הסיבה המרכזית לסגירת חופי רחצה בים התיכון במהלך שנת 2024 וחורף 2025 היא זרימה לים של נגר (מי גשם) מהול בביוב שבו חיידקים צואתיים ומזהמים נוספים שמסוכנים מאוד לבריאות. הסיבה בגללה הביוב מגיע לים היא חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב ברחובות הערים שגורמים להזרמת ביוב לנקזים שנועדו להזרים את מי הגשם לים. ואכן, דגימות שערכה "צלול" במי הנקזים העירוניים בחורף 2024 ו-2025 בחיפה, נתניה, בת ים, הרצלייה וחריש גילו חיידקים מסוכנים שמקורם בביוב שמגיע לנקזים בגלל החיבורים הצולבים. כדי למנוע את זיהום הים וסגירת החופים על הרשויות המקומיות לנתק את החיבורים הצולבים ולמנוע את הזרמת הביוב לים – תופעה שהפכה למכת מדינה.
שנת 2024 - 2025 מלחמה ובצורת
בשנת 2024 כולה נסגרו החופים לאורך הים התיכון למשך 411 יום (חופים כפול ימים). מתוכם 271 יום (חופים כפול ימים) במהלך עונת הרחצה קיץ, ולמשך 140 יום בעונת הרחצה חורף. מספר "נמוך" זה בהשוואה לשנים אחרות נובע מכך שזו הייתה שנה מלחמה שבה חופים רבים היו סגורים לרחצה בצפון ובדרום ולכן בוצעו בהם פחות בדיקות. בחורף 2025 הייתה בצורת קשה שגם היא גרמה לקיטון במספר הימים בהם החופים נסגרו לרחצה. (ב-2023 נסגרו החופים למשך 1,739 ימים (חופים כפול ימים) מתוכם 188 יום בעקבות תוצאת בקטריאלות ממקור לא ידוע. 1,444 בעקבות הזרמות בימי גשם חזק, 101 ימים כפול בחופים בעקבות הזרמת קולחים ושישה ימים בעקבות זיהום דלק ונפט).
עונת רחצה קיץ 2024
עונת הרחצה 2024 נפתחה ב-15 באפריל 2024 והסתיימה ב-31 באוקטובר 2024. במהלכה נסגרו החופים לרחצה למשך 270 יום (חופים כפול ימים). מספר גבוה זה באופן יחסי נובע מהעובדה שבאמצע ספטמבר ירד גשם שגרם למשרד הבריאות להמליץ על סגירת החופים למשך יומיים מחשש להזרמת ביוב בכל הארץ – סה"כ 208 ימים (104 חופים כפול ימים).
לשם השוואה: ב- 2023 החופים נאסרו לרחצה למשך 1,739 יום (חופים כפול ימים), מתוכם 582 יום במהלך עונת רחצה קיץ. ב-2022 נסגרו החופים לרחצה למשך 1,765 יום (חופים כפול ימים) מתוכם 129 יום בעונת הרחצה קיץ. ב-2021 נאסרו החופים לרחצה למשך 2,327 יום (חופים כפול ימים). מתוכם 40 יום בעונת הרחצה קיץ.
עונת רחצה חורף 2024 – 2025
למרות שחורף 2024 – 2025 היה שחון במיוחד עם פחות מ-50% גשם ברוב חלקי הארץ, מראשית עונת הרחצה חורף שהחלה ב-1 בנובמבר 2024 ועד ל-19 במרץ 2025 נסגרו החופים לאורך הים התיכון לרחצה למשך 155 יום (חופים כפול ימים). מתוכם 100 ימים בעקבות גשם חזק וזרימת נגר מהול בביוב ו-50 ימים בעקבות תוצאות בקטריאליות חריגות. מראשית 2025 (חודשים ינואר פברואר מרץ) נסגרו החופים למשך 85 יום (חופים כפול ימים). שיאנית הסגירות היא תל אביב שלה גם מספר החופים הגדול ביותר. אחריה הרצלייה ובת ים.
הסיבות לסגירת החופים
גשם חזק והזרמת נגר מהול בביוב 289 (70%)
משרד הבריאות מורה לרשויות לסגור את החופים לרחצה בעת גשם חזק מתוך הנחה שבימים אלה זורם לים ביוב – תוצאה של חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב, ולא אחת בעקבות הזרמה יזומה של מט"שים בעקבות חדירה של מי גשם וחשש מפני הרס תהליך הטיפול. הוראות הסגירה היא לפי מחוזות כאשר יש ידיעות על גשם בכל הארץ ההוראה היא לסגור את כל 104 החופים. במהלך 2024 נסגרו כלל החופים באירוע אחד ב-17 לספטמבר 2024 שנמשך למשך יומיים עד ה-19 בספטמבר 2024. ב-2023 אירועו מספר אירועים של סגירה כלל ארצית. עובדה שמשפיעה על הכמות הכוללת של הימים.
תוצאות בקטריאליות חריגות – 84 מקרים (20%)
הסגירות בדרך כלל קצרות ובינוניות -יומיים עד חמישה ימים, ונועדו לברר את מקור התוצאות החריגות.
הזרמות ביוב מתחנות שאיבה בשל תקלות 40 מקרים (10%)
אירעו מספר אירועים מסוג זה: תקלה בתחנת שאיבה בצפון נהרייה שגרמה להזרמת ביוב לים בצפון העיר. אירועים דומים התרחשו גם בהרצלייה, בת ים ובאבטח. בנהרייה פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה כנגד העירייה שאין בה תאגיד מים וביוב.
הערים המובילות
תל אביב 13 חופי רחצה – 98 ימים
הרצלייה 8 חופי רחצה – 22 ימים
בת ים – שמונה חופי רחצה 4 ימים
ראשון לציון 6 חופי רחצה -2
סיכום
למרות מיעוט הנתונים בעקבות המלחמה שגרמה לסגירת חופים רבים לרחצה ולמרות שחורף 2024 -2025 היה שחון במיוחד, אפשר לומר בוודאות שהסיבה המרכזית לסגירת החופים היא בראש ובראשונה הזרמות ביוב לים – תוצאה של חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב, הגעת מי גשם למט"שים שגורמים להם להזרים ביוב לים וכן זיהום שהוא תוצאה של גשם ראשון. הדברים אמורים במיוחד בעידן של משבר אקלים שגורם לשינוי במשטר הגשמים – שנים גשומות במיוחד ולצידן שנים שחונות, עלייה בטמפרטורת מי הים, עלייה ברגישות הסביבה הימית לזיהומים ועוד. כל אלה מחייבים את הרשויות לגרום לחלחול הנגר כדי למנוע הצפות, ובעיקר למנוע הגעה של נגר מזוהם בביוב לים שמחליש את יכולתה של הסביבה הימית להתמודד עם המשבר.
כדי למנוע את המשך הפגיעה בנחלים, בים ובציבור יש לנתק את החיבורים הצולבים בין מערכות הנגר והביוב, למנוע ממי גגות להגיע למערכות הביוב ולנקות את רחובות הערים לפני הגשם. פעולות אלה יפחיתו את כמות סגירות החופים במידה ניכרת וימנעו את הסיכון הבריאותי הרב לציבור ולסביבה הימית
