוא חייב לעמוד ומהו מוצר מתכלה תעשייתי, וכדומה.
*ביצוע רפורמה ביחס לנחיצות ועובי חומרי עטיפה ואריזות. היטל על מוצרים לפי סוג ומשקל אריזות.
*ביצוע רפורמה המתייחסת לשימור מזון – הפחתה משמעותית של שימוש בניילון באריזות לצורך שימור מזון – צמצום כמות הירקות והפירות שנעטפים בפלסטיק / שימוש בחומרים שמתכלים באמת. דוגמה לרשת סופרמרקטים בבריטניה אשר מובילה שינוי בנושא היא: Icland, שמציעה ללקוחותיה את האפשרות לקנות עשרות סוגי פירות וירקות עם פתרונות אריזה חדשים שאינם מכילים פלסטיק או מכילים כמות מופחתת של החומר. דוגמה נוספת היא של רשת הסופרמרקטים Aldi, אף היא מבריטניה, שהחלה לפני כחודש פיילוט בו אריזות קרטון מחליפות אריזות פלסטיק עבור 15 סוגי מוצרי בשר שנמכרים ב- 890 חנויות הרשת שבבריטניה. להלן לינק לעצומה בנושא, אשר "צלול" היתה שותפה לה יחד עם ארגונים סביבתיים נוספים. העצומה נשלחה לשר החקלאות דאז ח"כ אורי אריאל: https://drove.com/.WDI.
* הגבלות גרין ווש – איסור כתיבת "מתכלה" או "ממוחזר" על מוצרים, אם אינם כאלה (כמו בקבוקי מי עדן החדשים, שיש בהם אחוז קל ממוחזר אבל הרוב חומר פלסטיק בתולי והכוסות החדשות של גולדסטאר שכתוב עליהן "מתכלה" למרות שנדרש לשם כך מתקן קומפוסט תעשייתי, כפי שכתוב גם על מטליות לחות). אמנם חשוב מאוד לעודד מעבר לחומרים מתכלים ולמיחזור, אולם יש לפעול בכל דרך למניעת הטעיית הציבור ופגיעה באמון בכל הנוגע לפתרונות הפסולת, אשר רעוע גם כך. כיום ההטעיה הציבורית היא רבה, וחשוב מאוד לפקח בצורה מקסימלית על החומרים וללוות בהסברה לציבור בנושא זה.
* פיקוח על מוצרים המיובאים לישראל: איכות המוצרים המיובאים לישראל הרבה פעמים נחותה ומסוכנת יותר לבריאות מאשר מוצרים שמיוצרים תחת סטנדרטים מחמירים יותר בארץ. יש להשוות את האיכויות גם כדי להגביל את החומרים המזהמים וגם כדי לאפשר תחרותיות הוגנת למוצרים הישראלים. במסגרת זאת יש להגדיר איכויות מוצרי פלסטיק שאינם מותרים לשיווק והפצה בארץ.
* איסור ייבוא לארץ של תמרוקים וחומרי ניקוי שיש בהם מיקרופלסטיק.
* הטלת אחריות יצרן על חברות ותעשייה: עסקים המייצרים את הכמות הגדולה ביותר של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים או אריזות, יידרשו לנקוט בגישת מחזור חיים למוצרים. מחוללי פסולת מזון גדולה יהיו חייבים לוודא כי פסולת המזון מופרדת ומטופלת כראוי.
*יצירת תקינה לתכנון מוצרים שיהיו עמידים יותר וברי תיקון, באופן שיאריך את אורך חייהם, ויעכב את כניסתם לזרם הפסולת. הכוונה לייצור אותם מוצרים, עם חומרים ורכיבים שניתן לפרקם בקלות ושתקל עליהם גם למיחזור.
*עידוד חברות לנהל טוב יותר את המשאבים שלהן ולצמצם את כמות הפסולת שהן מייצרות ע"י דרישות תכנון בר-קיימא, שיפור יעילות המשאבים ואימוץ סימביוזה תעשייתית שבה חברות משתמשות בפסולת של אחרים כחומרי גלם לצורך פעולותיה.
